ש"נ, כנ' רֹמְמֻתֶךָ, — תכונת מי שהוא מְרוֹמָם ונשגב: Erhabenheit; proéminance; proeminence: מקול המון נדדו עמים מֵרֹמְמֻתֶךָ נפצו גוים (ישע' לג ג). — ובתו"מ: ואתה מרום, רוממות אתה נוהג בעולמך (ר' יודן, מד"ר ויקרא כד). ולא ממדבר הרים וכו' כל הרים שבמקרא הרים הם חוץ מזה שהוא רוממות, שאין אדם מתרומם מן הדברים האלו (ר' אבא מרומניא, שם במד' כב; תנחו' מטות ו). מתוך גבולן של צדיקים רוממותן (ריב"ל, תנחו' מקץ ג). — ובסהמ"א: אמנם יהודה החכם המכיר בעולם שפלותו ורוממותו שב אל העיר עם אחיו (יוסיפון פרק פד). אבל הכניעה היא אשר תהיה אחר רוממות הנפש והתנשאה מהשתתף עם הבהמות במדותם המגונות (ר"י א"ת, חו"ה, הכניעה ב). בהנהגת בריאותיו המעידות על גדולתו ורוממותו חכמתו ויכלתו (שם, חשבון הנפש ג). אלהי לא נשאני לעמוד לפניך סכלי בפחיתות ערכי ומיעוט ידיעתי בגדולת ורוממותך כי אתה רם ונשא (שם שם). ואיזה דבר שהוא נוטה מן האמת אצל הפילוסופים גדול מאמונתם שהעולם חדש וכו' והסבה הראשונה מדברת עם אחד מבני אדם עם הרוממות שמרוממים אותו הפילוסופים מידיעת החלקיות (הוא, כוזרי א ד). אלא שהוא (ה') יותר גדול ויותר בהיר לפי סברתם וכו' זה תכלית מה שחשבוהו רוממות בחק השם (ר"ש א"ת, מו"נ א א). כל מי ששנה ושלש לקרוא וכו' לא ישאר באמונתו מהגדלה והרוממות על מה שהיה קודם דעתו אותו לבד (מאזני צדק לאלגזלי ה, 42). שמצד מעלתו ורוממותו הוא שישגיח בשפלים (ר"י אלבו עקרים א יא). הוא יתברך השכל אשר הוא בתכלית מן המעלה והרוממות, וכל שכל הוא למטה ממנו במדרגה וברוממות (ר"מ אלדבי, שבילי אמונה א). השמים הם עצם אחד והתחתונים הם עצם אחר וכמו שהם מובדלים מהם ברוממותם וגובה מקומם ככה הן נבדלין במעלתן ונשיאותם (שם ב א). שהרגת אותם עתה בעבור יושבי הארץ הזאת שהם במדרגה מן היכולת והרוממות שלא יכלת אליהם להוריש בני ישראל את ארצם (ר"י מסיר ליאון, נופ' צופ', 36). אליהו לא היתה נפשו באותה מעלה ורוממות ולא היה עתיד לבוא בדבקות העצום ההוא (ר"י אברבנאל, מ"ב ב יב). על כן לא תרומם כי אין רוממות נמשך מזה (אלשיך, איוב יז ד). השכל הנקנה הוא דגל רוממות ההשכלה האנושית (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה יג). כל עוד שיבחנו רוממות השם ית' ודלות עצמם במציאות תבטל מהם היראה ממנו ית' (שם ל). ויש מן האהבה אחרת הבאה מצד השכל והיא הנקראת אהבת הרוממות (פלא יועץ א, ב). — ואמר המשורר: הגדת היום טוב לבך ורוממות1 נפשך כי סגרני ה' בידיך ולא הרגתני (שלום הכהן, ניר דוד, 156). — °וככנוי לאל המרומם או למלך ושר: שאלתני רוממותך להעמידך על נכון מה שנתברר לי וכו' (פרופיאט דוראן, כלימת הגוים, הצופה מארץ הגר ג, 102). שמעתי עליך מלכנו שרצון רוממותך לצאת למלחמה על אויביך (שבט יהודה, שמח לב, הנובר, 53). אם אתה תזכרני לרוממותו להמלך פרעה (ר"י אברבנאל, וישב, ויהי אחר הדברים האלה חטאו). ופה לפני מעלת רוממותך אכרע ברך ואומר שלום (קובץ אגרות בוקסטורף, 41). לפי חוק פקודת הרוממות (רמא"ג, מכתב לדר' פירסט, דביר). — °ובמשמ' פעֻלת המְרוֹמֵם ומנשא: כונתנו בתפלה אינה כי אם כלות הנפש אל האלהים וכניעתה לפניו עם רוממותה לבוראה ושבחה והודאתה לשמו (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ג). — °ורוֹמְמוּת הידים, הרמת הידים: שכאשר הביאו (הטבח את השוק לפני שאול) לפניו הביאו אותו ברוממות ומעלה כמו שהוא המנהג להביא המאכל לפני המלכים ברוממות הידים (ר"י אברבנאל ש"א ט כד).