במקרא רק בהפסק שֶׁלִי, ש"ז,— שקט1 Stille; tranquillite; — ty : וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בַּשֶּלִי (ש"ב ג כז). — ובמשמ' שלוה ורשלנות, חטא, ומ"ר שְלָיים, ואמר הפיטן: דרישות לדרוש בשכנך מקום כפור שלים, סלולי ציון מבקשים תפקידם הרם מכשולים (מאיר בר יצחק, אור יום הנף, מעריב ליל ב פסח). עשת בשלי2 להשמיד קהל המוניו (משלם, במתי מספר סליח' תענית אסתר). — ואמר המשורר: דבר שלי על הפליא ( משלם בן שלמה דאפיאירה, אנשי מינות, ידיעות מכון שוקן ד, ברודי, לג). בפשע הזמן כי לא בשלי3 (הוא, בפשע, שם שם, מב). והמקרים במקרה לא בשלי (שם שם מד). לכל פליא באין משגה ושלי טעמים משפתינו זרוקים (הוא, לעתיקים, שם שם, צ). ובמהרה פגעה כשממית מתפשת ובשלי נאחזה בסבך קוריה (יל"ג, ספר א משל 23). מבלי להוציא המכתב מתוך תיקו אוסיף פה מה ששכחתי שם בשלי (הוא, מוסף לדאתמול, כל שיריו ח"ג, 35). — ° ובמשמ' אשליה: שהיא (חכמת הדבר) צריכה מאד לעמוד כנגד החולקים והטוענים בטענת השלי, ר"ל ההטעאה (ר"י אנטולי, הקדמה לתרגום ספרי ההגיון של אריסטו). איה מצרף מסיג שלי (עי' רשימת המבורג, קפא; קלצקין).