תוש"ז, — שולט ומושל1, mächtig, Machthaber; puissant, souverin; mighty, ruler: באשר דבר מלך שִׁלְטוֹן2 ומי יאמר לו מה תעשה (קהל' ח ד). אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שִלְטוֹן ביום המות (שם שם ח). — ובתו"מ: האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאדבר עליך לשלטון ואעשה עמך בפועל, דבר עליה לשלטון ועשה עמה בפועל מקודשת (קדוש' ג ו). שהיה פרעה שולט מסוף העולם ועד סופו והיו לו שלטונים מסוף העולם ועד סופו (מכי' בשלח, מסכ' ב פרשה א, איש שלום, כו). אמר הקדוש ברוך הוא (לאומות) שוטים שבעולם כמה מלכים מלכו מכם ולא כעסו ישראל וכו' וכמה שלטונות שלטו בכם ולא כעסו ישראל (שם שם, מסכ' דשירתא ט, שם מב:). מלך יוצא ושלטון נכנס מלוין את המלך ואח"כ מכניסין את השלטון (רבי אחא בשם רבי שמואל, ירוש' ברכ' ח א). שלטון משל מלכו' יון היה עובר לאלכסנדריאה וראה את ירושלם וחירף וניאץ וגידף (שם מגי' א ו). לאחד שהיה לו דין לפני השלטון ויצא דינו מלפני השלטון לישרף וצפה אותו השלטון באסטרולוגיאה שלו שהוא עתיד להוליד בת והיא נשאת למלך (מד"ר בראש' סג).  להודיע שבחו של ביתו של אבינו אברהם עד היכן היו מלכיות ושלטונים רוצים להדבק בו, ומה היה לוטן, הוא היה אחד מן השלטונים (ר' שמעון בן יוחאי, שם שם פב). מעשה בשלטון אחד שהיה הורג הגנבים והמנאפים והמכשפים (שם ויקר' יג). לשלטון שעשה סעודה למלך (שם שם יט). עשה לו הקדוש ברוך הוא נס והחזיר לו אשתו ובניו ועשה אותן מלכים ושלטונים (מדרש עשרת הדברות, ביהמ"ד א, ילינק, 73). — ובסהמ"א: והרשות שהן משרתי  השלטונים שהן תמיד בפחד ואימה ומתייראין על נפשם (ערוך ערך רשות). ההרגל3 על כל דבר שלטון (מבחר הפנינים מג לז). ולמה אין להם שר ושלטון (ראב"ע, חשבתי ירחי קדם, כהנא ב, 27). שלטונם איש מלחמה ובעל חמה (הוא, אגרת חי בן מקיץ, שם שם, 52). וגם הם מיחלים ליום שברון המלכים והשלטונים (מגי' אנטיוכוס). ב"ח שגבה חובו מבתי שמעון בכתב שלטון העיר (טוחו"מ קד ג). — ואמר המשורר: המלכות הוא בדמות שלטון הדת תשגיב את חלשתו (עמנואל, אמר החכם בינותי, מחב' יט, הברמן, 537). — ובמשמ' שָׁלְטָן, ואמר הפיטן: שלטונך בכל ומה תעשה לך מי יאמר4 (שמואל החבר, שלטונך, הצופה לחכמת ישראל ח, 167). — ואמר המליץ: לא תבקש שלטון מלפני יי' ויקר וגדלה מלפני מלך (ב"ז, ב"ס ז ד). ועי' שָׁלְטָן.