*, שיעור, ש"ז, — מדה קצובה, בפרט בהלכה במשמ' מדה שאין פחות או יותר ממנה, Mass; mesure; measure: אלו דברים שאין להם שיעור הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה וכו' ואע"פ שאמרו אין לפאה שיעור, הכל לפי גודל השדה וכו' (פאה א א-ב). ובלבד שיתן בסוף כשיעור (שם שם ג). שיעור גדר עשרה טפחים (שם שם ו). אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השני תרומה ואם לא תרם הראשון כשיעור תרומת השני תרומה (תרומ' ג ג). נשים שנתנו לנחתום לעשות להם שאור אם אין בשל אחת מהן כשיעור פטורה מן החלה (חלה א ז). ב' חלות אחת לאור ואחת לכהן, של אור יש לה שיעור ושל כהן אין לה שיעור (שם ד ח). ואין מצטרפין זה עם זה מפני שלא שוו בשיעוריהן (שבת ז ד). ולא אמרו כל השיעורין הללו אלא למצניעיהן (שם ח א). המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי, פטור אף על הכלי (שם י ה). (האורג) בין בתחילה בין בסוף שיעורו שני חוטין (שם יג א). והמקלקל על מנת לתקן שיעורו כמתקן (שם שם ג). שיעור המלבן והמנפץ והצובע והטווה כמלא רחב הסיט כפול, והאורג שני חוטין שיעורו כמלא הסיט (שם שם ד). כמה הוא שיעורו (של ערוב תחומין), מזון שתי סעודות לכל אחד (עירוב' ח ב). שיעור אתרוג הקטן וכו' באגוז (סוכה ג ז). דרך המלך אין לה שיעור (ב"ב ו ז). כל שטומאתו ושיעורו שוין מצטרפין זה עם זה, טומאתו ולא שיעורו, שיעורו ולא טומאתו, לא טומאתו ולא שיעורו, אינן מצטרפין זה עם זה (מעילה ד ג). שיעור כלי חרס ליטהר, העשוי לאוכלין שיעורו בזתים, העשוי למשקין שיעורו במשקין (כלים ג א). זומא לסטרא וכו', ניטל המזלג טמאה מפני כפה וכן השן של מעדר שיעור כלן כדי לעשות מלאכתן (שם יג ב). העושה מאור בתחלה שיעורו מלא מקדח גדול של לשכה (אהל' יג א). שיעור השופר כדי שיטלנו בידו אחת ויתקע (תוספת' ר"ה ג ד). אין חולקין את איבולים עד שיהא בה כדי שיעור לזה וכדי שיעור לזה (שם ב"מ יא י). הפיאה יש לה שיעור מלמטן ואין לה שיעור מלמעלן, הביכורים וראיון אין להם שיעור לא מלמעלן ולא מלמטן (ירוש' פאה א א). כל השיעורין הלכה למשה מסיני (שם שם). האוכל איסור בזמן הזה צריך לרשום עליו את השיעורין שמא יעמוד בית דין וישנה עליו את השיעורין (ר' הושעיא, שם שם). בעושה יותר מן כשיעור (שם שביע' ג א). שיעור ישרף והאוכלו פטור (שם ב א). יש שמועה לליקוטי עצמות ויש שיעור לליקוטי עצמות (שם מו"ק א ה). אנגרמוס שאמרו למידות ולא לשיעורין (שם ב"ב ה יג). הרוצה לידע שיעורו של ר' נחמיה יניח חמה בראש הכרמל וירד ויטבול בים ויעלה, וזהו שיעורו של ר' נחמיה (ר' חנינא, שבת לה.). א"ר יוסי ב"ר חנינא שמעתי שאם בא להדליק אחר שש תקיעות מדליק, שהרי נתנו חכמים שיעור לחזן הכנסת להוליך שופרו לביתו, אמר לו אם כן נתת דבריך לשיעורין (שם לה:). כל שיעורי שבת כגרוגרת והכא כביצה (שם פ:). שיעור תבואה צבורה בכמה (שם קכז.). לא נצרכה אלא לחצי שיעור (יומ' עג:). כל השיעורין כולן בכזית (רבי, שם פ.). שיעורין ועונשין הלכה למשה מסיני (ר' יוחנן, שם שם). שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני (שם שם). חמשה שיעורן טפח, ואלו הן שליא שופר שדרה דופן סוכה והאזוב (ר' אושעיא, נדה כו.). — ובסהמ"א: ששאלתם על שיעור חלה איזהו שיעור מדוקדק, ודאי שיעור חלה מ"ג ביצים וחומש ביצה וכו' ולכן תלו חכמים השיעור בפירות ובביצים, שהם קיימין בכל עת ואין משתנים, מיהו שיעור הביצים והפירות תלו אותן בדעתו של רואה (תשובת רה"ג, אוצר הגאונים ג, 67-66). וכן מלת הנקודה אני אומר אותה על דבר שאין לו ערך כלל לא אורך ולא רוחב ולא עומק ולא שום שיעור (ראב"ח, חבור המשיחה והתשבורת א, 8). והשטח או הפרוש וכו' הוא ערך שיש לו שיעור באורך וברוחב ואין לו עומק (שם שם). נשים קו אב שיעורו י"ב וכו' (שם שם, 12). ואלו המשלשים הדומים זו לזו אינם דומים שיהיו שוים בשיעורם (שם שם, 18). והמשלש הזה זויותיו לעולם הם חדות כלם והם שוים כשיעורם (שם ב, 37). ואין בהן (בדוממים) כח שיהיה מאליו מרבה את שיעורו (הוא, הגיון הנפש, א:). כי גדר החלק אינו כי אם שיעור נפרד משיעור, כי השיעור הקטן סופר את הגדול (ר"י א"ת, חו"ה, היחוד ה). והשעורים המלאכיים והשעורים הכוכביים והשעורים הנגוניים והשעורים המראיים (הוא, כוזרי ה יב). אמנם ישיג הגשם במקריו, רוצ' לומר במראיו ובתמונותיו ובשיעוריו ובאמצעותם יושג השכל (הוא, רוח חן ה). מאמר הכמות הוא בתארך הגוף בשיעורו בשלש רחקיו (שם י). וזאת ההקדמה אלו הספיק להם בה זה השיעור היתה הקדמה אמתית מבוארת גלויה אין ספק בה (ר"ש א"ת, מו"נ א עג). בעל שעור, מאמר חברתיו במקום שם, חדשתיו לפי הצורך, כולל כל דבר שיש לו מדה ושעור וכו', גם כתבתי במקומות שעורים במקום בעלי שעורים לקצר (הוא, פי' המלים הזרות). כל מה שתחקור אותו התשבורת מהצורות והשעורים וזולתי זה (רש"ט פלקירא, המבקש, עח). וזו (התשבורת העיונית) חוקרת הקוים והשטחים והמגושמים על דרך כלל וצורותיהם ושעוריהם ושווים ומותרם (הוא, ראשית חכמה ו ב, 42). שיר מלא חרפה וכלימה אין שיעור אל הבזיון (עמנו', מחב' כג, 181). וכמה שיעור שהייה כדי שחיטה אחרת (טור יו"ד כד). והיא (החתיכה) בעלת תכלית ידועת השיעור (אמו"ר לראב"ד א ד). — ואמר הפיטן: שְעורים בזה שעור במפקד להגבר (ר"א קליר, קצובה, קרוב' שקלים). כל כיל לח ויבש ומשוריו, כל קו וקצב וּמֶדד ושעוריו (הוא, אז ראית, סלוק שקלים). — °ובמשמ' הקף רחב, חשיבות וערך רב: והבן שעור מה שהיישירו אליו אם יש בלבבך תבונה (ר"ש א"ת, מו"נ ג, הקד'). — ושעור, °שִעוּר קומה1, במשמ' גדֻלה, וביחוד גדלת ה': כל מי שהוא יודע שיעור זה של יוצרנו ושבחו של הקב"ה וכו' (ספר רזיאל, אוצר מדרשים ב, 562). ואני משלים הדבר על שיעור קומה, ואומר כי שיעור קומה לא נתקבצו עליו דברי כל החכמים, מפני שאינו לא במשנה ולא בתלמוד, ואין לנו דרך שיתברר לנו בה אם הוא דברי ר' ישמעאל או לא וכו' אילו שמנו כתב שיעור קומה לר' ישמעאל היינו מוצאים כמה פנים לדבריו (תשו' רסע"ג, מובאת בהליכות קדם, ובפרוש ס' יצירה לר"י ברצלוני, אוצר הגאונים א, 17). זבול אחד על תוהו ובהו מוסד לא תמדד עוגתו ולא יודע שיעור קומתו (ראב"ע, חי בן מקיץ, איגר, 144). ולחקור שעור קומתו של יוצר בראשית (ר"ש פפנהים, ארבע כוסות, כוס ישועות ב). ועי' קוֹמָה. — ובמשמ' פעֻלת המודד והמשער, מדידה: ואתה רואה מהכתובים האלה שהקב"ה ברא את עולמו במדידה ושיעור מתוכן ושקול (ראב"ח, חבור המשיחה והתשבורת הקד', 2). לא יוכל ללמד תלמידו השיעור המחשבי בתחלת ענינו, אבל מלמד אותו השיעור המורגש המצוייר בצדו בצורות הרשומות (ר"י א"ת, חו"ה, חשבון הנפש ג). אבל הציור והשיעור וההזרעה וכו' לא יתיחס כי אם לחכם יכול משער (הוא, כוזרי א עז). אך הגבלת זה ושעורו עד שיהיה טוב לכל איננו כי אם לאלהים (שם ג ז). השיעור והפילוס בגופים הנבראים, כי השיעור עד שיהיה הגוף מסודר וערוך וכו' לא יהיה כ"א במנין (שם ד כה). אומדין, הוא השיעור על דרך קירוב (פרוש המשנה לרמב"ם, פאה ה א). — °ובמשמ' חכמת ההנדסה, התשבֹרת: ראיות הם מחכמת השעור והטעם חכמת המדות שקורין בלשון יון [ג]יומטריאה (ראב"ע, פתח דבר לספר אלמנתי, כהנא ב, 109). וראיתי חכמת המנין וחכמת השיעור נוהגות המנהג הזה (ראב"ח, חבור המשיחה והתשבורת, הקד', 1). וכמו כן הצריכה התורה אל חכמת השיעור במדידת הארץ וחלוקתה ובתחומי שבת ובמצות אחרות (שם שם, 2). לא יתאמת לנו כי אם במלאכת השיעור שנקראת הנדסה (ר"י א"ת, או"ד, הקד'). וכן בחכמת השיעורים הנקראת בערבי אלהנדס"א וכו' (הוא, חו"ה ד). ומחכמת השעור מה ידע, אמר, ידע כמה טפחים ברוחב בטנו וכמה זרתות בין זקנו לתחתונו (ר"י זבארה, שעשועים יב, דודזון, 133). חכמת החשבונות והשיעורים והיא חכמת ההנדסה (רשב"צ דוראן, מגן אבות ג יח). — °ובמשמ' יחס בין דבר לדבר, Verhältnis; proportion: וכן שעור האומה החיה הראויה לחול הענין האלהי בינה איננו כי אם לאלהים לבדו, וצריך לשמוע אותו השעור והערך ממנו (ר"י א"ת, כוזרי ג כג). ששלמות אלו הכחות הגופיות וכו' הוא נמשך לטוב שבמזגים שיהיה לאבר ההוא הנושא לכח ההוא ולטוב שבשעורים שיהיה לו (ר"ש א"ת, מו"נ ב לו). אמנם אם יהיה חליו בשעורו או בהנחתו או בעצמו וכו' זה מה שאין תחבולה בו (שם שם). — °ובמשמ' הכח המשער, כֹּשֶר השעור והדמוי שבאדם: ותמצא מבני אדם איש אשר כח מחשבתו ושיעורו2 חזק מאד וכו' אבל אומר כי מכח זה ההרגש והשיעור3 יעבור הרעיון על ההקדמות ההם כולם ויוליד מהם תולדות וכו' וכן תמצא כי כולם ע"ה יש להם אומץ לב, ובחזוק כח השיעור וההרגש אשר בם יגידו מה שעתיד להיות וכו' כי הם מודיעים בענינים אשר לא יוכל אדם בפשט מחשבתו ושיעורו הכולל4 להודיעם (ר"י חריזי, מו"נ ב לט). — °ובמשמ' גזרת האלהים הקובע מראש מה שיהיה, Vorherbestimmung; prédestination; predestination: וזו השאלה והיא שאלת הגזרה והשעור, ובערביא אלקצא ואלקדר, היא הקשה שבשאלות התוריות וכו', כי אנו מוצאים בדת דברים רבים מורים כי כל דבר בשעור ושהאדם אנוס מוכרח, ויש בו דברים מורים כי יש לאדם קנין מעשהו (רש"ט פלקירא, מורה המורה, קכח). היא הגזרה והשעור שכתב אותו האלוה ית' על עבדיו וכו' (שם קכט). — °ובמשמ' תכן ומבנה (של הכתוב וכד'): והשעור באמרו ולישרי לב שמחה, שיהיה שמחה זרועה (ר"י א"ת, הרקמה א). יצא לחפשי, לחפשי ישלחנו, השעור בשניהם לחפשית (שם לט). שעור המשנה כך הוא (פרוש המשנ' לרמב"ם, כתוב' ג א). — °ובמשמ' למוד קבוע, בפרט למוד סדיר כתלמוד: להגיד שיעור בביהכ"נ (ס' הפרדס ח:, הוצ' קניגסברג, 1759). בעת שאני פנוי מהגדת שיעור לבני הישיבה (נודע ביהודה, יו"ד סו ע). מגיד שעור דק"ק וילנא (קריה נאמנה, 196). — ובמשמ' סדרת למוד בהרצאת בכלל, נוהג בדבור ובספרות.