ויקטור (אביגדור) קלנר, מחנך ומתרגם, נולד בוֶטְלנוֹ, בוהמיה (כיום בתחומי צ׳כיה) בי״א בכסלו תרמ״ח, 27 בנובמבר 1887. קיבל חינוך יהודי וכללי והצטרף לתנועה הציונית מנעוריו. אחרי שהוסמך לדוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת פראג עלה ארצה ב־1910 ונתמנה למורה בגימנסיה הרצליה בתל־אביב בה לימד גרמנית ולטינית. מכאן נסע כציר נבחר לקונגרס הציוני בוינה ב־1913. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר לאוסטריה ואחרי שרתו בצבא בשנות המלחמה השתקע בוינה. ב־1919 נתמנה למנהל הגימנסיה של הקהלה היהודית על שם הרב צבי פרץ חיות, שהשתתף ביסודה. היה שם עסקן פעיל בתנועה הציונית, חבר לשכת ״בני ברית״ וחבר פעיל במועדון על שם הרצל. פרסם מסות ומאמרים פדגוגיים ופילוסופיים ותרגם לגרמנית את ״דברי הספרות״ לביאליק ושני כרכים מכתבי א״ד גורדון. ב־1920 נשא לאשה את אמי בת קארל הרמן. עם סיפוחה של אוסטריה לגרמניה, עלה שנית ארצה בשלהי 1938. בשנים 1939–1943 ניהל את בית־הספר בתלפיות שבירושלים ובשנים 1943–1947 את הגימנסיות בלפור ובן־יהודה בתל־אביב. לאחר מכן היה מורה לתולדות החינוך בבית המדרש למורים ומורה לתנ״ך בשני בתי־ספר תיכוניים בתל־אביב עד לפרישתו ב־1955. היה נשיא לשכת ״ביאליק״ של בני ברית (בעיקר דוברי גרמנית) בתל־אביב ויו״ר המועצה האזורית של לשכות בני ברית בתל־אביב והסביבה.

קלנר פירסם מאמרים, מסות ומחקרים בענייני יום, חינוך, מקרא ועוד בגרמנית ובעברית. ב־1966 יצא לאור ספרו עיונים בשירה המקראית. כמו כן תירגם אדמה ללא אלוהים לא. ב. קראוס (תשי״ד) וכן השתתף בתרגום תעודה ויעוד למרטין בובר. תירגם גם מעברית לגרמנית מדברי ח״ן ביאליק וא״ד גורדון ועוד.

בתו של קלנר, שושנה, היתה נשואה למשורר זרובבל גלעד. ויקטור אביגדור קלנר נפטר בכ״ד באלול תש״ל, 25 בספטמבר 1970 ונטמן בקיבוץ עין חרוד מאוחד.

מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, תדהר, de-Wikipedia