יעקב צור, דיפלומט ישראלי, בנו של שמואל טשרנוביץ ואחיה של ימימה טשרנוביץ־אבידר, נולד בוילנה (כיום בתחומי ליטא) בתשרי או חשון תרס״ז, אוקטובר או נובמבר 1906 *. עלה ארצה עם הוריו ב־1921 ולמד בגימנסיה העברית בירושלים, באוניברסיטת פירנצה באיטליה (1925) ובסורבון בפאריס (1926–1929). ניהל את מחלקת ההסברה בלשכה הראשית של הקרן הקיימת בירושלים (1929–1948) והיה מספר שליחויות ציוניות ומדיניות בארצות אירופה ובמזרח־התיכון. עם קום המדינה שימש כציר ישראל בארגנטינה וכמה ארצות נוספות באמריקה הלטינית (1949–1953). כמו כן שימש שגריר ישראל בצרפת (1953–1959) ואחר־כך מנהל כללי של משרד־החוץ, יושב־ראש מועצת המנהלים של הקרן הקיימת ויושב־ראש הוועד הפועל הציוני.

פירסם מאמרים בענייני היום וכן זכרונות בעיתוני הארץ משלהי שנות העשרים. ב־1965 יצא ספרו המימואריסטי ״שחרית של אתמול״. כמו־כן זכרונותיו על שליחותו הדיפלומטית בצרפת (״יומן פריס״. 1968) ובארגנטינה (״כתב האמנה מס׳ 4״. 1981).

יעקב צור נפטר בירושלים בו׳ בשבט תש״ן, 1 בפברואר 1990.
* תאריך לידתו אינו ודאי: במכתבו אל ג. קרסל, מציין צור כי נולד בשמחת תורה תרס״ז (18 באוקטובר 1906) – שמחת תורה באותה שנה חל ב־12 באוקטובר 1906. באתר של משרד החוץ מצויין ל׳ בתשרי תרס״ז, 19 באוקטובר 1906 ועל מצבתו נחקק י״ח בחשון תרס״ז [6 בנובמבר 1906].

מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, תדהר, ויקיפדיה]