יוסף עוזיאל, עיתונאי ומתרגם, נולד בתל־אביב בי״ט באב תרפ״ב, 13 באוגוסט 1922. למד ונתחנך בעיר הולדתו, ומ־1949 עסק בעיתונאות. תחילה סופר ״הארץ״ בגליל ובשנים 1953–1955 ב״זמנים״ ומ־1955 בלשכת-העיתונות הממשלתית בירושלים.

פירסם סיפורים וכתבות ב״גליונות״ ובעיתונות הארץ־ישראלית. בשנותיו האחרונות עסק בתרגום – ובהם: ״אוקטובר 1943״ לא. ברטלסן (תשט״ו), ״לינקולן מקיבר״ (רומן) לא. ליפסקי (תשי״ז), ״תולדות ארצות הברית״ לבירד (תשכ״ג), ״שיפור שיטות העבודה״ לג. ס. קלוז (תשכ״ד), ״עלילות פי־גיל״ למ. דיקס (תשכ״ה), ספריו של ו. דוראנט ״הריניסאנס״ (2 כרכים, תשכ״ה) ו״הריפורמציה״ (2 כרכים. תשכ״ה). ״ניהול – הלכה למעשה״ לפ. פ. דרוקר (1966), ו״מסכת הממשל״ למ. מק־איבר (1966).

יוסף עוזיאל נפטר בירושלים בכ״ז בתמוז תשל״ו, 25 ביולי 1976 ונטמן בהר המנוחות.

יוסף עוזיאל בספריה הלאומית

מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים.