יוסל בירשטיין (1920־2003)

יאָסל בירשטיין

Yosl Birshtein

Photo by David Haasסופר ישראלי, כתב ביידיש ובעברית. נולד בעיירה ביאלה-פודלסקה שבפולין (הוא מרבה להזכיר עיירה זו בספריו). למד ב"חדר" והיה חניך של "השומר הצעיר". בגיל 17 היגר לבדו לאוסטרליה. במלחמת העולם השנייה שירת במשך ארבע שנים בצבא האוסטרלי, יחד עם חברו הצייר יוסל ברגנר, שאותו פגש במשרדי ההגירה של "הייאס" בוורשה, ואתו עשה את הדרך לאוסטרליה. משפחתו נספתה בשואה. לאחר המלחמה עסק בעריכת ירחון לנוער יהודי, שהופיע בעברית, אנגלית ויידיש. התחתן עם מרגנית. ב-1950 עלו בירשטיין ואשתו לישראל והתיישבו בקיבוץ גבת, שם היה בירשטיין רועה צאן במשך 11 שנה. בראיון לציפי גון-גרוס סיפר כיצד התגלגל לעיסוק זה: "באתי לגבת, ובגבת חי אז איש בשם חיים גבתי, לימים שר החקלאות. כבר אז, כרכז המשק, היה לו מבט אגריקולטורי מאוד. אמר לי, 'יוסל, באת מאוסטרליה, ארץ הכבשים? הנה עדר, וכאן אתה תהיה רועה צאן'. האמת, 14 שנה במלבורן ולא ראיתי אפילו זנב של כבשה, וכך הייתי לרועה צאן". לאחר מכן עבר להתגורר בטבעון ואחר כך בנצרת עילית. עבד כפקיד בבנק הפועלים, והגיע לתפקיד של מנהל מחלקת השקעות (על רקע עבודתו זו נולד ספרו "המוטבים"). ב-1982 עבר להתגורר בירושלים ועבד בבית הספרים הלאומי. ב-1949 פירסם קובץ שירה ראשון ביידיש, "אונטער פֿרעמדע הימלען", שיצא לאור במלבורן, ולווה ברישומים של יוסל ברגנר. ספרו הראשון, "במדרכות צרות", פורסם ביידיש ב-1958, ובעברית ב-1959. כתב רבים מספריו ביידיש, ובתרגומם לעברית הסתייע בנסים אלוני ובמנחם פרי. בנוסף עסק בתרגום מיידיש לעברית ומעברית ליידיש. מרבית ספריו יצאו לאור במסגרת "הספריה החדשה". סיפוריו מתאפיינים בהסתכלות אירונית על מצבו של האדם. יוסל בירשטיין נפטר בירושלים ב-28 בדצמבר 2003, ונטמן בבבית הקברות נס הרים שבהרי ירושלים. לאחר מותו יצא לאור ספרו "סיפורים מאזור השלווה", על-פי כתב יד שנמצא בעזבונו. בחלק מהסיפורים בקובץ זה ניכרת התמודדות עם המוות הקרב. פרופ' מנחם פרי, המו"ל והעורך של ספריו, אמר על יוסל בירשטיין:  "הוא בעיני אחד משלושת-ארבעת-חמשת הסופרים היהודים הגדולים במאה העשרים, ואני מדבר על סדר גודל של קפקא ועגנון. יש לו יתרונות עליהם כמו שלהם יש יתרונות עליו" (ידיעות אחרונות, 13 בפברואר 2004).על הקשר ההדוק שבין מנחם פרי ליוסל בירשטיין העיר פרופ' גרשון שקד: "אשרי סופר שזכה לעורך כְּפֶרי, ואשרי פרי שזכה לסופר כיוסל בירשטיין" (הארץ, 12 במאי 2004)
[מקורות: ויקיפדיה, לקסיקון סופרי ירושלים, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, גרנות]

Yossel Birstein was born in Poland in 1920 and at the age of seventeen he left for Australia. He served in the Australian army during World War II and in 1950 immigrated to Israel. For several years he was a member of Kibbutz Gvat, where he worked as a shepherd. He later moved to the town of Kiryat Tivon, where he worked in a local bank, and then to Jerusalem, where he worked in the Department of Manuscripts and Special Collections in the Jewish National and University Library at the Hebrew University in Jerusalem. Birstein wrote in both Hebrew and Yiddish. He died in 2003 in Jerusalem

ספריו:

  • במדרכות צרות : רומן מחיי הקיבוץ (תל-אביב : המתמיד, תשי"ט 1959) <תירגמה לעברית - מרים רביד>
  • ציפייה ועוד סיפורים (תל-אביב : משרד הביטחון, ההוצאה לאור : ספרית תרמיל, תשכ"ו 1966)
  • נסיעתו הראשונה של רולידר : ועוד שני סיפורים (תל-אביב : ספרית פועלים, תש"ל 1970) <תירגמו לעברית - נסים אלוני ויוסל בירשטיין>
  • המוטבים : רומאן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ"ג 1982) <מיידיש - מנחם פרי> <המהדורה השנייה (תשמ"ד) פורסמה תחת השם 'הבורסה'><מהדורה חדשה בתרגום חדש של מנחם פרי הופיעה בתשס"א 2000>
  • סיפורים קטנים (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תשמ"ה 1985) <ליקט אלכס זהבי, עיבד משה מנור>
  • כתם של שקט : קצרצרים (ירושלים : כתר, תשמ"ו 1986) <איורים, נורית ענבר-שני> <הספר הראשון שכתב בירשטיין בעברית, על-פי סיפורים שכתב לתוכנית "שעתיים משתיים" בגלי צה"ל>
  • ציפור כהה בדרך (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ"ט 1989) <תרגמו, יוסף בירשטיין ונסים אלוני>
  • פנים בענן : רומאן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"א 1991) <פורסם ביידיש בתש"ס (2000): 'אַ פָּנים אין די וואָלקנס'> <תורגם לגרמנית וסינית>
  • Gesicht in den Wolken : Roman / Jossel Birstein ; aus dem Hebräischen von Mirjam Pressler (Zürich : Arche, 1993)
  • 朦胧面纱/ (以)约瑟尔•伯斯坦著 ; 廖慧祥,萧耀珍译 (合肥 : 安徽文艺出版社, 1998)
  • אל תקרא לי איוב (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"ו 1996)
  • סיפורים רוקדים ברחובות ירושלים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש"ס 2000) <איורים - נורית שני> <תורגם לגרמנית>
  • Unterwegs in den Straßen von Jerusalem : Erzählungen / Jossel Birstein ; aus dem Hebräischen von Vera Loos und Naomi Nir-Bleimling (Zürich : Arche, 2002)
  • סיפורים מאזור השלווה (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ד 2004)

ספרים ביידיש:

  • אונטער פֿרעמדע הימלען : לידער (מעלבורן : קדימה יונגט-ארגאניזאציע, 1949)
  • אויף שמאָלע טראָטוארן (תל-אביב : י. ל. פרץ ביבליאָטעק, 1958)
  • א מאנטל פון א פרינץ : דערציילונגען (תל-אביב : פארלאג י. ל. פרץ, תשכ"ט 1969) <תורגם לאיטלקית>
  • Il cappotto del principe / introduzione e traduzione di Carlo Guandalini (Firenze : Giuntina, 1996)
  • דער זאמלער : ראמאן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ"ה 1985) <תורגם לסינית>
  • 收藏家 / (以)约瑟尔•比尔斯坦著 ; 隋丽君译 (南昌 : 百花洲文艺出版社, 2000)
  • דיינע געסלעך - ירושלים : קליינע מעשיות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשמ"ט 1989)
  • אַ פָּנים אין די וואָלקנס : ראָמאַן (תל-אביב : פארלאג י. ל. פרץ, תש"ס 2000) <צייכנונגען - נורית שני>

תרגום ועריכה:

  • דיוקן של משפחה יהודית 1978-1908 / הנריק בנקיר (ח"מ : חמו"ל, תשנ"?) <תרגום מיידיש בשיתוף עם חנה ענבר>
  • עסייען / מלך ראוויטש (ירושלים : נס, תשנ"ב 1992)
  • הילד הקנוי, או, מה שנגזר הוא שיהיה : אגדה יהודית מפולין / נמסרה מפי תושב העיר דאוני, אזור וילנה ; נרשם ע"י ליאו וינר, ארה"ב (תל-אביב : ירון גולן, 1995) <עיבוד ואיור - נורית שני>
  • מעשיות קסם מפי יהודי מזרח אירופה = יידישע וונדער-מעשיות פון מזרח-אייראפע : מהדורה דו-לשונית (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 1998) <עריכה, שרה צפתמן ; תרגום, יוסל בירשטיין ועידו בסוק>

על המחבר ויצירתו:

  • ביטון, ארז. ראיון עם יוסל בירשטיין. אפיריון, גל' 78 (2003), עמ' 5־12.
  • ברגנר, יוסל. פגישתי הראשונה עם יוסל בירשטיין. הארץ, תרבות וספרות, י"ט באדר תשס"ד, 12 במארס 2004, עמ' ה 2 <מיידיש: אריה אהרוני>
  • גוטקינד, נעמי. סיפורים קצרים של סופר גדול. הצופה, י"ח בתמוז תשמ"ו, 25 ביולי 1986, עמ' 6, 11.
  • גל-און, רינת. "חיוך של אתמול". עתון 77, גל' 287 (אדר תשס"ד, ינואר-פברואר 2004), עמ' 13 <כמה מילים על רומן בלתי-נשכח בין יוסל בירשטיין לבין 'אמנות לעם'>
  • דוניץ, מרדכי. אחד משלנו : לזכרו. עתון 77, גל' 287 (אדר תשס"ד, ינואר-פברואר 2004), עמ' 12־13.
  • זיידמן, יעל. פתאום משלמים כסף על מלים : ראיון עם יוסל בירשטיין. ידיעות אחרונות, 28 באוגוסט 1987, עמ' 23.
  • זיידמן, יעל. בסיפור טוב צריך להיות שילוב של עצב והומור . ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ח' בסיון תש"ן, 1 ביוני 1990, עמ' 23.<ראיון עם המספר  לרגל פתיחת הכנס הבינלאומי הרביעי למספרי סיפורים>
  • זרחי, נורית. "לחיות, לדבר, לעשות כדאי" : נורית זרחי מראיינת את יוסל בירשטיין. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"א באייר תשמ"ט, 26 במאי 1989, עמ' 21.
  • זרחי, נורית. לא צריך מילים גדולות: פרידה מיוסל בירשטיין. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ח' בטבת תשס"ד, 2 בינואר 2004, עמ' 25.
  • מאיר, יעקב.  איש היה והלך עם סיפורים.  מקור ראשון, שבת, כ"ב בכסלו תשס"ו, 23 בדצמבר 2005, עמ' 6-7 <שנתיים לפטירתו של המספר>
  • מאיר, יעקב.  אין סיפורים שלמים במציאות.  הארץ, תרבות וספרות, כ"ט בכסלו תשס"ט, 26 בדצמבר 2008, עמ' 4.
  • נוברשטרן, אברהם. גלגולו של מעיל בחוצות ירושלים : על דמותו ויצירתו של הסופר יוסל בירשטיין. הארץ, תרבות וספרות, ט"ו בטבת תשס"ד, 9 ינואר 2004, עמ' ה 2.
  • נוי, דב. ממורט קצר אחד כביטוי לנסיבות ההיגוד האוניברסלי. רב-קול, גל' 3 (2000), עמ' 6.
  • נסים, קובי. המגיד מירושלים. דבר, דבר השבוע, 24 בינואר 1992, עמ' 13־15.
  • ענברי, אסף. סיפורי הקיבוץ של יוסל בירשטיין. קשת החדשה, חוב' 21 (סתיו 2007), עמ' 138־149.
  • ערמוני, אורה. נולד מחדש, בגבת. קבוץ: מוסף לדבר, גל' 41 (251) (9 באוקטובר 1991), עמ' 6־7.
  • שחם, דניאלה.  יהיה טוב יוסל בירשטיין.  עתון 77, גל' 296־297 (טבת תשס"ה, דצמבר 2004), עמ'  37.
  • שני, נורית.  לתפור מלים לבית.  דימוי, גל' 23 (חורף תשס"ד), עמ' 8 <בתו של יוסל בירשטיין עם פטירתו>
  • שני, נורית.  משיחות עם אבא.  עתון 77, גל' 287 (אדר תשס"ד, ינואר-פברואר 2004), עמ' 10־11.
  • שניר, לאה. "אני ליצן. מצליח כשנופל" : שיחה עם יוסל בירשטיין. דבר, ט"ו בסיון תשמ"ז, 12 ביוני 1987, עמ' 19.
  • שניר, לאה. ארבע עגלות וסופר : ראיון עם הסופר יוסל בירשטין. על המשמר, ט"ו באב תשנ"א, 26 ביולי 1991, עמ' 19.
  • שרון-בלייס, ענת.  הסופר יוסל בירשטיין -שלוש שנים למותו 2006 הסופר יוסל בירשטיין רדף כל חייו אחרי סיפורים, כמו היו פרפרים או ציפורים המעופפים מהמקום חיש קל. אולי משום כך שכלל לאורך שנות יצירתו את הפואטיקה של הסיפור הקצר, שקרם עור וגידים תוך כדי נסיעה באוטובוס או ההמתנה בתחנת האוטובוס. לפעמים מצא את הסיפור כבר שם, בתחנה, וכשלא מצא, עלה לאוטובוס, ובתוך הצפיפות הישראלית החמה, פגש איש או אישה שנשאו יחד עם סלי הקניות גם זיכרון, זיכרון שיוסל בירשטיין רקם ממנו סיפור - משל, מבלי להתערב בענייניו של אף-אחד. הוא נולד בפולין בשנת 1920 ובצעירותו היגר לאוסטרליה. משפחתו שנותרה מאחור נרצחה במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה עלה לישראל, התיישב בקיבוץ גבת והיה לרועה צאן. מאוחר יותר עבר לקריית טבעון ועבד בבנק, אחר כך הגיע לנצרת ולבסוף השתקע בירושלים, שם עבד בבית הספרים הלאומי. במקביל ישב וכתב והיה לסופר בעל קול ייחודי. יוסל בירשטיין פרסם אחד עשר ספרים, ביניהם קבצי סיפורים קצרים ורומאנים. בתחילה כתב ביידיש ותורגם לעברית בידי חברו נסים אלוני והעורך שלו מנחם פרי. אחר כך עבר לכתוב בעברית. וכשם ששפה אחת פוגשת שפה אחרת ונוצר איזה משב רענן כמו מבעד לחלון פתוח בנסיעה, כך מפגישים סיפוריו בין מציאות לבין דבר מה שהוא קצת רחוק ממנה. דרך זו אפשרה לו להראות לנו, הקוראים, דברים חיוניים גם בחיינו שלנו, שלא שמנו לבנו אליהם. אבל גם כשדובר במציאות טרגית, הרי שהסוף תמיד לווה בחיוך, כפי שמעיד גם שם ספרו האחרון, שראה אור לאחר מותו, "סיפורים מאזור השלווה" . בנותיו, נורית וחנה, היו מעורבות, לא אחת, ביצירתן של אביהן, וכאן בתכנית הזו, במלאת שלוש שנים לפטירתו, קיימתי ראיון מיוחד עם בתו חנה ענבר, המלווה בקטעים מתוך שיחות שנערכו עם יוסל בירשטיין בעבר.
  • Novershtern, Abraham. The multi-coloured patchwork on the coat of a prince.  Modern Hebrew Literature, N.S., nos. 8-9 (Spring/Fall 1992), pp. 56-59.
על "ציפור כהה בדרך"
  • בלאט, אברהם. מעשה שהיה. הצופה, י' בכסלו תש"ן, 8 בדצמבר 1989, עמ' 6.
על "המוטבים"
  • אילון, לאה. יוסל בירשטיין הוא בן מלכה, וכולם טועים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 413 (כ"ט בטבת תשס"א, 24 בינואר 2001), עמ' 8.
  • זהבי, אלכס. יוסל בירשטיין / המוטבים. מאזנים, כרך נ"ו, גל' 6 (אייר-סיוון תשמ"ג, מאי 1983), עמ' 60־62.
  • מלצר, יורם. באותו חיוך דומע. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ח בכסלו תשס"א, 15 בדצמבר 2000, עמ' 28.
על "כתם של שקט"
  • אורן, יוסף. קצרצרים ומשובבי נפש. מעריב, ד' בתמוז תשמ"ו, 11 ביולי 1986, עמ' 29.
  • בושס, הדה. הרוחות משם. הארץ, 27 באוקטובר 1986, עמ' 12.
  • בחור, יונה. הסיפור הזעיר שב אל האפוס. הארץ, ח' באלול תשמ"ו, 12 בספטמבר 1986, עמ' ב 6 <חזר ונדפס בספרה רשימות על ספרות (תל-אביב : ירון גולן, 1993), עמ' 123־127>
  • עינת, עמלה. לקט, שיכחה ופאה. עתון 77, גל' 78־79 (תמוז-אב תשמ"ו, יולי-אוגוסט 1986), עמ' 6.
  • צאל, נעמה.  כניסה, הימלטות, ועמידה על הסף בפתיחת 'כתם של שקט' ליוסל בירשטיין: הצעת קריאה.   מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ג (תש"ע 2009), עמ' 279־286.
על "פנים בענן"
  • אילון, לאה. טירשביין הוא בירשטיין, או לא מאוהב במלים בכלל. הארץ, ד' בסיון תשנ"א, 17 במאי 1991, עמ' ב 8.
  • בושס, הדה. מתים מדברים על מתים. הארץ, 21 במאי 1991, עמ' ב 4.
  • גוטקינד, נעמי. עין אחת בוכה ועין אחת צוחקת: על "פנים בענן" של יוסל בירשטיין. הצופה, י"א בסיון תשנ"א, 24 במאי 1991, עמ' 6, 8.
  • גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 17 במאי 1991, עמ' ב 11.
  • הולצמן, אבנר.  רסיסים שלא התלכדו.  בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ'  74־75 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות',  מאי 1991>
  • ויסמן, ענת. אין לאן ולשם מה לחזור. דבר, ו' בטבת תשנ"ב, 13 בדצמבר 1991, עמ' 24.
  • זהבי, אלכס. דרישת-שלום מעולם המתים. מאזנים, כרך ס"ו, גל' 1 (תשרי-חשון תשנ"ב, ספטמבר-אוקטובר 1991), עמ' 36־37.
  • כץ, שרה. הלשון האבודה של היהודים. על המשמר, ט"ו באב תשנ"א, 26 ביולי 1991, עמ' 19.
  • מוסקונה-לרמן, בילי. זיקפה לאורך ארץ סין. מעריב, סופשבוע, 26 באפריל 1991, עמ' 32־33.
  • מלמד, אריאנה. קריצה קטנה לנצח. חדשות, מוסף, י"ט באייר תשנ"א, 3 במאי 1991, עמ' 43.
  • עינת, עמלה. הליכת-שוליים חכמה. עתון 77, גל' 137 (סיון-תמוז תשנ"א, יוני 1991), עמ' 5.
  • שי, אלי. בין בירשטיין לטירשביין. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"א בסיון תשנ"א, 24 במאי 1991, עמ' 21.
  • שניר, לאה. ארבע עגלות וסופר : ראיון עם יוסל בירשטיין. על המשמר, 26 ביולי 1991, עמ' 19.
על "אל תקרא לי איוב"
  • אלדד, מכבית. יוסל בורשטיין, אל תקרא לי איוב... מהות, כרך י"ט (1997), עמ' 95־97.
על "סיפורים רוקדים ברחובות ירושלים"
  • בן-דוד, יערה. על קוצו של רגע. עתון 77, גל' 267 (2002), עמ' 8־9 <חזר ונדפס בספרה: במבוך המַראות : קריאה בפרקי ספרות עברית וכללית (ירושלים : כרמל, תשע"ב 2012), עמ'  133־137>
  • מלצר, יורם. יושבים איתן בממלכותיהם. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ל' בניסן תש"ס, 5 במאי 2000, עמ' 27.
על "סיפורים מאזור השלווה"
  • אפשטין, אלכס.  הומור, חמלה, הזדהות.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י"א בניסן תשס"ד, 2 באפריל 2004, עמ' 26-27.
  • גבאי, יעל.  רועה הצאן.  מבוע, חוב' 41 (2004), עמ' 85-87. <על יוסל בירשטיין, סיפוריו והופעתו בקובץ "באלה החיים שהייתי רוצה לחיות">
  • דויטש, חיותה.  שמחת סיפור המעשה.  הצופה, מוסף, ב' באייר תשס"ד, 23 באפריל 2004, עמ' 15.
  • זהבי, אלכס.  לגלות את הרובד הסמוי.  ארץ אחרת, גל' 23 (אב-תשרי תשס"ה, אוגוסט-ספטמבר  2004), עמ' 82. <גיבורי סיפוריו של בירשטיין ומקומות התרחשותם מרחיבים את מפת המציאות היהודית בכלל, והישראלית בפרט, בספרות העברית>
  • מלצר, יורם. חי בסיפורים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"א בניסן תשס"ד, 2 באפריל 2004, עמ' 24.
  • שקד, גרשון.  סיפור כתוב היטב הופך את הדמעה בעין לשמחה בלב.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 585 (כ"א באייר תשס"ד, 12 במאי 2004), עמ' 6.

קישורים:

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף