אלכס אפשטיין
נולד ב-1971 בסנט פטרבורג, רוסיה. עלה לארץ בגיל שמונה. סיפוריו הקצרים מאוד התפרסמו במדור שבועי במוסף הספרות של עיתון הארץ. סיפוריו תורגמו לאנגלית, לספרדית, לרוסית, לאיטלקית ופורסמו באנתולוגיות ובכתבי עת. מפרסם רשימות ביקורת ספרות בעיתונים (ידיעות אחרונות והארץ) ומלמד כתיבה יוצרת. נשוי לחוקרת הספרות והעורכת שי צור.
סיפוריו הקצרים הם תערובת של מציאות ודמיון, ריאליה וחלום, עובדות ופנטזיה. המחבר נוטה למקם את סיפוריו במקומות רחוקים ואקזוטיים, או להישען על דמויות היסטוריות ומיתולוגיות קדומות. צירופי מקרים מדהימים ובלתי מפוענחים ושיבושי זמנים מכוונים מאפיינים את הסיפורים ומתעתעים בקורא, שאמור לחוות חוויה של גילוי, פירוק והרכבה. ביצירותיו משקעי תרבות רבים ואזכורי דמויות כמו הומרוס, בורחס, אנדי וורהול ועוד רבים. הביקורת על יצירתו נעה בין התפעלות ושבחים ועניין רב בתרכובת המיוחדת הזאת, ובין הסתייגות ורתיעה ממנה.
מספרי הפרוזה והשירה שפירסם: כותב לנינגרד ושירים אחרים, שירה (עקד, 1991);
הכלב שדיבר על המלחמה, סיפורים קצרים (1994); אהובתו של מטפס ההרים, סיפורים קצרים (1998);
מילון מהפך, רומן (1999); הגיבורים הצהובים, נובלה (2000); אודיסיאה, רומן (2001);
מתכוני חלומות, רומן (2002); לכחול אין דרום, סיפורים קצרים (2005);
קיצורי דרך הביתה (2010). ספרו, לקסם האחרון אצטרך כנפיים (2011), יצא בהוצאה עצמית, בעריכת טל ניצן, והופץ חינם ברשת החברתית "פייסבוק". הספרים
מחשב אהבה מחדש (2013), משיח בתוך בקבוק (2013) ויד ראשונה מסופר (2014) פורסמו כספרים מקוונים. ספרו האחרון עד כה הוא
מכמונת געגועים לפניך (2017).
אפשטיין
זכה פעמיים בפרס היצירה לסופרים עבריים על שם ראש הממשלה לוי אשכול ז״ל (2003, 2016). מתגורר עם אשתו בתל אביב, מלמד כתיבה יוצרת ועובד כמתכנת בחברת היי-טק.
[מקורות:
לקסיקון
הקשרים לסופרים ישראלים,
ויקיפדיה]
אפשטיין, אלכס. ח' זה חופש. ב' בדיה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, כ"ט בכסלו תשס"ו, 30 בדצמבר 2005, עמ' 28.
אברהם, צליל. עולם ישן נחריבה. ידיעות אחרונות, 7
לילות, ה' באב תשע"ג, 12 ביולי 2013, עמ' 24־25 <שיחה אם אלכס אפשטיין על
ספרים דיגיטליים ועל ספרו "מחשב אהבה מחדש">
על "כותב לנינגרד ושירים אחרים"
פלד, עודד. אלכס אפשטיין, כותב לנינגרד ושירים אחרים, עקד 1993.
פסיפס, גל' 21 (1993), עמ' 30.
פלד, עודד. שלוש מפות אישיות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ב בכסלו תשנ"ד, 26 בנובמבר 1993, עמ' 31.
הולצמן, אבנר. קרחתו של איקרוס. הארץ, תרבות וספרות, 3
בפברואר 1995 <חזר ונדפס בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 143־144>
הופמן, חיה. בחזרה אל האגדה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ט"ז בחשוון תשנ"ה, 21 באוקטובר 1994, עמ' 28־29.
ז'קונט, אמנון. על אחריות הקורא. הארץ, מוסף ספרים, גל' 93 (ד' בטבת תשנ"ה, 7 בדצמבר 1994), עמ' 6.
על "אהובתו של מטפס ההרים"
הולצמן, אבנר. אזורי דימדומים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ב' בניסן תשנ"ט, 19 במארס 1999, עמ' 26
<חזר ונדפס בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 208־209>
לאור, יצחק. אלכסנדר המוכשר. הארץ, תרבות וספרות, ט"ז בניסן תשנ"ט, 2 באפריל 1999, עמ' ב 15.
מלצר, יורם. המרחק מכאן ועד לאמנות. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ז באדר תשנ"ט, 5 במארס 1999, עמ' 27.
צור, שי. מעשה שיכול היה להיות. הארץ, מוסף ספרים, גל' 373 (י"ד בניסן תש"ס, 19 באפריל 2000), עמ' 12.