לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

יצחק דב ברקוביץ (1885–1967)

 <בהכנה>

Yitzhak Dov Berkowitz

יצחק דב ברקוביץ, סופר עברי ויידי, נולד ביום ז׳ בחשון תרמ״ו, 16 באוקטובר 1885 בסלוצק שבפלך מינסק למשפחת בעלי מלאכה. ספג מילדותו את ספרות ההשכלה העברית, את הספרות הרוסית הקלאסית וספרות יידיש בת הזמן. בגיל חמש־עשרה לערך החל לכתוב סיפורים ורשימות בשביל עיתון פנימי שהוציא עם חבריו, אך ראשית פעילותו הספרותית הממשית חלה משקיבל ב־1903 משרת הוראה בלודז׳, והתיידד שם עם המשורר המתחיל יצחק קצנלסון. בעידודו של חברו פרסם את סיפוריו העבריים הראשונים בעיתון היומי ״הצופה״, ובשלהי 1903 אף זכה בפרס הראשון בתחרות הסיפורים שהכריז העיתון – זכייה שהוציאה לו מוניטין כמעט בן־לילה. בשנתיים הבאות פרסם כעשרים סיפורים ריאליסטיים המעוגנים בהווי העיירה הליטאית, שהרשימו את קוראיהם בעיצובם הריאליסטי המהימן, בראיית העולם הבשלה והמפוכחת שביסודם ובסגנונם העברי המשובח. התלהבות מיוחדת גילה ח״נ ביאליק, שערך אז את המדור הספרותי של הירחון ״השילוח״, וחזר והפציר בברקוביץ לתרום לו מיצירותיו. בזכות מעמדו המתבסס הוזמן בסוף 1904, והוא בן תשע־עשרה, לערוך את המדור הספרותי של העיתון ״הזמן״ בווילנה. ב־1905 התוודע שם לסופר שלום עליכם, שהיה נערץ עליו מנעוריו, ובאוקטובר אותה שנה נשא לאשה את בתו הבכירה ארנסטינה. מאז נהפך לחלק בלתי נפרד ממשפחת שלום עליכם, ליווה אותה בנדודיה ונעשה יד ימינו של חותנו בכל ענייניו הספרותיים. השהות במחיצת שלום עליכם היתה בין הגורמים שעודדוהו לפנות ב־1906 לכתיבה ביידיש במקביל לעברית, ומאז פעל בשני מסלולים לשוניים אלה, שהזינו זה את זה. בניגוד לבני דורו, שבחרו בשלב מוקדם באחת משתי הלשונות, היה ברקוביץ סופר דו־לשוני מובהק עד אחרית ימיו, וכמעט לכל יצירותיו יש גירסות מקבילות בעברית וביידיש. אולם, בניגוד למעמדו המרכזי בספרות העברית נותר דמות משנית בספרות יידיש, ככל הנראה בשל נאמנותו לעברית, לציונות ולארץ־ישראל.
ב־1910 כינס ברקוביץ לראשונה את סיפוריו בשתי הלשונות בשני כרכים מקבילים, והחל במפעל התרגום מיידיש של כתבי שלום עליכם, שעתיד היה להסתעף ולהתרחב במשך עשרות שנים ולהתחבב על המוני קוראים עברים בני כמה דורות. בשנים 1910–1913 שימש עורכו הספרותי של ״העולם״, שבועון התנועה הציונית, ועבר עמו מווילנה לאודסה. ב־1913 עזב את רוסיה לצמיתות, ולאחר שהות בברלין היגר לארצות־הברית עם משפחת חותנו ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה. לאחר מותו של שלום עליכם ב־1916 הופקד על ירושתו הספרותית, ערך את מהדורת כתביו המקיפה (1917–1923) והוציא את ״דאָס שלום־עליכם בוך״ (1926), הכולל אוסף גדול של תעודות ומכתבים רבי חשיבות. בד בבד תפס מקום מרכזי בחיי הספרות העברית באמריקה, כעורך כתבי־העת ״התורן״ ו״מקלט״ וכמנהל הסניף האמריקני של הוצאת שטיבל. לאחר ארבע־עשרה שנות חיים בארצות הברית עלה לארץ־ישראל ב־1928 ונעשה, כדרכו, פעיל ומעורה בחיי הספרות, בין היתר כאחד העורכים־המייסדים של השבועון ״מאזנים״ (1929). יצירותיו משנות השלושים (בתוכן הרומנים ״ימות המשיח״ ו״מנחם־מנדל בארץ־ישראל״) עומדות בסימן הפגישה הנפעמת עם ארץ־ישראל מתוך הזדהות ציונית עמוקה, אך חשוב מהן הוא ספרו הממואריסטי רחב היריעה. הספר נוצר מתוך כוונה להנציח את דמותו של שלום עליכם מתוך ההיכרות האישית עמו, אך התרחב לכלל תמונה פנורמית של חיי הספרות היהודית במרכזיה השונים באירופה בתחילת המאה העשרים. הוא פורסם תחילה בהמשכים ביידיש (״אונדזערע ראשונים״, 1931–1933) ולאחר מכן בנוסח עברי (״הראשונים כבני אדם״, 1938). בשנותיו האחרונות התקין מחדש את כתביו העבריים במהדורה מסכמת, התמסר למפעלי הנצחה של יהדות מזרח אירופה (עריכת ספר הזיכרון לעירו סלוצק, 1962, והקמת בית שלום עליכם בתל־אביב), וחיבר את יצירתו האחרונה, שהופיעה במקביל בעברית וביידיש: צרור ״פרקי ילדות״ זכרוניים המוגשים מזווית ראייתו של ילד רך (1965–1966).  ב־1955 הוענק לו פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת על תרגום הסיפורים האחרונים מכתבי שלום עליכם.
עיקר חשיבותה של יצירת ברקוביץ מצוי בסיפורים שכתב בעשור הראשון ליצירתו, בטרם עזב את מזרח־אירופה. בקרב הסופרים העברים בני זמנו תפס עמדה מיוחדת. מצד אחד ביטא בסיפוריו את החוויה המרכזית של הדור – חוויית התלישות וההיטלטלות של צעירים יהודים בין העולם המסורתי הישן לבין העולם המודרני – ואף שיכלל והרחיב אותה בהעלותו גלריה מגוונת של דמויות שחייהן עומדים בסימן היתמות, הבדידות, הניכור, הבושה וההשפלה. בכך הוא קרוב לסופרים כברנר, גנסין ושופמן, ולא עוד אלא שהיתה זו כותרת סיפורו שלו, ״תלוש״ (1904), שהעניקה לתופעה ספרותית רחבה זו את שמה. מצד שני נטה לבחון את דמויותיו מתוך פרספקטיבה צוננת למדי של מספר חיצוני, בסגנון שָלֵו ומאוזן ובלשון ריתמית עשירה ומרובדת, כאשר גורלו הפרטי של היחיד המיוסר הוא חלק מתהליכים חברתיים־היסטוריים מקיפים. משום כך נהוג לראות אותו כדמות ביניים הממזגת את שני הנוסחים המנוגדים שנתנו את אותותיהם בסיפורת העברית דאז: ״נוסח מנדלי״ האֶפִּי־פנורמי מול ״נוסח ברדיצ׳בסקי״ האקספרסיבי־דרמטי. שילוב זה שבין הפסיכולוגיה האינדיווידואלית לבין היריעה החברתית והנופית הרחבה הוא שהפך את סיפורי ברקוביץ לחוליית־מפתח בביסוסו של הנוסח הריאליסטי בסיפורת העברית. נוסח זה נשען בבירור על השפעת הפרוזה הרוסית הקלאסית של המאה התשע־עשרה, שברקוביץ עצמו ציין אותה כמקור הראשי של חינוכו הספרותי, ואף תרגם מתוכה מיצירות טולסטוי וצ׳כוב. לימים נעשו דרכי התיאור והעיצוב הלשוני שלו בסיפוריו (וכן בתרגומי שלום עליכם שלו) מן המודלים שעמדו לנגד עיניהם של סופרים צעירים מבני ״דור תש״ח״ בארץ־ישראל, כאשר גיבשו את כלי ההבעה הריאליסטיים שלהם בשלבים הראשונים של יצירתם.  י״ד ברקוביץ נפטר בתל־אביב, בי״ז באדר ב׳ תשכ״ז, 29 במארס 1967.
[כתב: אבנר הולצמן]
[Originally prepared for The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]
[מקורות נוספים: קרסל, תדהר, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, Yiddish leksikon, ויקיפדיה]


ביבליוגרפיה
גרשון שקד, ״יצחק דב ברקוביץ״, הסיפורת העברית 1880–1980. כרך א: בגולה, הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת כתר, ירושלים 1977, עמ׳ 327–341.
Yona Altschuler, “Y. D. Berkowitz the Bilingual Writer”, in: Y. D. Berkowitz, Yiddish Stories 1906–1924, The Hebrew University Magnes Press, Jerusalem 2003, pp. V–LXI
Avraham Holtz, Isaac Dov Berkowitz: Voice of the Uprooted, East and West Library, London 1973.

ספריו:

  • מנחם מנדל בארץ ישראל (תל אביב : דביר, תרצ״ו)
  • ימות המשיח : רומן (תל־אביב : דביר, תרצ״ח)
  • הראשונים כבני־אדם : ספורי זכרונות על שלום עליכם ובני־דורו (תל־אביב : דביר, תרצ״ח–תש״ג)  5 כר׳.
  • אמריקה עולה לארץ־ישראל (ירושלים : הוצאת עופר, 1946) <ספרון ׳ידיעות אחרונות׳>
  • כתבי י״ד ברקוביץ (תל אביב : דביר, תשי״א–תשכ״ו) 12 כר׳.
    התוכן: כרך א–ב. סיפורים – כרך ג. מנחם־מנדל בארץ־ישראל – כרך ד. מחזות – כרך ה. ימות המשיח – כרך ו–י. הראשונים כבני־אדם : סיפורי זכרונות על שלום־עליכם ובני־דורו – כרך ו. מן המיצר – כרך ז. נדודים – כרך ח. הצחוק האדום – כרך ט. ימי מרגוע – כרך י. בסערה – כרך יא. יום אתמול – כרך יב. פרקי ילדות.
  • סיפורים נבחרים (תל־אביב : דביר, תשי״ג)
  • יום אתמול : ספורים (תל אביב : דביר, תשכ״ב 1962)

תרגום:

  • ילדות / ל.נ. טולסטוי (ווילנא : מזרח ומערב, תרע״ב 1912) (כתבי ל.נ. טולסטוי : עם תמונתו ומאמרים על תולדותיו וערכו בספרות: כרך א) <כולל מאמרים על טולסטוי מאת י.ח. רבניצקי ו׳בעל־מחשבות׳ [איזידור אליאשוב]>
  • יוסילי הזמיר / שלום עליכם (תל אביב : דביר, תשט״ו)

על המחבר ויצירתו:

ספרים:
  • יצחק דוב ברקוביץ : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם הולץ (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976)
    תוכן העניינים
  • כהן, מרים.  העימות ׳יהודי – אדם׳ בסיפורי י. ד. ברקוביץ (רמת גן, תשל״ה 1974) <דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת בר אילן, תשל״ה>
  • פרנקל, בנימין.  ערב יום הכיפורים בספרות העברית החדשה (גנסין וברקוביץ׳) <עבודה סמינריונית מוגשת לד״ר לילך נתנאל, במסגרת הקורס ״מודרניזם בספרות העברית״, תשע״ו 2016>
  • שקד, מלכה.  על שני סיפורים של י״ד ברקוביץ  (ירושלים : משרד החינוך והתרבות, תשכ״ט 1969) <מדריך למורה> <על ׳האחרון׳ ועל ׳פרא אדם׳> <הפרק על ׳האחרון׳  חזר ונדפס בתוך: יצחק דוב ברקוביץ: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם הולץ (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 164–172>
  • Weiss, Ann.  Berkowitz׳ Hebrew translation of Sholom Aleichem : a critical study, particular emphasis on Tevyeh Hacholev (New York, 1973) <Dissertation–New York University, 1973>
מאמרים:
  • אונגרפלד, משה.  הסיפור הארצישראלי של י. ד. ברקוביץ (ליובלו השבעים).  הצופה, י״ב בחשון תשט״ז, 28 באוקטובר 1955, עמ׳ 5 *
  • אלחנני, אברהם חיים.  עם י. ד. ברקוביץ.  דבר, י״ב בחשון תשט״ז, 28 באוקטובר 1955, עמ׳ 5.
  • אלטשולר, יונה.  השפעת הזיקה לשלום עליכם על דרכו הספרותית של י״ד ברקוביץ.  דברי הקונגרס העולמי האחד־עשר למדעי היהדות, חטיבה ג׳, כרך 3 (תשנ״ד 1994), עמ׳ 137–143.
  • אפשטיין, אברהם.  י.ד. ברקוביץ : משורר המולדת.  בספרו: סופרים : דברי מסה ובקורת (ניו־יורק : עוגן, תרצ״ה 1934), עמ׳ קפו–קצד <נחתם: ניו־יורק, תרפ״ח> <חזר ונדפס בתוך: יצחק דוב ברקוביץ: מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם הולץ (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 61–66>
  • אפשטיין, אברהם.  י. ד. ברקוביץ בגילויו הארץ־ישראלי.  בספרו: מקרוב ומרחוק : פרקי מסה ובקורת (ניו־יורק : אוהל, תש״ד 1943), עמ׳ 126–133.
  • אפשטיין, אברהם.  י.ד. ברקוביץ.  בספרו: סופרים עברים באמריקה (תל־אביב : דביר, תשי״ג 1952), כרך ב, עמ׳ 237–253 <נחתם: תרצ״ה–תש״ב>
  • ברזל, הלל. מבוא לסיפורי י.ד. ברקוביץ. בתוך: חתני פרס ישראל : מבחר סיפורים / ערך והקדים מבואות, הלל ברזל (ירושלים : משרד החינוך והתרבות בשיתוף עם יחדיו, איחוד מוציאים לאור, תש״ל 1970), עמ׳ 217–223 <דיון בסיפורים ״תלוש״ ו״המכתב״>
  • ברזל, הלל.  סיפורת ריאליסטית : י״ד ברקוביץ׳, יהודה בורלא, אביגדור המאירי.  בספרו:  המאה החצויה: ממודרניזם לפוסט־מודרניזם, כרך ראשון (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011), עמ׳ 552–564 <דיון, בין היתר, בסיפוריו של ברקוביץ׳ ״תלוש״ ו״מכתב״  (עמ׳ 552–556)>
  • גוברין, נורית. כולנו אחרים. מאזנים, כרך פ״ז, גל׳ 3 (תמוז תשע״ג, יוני 2013), עמ׳ 2–4.
  • גיל, משה.  סיפורי העיירה של י. ד. ברקוביץ : ליובל הששים של המספר.  גליונות, כרך י״ח, גל׳ י–יא (כסלו–טבת תש״ו), עמ׳ 186–192 <חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים / עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על־ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש״ל), עמ׳ 64–70; ובתוך הקובץ: יצחק דוב ברקוביץ : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם הולץ (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 82–89>
  • גיל, משה.  סיפורי י. ד. ברקוביץ.  גליונות, כרך כ״ו, גל׳ ה–ו (כסלו–שבט תשי״ב), עמ׳ 287–292 <חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים / עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על־ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש״ל), עמ׳ 71–78>
  • גלבוע, יהושע א. (גלויברמן).  העיירה בסיפורי י. ד. ברקוביץ.  בצרון, כרך י״ד, גל׳ כ״ח (ז׳ בתמוז תשי״ג), עמ׳ 152–157 <חזר ונדפס בתוך הקובץ: יצחק דוב ברקוביץ : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם הולץ (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 90–95>
  • גלבוע, מנוחה.  עיון בסיפור ״מאריאשקה״ מאת י״ד ברקוביץ.  בתוך:  פרקים נבחרים בסיפור העברי הקצר : ראשית המאה העשרים / צוות הקורס: מנוחה גלבוע, רות לורנד (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשל״ט 1979), יחידה 1 (49 עמ׳)
  • הולץ, אברהם.  הדוקטור וויניק כגיבור מודרני : עיון בסיפור ״תלוש״ לי״ד ברקוביץ.  בצרון, כרך נ״ז, גל׳ ד׳  (אדר–ניסן תשכ״ח), עמ׳ 221–226 <חזר ונדפס בתוך הקובץ: יצחק דוב ברקוביץ : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם הולץ (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 157–163>
  • ורסס, שמואל.  יצחק דוב ברקוביץ בילדותו.  מאזנים, כרך מ״ה, גל׳ 6 (חשון תשל״ח, נובמבר 1977), עמ׳ 382–390.
  • טברסקי, יוחנן. י. ד. ברקוביץ וספרותנו באמריקה. מאזנים, כרך י״א (לד), גל׳ 6 (חשון תשכ״א, נובמבר 1960), עמ׳ 446–447.
  • יפה, אברהם ב.  במסירת קולמוס.  על המשמר, דף לספרות, ג׳ בכסלו תשט״ז, 18 בנובמבר 1955, עמ׳ 5, 6.
  • לפידוס, רינה.  יסודות רוסיים במחזה ״אותו ואת בנו״ לי״ד ברקוביץ.  דברי הקונגרס העולמי האחד־עשר למדעי היהדות, חטיבה ג׳, כרך 3 (1993), עמ׳ 129–136.
  • לפידוס, רינה.  ״ילדות״ מאת טולסטוי בתרגום העברי של י״ד ברקוביץ. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ט״ו (תשנ״ה 1995), עמ׳ 307–316.
  • לפידוס, רינה.  על העולם שאבד ואיננו – פרקי ילדות – זכרונות מבית אבא לי״ד ברקוביץ כאוטוביוגרפיה בנוסח הרוסי וזיקתה לילדות, נעורים, עלומים של ל״נ טולסטוי. בספרה: בנות לבנה בזעם החמסין : הספרות העברית וזיקותיה לספרות הרוסית. כרך ראשון (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 126–157.
  • מיכלי, ב. י.  היסוד האנושי בסיפוריו. משא (מצורף ל׳למרחב׳), ז׳ בחשוון תשכ״א וכ״א בחשוון תשכ״א <חזר ונדפס בספרו דמויות וצדודיות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״א 1971), עמ׳ 7–17>
  • מיכלי, ב. י.  גלגולו של ״בעל־החלומות״.  הפועל הצעיר, כ״א באלול תשכ״ז <חזר ונדפס בספרו דמויות וצדודיות (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״א 1971), עמ׳ 17–34>
  • מירון, דן. בין י.ד. ברקוביץ – לבני דורו : ששים שנה לפרסום סיפורו הראשון. הארץ, תרבות וספרות, כ״ג בתשרי תשכ״ד, 11 באוקטובר 1963, עמ׳ 10, 13  <חזר ונדפס בספרו: כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל אביב : שוקן, תש״ם 1979), עמ׳ 369–377>
  • נבו, גידי.  הומור יהודי במחלצות עבריות : על ״ממבחן הצבא״ לשלום עליכם בתרגום י״ד ברקוביץ.  בתוך:  מעשה סיפור – כרך ב׳ : מחקרים בסיפורת היהודית / עורכים אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשס״ט 2009), עמ׳ 241–278.
  • סדן, דב.  על המרחק הנורא : קוים לסיפוריו של י. ד. ברקוביץ (במלאות לו חמשים שנה).  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כ״ו בחשון תרצ״ו, 22 בנובמבר 1935, עמ׳ 1–2 <חזר ונדפס בספרו: אבני בחן (תל־אביב : מחברות לספרות, תשי״א), עמ׳ 172–181; בספרו: בין דין לחשבון : מסות על סופרים וספרים (תל אביב : דביר, תשכ״ג 1963), עמ׳ 163–168 ובתוך הקובץ: יצחק דוב ברקוביץ : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם הולץ (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 67–73>
  • עובדיהו, מרדכי.  מאחרוני הראשונים : י. ד. ברקוביץ.  בספרו: נדבכים: עם סופרי דורי : מסות ורישומים (תל אביב : הוצאת אל״ף, תשל״ו 1975), עמ׳ 95–102.
  • פנואלי, ש״י.  הריאליזם של ברקוביץ. מאזנים, כרך י״א (לד), גל׳ 6 (חשון תשכ״א, נובמבר 1960), עמ׳ 427–430.
  • קבקוב, יעקב.  שתי אגרות של י״ד ברקוביץ : במלאת חצי יובל לפטירתו. בצרון, כרך י״א (סידרה חדשה), חוב׳ 49–51 (379–381) (תשרי–סיון תשנ״ב, ספטמבר 1991–יוני 1992), עמ׳  186–193.
  • קומם, אהרן.  לענין הריאליזם של י. ד. ברקוביץ.  מאסף לדברי ספרות, ביקורת והגות, כרך ד (תשכ״ד 1964), עמ׳ 243–253 <חזר ונדפס בתוך הקובץ: יצחק דוב ברקוביץ : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם הולץ (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 119–133>
  • קומם, אהרן.  האומנם ברקוביץ כמו־שהוא?  מאזנים, כרך כ״ב (תשכ״ו 1966), עמ׳ 262–263 <תגובה למאמרו של גדעון קצנלסון – להלן>
  • קצנלסון, גדעון. הבית השוקע בסיפורי י. ד. ברקוביץ : עם צאת כל כתביו בהוצאת ׳דביר׳.  גליונות, כרך ל׳, גל׳ ה–ו (תשי״ד), עמ׳ 239–243  <חזר ונדפס בתוך הקובץ: יצחק דוב ברקוביץ : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם הולץ (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 96–104>
  • קצנלסון, גדעון. ברקוביץ כמו־שהוא. מאזנים: ירחון לספרות, כרך כ״ב, גל׳ 1 (כסלו תשכ״ו, 1965), עמ׳ 4–17. <הגיב על כל אהרן קומם – לעיל>
  • קרוא, ברוך.  י. ד. ברקוביץ המתרגם.  מאזנים, כרך כ״ה (סיון תשכ״ז), עמ׳ 12–15 <חזר ונדפס בתוך הקובץ: יצחק דוב ברקוביץ : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם הולץ (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 152–156>
  • קרמר, שלום.  י. ד. ברקוביץ בסיפוריו הקצרים.  מאזנים, כרך י״א (לד), גל׳ 6 (חשון תשכ״א, נובמבר 1960), עמ׳ 422–427.
  • קרמר, שלום. הריאליזם האמנותי בסיפורו הקצר. בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל־אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 63–68 <נחתם: 1960>
  • קרמר, שלום. ה״תלוש״ במחובר. בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל־אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 78–83 <נחתם: 1960>
  • קרמר, שלום.  י. ד. ברקוביץ – בן שבעים וחמש.  גזית, כרך י״ח, גל׳ יא–יב (שבט–אדר תשכ״א, פברואר–מארס 1961), עמ׳ 12–14.
  • קרמר, שלום.  חטיבה סוציולוגית. בספרו: ריאליזם ושבירתו : על מספרים עברים מגנסין עד אפלפלד (תל־אביב : אגודת הסופרים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1968), עמ׳ 69–78 <נחתם: 1965>
  • קשת, ישורון.  על י. ד. ברקוביץ.  בספרו: אמדות : הערכות בקורתיות (ירושלים : אגודת שלם, תש״ל 1969), עמ׳  40–45.
  • רבינוביץ, ישעיה.  יצחק דב ברקוביץ – לחג יובלו.  הדואר, שנה 44, גל׳ כ״ח (ד׳ בסיון תשכ״ה, 4 ביוני 1965), עמ׳ 503–505; גל׳ כ״ט (י״ח בסיון תשכ״ה, 18 ביוני 1965), עמ׳ 527–529; גל׳ ל׳ (כ״ה בסיון תשכ״ה, 25 ביוני 1965), עמ׳ 554–555 <חזר ונדפס בתוך הקובץ: יצחק דוב ברקוביץ : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם הולץ (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 134–151>
  • רגלסון, אברהם.  פרקים קטנים על י.ד. ברקוביץ : במלאות לו שבעים.  על המשמר, דף לספרות, ג׳ בכסלו תשט״ז, 18 בנובמבר 1955, עמ׳ 5.
  • ריבולוב, מנחם.  מספרים עבריים באמריקה: י. ד. ברקוביץ.  בספרו: עם הכד אל המבוע : מסות בקרת (ניו יורק : הוצאת עֹגן על יד ההסתדרות העברית באמריקה, 1950), עמ׳ 213–219.
  • שאנן, אברהם.  י.ד. ברקוביץ ז״ל.  דבר, כ״ו באדר ב׳ תשכ״ז, 7 באפריל 1967, עמ׳ 7.
  • שניאור, זלמן.  ראשיתו של יצחק דוב ברקוביץ. בספרו: דוד פרישמן ואחרים (תל אביב : דביר, תשי״ט 1959), עמ׳ 107–117 <פרק זכרונות למלאת לו שבעים שנה>
  • שקד, גרשון.  התלישות החדשה : על י. ד. ברקוביץ והסיפור הא״י.  מאזנים, כרך י״א (לד), גל׳ 6 (חשון תשכ״א, נובמבר 1960), עמ׳ 431–438.
  • שקד, גרשון.  ״יום הדין של פייבקה״, מאת י.ד. ברקוביץ.  בספרו על ארבעה סיפורים : פרקים ביסודות הסיפור (ירושלים : הוצאת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשכ״ג), עמ׳ יא–לג <חזר ונדפס בתוך הקובץ: יצחק דוב ברקוביץ : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם הולץ (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 105–118  ובספרו: על סיפורים ומחזות : פרקים ביסודות הסיפור והמחזה (ירושלים : כתר, 1992), עמ׳ 19–31>
  • שקד, גרשון.  ״אותו ואת בנו״ והמחזה הריאליסטי.  בספרו על שלושה מחזות : פרקים ביסודות המחזה (ירושלים : הוצאת הסוכנות היהודית לארץ־ישראל, המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשכ״ח), עמ׳ יא–מ <חזר ונדפס בספרו על סיפורים ומחזות : פרקים ביסודות הסיפור והמחזה (ירושלים : כתר, 1992), עמ׳ 111–128>
  • Rabinovich, Isaiah. Itzhak Dov Berkovitz : a vivid realism. In his Major trends in modern Hebrew fiction (Chicago & London : The University of Chicago Press, 1968), pp. 144–165.
על ״מנחם מנדל בארץ ישראל״ על ״ימות המשיח״
  • אבינור, גיטה.  ימות המשיח בעיני י. ד. ברקוביץ. מאזנים, כרך י״א (לד), גל׳ 6 (חשון תשכ״א, נובמבר 1960), עמ׳ 438–441 <חזר ונדפס בספרה: השקף אחורה בעצב : מאמרים בביקורת הספרות העברית (חיפה : ג. אבינור, 1974), עמ׳ 96–100>
  • הלקין, שמעון. ״בימות המשיח״.  גליונות, כרך ו (תרצ״ז–תרצ״ח), עמ׳ 270–274 <נוסח מורחב נדפס בספרו: עראי וקבע : עיונים בספרות (ניו יורק : אוהל, תש״ב 1942), עמ׳ 105–112; בספרו דרכים וצדי דרכים, כרך ב׳ (ירושלים, 1969), עמ׳ 174–183; חזר ונדפס בתוך הקובץ: יצחק דוב ברקוביץ : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה אברהם הולץ (תל אביב : עם עובד, תשל״ו 1976), עמ׳ 74–81>
על ״הראשונים כבני אדם״
  • בנארי, נחום.  דמותו של שלום־עליכם לפי תאורו של י. ד. ברקוביץ (בספר ״הראשונים כבני אדם״).  בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל־אביב : מדור לספריות שע״י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ־ישראל, תשי״ד), עמ׳ 187–191.
  • גיל, משה.  שלום עליכם ובני דורו באספקלריה של ברקוביץ : על ״הראשונים כבני אדם״.  מאזנים, כרך י״א (ל״ד), גל׳ 6׳  (חשון תשכ״א, נובמבר 1960), עמ׳ 441–446 <חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים / עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על־ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש״ל), עמ׳ 78–86>
  • מטלון, רונית. ביוגרפיה פוטנציאלית. הארץ, מוסף, 23 בדצמבר 1988, עמ׳ 38.
על ״כל כתבי י״ד ברקוביץ״ (תשי״א–תשכ״ו)
  • ברודצקי, ב.  י. ד. ברקוביץ : להופעת כל כתביו.  גזית, כרך י״ג, גל׳ ג–ד (כסלו–טבת תשי״ד, נובמבר–דצמבר 1953), עמ׳ 48–49.
  • ורדי, דב.   י. ד. ברקוביץ המספר.  על המשמר, כ״ב בכסלו תשי״ב, 21 בדצמבר 1951), עמ׳ 5, 6 <המשך>
  • זמורה, ישראל. המספר י. ד. ברקוביץ. מאזנים, כרך ט׳, גל׳ 5 (תשרי תש״ך, אוקטובר 1959), עמ׳  338–341 <עם הופעת כתביו בשני כרכים, תשי״ט>
על ״יום אתמול״
  • גיל, משה.  יום האתמול.  דבר, מוסף לספרות ולאמנות, כ״ד בכסלו תשכ״ג, 21 בדצמבר 1962, עמ׳ 7, 8 [המשך] <חזר ונדפס בספרו כתבים נבחרים / עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על־ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על ידי ראובן מס, תש״ל), עמ׳ 86–89>
  • שניידר, שמואל.  אחד מן ״הגוורדיה הוותיקה״ : יום אתמול מאת י״ד ברקוביץ.  ידיעות אחרונות, המוסף הספרותי, ט״ו באלול תשכ״ב, 14 בספטמבר 1962 <חזר ונדפס בספרו:  הקיום והזיכרון : ביצירות אהרן אפלפלד ויוסף חיים ברנר ובכתבים אחרים (ירושלים : כרמל, תש״ע 2010), עמ׳ 351–352>
על ״פרקי ילדות: בית אבא״
על ״יוסילי הזמיר״ לשלום עליכם
קישורים:

עודכן לאחרונה: 9 במארס 2019

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף