יוסי אלפי, מחזאי, תסריטאי וסופר, נולד בבצרה שבעיראק בכ״ו באב תש״ה, 5 באוגוסט 1945. עלה לארץ בגיל ארבע עם סבתו. בני משפחתו האחרים עלו לארץ לאחר שנה, והמשפחה התגוררה תחילה במעברה. מגיל צעיר התגלו בו תכונות של שחקן. הוא למד בבית הספר התיכון האמנותי ״רננים״ (תלמה ילין), שירת בצה״ל בלהקת חיל השריון, ולאחר שחרורו למד בסטודיו למשחק שליד התיאטרון ״הקאמרי״, ואחר כך באקדמיה לדרמה Royal Academy of Dramatic Art היוקרתית וב״סיטי ליטרארי אינסטיטיוט״ בלונדון. מראשוני ״התיאטרון הקהילתי״ בישראל ומחבר ספרי עיון בתחום זה. מייסד ומנהל אמנותי של פסטיבל מספרי סיפורים, מנהלו הראשון של תיאטרון גבעתיים. הוא אביהם של השחקן והקומיקאי גורי אלפי ושל השחקנית שרי אלפי.
    שתי החוויות שהטביעו את חותמן על עשייתו הספרותית והתיאטרונית היו חייו במעברה ופגישתו עם התיאטרון האנגלי. בלונדון הופיע בשנות השישים כשחקן בקבוצת תיאטרון אוונגרדי ובטלוויזיה, וביים שני מחזות פרי עטו. למחזות שכתב באנגלית היה המשך במחזות שכתב בעברית עם שובו לישראל בתחילת שנות השבעים. שני הראשונים שבהם נכתבו לאסירים בבית הכלא מעשיהו, והוצגו על ידיהם בבימויו. אז החליט לפעול למען הגברת מעורבותה של ״ישראל השנייה״ בחיים החברתיים וייסד וניהל, החל מ־1972, את התנועה לתיאטרון קהילתי. הקים תיאטרונים קהילתיים בשכונת התקווה, ברמת עמידר, ברמת השקמה, בפרדס כץ וביישובים נוספים. כמו כן יזם והקים קורסים במסלולים אקדמיים בתחומי האמנויות הקהילתיות. את הניסיון שצבר בתחום זה סיכם בשורת ספרי עיון, בהם: ״התיאטרון הקהילתי״ (1983); ״תיאטרון וקהילה – שיטות ביישום תיאטרון קהילתי״ (1986).
    ספר שיריו הראשון, ״איך עושים עיראקי״ (ספרית פועלים, 1981), מעצב את חוויות ילדותו, והן מהוות נושא מרכזי גם בספרי השירה האחרים שכתב. ממרחק השנים הוא הציע התבוננות מחודשת, דיאלוגית, בחוויות יסוד אלה. למשל, בשיחות שערך עם לובה אליאב שקובצו בספר ״משני עברי המעברה״ (2006). זיקתו הגוברת לשורשיו המשפחתיים השתלבה עם הזדהותו עם הקהילה. בשתיהן עמדו במרכז החוויות האישיות והקיבוציות – תחילה מעמדה של מחאה וחישוף הקרעים החברתיים, כבן ל״דור המעברות״, ובהמשך מעמדה לירית הגותית. מספרי שיריו: ״דרכון ישראלי 1981״ (1984); ״התאפקות אחרונה: שירים 1984–1993״ (1993); ״בראיה לאחור: שירים״ (2001); ״טביעות אצבע של אמא: בכל זאת שירים״ (2007), כח משיכה: מבחר שירים 1977–2013 (2013). כתב גם את קובצי הסיפורים ״ילדות מאוחרת״ (1997) ובחזקת שלושה: סיפורים על הדרך (2014), וספרים לילדים, שהראשון שבהם, ״זה אני יוסף הבן של המכולת״ (1983), מבוסס על זיכרונות ילדותו ובו מתוארת ילדותו בפתח תקווה, מאחורי דלפק המכולת של אביו. בהמשך חיבר סדרה דידקטית לילדים הכוללת ארבעה ספרים: ״המלך הלך לישון״ (1986) שעובד למחזה וזכה בפרס כינור דוד; ״המלך נושא אשה״ (1990); ״המלך עושה עליה״ (1992); ו״המלך מחפש חבר״ (2005). מראשית שנות השמונים החל להגיש גם תוכניות רדיו, ואחת הבולטות שבהן היתה ״סיפורי לילה״ ברשת ב׳, שבה סיפר סיפורים למאזינים. הוא הרחיב עשייה זו והקים ב־1993 את פסטיבל מספרי סיפורים. כמו כן חיבר את האופרה ״חלום ציוני״, למספר סיפורים ותזמורת, שהועלתה בפסטיבל ישראל ב־1996 בכיכובו.

יוסי אלפי בספריה הלאומית

נכתב על־ידי חיים נגיד ובתיה שמעוני עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
מקורות נוספים: גרנות, ויקיפדיה, אתר הבית של יוסי אלפי, המכון לתרגום ספרות עברית
[צילום: בוצ׳צ׳ו]

ספריו:

• איך עושים עירקי : שירים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981)
• זה אני, יוסף, הבן של המכלת (תל-אביב) : ספרית פועלים, (תשמ״ג 1983) <איורים - אבנר כץ>
• דרכון ישראלי : שירים 1981 (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״ד 1984)
• המלך הלך לישון (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״ו 1986) <איורים - אבנר כץ>
• לחצים : שירים (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״ט 1989) <רישומים - רוני רכב>
• המלך נושא אשה (תל-אביב : כנרת, 1990) <איורים - טלי קריבולט>
• המלך עושה עליה (תל-אביב : כנרת, 1992) <איורים - תרצה ולד>
• התאפקות אחרונה : שירים 1984–1993 (תל אביב : תמוז, 1993)
• כרטיס לכיוון אחד (תל אביב : ספרית פועלים, 1994) <עיצוב - ריבי בן-בש״ט> <״מחזה ... נכתב להצגת יחיד בכיכובו של אריה אליאס והוצג ברחבי הארץ בין השנים 1991–1992״. בצורת מקאמה>
• איך עצרו את השמש : ספור על רצון גדול ושכל קטן (תל אביב : ספרי גרפאור-דפטל, תשנ״ו 1996) <איורים - שרון קלינג>
• ילדות מאוחרת : סיפורים (תל-אביב : ביתן, תשנ״ז 1997)
• בראייה לאחור : שירים חדשים (תל אביב : אביב, תש״ס[!] 2001)
• המלך מחפש חבר (תל־אביב : עם עובד, תשס״ה 2005) <איורים - ליאורה גרוסמן; עריכה - דלית לב>
• טביעות אצבע של אמא : בכל זאת שירים (ירושלים : כרמל, תשס״ז 2007)
• כמו פרידות : שירים חדשים (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009)
• שירים לסו : שירים אוהבים (תל־אביב : צבעונים, 2010)
• כח משיכה : מבחר שירים 1977־2013 (בני־ברק : ספרית פועלים, תשע״ג 2013) <עריכה - יקיר בן-משה ; אחרית דבר: ״בולמוס של אהבה : על שירתו של יוסי אלפי״, מאת פרופ׳ ששון סומך>
• בחזקת שלושה : סיפורים על הדרך (בני־ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014)
• ערמוניה : שירים מסרטן הערמונית (רמת־גן : חדרים, 2021)
• הייתי כולם (רמת־גן : חדרים, 2025) <שירים>

ספרים אחרים:

• התיאטרון הקהילתי (ירושלים : דומינו, 1983) <עריכה - רחל עזוז>
• תיאטרון וקהילה : שיטות ביישום תיאטרון קהילתי (ירושלים : הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, המחלקה להתחדשות השכונות, אגף התכנון, תשמ״ו 1986)
• משני עברי המעברה : דיאלוג אינטימי על זהות ישראלית / לובה אליאב, יוסי אלפי (תל־אביב : ספרית מעריב, 2006) <סדרה של דיאלוגים ומונולוגים המעמתת שתי כרונולוגיות: של ילד המעברה (אלפי) ושל הקולט (אליאב) החלוץ שלפני המחנה>

על המחבר ויצירתו:

• יוסי אלפי. ״לחפש אלוהות בחיי היומיום״ : השאלון.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 756  (ח׳ באלול תשס״ז, 22 באוגוסט 2007), עמ׳ 3.
• אביגל, שוש. והנה התמורה : שיחה עם יוסי אלפי. חדשות, מוסף, 23 באוגוסט 1991, עמ׳ 32–33, 55.
• גולן, אבירמה. איך לעשות עיראקי : פגישה עם יוסי אלפי. דבר, 23 בספטמבר 1987, עמ׳ 15.
• מצוב-כהן, עופרה.  ״אני מחפש את הדרך אליך״ : ביטויים של ביקורתיות ומחאה בקליטת העלייה  במדינת ישראל בשירתו של יוסי אלפי.  במעגלי חינוך : מחקר, עיון ויצירה, גל׳ 6 (מאי 2016), עמ׳ 62–76.
• סלע, מיה. ״יוסי אלפי, האם הסיפורים בפסטיבל מספרי הסיפורים לא חוזרים על עצמם?״.  הארץ, חדשות,  י״ד בתשרי תשע״א, 22 בספטמבר 2010, עמ׳ 28 <שיחת היום עם יוסי אלפי>

• בר-משה, יצחק. ״איך עושים עיראקי״? ליוסף אלפי. במערכה: בטאון הצבור הספרדי ועדות המזרח, כרך כ״א, גל׳ 247 (1981), עמ׳ 17, 25.

• רגב, מנחם. עולם הקסם של חנות המכולת. הד הגן, כרך מ״ח (1983), עמ׳ 92–93.

• גילולה, דבורה. לא דמוקרטי. על המשמר, 22 באוגוסט 1986, עמ׳ 18.

• אפיריון. [על ״לחצים״ ליוסי אלפי]. אפיריון, גל׳ 16–17 (1989–1990), עמ׳ 98.
• אבישי, מרדכי. מיקבץ שירה. על המשמר, 22 בדצמבר 1989, עמ׳ 21.
• שפריר, משה. געגועים ליום אתמול שלא היה. מעריב, ספרות, כ״ח בשבט תש״ן, 23 בפברואר 1990, עמ׳ ה 7.

• תאנת אהבתו הבשלה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ג׳ באלול תשנ״ג, 20 באוגוסט 1993, עמ׳ 29.

• בן-שאול, משה. זכרונות אהבה מבגדד. מעריב, היום, 9 בינואר 1992, עמ׳ 7.
• בר-און, יעקב. יוסי אלפי על ״כרטיס בכיוון אחד״. הד החינוך, מאי 1992, עמ׳ 20–21.
• כרמל-יונתן, נילי. כרטיס לכיוון אחד. אפיריון, גל׳ 43 (1996), עמ׳ 55–56.

• שץ, אבנר. במבט של ילד. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י״ח בטבת תשנ״ח, 16 בינואר 1998, עמ׳ 28.

• רווה, אלי. ״המלך מחפש חבר״. מאזנים, כרך פ׳, גל׳ 3–4 (תמוז תשס״ו, יוני 2006), עמ׳ 91.

• בהר, משה. ״אני פליט ואתה פליט ואבא שלך פליט. כולנו פליטים״.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 714 (י׳ בחשון תשס״ז, 1 בנובמבר 2006), עמ׳ 11.

• דליס.  טביעות אצבע.  מאזנים, כרך פ״א, גל׳ 5–6 (סיון תשס״ח, יוני 2008), עמ׳ 68.

• דליס.  כמו פרידות.  מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 3  (אב-אלול תשס״ט, אוגוסט 2009), עמ׳  41–42.

• סומך, ששון. הפלפל הצורב של החוויה האנושית.  מאזנים, כרך פ״ד, גל׳ 5–6 (שבט תשע״א, ינואר 2011), עמ׳ 96–97.

• מצוב-כהן, עופרה.  על שירה ופרוזה של יוסי אלפי.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשע״ה 2015, עמ׳  185–187.

• מצוב-כהן, עופרה.  על שירה ופרוזה של יוסי אלפי.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשע״ה 2015, עמ׳  185־187.

• אתר הבית של יוסי אלפי
• משני עברי המעברה באתר
• המלך מחפש חבר באתר