גרשון שקד.
    ספרות אז, כאן ועכשיו / גרשון שקד.  – תל אביב : זמורה-ביתן, מוציאים לאור, תשנ"ג 1993.
    330  עמ'.  – (עמודים לספרות עברית–עיון)
    Literature then, here and now : literature poetry & society / Gershon Shaked
 

    בספרו החדש והמעודכן ביותר מתמודד פרופסור גרשון שקד, חתן פרס ישראל 1993 בבעיות המרכזיות של הספרות העברית בכליו המחודדים של היסטוריון וחוקר מן השורה הראשונה.
    כל המאמרים שכונסו בספר זה בוחנים את מערכת היחסים שבין הספרות ובין המודלים מהסיפורת של שנות השישים לסיפורת החדשה של שנות השמונים, מיצירותיהם של יעקב שבתאי, עמליה כהנא-כרמון ובני דורם ועד ליצירות של אורלי קסטל-בלום, יובל שמעוני ובני דורם; כיצד מתפקדת היצירה הספרותית בתוך מערכות החברה אצל עמוס עוז, אהרון אפלפלד, א.ב. יהושע, יהושע קנז וס. יזהר; כיצד מתמודדת הספרות היהודית בלשונות השונות בנושא השואה; מה הן המשמעויות המיתיות המשתמעות מהשירה וכיצד היא מהווה ביטוי לנפש הקולקטיבית של החברה – מח.נ. ביאליק ויעקב פיכמן ועד חיים גורי ודן פגיס.
    "זה כוחה של הספרות שהיא מתחרה בדורנו בכוחות העצומים של כל התקשורת... הספרות הטובה נועדה למיעוט נבחר, ל"רפובליקה הספרותית", לקבוצה המסוגלת לראות ולהבין את המורכבות הגדולה והרב-משמעית של תדמית המציאות החברתית, זו שהספרות יודעת ליצור".

תוכן העניינים:

• תוכן העניינים (עמ' 7־8)
• א. מבוא: הערכת עצמנו בהרבה כרכים (עמ' 9־11)

שער ראשון: מאופק לאופק
• ב. אור וצל, אחדות וריבוי : הסיפורת העברית בהתמודדות דיאלקטית עם מציאות משתנה (עמ' 15־42)
• ג. מאופק לאופק : הערות אחדות על המעבר מן הסיפורת של שנות ה-60 לסיפורת של שנות ה-80 (עמ' 43־78)
• ד. פני הדור ופני שחקניו או מאהרן לאמנון : שלבים בהתפתחותו של דיוקן השחקן בתיאטרון ובמחזה העברי (עמ' 79־94)
• ה. מי אשם? : שבירת המוסכמות בהארתו של נושא השואה (עמ' 95־119)

שער שני: סיפורת וחברה
• ו. האם אפשר לברוח מן ההיסטוריה? : על יצירתו של עמוס עוז ועל לדעת אשה (עמ' 123־142)
• ז. עכשיו אין עוד קרבנות בעולם, רק רוצחים : על יצירתו של אפלפלד ועל קאטרינה (עמ' 143־151)
• ח. השורשים : על יצירתו של א"ב יהושע ועל מר מאני (עמ' 152־166)
• ט. אדם בסיר לחץ : על יצירתו של יהושע קנז ועל בדרך אל החתולים (עמ' 167־180)
• י. ארץ-ישראל יפהפיה של מלים : על מקדמות מאת ס. יזהר (עמ' 181־199)

שער שלישי: שירה, מיתוס, חברה
• יא. המרד ושברו : על מתי מדבר מאת ח"נ ביאליק (עמ' 203־221)
• יב. האדם כעץ השדה : על מיתוס הצמיחה בשירת יעקב פיכמן (עמ' 222־235)
• יג. קדם : על שירת מתתיהו שוהם (עמ' 236־249)
• יד. הברית החדישה, או את זה ראו ועשו! : שמחת עניים מאת נ' אלתרמן כצו לדורו (עמ' 250־261)
• טו. צבא לאנוש עלי ארץ : על החקירה ועוד רוצה אותה מאת חיים גורי ועל שירתו (עמ' 262־284)
• טז. הילד מרים ידיים : על הקבצים שהות מאוחרת ומלים נרדפות ועל שירת דן פגיס (עמ' 285־301)


• הערות (עמ' 302־321)
• הערות ביבליוגרפיות (עמ' 322־323)
• מפתח השמות (עמ' 324־339)