משה חיוג

לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים

לקסיקון הספרות העברית. לוגו באדיבות תמיר להב-רדלמסר

משה חיוג (1895–1968)

<בהכנה>

Moshe Chiog

משה חיוג נולד בח׳ בשבט תרנ״ה, 2 בפברואר 1895 בעיירה לאדי בפלך מוהילוב ברוסיה (כיום בתחומי בלארוס). אביו, אבא־ראובן אברמזון, היה מורה ומטיף ציוני נודע בשעתו, ולרגל עיסוקו הרבתה המשפחה לנדוד ברחבי רוסיה. אחיו הבכור הוא הסופר חיים שלום בן־אברם (1893–1965). משנת 1900 חי ביקאטרינוסלב, ומ-1905 בטרנופול שבגליציה. ב-1908 הכירו שני האחים את יוסף חיים ברנר והתקרבו אליו בשנת שהותו בלבוב. מנעוריו דבק חיוג ברעיון המהפכה והתגייס בכל מאודו להגשמתה כחסיד נלהב של טרוצקי. בימי מלחמת האזרחים ברוסיה תפס עמדה גבוהה בצבא האדום. מ-1922 עד 1925 למד בבית הספר הגבוה ללימודי המזרח במוסקבה. מ-1919 פרסם סיפורים ומסות בכתבי־העת העבריים שהופיעו מחוץ לרוסיה (׳השילוח׳, ׳הדואר׳, מאזניים׳ ׳דבר׳, ועוד) ובאותה תקופה אימץ לו את השם הספרותי חיוג, כשמו של גיבור אהוב עליו מרומן של הסופר הדני הרמן באנג. בחייו האזרחיים נודע בשם גריגורי (צבי) פלוטקין. בסיפוריו ניכרים יסודות אוטוביוגרפיים, אולם בעיקרם הם רצפים של השתפכות והלך נפש המעצבים דמויות מלנכוליות פסיביות, חולמות והוזות, כמהות ליופי ועסוקות בחיטוט פנימי. מ-1923 שקד חיוג על הכנתו ועריכתו של הקובץ ׳בראשית׳ (1926), הבמה הספרותית העברית האחרונה שהופיעה ברוסיה הסובייטית. הוא עצמו פרסם בקובץ תרגומים לששה מסיפורי יצחק באבל בשיתוף־פעולה הדוק עם המחבר. בשנות השלושים רפתה אמונתו במהפכה והחל לחלום על עזיבת ברית המועצות. באותה תקופה התפרנס מעבודה עיתונאית מזדמנת ככתב בעיתונים רוסיים שונים, אך הוסיף לשמור על קשריו עם עולם הספרות העברית בעזרת משלוחים של ספרים וכתבי־עת שקיבל מאחיו ומאחרים. נסיונו לגבש חוג חשאי של כותבי עברית בשנות הארבעים נחשף על ידי מלשין של הק.ג.ב. והביא למאסרה של הקבוצה כולה. ב-1948 נדון חיוג לחמש־עשרה שנות מאסר במחנה הסגר. ב-1956 שוחרר וחזר למוסקבה שבור וחולה. רשמיו משנות המאסר שימשו בסיס לספרו ׳מעבר משם: פרקי תיאור והגות של אסיר במחנה הסגר מעבר למסך הברזל׳, שפורסם בישראל ב-1959 תחת שם בדוי (ש. ש. רון). הספר מבטא את דבקותו המוצקה בלשון העברית ובספרותה, את אמונתו באחדות ישראל ואת זיקתו לארץ־ישראל יחד עם התפכחותו המרה מעולם המהפכה. משה חיוג נפטר במוסקבה בכ״ט באדר תשכ״ח, 29 במארס 1968. אחרי מותו פורסם בידי יהודה סלוצקי ספרו ׳לא וכן!׳ (1978), ובו פרקים מרומאן שרק חלק קטן ממנו הגיע לארץ. מבחר ממכתביו אל אחיו משנות העשרים והשלושים כונס בידי יהושע א. גלבוע (׳אגרות משה חיוג׳, 1983).

נכתב על־ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית
[מקורות נוספים: ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, Электронная еврейская энциклопедия]

ספריו:

מעבר משם : פרקי תיאור והגות של אסיר ממחנה־הסגר מעבר למסך הברזל (ירושלים : מוסד ביאליק, תשי״ט) <בחתימת: ש. ש. רון>
לא וכן! : פרקי רומן (תל־אביב : עם עובד, תשל״ט 1978) <בחירת הפרקים ופתח־דבר – יהודה סלוצקי>
אגרות משה חיוג / ההדיר והוסיף מבוא והערות יהושע א׳ גלבוע (תל־אביב : האגודה לחקר תולדות היהודים : המכון לחקר התפוצות, תשמ״ג 1983)

על המחבר ויצירתו:

אנדרס, אורי. מי יגאל יצירת אבי – מ. חיוג. מעריב, ז׳ בשבט תשל״ו, 9 בינואר 1976, עמ׳ 37, 38 <הגיבו על כך ג. קרסל ושאול אביגור – להלן>
גלבוע, יהושע א. האיגרת בספרות ובהיסטוריה. הדואר, שנה 59, גל׳ ג׳ (ג׳ בכסלו תש״ם, 23 בנובמבר 1979), עמ׳ 41, 46 <על איגרות של משה חיוג אל אחיו, חיים־שלום בן־אברם>
הלפרין, חגית. ״בראשית״ שהיה לסוף דבר : זכרונותיו של משה חיוג על כתב העת ״בראשית״. קשר, חוב׳ מס׳ 19 (מאי 1996), עמ׳ 82–95.
קריב, אברהם. משה חיוג. הפועל הצעיר, כרך מ׳, גל׳ 26–27 (י״ג בניסן תשכ״ט, 1 באפריל 1969), עמ׳ 24–25.
קרסל, ג. עוד על מ. חיוג ועל השכחה. מעריב, י״ב באדר א׳ תשל״ו, 13 בפברואר 1976, עמ׳ 37 <תגובה לרשימתו של אורי אנדרס – לעיל. כולל תגובתו של שאול אביגור>
שלמה רזניק. אגרות מ. חיוג לא. קריב. על המשמר, ט׳ באייר תשל״ג, 11 במאי 1973, עמ׳ 7.

על ״מעבר משם״

ברתיני, ק. א. מעבר משם. מאזנים, כרך ט׳, גל׳ 2 (תמוז תשי״ט, יולי 1959), עמ׳ 162–164.

על ״לא וכן״

סלוצקי, יהודה. פתח־דבר. בתוך: לא וכן! פרקי רומן / מ. חיוג (תל־אביב : עם עובד, תשל״ט 1978), עמ׳ 7–21.
פרידלנדר, יוסף. לעת שקיעה : על הסופר משה אברמזון. הצופה, ה׳ בשבט תשל״ט, 2 בפברואר 1979, עמ׳ 5.
פרליס, איזה. רומן עברי מברית־המועצות. הדואר, שנה 58, גל׳ י״ז (ג׳ באדר תשל״ט, 2 במארס 1979), עמ׳ 272–273.

על ״אגרות משה חיוג״

גלבוע, יהושע א. מבוא למכתבים של משה חיוג. בתוך: אגרות משה חיוג / ההדיר והוסיף מבוא והערות יהושע א׳ גלבוע (תל־אביב : האגודה לחקר תולדות היהודים : המכון לחקר התפוצות, תשמ״ג 1983), עמ׳ 7–19.

קישורים: