בן־עמי פיינגולד נולד בכ״א באב תרצ״א, 4 באוגוסט 1931 וגדל בגבעתיים. למד ספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטור שלו, שעסקה ביצירתו של
ראובן אשר ברודס, כתב בהנחיית שמואל ורסס (1978). כעשרים שנה היה מורה בתיכון. היה מרצה במכללת לוינסקי ושימש כמרצה אורח באוניברסיטת בר־אילן, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית, שבהן לימד בעיקר דרמה ו״תיאטרון״. בסוף שנות השישים החל ללמד באוניברסיטת תל אביב, ובהמשך שימש כפרופסור בחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב, שם עסק בעיקר בהכשרת מורים לספרות. כמו כן הרצה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. מחקריו עוסקים בהוראת ספרות, בספרות ההשכלה ובדרמה העברית. פירסם ביקורות תיאטרון בבמות רבות, בהן
הבוקר, מעריב, ידיעות אחרונות, גזית ומאזניים. בעשרים השנים האחרונות הוא כותב ביקורות תיאטרון במקור ראשון וכן בכתב העת
במה.
מחקריו בדרמה כוללים את הספר השואה בדרמה העברית (1989; מהדורה שנייה, מורחבת ומעודכנת, ראתה אור ב־2012). הספר עוסק בתיאטרון על השואה דרך עיון במספר גדול של מחזות (בהם מחזותיהם של בן ציון תומר, לאה גולדברג, יהודה עמיחי ויהושע סובול, אך גם מחזות שנגנזו, תסכיתים ומחזות לילדים). ספרו
תש״ח בתיאטרון (2001) עוסק במחזות שונים – ידועים יותר ופחות, שנכתבו בסמוך למלחמת 1948 או אחריה – המציגים מגמות שונות ביחס למלחמה.
מ׳כלניות׳ ל׳פונדק הרוחות׳: אלתרמן המחזאי (2009) עוסק במחזותיו של אלתרמן וגם בפזמונים הרבים שחיבר וביצירות נוספות שלו שהומחזו. תוך מתן פרשנות למחזותיו של אלתרמן ותוך התייחסות לכמה אלמנטים תיאטרליים (עיצוב בימתי, פרשנות הבמאי והשחקנים) ולרקע ההיסטורי שבו המחזות נכתבו, פיינגולד מסביר מדוע מחזותיו של אלתרמן, שלא ענו על ציפיותיו ה״שמרניות״ של הקהל, זכו להתקבלות כה צוננת ולחוסר אהדה מצד הקהל והביקורת.
בנוסף לעיסוקו המחקרי בדרמה, חיבר גם ספרי הדרכה להוראת הספרות: הוראת הספרות: פרקי מבוא והדרכה
(1989), ללמוד רחל (1996) והבלדה ודרכי הוראתה (1998).
בן־עמי פיינגולד נפטר בו׳ בחשון
תשפ״א, 24 באוקטובר 2020.
יצירתו של ר. א. ברודס (ירושלים, תשל״ח 1978)
<דיסרטציה – האוניברסיטה העברית בירושלים, תשל״ח 1978>
הוראת הסיפור הקצר : (פרקי מבוא והדרכה) על פי תכנית הלימודים לחטיבת־הביניים ולחטיבה העליונה (תל אביב : רמות, תשמ״ט 1989) תוכן העניינים
השואה בדרמה העברית (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תש״ן 1989)
<מפרקי הספר: השואה כדראמה וכתיאטרון, ילדי הצל – בן־ציון תומר, בעלת הארמון
– לאה גולדברג, פעמונים ורכבות – יהודה עמיחי, גטו – יהושע סובול>
למה דרמה? : חינוך ותיאטרון (תל־אביב : איתאב, תשנ״ו 1996)
<איורים – ביאנקה קופלמן>
השואה בדרמה העברית : סוגיות, צורות, מגמות, 1946־2010 (תל אביב :
הקיבוץ המאוחד, תשע״ג 2012) <מהדורה שנייה, מורחבת ומעודכנת> תוכן העניינים
עריכה:
מתודיקה : עיון בדרכי ההוראה העל־יסודית : א. לשון וספרות (תל־אביב : אוניברסיטת תל־אביב, המחלקה לפדגוגיה, תשכ״ט)
<בשיתוף אליהו אראל וא״א ריבלין>
סיפורים / מרדכי דוד ברנדשטטר ; ההדיר וצירף מבוא והערות
– בן עמי פיינגולד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ד 1974)
<התוכן: אליהו הנביא – מרדכי קיזויטץ – ראשית מדון ואחריתו
– הנפלאות מעיר זידיטשובקה – צורר היהודים בעיר גריליב – ד״ר יוסף אלפסי – כפר מזגגים
– בנק למסחר ולחרשת המעשה – ר׳ למל תרווד>
שתי הקצוות / ראובן אשר ברודס ; ההדיר וצירף מבוא והערות בן־עמי פיינגולד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשמ״ט 1989)
אמת ואמונה : שיר חזיון בשלש מערכות ובשנים־עשר חזיונות / אד״ם הכהן לבנזון ; ההדיר והוסיף מבוא והערות בן־עמי פיינגולד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ד 1994)