רקע
יהודה אריה קלוזנר
לתנועתו של שלמה מולכו
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: הדפסה מיוחדת מתוך: "קרית ספר" שנה ט"ו

ד"ר שמעון ברנשטיין בספרו החדש “שומרי החומות” (תל-אביב, תרצ"ח) חושב כי “יש מקום להשערה, שהופעתו של מולכו גרמה בזמנה להתעוררות עממית בקרב חוגים ידועים…” (עמ' 178). את דעתו זו הוא מבסס על הערה כתובה ביד, שעל גבי האכסמפלר של “ביאור על התורה´לרבנו בחיי דפוס פיזרו רס”ז, שנמצא בספרית בית-המדרש לרבנים בניו-יורק: “ספר זה היה בבית נחמן בשנת שלש למולכו” (עמ' 179).

כדאי להזכיר שגרץ כבר הביא מקור עברי אחד, שבו מסופר על תנועה משיחית חזקה שנתפשטה בשנת רצ“א מירושלים וסאלוניקי עד קראקוב. וגרץ בטוח שתנועה זו היתה קשורה בפעולתו של מלכו1. לאחר גרץ לא נזכר מקור זה ע”י שום חוקר מאלה שעסקו במלכו. הסבה לכך היא שגרץ לא דייק בשם המקור, בשנה ובמקום הפיסקה. גרץ כותב:

“Das Aufsehen’ welches sein messianisches Auftreten in der ganzen Judenheit gemacht hat, dokumentiert eine Notiz des Elieser Treves, die sein Vater Naphtali Treves (in dessen kabbalistischem Gebetbuche דקדוק תפלה vom Jahre 1531’ Bogen ד 2. mitteilt: …”

נפתלי הירץ בן אליעזר טריוש, שהיה ש“ץ בפ”פ ענ“מ הדפיס פירוש לסידור, שעל השער שלו כתוב: “מלאה הארץ דעה את יי כמים לים מכסים: מלאכה חדשה תפילה מכל השנה עם פיר' יפה ועוד פי' ע”ד הקבלה אשר חיבר וליקט מרנן ורבנן מהר’ר הירץ ש’ץ ז”ל…“. הירץ ש”ץ זה הוא נפתלי טריוש הש“ץ מפ”פ ענ“מ, כפי שמעיד הוא עצמו (גליון ט' דף א' ע"א): “שמי נפתלי טריוש…” בספר זה נמצאת הפיסקה שהביא גרץ. רק ב”הקדמה" נזכר השם שהביא גרץ: “וקראתי לאגרת הזאת בשמו דיקדוק תפילה…” (גליון ט' דף ב' ע"א). בין שהכינוי “אגרת הזאת” מתיחס רק ל“הקדמה”, בין שהוא מתיחס לכל הספר, קשה למצוא את ספרו של טריוש ע"פ השם שהביא גרץ2.

ספרו זה של טריוש לא נדפס, כמו שאפשר להבין מדבריו של גרץ, בשנת 1531, אלא “נדפס פה טיהינגן… שנת ש”ך לפ“ק”. רק הידיעה שמובאת אצל גרץ היא משנת 1531.

הפיסקה שמביא גרץ אינה ב " 2. ד Bogen " אלא בגליון ר‘, דף ב’ ע"א. מכיון שגם בעצם הפיסקה נפלו אצל גרץ כמה טעויות קטנות, אביא אותה כאן, לפי גוף הספר, שהוא יקר המציאות ונמצא בבית-הספרים הלאומי בירושלים:

“שנת רצ”א בא אלי מכתב מבני יקירי הר“ר אליעזר טריוש יצ”ו3 אשר העתיק כתבי קדש4 הובאו מקא“פו5 לק' 'בודקו6 ומשם 'קרקוב אשר בני הנ”ל דר שם ע“ד הגאולה כי התחילה וכבר החילו בני ברית עם קדש ירושלים עד שלוניקי תקנו תעניות ותשובה בה”ב7 בכל שבוע8 וסדרו בכל קהל לפחות עדה מנין אחת להתפלל גם הנשים ישפכו לבם בצום…"

שמו של שלמה מלכו אינו נזכר בפיסקה זו, אבל התאריך (רצ"א – 1531) מתאים לזמן פעולתו. כדאי להזכיר, שנפתלי טריוש מביא את דבריו של מלכו כמה פעמים ומזכיר את שמו בספר זה (גליון צ' דף ג' ע"א) וגם בספרו “נפתולי אלהים” או “סימנים על חידושי הבחיי…” (בחלק ב': “ביאורים”. למשל: כ“ה ע”א ועוד). בכלל היו קשרים חזקים בין שלמה מלכו ומשפחת טריוש ושאלת יחסו לבני משפחה זו ראוי לחקירה מיוחדת.

בכל אופן מחזקת הרשימה הקצרה שהביא ד“ר ברנשטיין את דעתו של גרץ, שדבריו של נפתלי טריוש על תנועה משיחית בשנת רצ”א רומזים באמת לתנועה הקשורה בשלמה מלכו.


  1. Gesch. D. Juden. B. IX. Leipzig. 18914.S. 512, Note 5.; גרץ – שפ"ר, ז‘ ציון ה, עמ’ 405  ↩

  2. והשווה: Cat. Bold. P. 2029  ↩

  3. על נפתלי הירץ ובנו אליעזר טריוש עיין: Jahrbücher f. jüd. Gesch. U. Litreratur. I. Jg. (1874). N. Brüll: “Das Geschlecht Treves” SS. 101–104, 105–106.  ↩

  4. לפי בריל (שם, 105) הכוונה לכתביו של שלמה מלכו.  ↩

  5. לפי בריל Capua  ↩

  6. לפי גרץ בודון (בוּדה)?  ↩

  7. שני חמישי שני.  ↩

  8. מכאן עד המלה “להתפלל” חסר אצל גרץ.  ↩

המלצות קוראים
תגיות