נאום במושב המיוחד של אספת הנבחרים ביום כ“א בכסלו תש”ג (30.11.42)

שליחי העם היהודי במולדתו נזעקו היום לקרוא תגר מעל הר-ציון באזני כל העולם על דמינו היהודים הנגרים חנם. על סכנת השמד הצפויה לעם היהודי כולו בפולין ובשאר ארצות הכיבוש הנאציות ועל כבודנו היהודי המחולל בעולם כולו.

אין אנו יודעים בדיוק מה מתחולל בגיא-ההריגה הנאצי: כמה יהודים כבר נטבחו, נרצחו, נשרפו, נקברו חיים, ועל כמה עדיין תלויה חרב השמד. גרדום הנאצי מוקף חומה של מכונות יריה ותלינים מומחים, ואין יוצא ובא. ורק מזמן לזמן בוקעים אלינו מעשי הזוועה והבלהה. רק מזמן לזמן מגיעה אלינו צעקת דמי היהודים, דמי ילדים ונשים, מרוטשים ונרמסים, אולם אנו יודעים מה זומם היטלר לעמנו, ומה כתב בספרו “מיין קאמף” ומה עולל לנו עוד לפני המלחמה בגרמניה, ומה הוא עושה לנו בזמן המלחמה בכל הארצות שהוא כבש.

העולם כולו אחוז להבות אש, ומלחמת עולם כאשר לא היתה מתלקחת בכל רחבי כדור הארץ, בים וביבשה, באויר ומתחת למים. ואנו יודעים ובטוחים, שמשטר העבדות והרצח והדמים של היטלר ובני בריתו ימוגר וייהרס עד היסוד. אולם אין אנו יודעים אם נצחון הדימוקרטיה והחרות והצדק לא ימצאו באירופה שדה-קברות יהודי גדול שבו פזורות עצמות בני עמנו באירופה על אנשיו ונשיו, על זקניו וילדיו, ואומתנו המתבוססת בדמיה תובעת את מצפון האנושיות למשפט לפני כס ההיסטוריה.

ידענו: הדיכוי, החמס והרצח והשוד וההתעללות של הנאצים ניתכו על כל העמים הנכבשים – מפולניה ועד נורבגיה, מהולנד ועד יוון ויוגוסלביה ואין תקנה לאסון הזה אלא השמדתו המלאה והמוחלטת של המשטר הנאצי, של עקירת היטלר ובני בריתו עד השורש. אולם לא כאסון אשר קרה את כל העמים המשועבדים קרה את עמנו. גרמניה הנאצית ייחדה את העם היהודי.

מראשית עלית היטלר, כאשר שלום כביכול עדיין שרר בעולם, הוכרזה מלחמת השמד על יהדות גרמניה ויהדות העולם. ועוד בטרם נזרקו פצצות על אדמת פולין, נורבגיה, הולנד ובלגיה, הובערו תבערות על אדמת גרמניה, הובערו תבערות בבתי הכנסיות של היהודים. עוד בטרם שולחה היד בביזת העמים הנכבשים, היה עם ישראל בגרמניה למשיסה ולביזה. ואנחנו יוחדנו על ידי הנאצים והוקדשה עלינו מלחמת השמד, באשר מוסר העם היהודי ותורתו עומדים בסתירה משוועת ובלתי משלימה למוסר הנאצים ותורתם. באשר אנו העם היהודי לימדנו את כל העמים הנוצרים והמוסלמים בעולם, שהאדם נברא בצלם אלוהים, ולכן חוקה אחת לגר ולאזרח; באשר אנחנו לימדנו את קדושת החיים ויקר האדם ומשום כך: לא תרצח. ובאשר אנו הכרזנו את הדבר הגדול והעליון: ואהבת לרעך כמוך. ואלה אשר הצמיחו וספגו והפיצו את התורה הטמאה של הנאצים על גזע עליון ותחתון, אשר הפכו מלחמה ושפיכות דמים לאידיאל לאומי ואשר מתבוססים בשנאת הזולת, בשנאת כל עם אחר, בשנאת כל דעה אחרת וכל אמונה אחרת, אלה ראו בצדק בעם היהודי את מתנגדם הראשון והנצחי.

אולם הנאצים לוחמים לא רק בערכי המוסר של עם ישראל. הם נלחמים גם באידיאלים ובציוויים של המהפכה הצרפתית – של חרות, שיוון ואחווה. הם נלחמים בזכויות האדם – מורשת ה“ביל אוף רייטס” של העמים האנגלו-סכסיים, ביעודים של קרומויל ולינקולן. הם נלחמים באידיאלים של רוסיה הסובייטית. אבל רק לעם היהודי הם עושים את אשר הם עושים. נוסף על מה שהם עושים לשאר אויביהם ושונאיהם. רק על ילדינו אנו הם גזרו כליון. אותנו הפלו במיוחד. ואין זאת אלא באשר העולם כולו, גם אותם העמים הנלחמים עכשיו על חירות ועל צדק ועל יושר, הפלו את העם היהודי כעם והעמידו אותו במצב אשר לא הועמד בו שום עם. גם העולם הדימוקרטי, התרבותי והחפשי, הדוגל – ובצדק – בזכויות האדם, הגאה – ובצדק – בנכסי הרוח הגדולים של התרבות החדשה, גם אלה גזלו מאתנו את זכותנו כעם, כעם שווה-זכויות לכל עמי העולם. גם אלה שללו מאתנו את מעמדנו הלאומי. גם אלה קיפחו את זכותנו למולדת ולעצמאות אשר הוכרה ביחס לכל עם אחר.

ואנחנו העם היחידי המופקר כעם. כנתיני פולין לחמנו במחנות הצבא הפולני. כנתיני צרפת, נלחמנו בצבא הצרפתי. כנתיני צ’כוסלובקיה נלחמנו בצבא הצ’כוסלובקי. אבל לא נוהגים בנו היהודים, כמנהג הפולנים, הצרפתים והצ’כוסלובקים. כל האכזריות הניתכת על ידי הנאצים על כל העמים האלה הם מעשי חסד וצדקה לעומת מה שעושים לעם היהודי. רק את ילדינו אנו, את נשינו אנו, את אחיותינו וזקנינו, מיחדים לטיפול מיוחד להיקבר חיים בקברים

כרויים על ידיהם, להשרף במשרפות, להחנק ברמיסה, להירצח במכונות יריה, ללא דין, ללא טעם, ללא סיבה, ללא חטא, אפילו על פי “ספר החטאים של הנאצים”, אלא בשל חטא אחד בלבד, שהילדים האלה הם ילדי יהודים, כי רק ליהודים אין טוען, לוחם, כי אין ליהודים מעמד ממלכתי, אין צבא יהודי, אין עצמאות יהודית ואין מולדת בטוחה ופתוחה.

ושליחי העם היהודי במולדת נזעקו כאן לתבוע מכם, שליטי האומות הגדולות הנלחמות בהיטלר, מראש ממשלת אנגליה, מנשיא ארצות הברית, מראש ממשלת ברית המועצות, לעמוד בפרץ ככל אשר בידכם לבל תתנו להשמיד עם כבול וכלוא, מחוסר מגן ונשק, על בניו ובנותיו, על אנשיו ונשיו, על זקניו וילדיו. ידענו – לא הכל אתם יכולים לעשות. אבל ישנם נתינים גרמנים בארצות הברית, באנגליה וברוסיה ובשאר הארצות, דרשו להחליף אותם ביהודי פולין וליטא ושאר ארצות הגרדום הנאצי! תנו לצאת לכל היהודים שיש ביכלתם לצאת מהתופת הנאצית ואל תסגרו בפניהם דלתות! והוציאו בראש ובראשונה את ילדי ישראל, את העוללים והיונקים, אשר עדיין אינם יודעים אולי שהם יהודים ובגלל חטא זה נגזרה עליהם כליה. הוציאו אותם מגיא ההריגה, תכניסו אותם לארצות הנייטראליות! תכניסו אותם לארצותיכם! תכניסו אותם הנה למולדתנו! חמש מאות אלף יהודי ארץ-ישראל יאמצו בשמחה ובמסירות את ילדי הגיטו. בטלו את פקודת הקלון שהוצאתם פה שיהודי מארצות האויב אינו יכול לשוב למולדתו. כל עוד פקודה מחפירה זו קיימת, כל עוד שערי ארצנו סגורים לפליטי ישראל – גם ידיכם אתם תהיינה עקובות מדם יהודי אשר ישפך בגיהינום הנאצי – תנו לכל אלה שיש בידם להמלט מהצינוק ומהגרדום – להמלט לכל ארץ שאינה עומדת תחת שלטון נאצי, וגם למולדתם, אם הם רוצים ויכולים לשוב למולדתם! התרו בראשי הצבא הגרמני ובעם הגרמני שהם יהיו אחראים לדם השפוך, ותאמרו למרצחים: הרף! הדם השפוך לא יחול רק על ראש התליינים הנאצים אלא גם על ראש כל אלה שיש בידם להציל ולא יצילו, שיש בידם למנוע ולא ימנעו, שיש בידם להושיע ולא יושיעו!

אנו יודעים ומעריכים ומוקירים שאתם מגייסים את כל כוח עמכם להלחם באויב האיום הזה של האנושיות; אנחנו יודעים שאתם מגייסים את כל כוחכם למגר את שלטון הדמים, ואנחנו בטוחים שנצח תנצחו. ואולי גם לא ירחק יום הנצחון. אולם אנו קוראים אתכם למשפט על כבודנו היהודי המחולל. הוא אינו מחולל על ידי היטלר. הנאצים אינם יכולים לפגוע בכבודנו. הם יכולים לרטש את נשינו הם יכולים לרמוס את ילדינו. הם יכולים לקבור חיים את זקנינו אבל אין בכוחם לחלל את כבודנו היהודי והאנושי. הם שמו על אחינו את הטלאי הצהוב. אנחנו גאים לשאת את הטלאי המעיד על היותנו יהודים. מאות ואלפים ורבבות מבני עמנו מסרו את נפשם בכל הדורות על קידוש השם של העם היהודי – ובגאון ישא כל יהודי את הטלאי הצהוב ואם נזכה לפגוש את אחינו אלה מהגיטאות הנאצים, נשא אותם על כפינו עם הטלאי הצהוב, הוא יהיה לנו לדגל הכבוד, לציון תפארת של מעונים וקדושים. לא הנאצים, אתם עמי התרבות מקפחים את כבודנו, באשר אתם מקפחים את זכותנו כעם, כעם שווה זכויות, אתם מקפחים את זכותנו להלחם כיהודים.

רבבות יהודים, אזרחי אנגליה, אמריקה, רוסיה, לוחמים בצבאות של ארצות אלה, ואנחנו בטוחים שהם ימלאו את חובתם האזרחית והצבאית באמונה, במסירות ובגבורה, והם יהיו לכבוד לארצותיהם וגם לעמם. אולם יש רבבות יהודים בני בלי נתינות. ישנם יהודים בארצות הנייטראליות, ישנם רבבות יהודים פליטים, ישנם יהודים פטורים מחובת צבא בארצם, וישנו יותר מחצי מליון יהודים בארצנו זו, שאינם יהודים פולנים או אנגלים או אמריקאים, אלא יהודים עברים ועל זאת גאוותם. הם יהודים במולדת. בשם כל היהודים האלה אנחנו תובעים מכם, שליטי אנגליה, רוסיה ואמריקה את זכותנו לצבא יהודי, את זכותנו להלחם כיהודים, במסגרת יהודית ובארגון יהודי ובמפקדה יהודית ובמשמעת יהודית ובדגל יהודי – בגדול אויבנו ובגדול אויבכם. לא נסתפק בפרורים שניתנו לנו כאן להגן על מולדתנו ועל הארצות הסמוכות! לא כבני ארץ-ישראל בלבד, כיהודים באשר הם יהודים, כיהודי מארוקו ואלג’יר וטוניס, כיהודים בארצות ניטראליות, כיהודים באשר הם, החפשים להתנדב לצבא – אנו רוצים להלחם בצבא יהודי.

היהודים אזרחי אנגליה ורוסיה ואמריקה ימלאו את חובתם לארצותיהם, וגם ילחמו במסירות עם חבריהם האזרחיים. אבל כל היהודים שהם אינם חייבים חובת צבא לארץ אחרת, כל היהודים החופשים לנפשם, אנו תובעים את זכותם האנושית, אנו תובעים את זכות כבודנו להצטרף לצבא יהודי, תחת דגל יהודי, כבן-ברית שווה בכל האומות המאוחדות!

אנו נרדפים, אנו שנואים, אנו מבוזים נטבחים ונרמסים כיהודים. אנו רוצים כיהודים להלחם באויב האכזרי והאיום אשר קם לעמנו.

אנו תובעים ליהודי את הזכות שיש לכל אמריקאי, לכל אנגלי ולכל רוסי. אנחנו מועטים, אנחנו מחוסרי ישע. ואתם עמים כבירים וגדולים. יש לכם אניות וצבאות וציי אויר עצומים, ותבוא עליהם ברכה. אנחנו עם קטן ודל, מפוזר ומפורד. אבל אנשים כמוכם. לבנו כלבבכם. רגשנו כרגשכם. כבודנו ככבודכם, צערנו כצערכם, עלבוננו כעלבונכם! ואם מתעללים בנו כיהודים, אנחנו רוצים להשיב כיהודים, ורק אתם עומדים בינינו ובין הזכות הזאת. אנחנו דורשים מכם – כי דבר זה בידכם, זה אינו תלוי בתליינים של היטלר – להסיר את ההפליה אשר שמו עמי הדימוקרטיה נגד העם היהודי. הבו שיוויון לעם היהודי – הבו לנו הזכות להלחם ולמות כיהודים. אל הפליה! וכל זמן שההפליה הזו תתקיים, לא נאמין בכנותם של דבריכם על צדק וחרות ויושר.

ואנו תובעים לא רק את זכותנו להלחם כיהודים, אנו תובעים את הזכות שיש לכל עם בעולם, גדול וקטן, למולדת ועצמאות. מה שקרה לנו בפולין, מה שעוד חלילה עתיד לקרות לנו, כל קרבנות החנם, כל הרבבות, מאות האלפים ואולי המיליונים של קרבנות החנם הזקנים והילדים, הם קרבנות ההפליה שקיימת ביחס לעם היהודי, הם קורבנות של אומה שאין לה מולדת ושאין לה עצמאות. ואנחנו תובעים מכם תיקון המעוות הזה: מעמד של שוויון לאומי, מולדת ועצמאות לעם היהודי.

ונזעקנו כאן להשמיע קריאה גם באזני העם היהודי עצמו, לזה אשר אתנו פה במולדת וגם לזה שמפוזר בגולה. גם עלינו אנו, על כל יהודי ויהודי בעולם, רובצת אחריות-מה על המים הנגרים, על הכבוד המחולל, על סכנת השמד שאינה ראשונה בתולדות עמנו ומי יודע אם היא אחרונה. עלינו, על כל יהודי ויהודי באשר הוא להשבע שלא נשקוט ולא ננוח עד אשר תשבר זרוע הרשע, עד אשר ימוג שלטון היטלר, עד אשר יינקם הדם הנקי, עד אשר יקום בעולם משטר חדש של צדק וחירות ויושר, ועד אשר המעוות ההיסטורי שנעשה לעם ישראל יתוקן תיקון מלא ונאמן וקיים. ונודדי ישראל וגוליו באשר הם יוחזרו לארצם, והעצמאות אשר תובטח לכל עם ואומה בעולם תובטח לעם היהודי במולדתו.

ואת המילה האחרונה נגיד לאחינו ולאחיותינו היקרים, הקדושים והמעונים בגיטאות הנאצים: אסונכם – אסוננו, דמיכם – דמינו, נעשה את אשר ביכולתנו לנקום את נקמתכם ולא נתן דמי לעצמנו עד אשר נגאל אתכם גם מהתופת הנאצית וגם מהגולה המנוונת, ונעלה אתכם, את כולכם, אלינו לארצנו הנבנית והנגאלת.