רקע
חיים נחמן ביאליק
נָטֹף נָטְפָה הַדִּמְעָה

נָטֹף נָטְפָה הַדִּמְעָה – וַיִּפֹּל קַו-אוֹר

וַיַּכֶּנָּה,

צִנָּה הִכְּתָה לְבָבִי: עוֹד אַחַת מְעַט –

וְדִמְעָתִי אֵינֶנָּה.


וּבְחֹסֶר כֹּל אֵלֵךְ, וְצַר-לִי מְאֹד –

הִיא דָלָלָה –

וְאַף לֵב עָרֵל אֶחָד לֹא-נָקְבָה, אַף לֹא

מִקְצָת שֵׁנָה גָּזָלָה.


וְאָנָה אוֹלִיךְ אֶת-עָנְיִי, וַאֲנִי אָנָה בָא?

עַל-מִשְׁכָּבִי

אֶמְצֶה דִמְעָה עוֹד אַחַת, מַחֲצִיתָהּ לָכֶם

וּמַחֲצִיתָהּ לִלְבָבִי.


וְהָאוֹר אֵחַר לָבוֹא וְרָפֶה הָאוֹר

מֵהַחֲיוֹתֵנִי;

שֶׁמֶשׁ אַחַת בַּמָּרוֹם וְשִׁיר יָחִיד לַלֵּב

וְאֵין שֵׁנִי.


חשון, תרס"ב, אודיסא.

המלצות קוראים
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.
תגיות
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות