‘הפועל הצעיר’ מא' 5:13
1947–48 “הדים”
שנות הממשל הנאצי היו תקופת ניווּן וירידה ליצירת-הרוח בגרמניה. רובם של הסופרים בעלי הכישרון ושאר-הרוח נמלטו על נפשם והמשיכו חוּט-יצירתם באכסניות חדשות ברחבי תבל, ואילו יתרם “הסתגלו” והיו למשרתיו העלובים של המושחת במשטרים. והיא עובדה המאשרת את ההנחה, שאם גם הסופר כפרט עלול להיות אמן נעלה על אף השקפותיו המפגרות (ודוסטוייבסקי, למשל, יוכיח), הרי שלא תיתכן ספרות ואמנות בעלת רמה וערכין מבלי שרוח של שאיפת אמת וחופש, מוסר וקידמה, אחוות עם ואדם תפעמנהּ.
עתה נתארגנו נציגיה של ספרות גרמניה ונתעוררו לתבוע לעצמם, במרוכז, מעמד שווה במשפחת סופרי העולם; תביעה שהגיעה לשיאה בקונגרס אגודות לפא"ן1 שנתקיים זה מקרוב בשוייץ (בעל ההצעה הוא תומאס מאן דוקא![68]).
דרישה זו אף שנדחתה, הועברה לועדה מיוחדת וזו אינה רשאית להחליט בדבר בלא שיתופם של נציגי הספרות בארצות הכבושות לשעבר.
ב“לאַ לאֶטר פראַנסז”2 ניתן דו"ח מפורט על הויכוח שנתגלע בכינוס זה סביב הצעתו של תומאס מאן. א. סילונה3, למשל, ציין, כי “רבים מסופריה של גרמניה עודם שומרים עד היום אמונים להשקפותיהם הטוטליטריות”; ואילו ואֶרקור4, מטובי סופרי צרפת, התבטא: “חרד אני ליסֵב בצוותא עם אנשים אשר אולי שיתפו עצמם בעינוּיי ידידַי”. נגד הזכות-שלפני-זמנה לסופרי גרמניה דהאידנא [בני הזמן הזה] חיווּ דעתם גם סופרים אחרים מלבד, כמובן, היהודים.
אין המעז להעניק כיום מעמד של עצמאות מדינית מלאה לגרמניה וּלצרפָה למשפחת העמים, ובדין שכך יהא גם לגבי נציגי הרוח שלה. ואכן, קלוב-הפא"ן היהודי בניו-יורק – שם עתיד להתקיים הקונגרס הבא – כבר עושה הכנות לעמוד בפרץ. כי התקלה המוסרית הכרוכה בריהביליטציה [טיהוּר] הרוחנית של גרמניה שטרם הגיעה שעתה (בסיועם העיקרי של שליחי סופרי בריטניה), אין הדעת והמצפון הממשי סובלתהּ.
-
אירגון הסופרים הבינלאומי – International PEN: Poets, Essayists and Novelists
נוסד בלונדון ב–1921. ↩
-
עיתון ספרותי שהופיע בצרפת ↩
-
אגנסיו סילונה (Ignacuo Silone – 1978–1900) אנטי פאשיסטי. מספריו: בית–ספר לדיקטטורים, יין ולחם, פונטנרה ועוד. ↩
-
שם עט של הסופר הצרפתי ז‘אן ברולר (Jean Marcel Bruller – Vercors – 1991–1902). ספרו החשוב ’שתיקת הים' פורסם לראשונה באורח מחתרתי בימי כיבוש פאריס ע"י הנאצים. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.