רקע
דן אלמגור
בלדה לחובש
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

לחן: אפי נצר

שר: יהורם גאון בפסטיבל הזמר (1969)


הֵם הִתְקַדְּמוּ לְאַט. הַכֹּל הָיָה רָגוּעַ.

מִנֶּגֶד – הַנָּהָר וְגֹמֶא מְרַשְׁרֵשׁ…

פִּתְאוֹם רָעַם בָּרָק. אֶחָד צָעַק: “פָּצוּעַ!”

“אֲנִי כְּבָר בָּא!” עָנָה לוֹ הַחוֹבֵשׁ.

“עָלִינוּ עַל מוֹקֵשׁ!” צָעַק אָז הַפָּצוּעַ.

“אֲנִי כָּאן לְצִדְּךָ,” עָנָה לוֹ הַחוֹבֵשׁ.


בָּרָד שֶׁל אֵשׁ נִתַּךְ, בָּרָד כָּבֵד, קָטוּעַ,

מֵעֵבֶר לַנָּהָר, לַגֹּמֶא הָרוֹחֵשׁ.

“הַשְׁאִירוּ אוֹתִי כָּאן,” בִּקֵּשׁ אָז הַפָּצוּעַ.

“עֲזֹב שְׁטוּיוֹת” עָנָה אָז הַחוֹבֵשׁ.

“תַּצִּיל אֶת עַצְמְךָ!” בִּקֵּשׁ אָז הַפָּצוּעַ.

“אֲנִי נִשְׁאָר אִתְּךָ!” עָנָה לוֹ הַחוֹבֵשׁ.


וְהֵם נוֹתְרוּ שְׁנֵיהֶם, וְהַשָּׂדֶה פָּתוּחַ.

וְהֵם נוֹתְרוּ שְׁנֵיהֶם, וְהֵם גְּלוּיִים לָאֵשׁ.

“אֲנַחְנוּ אֲבוּדִים,” מִלְמֵל אָז הַפָּצוּעַ.

“אֱחֹז בִּי טוֹב,” עָנָה לוֹ הַחוֹבֵשׁ.

“נִפְצַעְתָּ גַּם אַתָּה,” מִלְמֵל אָז הַפָּצוּעַ.

“עֲזֹב, זֶה לֹא נוֹרָא,” עָנָה לוֹ הַחוֹבֵשׁ.


הָאֵשׁ כְּבֵדָה, כְּבֵדָה. קָשֶׁה, קָשֶׁה לָנוּעַ.

רַק לֹא לְהִתְיָאֵשׁ. רַק לֹא לְהִתְיָאֵשׁ.

“אֶזְכֹּר אוֹתְךָ תָּמִיד,” נִשְׁבַּע אָז הַפָּצוּעַ.

“רַק לֹא לִפֹּל,” מִלְמֵל אָז הַחוֹבֵשׁ.

“שֶׁלְּךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ,” נִשְׁבַע אָז הַפָּצוּעַ.

“הַיּוֹם הוּא יוֹם מוֹתִי,” עָנָה לוֹ הַחוֹבֵשׁ.


פִּתְאוֹם עֲנַן אָבָק, פִּתְאוֹם עָלְתָה הָרוּחַ,

וְצֵל עַל הַקַּרְקַע, וְהוּא קָרֵב, רוֹעֵשׁ.

“נִצַּלְנוּ! הֵם בָּאִים!” יִבֵּב אָז הַפָּצוּעַ,

אַךְ לֹא שָׁמַע מִלָּה מִן הַחוֹבֵשׁ.

“אָחִי, אָחִי שֶׁלִּי!” יִבֵּב אָז הַפָּצוּעַ.

מֵעֵבֶר לַנָּהָר הַגֹּמֶא מְרַשְׁרֵשׁ.


"אָחִי, אָחִי שֶׁלִּי!

אָחִי, אָחִי שֶׁלִּי.

אָחִי!"



את הנוסח הראשון של “בלדה לחובש” כתבתי בשנת 1955. לקראת שחרורי מהצבא התחלתי ללמוד אז ספרות עברית ומקרא במחזור הראשון של אוניברסיטת תל-אביב (באבו-כביר). אחד המורים – המשורר ישראל אפרת, שעלה מארצות הברית והנחה, לראשונה בארץ, קורס ל“כתיבה יוצרת” – דיבר על הבלדה וביקש מהתלמידים היודעים לחרוז לנסות לכתוב בלדה משלהם. ככתב צבאי התוודעתי לכמה סיפורים על חובשים צבאיים, שאיבדו את חייהם בקרבות מלחמת תש“ח ובפעולות התגמול של שנות החמישים, וכתבתי, במסגרת השיעור, את הבלדה הזאת ואת “המגדלור”. כעבור כתריסר שנים, בימי מלחמת ההתשה, גילה המלחין אפי נצר בתיק “השירים הבלתי מולחנים” שלי את הבלדה על החובש וביקש להלחינו. עידכנתי מעט את השיר, והוא נלקח לחלק הלא-תחרותי של פסטיבל הזמר. יומיים לפני הפסטיבל הודיעו לנו שהוחלט לכלול אותו בחלק התחרותי, ונאלצנו להסכים, אך התנינו את הסכמתנו בכך שכל תמלוגי השיר (והפרס, אם יינתן) ייתרמו למכון לשיקום פצועי צה”ל בתל-השומר. וכך היה.

המלצות קוראים
תגיות