רקע
דן אלמגור
מכתב מאבא
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

על פי שירו של נתן אלתרמן, “מכתב מאמא”. לחן: שמואל פרשקו.

שר: רפאל קלצ’קין בטלוויזיה בתכנית “טוב לשמור על קשר” (1973)


שָׁלוֹם לְךָ, יַלְדִּי, שָׁלוֹם מֵאַבָּא.

כֵּן, אִמָּא כְּבָר כָּתְבָה לְךָ הַיּוֹם;

אַךְ כְּמוֹ תָּמִיד כָּתְבָה-כָּתְבָה-כָּתְבָה, עַד

שֶׁלֹּא הִשְׁאִירָה לִי כִּמְעַט מָקוֹם.

אִמְּךָ לֹא נָחָה – רָצָה, מִתְנַדֶּבֶת

וּ“מַשְׁוִיצָה”, שׁוֹלֶטֶת בָּאֵזוֹר;

אֲבָל אִם אִמָּא חֲזָקָה כְּמוֹ גֶּבֶר –

אָז אַבָּא…

אַבָּא לֹא כָּל כָּךְ גִּבּוֹר.

אֵינִי רוֹצֶה לְהִשָּׁמַע כְּמוֹ תֶּרַח.

הֵן גַּם אֲנִי הָיִיתִי פַּעַם חַיָּל.

אַךְ כְּשֶׁאַתֶּם עוֹמְדִים בְּצַד הַדֶּרֶךְ,

אָז תֵּן צִלְצוּל בָּרֶגַע שֶׁתּוּכַל.


צַלְצֵל, יַלְדִּי, צַלְצֵל לְאִמָּא,

כִּי לְבָבָהּ הוֹמֶה בָּהּ פְּנִימָה.

אָנָא, בֵּן, אָנָא תֵּן,

תֵּן צִלְצוּל לְאִמָּא.

אֱמֹר לָהּ שֶׁאַתָּה בְּסֵדֶר –

פָּקִיד בְּתוֹךְ מִשְׂרָד, בְּחֶדֶר.

מַחְסְנַאי, אַפְסְנַאי,

וְהָעִקָּר – אֵינְךָ יוֹצֵא בְּלִי “סְוֵדֶר”.


תְּחִלָּה לְאָן נִשְׁלַחְתָּ, לֹא יָדַעְנוּ –

לְמַטָּה, לַדָּרוֹם אוֹ לַצָּפוֹן?

יוֹמַיִם מִן הַבַּיִת לֹא יָצָאנוּ

כְּדֵי שֶׁלֹּא נַחְמִיץ שׁוּם טֶלֶפוֹן.

וּבָרֶגַע שֵׁאִמְּךָ יָרְדָה לְמַטָּה

אֶל הַשְּׁכֵנָה, לָשִׂים בַּפְרִיגִ’ידֶר,

רָצִיתִי לְשַׁקֵּר לָהּ שֶׁצִּלְצַלְתָּ;

אֲבָל אוֹתָהּ קָשֶׁה קְצָת “לְסַדֵּר”

כֵּן, אַל תִּשְׁכַּח: גַּם הִיא הָיְתָה לוֹחֶמֶת

וּ“פַיְטֵרִית” גְּדוֹלָה עוֹד בַּפַּלְמַ"ח.

וְאֵין סָפֵק שֶׁהִיא עַכְשָׁו זוֹכֶרֶת

אֵיךְ הִיא לֹא צִלְצְלָה הַבַּיְתָה בְּתָשַׁ"ח.


לָכֵן, יַלְדִּי, צַלְצֵל לְאִמָּא,

גַּם כְּשֶׁאַתֶּם זָזִים קָדִימָה.

אָנָּא, בֵּן, אָנָּא תֵּן

עוֹד צִלְצוּל לְאִמָּא.


כְּשֶׁסוֹף-כָּל-סוֹף צִלְצַלְתָּ וּמָסַרְתָּ

שֶׁאַתָּה בָּעֹרֶף, רָחוֹק מִן הַמִּדְבָּר –

יָדַעְנוּ אָז שְׁלָשְׁתֵּנוּ שֶׁשִּׁקַּרְתָּ;

אַךְ שֶׁקֶר שֶׁכָּזֶה הֲרֵי מֻתָּר.

אוֹתִי הַפַּעַם שָׁכְחוּ בַּבַּיִת,

וְהַאֲמֵן לִי; זֶה קְצָת מְעַצְבֵּן.

כֵּן, הַ“פָלָאפֶל” עוֹד עַל הַכְּתֵפַיִם;

אַךְ כַּנִּרְאֶה תּוֹרְךָ הִגִּיעַ, בֵּן.

מִי הֶאֱמִין, יַלְדִּי, כְּשֶׁנּוֹלַדְתָּ,

שֶׁגַּם אַתָּה לְהִלָּחֵם תַּסְפִּיק?

אֶת פַּח הַזֶּבֶל אַף פַּעַם לֹא הוֹרַדְתָּ –

אָז אֵיךְ זֶה שֶׁפִּתְאוֹם הוֹרַדְתָּ “מִיג”?


צַלְצֵל, יַלְדִּי, צַלְצֵל לְאַבָּא.

אֵינְךָ מַפְרִיעַ לִי. אַדְרַבָּא.

אָנָּא, בֵּן, אָנָּא תֵּן

עוֹד צִלְצוּל לְאַבָּא.

הוֹסַפְתִּי רַק שׁוּרָה אוֹ שְׁתַּיִם.

קְצָת רוֹעֲדוֹת לִי הַיָּדַיִם.

זְכֹר נָא, בֵּן, לְטַלְפֵּן.

וּלְהִתְרָאוֹת מַהֵר בַּבַּיִת.



פזמונים רבים נכתבו בכל השפות על אמו של חייל; אך כמה שירים נכתבו על אביו? בימי מלחמת העולם השנייה כתבו נתן אלתרמן ושמואל פרשקו גרסה שנונה משלהם לשיר היידי “מכתב מאמא” (שלום לך, ילדי, שלום מאמא". שר אותו בתיאטרון “המטאטא” ברגש רב השחקן יעקב טימן). אחד החיילים, ששירת במדבר המערבי (אמציה עמרמי שמו), כתב באותו משקל ולחן את תשובתו של הבן לאמו. בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים כתבתי לפי אותו לחן את מכתבו של אביו של אחד החיילים, שגם הוא שירת בעבר בצבא. רציתי מאוד שיעקב טימן ישיר את השיר בטלוויזיה, אבל בגלל מחלתו נמסר השיר לשחקן-הפזמונאי רפאל קלצ’קין, ששר אותו בחום רב.

המלצות קוראים
תגיות