רקע
דן אלמגור
איזה יום הולדת!
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: אור יהודה: כנרת, זמורה־ביתן, דביר; 2012

על פי שרל אזנבור

שר: גדי יגיל בתכנית הרדיו “שלכם לשעה קלה” (1972)


אֲנִי עוֹמֵד מוּכָן

בַּחֲלִיפָה כֵּהָה,

וְנַעֲלֵי הַלַּכָּה

לוֹחֲצוֹת, אוּה-אָה!

הַיּוֹם יוֹם הֻלַּדְתָּהּ –

לָכֵן נֵצֵא לַחְגֹּג.

הִיא עוֹד לֹא מוּכָנָה;

אֲבָל מוּטָב לִשְׁתֹּק.


אֲנִי עוֹמֵד מוּכָן.

צִפּרֶן כָּאן, בַּדַּשׁ.

וְהִיא? עוֹד לֹא הֶחְלִיטָה

אֵיזוֹ שִׂמְלָה תִּלְבַּשׁ.

שְׁמוֹנֶה וַחֲמִשָּׁה…

טוֹב, רַק בְּלִי עַצְבָּנוּת.

כִּי אִם אוֹצִיא רַק הֶגֶה,

הָעֶרֶב כְּבָר אָבוּד!


כְּבָר שְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים…

סוֹף סוֹף… הָאֲדֻמָּה…

נֶחְמָד. רַק הַמַּכְפֶּלֶת

לְפֶתַע נִפְרְמָה.

לֹא, לֹא. יֵשׁ לָנוּ זְמַן.

תַּקְּנִי לְאַט-לְאַט.

תַּקְּנִי. (עַד שֶׁהִשַּׂגְתִּי

שְׁנֵי מְקוֹמוֹת. בַּצַּד!)


כְּבָר שְׁמוֹנֶה וּשְׁלוֹשִׁים…

לָבְשָׁה אֶת הַשִּׂמְלָה.

הַהַצָּגָה הִתְחִילָה.

נַפְסִיד תַּ’הַתְחָלָה.

אֲנִי כּוֹעֵס? אֵי-פֹה?

וְלָמָּה שֶׁאֶכְעַס?

זָזִים… אוֹ, מָה עַכְשָׁו?

הָרִיצְ’רָץ' שׁוּב נִתְפַּס!


שְׁנֵינוּ מוֹשְׁכִים חָזָק.

כְּבָר תֵּשַׁע עֲשָׂרָה.

הָרִיצְ’רָץ' כְּבָר בְּסֵדֶר,

אֲבָל הַבַּד נִקְרַע.

הַהַצָּגָה? נוּ, מֵילָא.

דַּקָּה וְעוֹד דַּקָּה…

אָז מָה יֵשׁ אִם נַגִּיעַ

יָשָׁר לַהַפְסָקָה?


אֵיזֶה יוֹם הֻלֶּדֶת?

אֵיזֶה יוֹם הֻלֶּדֶת!


כְּבָר תֵּשַׁע וּשְׁלוֹשִׁים.

אֲנִי? אֲנִי שׁוֹתֵק.

עַכְשָׁו הִיא מְחַפֶּשֶׂת

אֵיפֹה הַמַּסְרֵק

מָצְאָה אֶת הַמַּסְרֵק.

אֵיפֹה הָרִיסִים?

נִשְׁכַּח כַּמָּה שִׁלַּמְתִי

עַל שְׁנֵי הַכַּרְטִיסִים.


אַחַת עֶשְׂרֵה וָרֶבַע.

הִנֵּה, הִגַּעְנוּ כְּבָר.

חֲבָל שֶׁיֵּשׁ פֹּה חשֶׁךְ.

הַכֹּל מִזְּמַן נִגְמַר.

רוֹצָה לְמִסְעָדָה?

נֹאכַל לְאוֹר נֵרוֹת?

טוֹב, טוֹב. נֵלֵךְ הַבַּיְתָה.

רַק חִדְלִי לִבְכּוֹת.


חֲצוֹת… בָּרְחוֹב אֵין אִישׁ.

רַק אָנוּ בְּלִי מִלָּה

וְגֶשֶׁם מְטֹרָף

הוֹרֵס לָךְ תַּ’שִׂמְלָה.

יָדִי שׁוּב עַל כְּתֵפֵךְ.

אֲנִי כֻּלִּי רָטוּב.

אָז מָה יֵשׁ? הָעִקָּר שֶׁ-

אַתְּ מְחַיֶּכֶת שׁוּב.


אֵיזֶה יוֹם הֻלֶּדֶת,

אֵיזֶה יוֹם הֻלֶּדֶת…


אהבתי, ועודני אוהב לא פחות, גם את שרל אזנבור. מלבד לחני שיריו שהלבשתי עליהם מילים משלי ( “לה מאמא”, “ההיסטוריה היתה שונה” ועוד) התרגשתי תמיד לתרגם את פזמוניו המצחיקים ומעלים דמעה גם יחד. כמה מהם (כולל “את מגזימה” ו “איזה יום הולדת”, למשל) תירגמתי עבור גדי יגיל. נפלא בעיני עוד יותר הוא השיר “כך הם קוראים לו” – על הקוקסינל (כך קראו בארץ בשנות החמישים לזמר-קברט צרפתי צעיר שהגיע לכאן ושר באחד הבארים, כשהוא לובש שמלה וחובש פאה בלונדינית גדולה. המילה “קוקסינל” בצרפתית היא פשוט “פרת משה רבנו”.זה היה הכינוי שהצעיר ההוא בחר לעצמו ומאז הפך בארץ לכינוי המלגלג על צעירים הנוהגים כמותו). את השיר תירגמתי לבקשת יוסי בנאי, ועד היום הוא אחד השירים המרגשים אותי ביותר כשמדובר ב“אחר”.

המלצות קוראים
תגיות