רקע
ראובן וינטרויב
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: אל"ף; תשכ"ז 1967

הַגְזֵרָה בָּאָה כְּחֶתֶף, נָפְלָה כְּרַעַם!

אָסוּר לְהִתְמַהְמֵהַּ, אֵין כָּל טַעַם.

כְּמַהֲלוּמָה כְּבֵדָה רָבְצָה עַל קָדְקֹד,

עַל בֵּצוּעָה הַמָהִיר יִשְׁקְדוּ שָׁקֹד.


תּוֹך יוֹם יוֹמַיִם נִקְבַּע הַמוֹעֵד.

מְסֹעֶרֶת הָעִיר כָּל לֵב רוֹעֵד,

לְגָרֵשׁ מִן הָעִיר, כָל הַ“בְּעִיר”

עַד הָאַחֲרוֹן, נֶפֶשׁ לֹא לְהַשְׁאִיר.


פָּרַשׂ הַטוֹרֵף, אֶבְרָתוֹ הַשְׁחוֹרָה

אֵין עֵצָה וְתוּשֵׁיָה, אָפְסָה הַגְבוּרָה.

וְעִיר מוֹשָׁבָם זֶה מֵאוֹת בַּשָׁנִים

יִנְטְשׁוּ לָנֶצַח אָבוֹת וּבָנִים.


עִם צְרוֹר בַּיָד, פְּלִיטַת עֲמָלָם,

לַדֶרֶךְ יָצְאוּ, זֶה כָּל עֲמָלָם,

אֵין חֶמְלָה – רַק מִדַת הַדִין,

לְבַקֵשׁ רַחֲמִים אַף לֹא יָהִין.


עַמַל דוֹרוֹת, תְּבוּנַת כַּפַּיִם

כִּסוּפִים וְתִקְווֹת, לְבָבוֹת דוֹאֲבִים,

חֲלוֹמוֹת נְעוּרִים וְגַעְגוּעִים

לְעוֹלַם הַמָחָר, לְאַחֲרִית הַיָמִים.


הִשְׁאִירוּ מֵאַחֲרֵיהֶם, זָנְחוּ לָנֶצַח,

עֵת גֹרְשׁוּ בְּבוּז וּבְעַזוּת מֵצַח,

נֶעֶקְרוּ מִשֹׁרֶשׁ, גֻדְעוּ כְּעֵץ,

נִלְכְּדוּ בַּפָּח, בְּצִפָּרְנֵי הַנֵץ.


בֵּין צִפָּרְנֵי הַדוֹרֵס עוֹד יְפַרְפְּרוּ,

גַם יוֹנְקֵי שָׁדַיִם רַחֲמִים לֹא יְעוֹרְרוּ,

בְּעֵת פֻּרְעָנוּת, בְּיוֹם הַגְזֵרָה,

עַל רֹאשׁ כֻּלָם תֻּתַּךְ הַמְאֵרָה.


כֹּה נָעָה הָעֵדָה, הָעֵדָה הַקְדוֹשָׁה,

וְרַב הָעֲיָרָה יִצְעַד בְּרֹאשָׁה,

לְאָן הַדֶרֶךְ, לְאָן מוֹבִילָה,

דוֹבְבוֹת הָעֵינַים, הַפֶּה לֹא גִלָה.


אֲרֻכָּה הַדֶרֶךְ, אֲרֻכָּה עַד מְאֹד,

אִישׁ עוֹד לֹא שָׁב, מֵהַדֶרֶךְ הַזֹאת,

עַתָּה גַם הֵמָה, לַדֶרֶךְ יָצָאוּ,

כִּי לֹא יַשׁוּבוּ, זֹאת לֹא יָדָעוּ.


וְצוֹעֶדֶת הָעֵדָה כֻּלָהּ, בִּדְמָמָה

וְתַחְתָּם בּוֹכִיָה גַם הָאֲדָמָה,

רַק שִׁכְנֵיהֶם, לְאֹרֶךְ הַמְסִלָה,

שָׂשׂוּ לְאֵידָם, כְּבָר מִתְּחִלָה.


עוֹד מְעַט וְכֻלָם, יָעוּטוּ עַל הַשָׁלָל

וִימַלְאוּ בָּתֵּיהֶם, בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל,

סוֹף סוֹף שְׁעָתָם הִגִיעָה

וְאִישׁ אִישׁ אַנְחַת רְוָחָה הִשְׁמִיעַ.


“הָלְכוּ וְאֵינָם עוֹד, הַיְהוּדִים הָאֲרוּרִים”

בְּלִי הַסְתֵּר יָגִילוּ נְאוֹרִים וּבוּרִים

"לֹא יַעֲמֹד עוֹד לְשָׂטָן הַיְהוּדִי הָאָרוּר –

עַתָּה הוּא בַּעַל הַבַּית בְּבֵיתוֹ יָגוּר."


וְיִצְטַלֵב בְּמוֹרָא לִפְנֵי הַיְהוּדִי הַצָלוּב

עַל שֶׁזָכָה מִן הַהֶפְקֵר זִכָּהוּ בְּכָל טוּב

בְּלִבּוֹ אֵין מוֹרָא וּמוּסַר כְּלָיוֹת,

דְלָתוֹת יִפְרֹץ בְּלִי כָּל שְׁהִיוֹת,


וְיִתְאַזֵר יִשְׁתָּרֵשׁ כְּאֶזְרָח רַעֲנָן

לֹא יְבַעֲתוּהוּ חֲלוֹמוֹת שָׁלֵו הוּא וְשַאֲנָן

אֶת קָדְשֵׁי הַיְהוּדִי יִשְׂרף כִּגְלָלִים

מִבֵּיתוֹ יְבַעֵר כְּבַעֵר זְבָלִים.


שֻׁתָּף נֶאֱמָן הוּא לָרֶצַח וָשֹד.

חֶלְקוֹ בַּבִּזָה גַם לִשְׁכֵנָיו לֹא סוֹד.

יִתְפָּאֵר בְּגָלוּי יַצִיג לְרַאֲוָה;

עַל מַזָלוֹ הָרַב יְדַבֵּר בְּגַאֲוָה.


לִשְׁכֵנוֹ מוֹשְׁקֶה לא פַּעַם אָמַר בִּצְחוֹק,

כִּי יַחֲלִיפוּ הַבָּתִּים כַּדָת וְכַחֹק –

וּמוֹשְׁקֶה חֵיֵּך, לֹא עָנָהוּ דָבָר.

וְעַתָּה… בֵּיתוֹ לוֹ לְנַחֲלָה נִשְׁאַר…

המלצות קוראים
תגיות