רקע
ראובן וינטרויב
לְמוֹרְדֵי הַגֶטָאוֹת
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: אל"ף; תשכ"ז 1967

אָז בְּקוּם גוֹי רְהָבִים לְהַכְרִית יִשְׂרָאֵל מִגוֹי,

בִּימֵי עֲבָרוֹת וּמַעֲשַׁקוֹת רַבּוֹת הַמְאֵרָה.

בִּפְרֹחַ הַזָדוֹן וְהָאָרֶץ דָמִים מָלֵאָה,

בִּפְרֹשׂ הַמָוֶת אֶבְרָתוֹ הַשְׁחוֹרָה

וּמְזֹרָה רִשְׁתּוֹ וּמִכְמַרְתּוֹ פְּרוּשָׂה

וּבְעֵינֵי דָמִים יָצִיץ מִכָּל פִּנָה,

מִכָּל מָבוֹי סָתוּם.


בְּפַרְפֵּר עַמִי פִּרְפּוּרוֹ הָאַחֲרוֹן

בֵּין מַלְתְּעוֹת פְּרִיץ הַחַיוֹת.

בְּהִבָּקַע אֶנְקוֹת מָוֶת מִמַרְתְּפֵי הַחֶנֶק

שֶׁל לְקוּחִים לַמָוֶת, מָטִים לַהֶרֶג.

בַּחֲרָדָה יָקִיצוּ יֵעוֹרוּ מִשְׁנָתָם

שְׂבֵעֵי קָלוֹן וּנְאָצָה, אֲסוּפֵי רָעָב

וְלִבָּם יָחִיל בְּקִרְבָּם.

וּבְעֵינַים כָּלוֹת מְיַחֲלוֹת,

תִּכְלֶינָה לָאֵל לְמוֹשָׁאוֹת.


לַשָׁוְא כָּלוּ יַרְחֵי בַּלָהוֹת וְלֵילוֹת בְּעָתָה

וּגְדוֹלָה הָעֲלָטָה וּכְבֵדָה, רְווּיַת דָם וָאֵשׁ.

וְאֵין מַגִיהַּ חֶשְׁכָּם יַצִית שְׁבִיב בַּלֵב,

וְאֵין נוֹשֶׁה עֶלְבּוֹנָם וְאֵין אוֹסֵף חֶרְפָּתָם.


וְשִׁכְנֵיהֶם עַרְלֵי לֵב בַּטוּחוֹת יִשְׁכֹּנוּ

מִתְדַשְׁנִים עַל בְּלִילָם כִּזְאֵבֵי אָרֶב.

יִשְׂחֲקוּ לְאֵידָם יִלְעֲגוּ לְמִשְׁבַּתָּם

בְּהִצָמֵת אֲחֵיהֶם הַיְהוּדִים כְּנֵר יִדְעֲכוּ.


מָה אֲמוּלָה לִבָּתָם! לְלֹא נִיד וָזִיעַ

גַם הֵמָה לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ, בְּגָלוּי וּבְסֵתֶר,

וּשְׁלַל יְהוּדִים לָהֶם יְרֵשָׁה

בְּבָתֵּיהֶם יִתְעָרוּ…


אָז בִּימֵי חֲרָדוֹת בְּהִמוֹט הַחוֹמוֹת,

בְּהִכָּבוֹת קֶרֶן אוֹר אַחֲרוֹנָה ­–

קַמְתֶּם אַתֶּם אַחַי מוֹרְדֵי עָם הָרוּג

נֶאֱזָרִי בִּגְבוּרָה שְׂגַבְתֶּם יֶשַׁע,

וּבְעֹז וְתוּשִׁיָה פְּרַצְתֶּם חוֹמַת הַקָלוֹן.

בִּגְאוֹן עֻזְכֶם מְחַצְתֶּם רַהַב בְּנֵי-שַׁחַץ

וּבִיקוֹד נִקְמַתְכֶם שְׁתוֹתָיו לִהַטְתֶּם.

שְׁפַכְתֶּם זַעַם קֹדֶשׁ עַל קָדְקֳדֵי עֲרֵלִים.

בְּצוּר לְבַבְכֶם עַל כְּבוֹדְכֶם גוֹנַנְתֶּם.

פְּרַצְתֶּם מִבְצָרָיו מִשְׂגָבָּיו קִעֲקַעְתֶּם.


כַּאֲחֵיכֶם גִבּוֹרֵי קֶדֶם עֲלֵי צוּק מְצָדָה נוֹרָא הוֹד.

אַחֲרוֹנִים עַל הַחוֹמָה מִלַטְתֶּם פְּלֵיטַת קֹדֶשׁ

מִתּוֹךְ לֶהָבותֹ וִיקוֹד.

תְּאֵבֵי נָקָם עֲדוּיֵי גָאוֹן, עֲטוּיֵי תִּפְאֶרֶת עֹז

עֲלִיתֶם בִּפְרָצוֹת לְהַמְטִיר אֵשׁ וְגָפְרִית

מִמַאֲרַב חֲצֵרִים מֵאֲחוֹרֵי כָּל קִיר מֻטֶה.

לְכָל חֻרְבָּה נִצְמַדְתֶּם כְּאֶל צוּר מָעֹז, כְּבֵית מְצוּדוֹת,

וְעֵינֵיכֶם זוֹרוֹת אֵשׁ לֶהָבָה

וְלִבְּכֶם לַבַּת אֵשׁ לֹא תְּאֻכָּל;


עַל עֱזוּזְכֶם נוֹרָא הָעֲלִילָה כִּי יְדַבְּרוּ בַּשַׁעַר

יַצִית אֵשׁ בְּלִבּוֹת נוֹאָשִׁים, עֵינַיִם יַרְשִׁיף.

לֹא גְדַעְתֶּם זְרוֹעַ רֶשַׁע בְּאֵשׁ עֶבְרַתְכֶם,

עָצְמוּ מִכֶּם מַצְמִיתֵיכֶם, עָצְמוּ מִסְפֹור,

כִּלָה בָּכֶם הָאוֹיֵב כָּל עָצְמַת עֻזוֹ

וּמְרֵרַת פְּתָנִים עֲלֵיכֶם שָׁפַךְ.


וּבְכָל זֹאת מַה מְאֹד נַעֲלֵיתֶם, אַחַי,

בְּקוּמְכֶם לְדַבֵּר אֶת אוֹיְבִים בַּשַׁעַר.

מַה יֶחֱרַד לְבָבָם, יִתַּר, יִקְפָּא, בְּשָׂרָם יִסָמֵר,

בְּהָנֵף יְהוּדִי זְרוֹעוֹ, וּבִימִינוֹ מוֹקְשֵׁי מָוֶת,

מְחוּצֵי קָדְקֹד יְעַלְעוּ דָמָם וְאָלָה בְּפִיהֶם.

עַד צֵאת נִשְׁמָתָם הַטְמֵאָה לֹא הֶאֱמִינוּ

בַּמַחַץ הַיְהוּדִי לְנָקָם יִשָׂא נַפְשׁוֹ.


כָּל אוֹן הַפֶּלֶד וְאֵשׁ הַתֹּפֶת

לֹא עָמְדָה בִּפְנֵי שֶׂגֶב נִקְמַתְכֶם,

בִּפְנֵי הוֹד עֱזוּזְכֶם.


וְאֶשְׁכֶם הַקְדוֹשָׁה תֵּיקַד בִּלְבָבֵנוּ,

תּוּקַד לָעַד, לֹא תִּכְבֶּה,

תָּאִיר נְתִיבֵנוּ, נְתִיב הַגְאֻלָה.


וּבְבוֹא הָאוֹר נֵדַע נֶאֱמָנָה,

כִּי אוֹרְכֶם הוּא,

אוֹר נִשְׁמַתְכֶם.

המלצות קוראים
תגיות