רקע
ראובן וינטרויב
מֶרֶד גֶטוֹ וַרְשָׁה
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: אל"ף; תשכ"ז 1967

וּבְהִנָתֵן הָאוֹת בְּהִבָּקַע הַקְרִיאָה,

שְׁעַת הַנָקָם וְהַשִׁלֵם הִגִיעָה.


וּמֵעִמְקֵי מַרְתֵּפִים מִתְּהוֹמוֹת הַשְׁאוֹל,

הוּנַף נֵס הַמֶרֶד, הַחֶרְפָּה לָגֹל.


וְהַשְׁאֵרִית הַקְטַנָה פְּלֵיטַת עָם מֻשְׁמָד,

לַקְרָב הִתְיַצְבָה כְּאִישׁ אֶחָד.


וּבְמִלְחֶמֶת יֵאוּשׁ בֵּין עִיֵי הֶחֳרָבוֹת,

לָחֲמוּ וְנָפְלוּ כְּגִבּוֹרִים בַּקְרָבוֹת.


בְּנֶשֶׁק דַל בַּיָד אֶקְדָח וְרִמוֹן,

עָמְדוּ מוּל שָׂטָן כֹּחַ הַדֵמוֹן.


הִקִיזוּ דָמוֹ, הִפִּילוּ פְּגָרָיו.

בְּחֶרְפָּה נִרְתַּע נָסוֹג מִשְׁעָרָיו.


עֵינָם לֹא הֶאֱמִינָה לַחֲזוֹן תַּעְתּוּעִים,

הֻכּוּ בְּתַדְהֵמָה עַד מָוֶת מֻפְתָּעִים.


הַאֵלֶה הַיְהוּדִים, פִּגְרֵי הָאָדָם,

רִסְקוּ גֻלְגָלְתָּם הִקִיזוּ דָמָם?


הִסְתָּעֲרוּ עֲלֵיהֶם אֲחוּזֵי טֵרוּף נָקָם,

בִּטְנָם רִטְשׁוּ אַף פֵּרְקוּם מִנִשְׁקָם?


בָּזֶה הַנֶשֶׁק הַגֶרְמָנִי הַבִּלְתִּי מְנֻצָח.

עַתָּה בִּידֵי יְהוּדִים נִדְקַר וְנִרְצַח.


בָּזאֹת לֹא הֶאֱמִינוּ גַם בַּחֲלוֹם זְוָעָה

כִּי יָבוֹא גַם אֵידָם בְּבוֹא הַשָׁעָה.


רַק טִרְטוּר הַכֵּלִים, הָאֵשׁ וְהַדָם

הִכּוּם פַּלָצוּת רַעַד הֲמָמָם.


מֵאוֹת פְּגָרִים וּמְכוֹנוֹת רְסוּקוֹת

זַעֲקוֹת הַפְּצוּעִים ­– מָה עֲרֵבוֹת מְתוּקוֹת.


בִּידֵי שְׂרִידִים וְדַלִים נָפְלוּ פֹּה חָלָל

וְנִשְׁקָם הַטָמֵא בִּידֵיהֶם שָׁלָל.


פֹּה בָּחוּר וּבַחוּרָה עַל מִשְׁמַרְתָּם,

עַל קָדְקֳדִיהֶם שׁוֹפְכִים אֵשׁ עֶבְרָתָם.


לְמַעַן אָב וְאֵם וְיוֹנְקֵי שָׁדַיִם,

יִנְקְמוּ נִקְמָתָם עִם נֶשֶׁק בַּיָדַיִם.


בְּלֵילוֹת אֲפֵלָה מֵחֳרָבוֹת יָגִיחוּ.

אוֹרְבִים לָאוֹיֵב נִשְׁקָם לֹא יַנִיחוּ.


יָד לֹא הֵרִימוּ, לֹא פָּשְׁטוּ הַצַוָאר;

עַל סַף הַמָוֶת עוֹד הֶאֱמִינוּ בַּמָחָר.


הַחַיִים לֹא הִצִילוּ רַק הַכָּבוֹד

מוֹתָם תִּפְאֶרֶת זֹהַר וָהוֹד.


כְּגִבּוֹרֵי קֶדֶם גִבּוֹרִים עִבְרִים

בָּדָד נִלְחֲמוּ לוֹחֲמִים עֲרִירִים.


לְלֹא סַעַד וָיֶשַׁע תִּקְוַת נִצָחוֹן.

נָפְלוּ כְּגִבּוֹרִים עַד הָאַחֲרוֹן.


כָּל עָצְמַת עֻזוֹ וַחֲמַת פְּתָנִים

שָׁלַח בַּמוֹרְדִים בְּכֹחַ שְׂטָנִים.


וְהַגֶטוֹ בּוֹעֵר, עוֹלֶה בְּלֶהָבוֹת,

וְיָמִים וְלֵילוֹת לֹא שָׁכְכוּ הַקְרָבוֹת.


שְׂרִידֵי עִיר כְּאַחַר רְעִידַת אֲדָמָה.

וְרוּחוֹת רְפָאִים בְּלִי גוּף וּנְשָׁמָה,


וְרוּחַ תֵּהוֹם תְּיַבֵּב בִּדְמָמָה

עַל כִּלָיוֹן, חֻרְבָּן וּשְׁמָמָה.


תֵּהוֹם וְתֵהוֹם עַל שׁוֹאַת הַדָמִים,

לֹא תְּכֻפַּר לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

המלצות קוראים
תגיות