רקע
ראובן וינטרויב
בְּעֵמֶק הַבָּכָא
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: אל"ף; תשכ"ז 1967

בֶּן אָדָם, קוּמָה וְיָרַדְתָּ אֶל עֵמֶק הַבָּכָא

וְשָׁמַעְתָּ קוֹל צְעָדָה מֵאֲחוֹרֵי הַבְּכָאִים.

וְהַבִּקְעָה רַחֲבַת יָדַיִם שְׁלֵוָה וְשׁוֹקֶטֶת,

דִמְמַת מָוֶת עַתָּה מִסָבִיב בְּעֵמֶק הָרְפָאִים.


וְהַבִּעְקָה מְלֵאָה עֲצָמוֹת שְׁחוּקוֹת וּגְרוּמוֹת,

עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת תִּלֵי תִּלִים גֻלְגֹלוֹת

טְמוּנוֹת בְּאַדְמָתָהּ כְּאַבְנֵי מִרְבָּץ.

וְדָרַכְתָּ עַל קִבְרוֹת עַמְךָ, קִבְרוֹת רְבָבוֹת.


פִּגְרֵי אָדָם, שְׁלָדִים וַעֲצָמוֹת, רָקָב וּמְסוֹס,

אֲשֶׁר לֹא יִסָפְרוּ וְלֹא יִמָנוּ לָרֹב.

שְׂרִידֵי טֶבַח אַדִירִים תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ,

שְׁאֵרִית עָם שָׁחוּט, שְׂרִידֵי בֵּית יַעֲקֹב.


גַם עוֹרְבֵי נַחַל וּבְנֵי נֶשֶׁר,

גַם חַיַת הַשָׂדֶה גָרְמוּ עַצְמוֹתָם,

נִקְרוּ בִּבְשָׂרָם, פִּצְחוּ בַּמַלְתָּעוֹת,

מְנוּחָה לֹא מָצְאוּ גַם בְּמוֹתָם.


וְלֹא תּוּכַל שְׂאֵת. וְחָגַרְתָּ בְּעֹז מָתְנֶיךָ

וְהָלַכְתָּ מֻכֵּה פַּלָצוּת וְתִמָהוֹן,

וּפָסַעְתָּ מִתֵּל לְתֵל וּמֵעֲרֵמָה לַעֲרֵמָה,

וְקָרַעְתָּ לְבָבְךָ מִזַעַם שִׁגָעוֹן.


וְיָשַׁבְתָּ בְּבֵית הַמְִבָּחַיִם וְהִתְפַּלַשְׁתָּ בֶּעָפָר,

וְהִתְקַדַשְׁתָּ וְשָׁתִיתָ מִמַיִם הַמְאָרְרִים,

וְיָצַקְתָּ עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלֶיךָ וְיָדֶיךָ,

וְטָהַרְתָּ מֵרְקַב שְׁלָדִים מִתְפּוֹרְרִים.


וְחָפַנְתָּ מְלוֹא חָפְנֶיךָ מֵאֵפֶר הַשְׂרֵפָה,

וְזָרִיתָ עַל רֹאשְׁךָ וּלְרוּחוֹת הַשָׁמַיִם,

וְאֵרַרְתָּ אָרֵר בִּמְאֵרַת אֲלֹהֵים

אֶת הָאֲדָמָה הַטְמֵאָה הַלֵזוּ פַּעַם וּפַעֲמַיִם.


וְאֵרַרְתָּ וְאָמַרְתָּ בְּנַהַם וּבְזַעַף:

אֲרוּרָה הָאֲדָמָה הַזֹאת לְדוֹרֵי דוֹרוֹת

יִשְׁכְּנוּ בָּהּ צַלְמָוֶת וְקֶטֶב מְרִירִי,

שְׁכוֹל וִיתוֹם וּמְרוֹרֵי מְרוֹרוֹת


יְבַעֲתוּם לֵילוֹת אֹפֶל, צִלְלֵי בַּלָהוֹת,

תִּרְדְפֵם זְעָקָה יוֹמָם וּצְוָחָה בַּלֵילוֹת,

יִתְפַּקְקוּ עַצְמוֹתָם מֵחֹלִי וּדְוָי,

נְשֵׁיהֶם אַלְמָנוֹת וּמִיַלְדֵיהֶן שַׁכּוּלוֹת.


וּפָנִיתָ מִשָׁם וְהָלַכְתָּ הָלֹךְ וּבָכֹה

וְזָעַקְתָּ זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה.

וּכְצִפְעוֹנִי תַּפְרִיש מְרֵרָתְךָ מִסָבִיב

עַל אַדְמַת הַדָמִים, אֲדָמָה אֲרוּרָה.


וְחָגַרְתָּ שַׂק וְאֵפֶר עַל רֹאשְׁךָ,

וְלָקַטְתָּ הָלֹך וְלַקֵט בְּתַרְמִילְךָ

כָּל שְׂרִיד עֶצֶם, קַרְקֶפֶת וָלֶסֶת

וְטָמַנְתָּ הֵיטֵב, מַזְכֶּרֶת עָווֹן בִּשְׁבִילְךָ.


וְיָרַדְתָּ מִשָׁם לְשַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת

מֵעַל לְמִגְדַל הַתַּנוּרִים,

וְדָרְכוּ רַגְלֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי הַמָוֶת,

וְנִתְגַלוּ לְעֵינֶיךָ הַפְּגָרִים.


וְנָשָׂאתָ עֵינֶיךָ וְרָאִיתָ, בְּמוֹ עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶה,

לֹא מִקְסַם שָׁוְא הוּא, לֹא חֲלוֹם בַּלָהוֹת!

וּמִשַׁשְׁתָּ בִּרְעָדָה אֶת אֶפְרָם הַקָדוֹשׁ

וְחַשְׁתָּ עַל בְּשָׂרְךָ אֶת כָּל הַזְוָעוֹת.


כָּאן הָיוּ אַחֶיךָ לְמַאֲכֹלֶת-אֵשׁ-שְׂרֵפָה,

כָּאן צָעֲדוּ חֲבוּקִים צַעֲדָם הָאַחֲרוֹן,

צָעִיר וְקָשִׁישׁ אֵם וְעוֹלְלָהּ

עָבְרוּ כָּאן תַּחַת הַשֵׁבֶט כִּבְנֵי מָרוֹן.


סְפֹד, בֶּן אָדָם, הֵילִילָה, זַעֲקָה

עַל הִגָדַע אֲרָזִים, שֻׁדְדוּ אַדִירִים,

עַל גְאוֹן יִשְׂרָאֵל, תִּפְאֶרֶת אֲמִירָיו ­–

עִדֵי הָעִדיִת, אֲרָיוֹת וּכְפִירִים.


עַל עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים רִבּוֹא רְבָבוֹת

מִזְרוֹעוֹת הָאֵם לִבְעֵרָה הָשְׁלָכוּ,

עַל תִּינוֹקוֹת שֻׁסְעוּ, כְּדָג נִקְרְעוּ,

עַל זִיו עֲלוּמִים לְאֵפֶר הָפָכוּ.


וְצָפַנְתָּ בְּלִבְּךָ זֶה מַרְאֵה הַזְוָעָה,

עֲרֵמוֹת שֵׂעָר, הַרְרֵי הֲרָרִים

גוֹזְזוּ מֵרָאשֵׁיהֶם בְּטֶרֶם מָוֶת,

רָאשִׁים מְקֻרְזָלִים כִּצְמָרִים.


גַלִים גַלִים שַׂעֲרוֹת יְהוּדִים,

בְּכָל צֶבַע וְגוֹן, מִקְלְעוֹת צַמוֹת,

רִפּוּד לְסַפּוֹת וּלְמוֹשְׁבֵי כֵּסְאוֹת,

לִבְנֵי שַׁחַץ מִצְעִירוֹת תַּמוֹת.


וְאִם יַעֲמֹד בְּךָ עוֹד כֹּחֲךָ, כֹּחַ אֵיתָנִים ­–

וְנָשָׂאתָ רַגְלֶיךָ עוֹד כַּמָה צְעָדִים,

וְהַר נַעֲלַיִם יִתְגַלֶה לְעֵינֶיךָ

קְשׁוּרוֹת בִּשְׂרוֹכִים צְמָדִים צְמָדִים.


נַעֲלֵי נָשִׁים וּגְבָרִים, נַעֲלֵי תִּינוֹקוֹת

חֲדָשׁוֹת, קְרוּעוֹת וּטְלוּאוֹת,

נַעֲלֵי פָּעוֹטוֹת, עוֹד הַסֻלְיוֹת חֲדָשׁוֹת,

לְבָנוֹת שְׁחוֹרוֹת וַאֲדֻמוֹת.


גַם בִּגְדֵיהֶם פֹּה סְדוּרִים לְהַפְלִיא,

לְפִי פְּקֻדַת הַתַּרְמִית פֹּה סֻדְרוּ.

הֵן לֹא הֶאֱמִינוּ כִּי זֶה נְתִיבָם הָאַחֲרוֹן ­–

וּבְהֵוָדַע הָאֱמֶת הַכֹּל כְּבָר אֵחֲרוּ.


כִּי עֲרֻמִים אֱלֵי קֶבֶר הוּבְלוּ

נָשִׁים, גְבָרִים וִילָדִים

גְזוּזִים, מֻכִּים, סְחוּפִים וּדְחוּפִים

חַדְרֵי מָוֶת יָרְדוּ צְמָדִים.


מִשְׁקָפַיִם, אַרְנָקִים, מִטְפָּחוֹת וּמוֹצְצִים,

גַם שִׁנֵי זָהָב בִּצְבָת נֶעֶקְרוּ.

כָּל אֵלֶה לֹא בְּעִרְבּוּבְיָה,

לְפִי הַסֵדֶר יְבוֹרְרוּ וִיסֻדְרוּ.


הוֹי, אֵיזֶה סֵדֶר בִּתְהוֹמוֹת הַשְׁאוֹל,

עַל סַף הַכִּלָיוֹן, הַחִדָלוֹן!

לְמַעַן הַסֵדֶר, “הַסֵדֶר הַגֶרְמָנִי”.

לִשְׁמִירָה נִמְסַר גַם הַשָׁעוֹן.


וְאַלְפֵי כִּכְּרֵי זָהָב וְכֶסֶף מְזֻקָק,

שְׁקָלִים טַבָּעוֹת וּנְזָמִים

בִּשְׁלַל נְגוֹהוֹת יְנוֹצְצוּ, יִזְהֲרוּ

מֵעֲרֵמַת הַשָׁלָל, שְׁלַל דָמִים.


וְכִכְלוֹת כֹּחֲךָ, תֵּלֶא עַד מָוֶת,

וְהֵרַמְתָּ כּוֹס הַדָמִים וְזָעַקְתָּ בִּשְׁאֵרִית הָאוֹנִים

זְעָקָה לַחֲלַל הָעוֹלָם הָאָטוּם

וּמִצִיתָ עַד תֹּם אֶת כּוֹס הַיְגוֹנִים.


וְכָבַשְׁתָּ פָּנֶיךָ בַּקַרְקַע וְתֵאָלֵם דוּמִיָה

וְנָשַׁכְתָּ שְׂפָתֶיךָ בַּחֲרוֹן אֵין אוֹנִים,

וְהֶאֱזַנְתָּ לְהַלְמוּת לִבְּךָ, בֶּן אָדָם,

וְסָפַגְתָּ אֶל קִרְבְּךָ מְרֵרַת צִפְעוֹנִים.


וְהָלַכְתָּ וְהִטַפְתָּ טִפּוֹת טִפּוֹת,

וְשַׂמְתָּ עַל כָּל פֶּצַע וּמַכָּה טְרִיָה,

וִיחַלְחֵל עָמֹק וְהָיָה לְמָזוֹר ­–

וְלֹא יִפְּלוּ עוֹד טֶרֶף לְעוֹלַם רְמִיָה.

המלצות קוראים
תגיות