רקע
אבות ישורון
שִׂפְתָּח בְּגָלוּי וּבִיקָר אֶל אוּרִי צְבִי גְרִינְבֶּרְג
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה

לֹא מֹאזְנֵי עֲדִין זָהָב

אֲשֶׁר נַפְשָׁם תֵּבֵל רַבָּה.

מִשְׁקַל כְּבַד־בָּר הָיָה לַסָּב

בְּטַחֲנַת־מַיִם שֶׁעָבְרָה…


וְאִם אֶלֶף גֶּדֶר – אֶעְבְּרֶנּוּ.

עוֹד אֶשְׂמַח בְּמַחֲרַשְׁתִּי!

עוֹד שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרֵינוּ:

לֹא תָּמוּתוּ עִם פְּלִשְׁתִּים.


אַךְ בְּפַעַם, בְּפַעַם אֶלֶף,

דָּף בַּשֶּׁמֶשׁ, פָּת הַפֶּתֶה:

אֵין בַּגָּן אִישׁ…פְּרָט לָאֵלֶּה

אֲשֶׁר גָּחֹנוּ עַל הַבֶּטֶן…


אֲבָל פָּקַד אֶת בֵּית נָוֵהוּ

  • כֹּה יוֹסִיפוּ וּבָאִים –

בֵּן נָאוֶה לְצַוָּארֵינוּ

לִהְיוֹת עִמּוֹ תָּמִים.


מִי כָּמוֹךָ מַכָּר,

הַמַּכִּירֵנוּ בַּשֵּׁמוֹת.

מִי כָּמוֹךָ זַכָּר,

הַזּוֹכְרֵנוּ בַּנְּשָׁמוֹת.


לְכָל אַחַד הָעָם

גֻּלְגֹּלֶת צָפָה בְּהֶפְתֵּעַ.

וְכָל אַחַד תָּם

שָׁאַל לְסִבּוֹתֶיהָ.


בִּנְהָרַי וּבִנְחָלַי

אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת אֱלֹהִים.

אָז מֵאֵת רֹאִי מִבְּאֵר לַחַי

לֹא שָׁמַעְנוּ אַף לֹא הִים.


מֵעוֹלָם עוֹד לֹא רָאִינוּ

קַרְנַיִם בְּתוֹךְ סְבַךְ.

וְאִם אֲשֶׁר הִקְרִינוּ

הָיוּ עֲלֵי הַסְּתָו.


וּבַחֶדֶר שָׁם בַּבַּיִת

יָשַׁבְנוּ בֵּין עַרְבַּיִם.

כְּאֶשְׁכְּלוֹת הָאֵשֶׁל

יָשַׁבְנוּ כָּךְ עַד חשֶׁךְ.


בִּנְהָרַי וּבִנְחָלַי

מֻתָּר לִשְאֹל אֶת אֱלֹהִים.

אָז אֲנִי, מִבְּאֵר לַחַי

גַּם שָׁאַלְתִּי אֶצְלָהּ “אִם”:


אֶחָד, אִם עֶבֶד אֵל,

הַמַּאֲמִין לַהַבְטָחוֹת.

וְאֶחָד, אִם לְהַבְדֵּל,

אֵינוֹ מַאֲמִין לָהֶן פָּחוֹת.


כִּי יַעֲלֶה לְגוּבַיְנָא

אִמְרַת הָאֵל לְהִירוֹשִׁימָה

וְאָמְרָה הָאֶבֶן לַלְּבֵנָה:

מִן הַיּוֹרְשִׁים הוּא…


מַבִּיט הָעָם בְּצַעַד צַעַד.

אֲבָל אַתָּה מַרְהִיב יוֹתֵר;

“נִקְלֶה־קָטָן… לֹא זֶה הַיַּעַד…”

אֲבָל הָעָם אֵינוֹ בּוֹחֵר…


וּבָעִגּוּל הַשּׁוֹט שׁוֹטֵט

וּמִתְיַשֵּׁב עַל הַמְּכִתָּה…

וְאָמְרָה הָאֶבֶן לְכַתֵּת

אֶת הַשּׁוֹטִים וְאֶת הַמְּשִׁטָּה: –


“נִקְלֶה־קָטָן…” אִם זוֹ שְׂרָרָה,

אִם זוֹ הִנְחִיתָה נְחוּת בִּמְקוֹם…

שֶׁמָּא בָּאוּ עַל שְׂכָרָהּ

בְּנֵי נְבִיאִים עִם בְּנֵי מָקוֹם: –


תַּנֶא בְּכִנּוֹר.

אֶחָד עִם קִרְעֵי פַּס.

אֶחָד עִם רַדְיוֹ־בַּכְיָנוֹר.

כָּל מְקַדְּשֵׁי שַׁבָּת…


קוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ… – וַיִּיקַץ דָּהוּם

מִמַּפַּל חַיָּה זָרָה וְאַבָּא־אֵל.

שׁוֹמֵעַ שְׁמוֹ – קָפַץ לָקוּם.

לָנוּם פּוֹחֵד. זֶה יֵשׁ בַּלֵּיל…


שׁוֹמֵעַ שְׁמוֹ – וְזֶה קוֹלוֹ.

קוֹלוֹ הָיָה…

בּוֹכֶה בְּכֹּחַ

אֶל אַבָּא־לֵב.


שִׁיר־נָא לוֹ הָדֵק הָדֵק

שִׁיר יְהוּדִים שֶׁל קַיָּמָא;

שִׁיר עַד דַּק לְהֵחָנֵק:

יְהוּדָאִים, לְחַיָּמָא!


כָּל בֵּית אַחִים לִשְׁלַךְ הַיָּמָה?

ה' נָתַן וְלֹא לָקַח!

וְאֶת אֲחוֹתוֹ אַכְלָמָה

ה' אֱלֹהֵינוּ הוֹלֵךְ לִשְֹכַּח.


וְתַּנֶא רָאָה אוֹתָהּ – מָתַי?

וַהֲרֵי הוֹלְכִים לְהִתְיַשֵּׁן…

וְאַשְׁרֵי רוֹאֵינוּ ­– כַּמְתֹאָר –

בֶּן בָּנִים־שֶל־עִיר־וָאֵין.


כְּקֶדֶם יֶרַח, אַחִים כְּקֶרַח

לִוּוּ אֶת תַּנֶא עַד הַדֶּרֶךְ.

וְאִלּוּ זוֹ, יַלְדָּה אַכְלָמָה,

לִוַּתְהוּ עַד הַבֶּרֶךְ…


שְׁאֵלוּהוּ: “תַּנֶא, לָמֶה?”

  • לֹא־נִשְׁגַּחַת נִפְתְּלָה עַד תִּכָּלֵם,

לֹא־נִשְׁכַּחַת נִטְפְּלָה אוֹתָהּ אַכְלָמָה!"

אוֹמְרִים לוֹ: “תַּנֶא לֶמֶךְ”


קוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ כָּךְ לַיְלָה לַיְלָה.

קוֹרְעִים חַלּוֹן וּלְמַטָּה לֹעַ.

קוֹרְאִים בְּקוֹלוֹ כְּמוֹ לֹא הָיָה לוֹ.

קוֹרְאִים “הַאלְלֹו” לְמַטָּה לוֹ…


אֵין טוֹב לוֹ מִן “אַ פְרֵיילִיכְס”:

“רֶב יִידְן, טוֹב לָכֶם? – לְחַיִּים!” –

שִׂמְחָה כַּטּוֹב לְךָ אוֹ כַּיָּפֶה לְךָ

אוֹ כַּמְרַקֶּדֶת עַל הַלְּחִי לְךָ…


וְאִלּוּ תַּנֶא מַתְחִיל לִרְאוֹת…

וְהוּא דָנִי מָלֵא חֵן.

וְדָנִי יִרְבְּ לָרב

המלצות קוראים
תגיות