והנצח זו ירושלים

[רבי עקיבא]

א

וְהֵימָן הָאֶזְרָחִי הָיָה לוֹ כְּלִי-זֶמֶר,

שֶׁמַטְמֹעֵי דוֹרוֹת הָגוּ בְּמֵיתָרָיו,

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת, חֲמַת-קְרָב וּמְרוֹרַת-מֶמֶר,

וְכֹל נִים בַּעֲצַבָּיו לַעֲרָבִים נִשְׂרַף.

וְהֵימָן הָאֶזְרָחִי הָיָה שְׁלוּג-שֵׂיבָה

וְרִבּוֹא נִינֵי-מָחָר מְפַזְּזִים לוֹ בְּלִבּוֹ,

וְשֵׁדוֹנִים רִבּוֹא,

בְּשִׁפְעַת-גִּיל, בִּילֵל-נֶהִי,

בִּצְחוֹק מַחֲרִישׁ אָזְנַיִם –

אַךְ מִזְמוֹר הַמִּזְמוֹרִים לְיָהּ

הָיָה מַנְעִים לַמֶּרְחַבְיָה:

יְרוּשָׁלַיִם. –

וּפִתְאוֹם

נָדַם-דֹּם.

רִבּוֹאוֹת הֵדִים

עוֹלִים מִן הַתְּהוֹם

וּמִכָּל אַפְסֵי-שָׁמַיִם:

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלָיִם –

חֶרְדוֹת-אַל-נָא וְאֶנְקוֹת-חָלִילָה,

הַצִּילָה, הַצִּילָה –

דָּנִיֵּאל, דָּנִיֵּאל, סְתֹם וַחֲתֹם

הֶחָזוֹן הָאָיֹם,

הִנֵּה קֵץ-הַקִּצִּים הַמִּתַּמֵּר בָּרוֹם:

הָאָטוֹם! –

הֵימָן בֶּן-יוֹאֵל,

אַל נָא תִתְפַּלֵּל,

הִתְכַּנֵּס לְתוֹךְ לִבְּךָ

וּמְרֹט שָׁם כָּל מוֹרָשׁ,

וְאַל תֶּחֱזֶה בַּמַּאֲבָךְ הַמִּתְנַשֵּׂא שָׁמַיִם.

אֶת הַשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ

יְרוּשָׁלָיִם –

וְהֵימָן הָאֶזְרָחִי

הִרְעִיד אֶת מֵיתְרֵי-עֲצַבָּיו

שֶׁל כִּנּוֹרוֹ הַנֶּעֱצָב

וְגָעָה בִבְכִי,

וְהִתְיַּפֵּחַ בִּילֵל אִלֵּם:

יְרוּשָׁלַיִם. יְרוּשְׁלֵם. –

מַה-לּוֹ עָרִים בְּנוּיוֹת לְתַלְפִּיּוֹת,

וְאַרְמוֹנוֹת כָּל-הוֹד,

וּמַה לָּהֶן, לִמְאוּרוֹת אַבִּירֵי-הַשֹּׁד,

מְסַיְּטֵי נִצָּחוֹן וָרֶצַח,

לְכָל עָרֵי-מִכְלוֹל בְּנוֹת-חֲלוֹף,

וּלְקִרְיַת הַרְרֵי-אֵל,

הַבְּנוּיָה בִידֵי אֲבִיר-יַעֲקֹב

מֵאֶבֶן רוֹעֶה-יִשְׂרָאֵל,

מִקְדָּשׁ לִשְׁלוֹם-הַנֵּצַח?

אַלְלַי, אַלְלַי, הֵרָסֵק נָא הַכִּנּוֹר

וְהִקָּרְעוּ הַמֵּיתָרִים וְהֵאָלְמוּ-דֹם,

הִנֵּה הוֹלֵךְ מְגוֹר-כָּל-מָגוֹר

עֲצוּם-עֵינָיִם,

שְׂטַן-הָאָטוֹם

וּפָנָיו מוּעָדוֹת

אֶל יְרוּשָׁלָיִם.

ב

וְהֵימָן הָאֶזְרָחִי יָשַׁב עַל נְהַר-כְּבָר

וְאֶצְבְּעוֹתָיו פָּרְטוּ עַל נִימֵי-הֶעָבָר.

הֵימָן הַנַּעַר נָם נִים-וְלֹא-נִים –

סָבָא-דָוִד מְזַמֵּר וּמַנְעִים

תִּקּוּן-חֲצוֹת:

שִׂימוּ לֵב אֶל הַנְּשָׁמָה,

לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה –

בְּיָדָיו הַכִּנּוֹר וְעַל רֹאשׁוֹ הַכֶּתֶר,

לַמְנַצֵּחַ לְחַלּוֹת, לְכַפֵּר, לְרַצּוֹת,

הַזֶּמֶר מְמוֹגֵג, מְסַלְסֵל וְשׁוֹפֵעַ

בְּחֶדְוַת דָּם וָלֵב, בְּלַהַט וּבְעֶתֶר,

נַעֲרִי הֵימָן, קוּמָה, נְשַׁוֵּעַ,

הִתְאוֹשֵׁשׁ נַעֲרִי-לִי, הַשְׁכִּימָה,

בְּשִׂיחֵנוּ נָרִיד

וְנָהִימָה.

סָבָא רְחִימָאִי, מַלְכִּי דָוִד;

גְּרוֹנִי נִחָר – בַּחֶדֶר אוֹר אָדֹם –

מַלְכִּי רְחִימָאִי, הַמִּקְדָּשׁ לוֹהֵט –

הַהֵיכָל וְהַדְּבִיר – הַגֹּרֶן, הָאָסָם,

הַבְּהֵמוֹת בָּרֶפֶת – אֵשׁ, אֵשׁ, אֵשׁ –

הֵימָן נַעֲרִי, הָאֵשׁ הַזֹּאת הִיא לָנוּ אוֹת,

קוּמָה, נַעֲרֹךְ יַחַד אֶת תִּקּוּן-הַחֲצוֹת:

שִׂימוּ לֵב אֶל הַנְּשָׁמָה,

זוֹ יְרוּשָׁלָיִם.

שַׁנֵּן לְךָ, בְּנִי, וּשְׁנֵה וְשַׁלֵּשׁ:

כָּל בַּיִת יְהוּדִי הָעוֹלֶה בָּאֵשׁ,

הִיא אֵשׁ יְרוּשָׁלָיִם.

הַבֶּט-נָא וּרְאֵה עַיִן בְּעָיִן,

אֵיךְ אֶפְרוֹ שֶׁל בֵּיתֵנוּ פֹּה בַגּוֹלָה

פּוֹרֵחַ עַל כַּנְפֵי הַלֶּהָבָה הָעוֹלָה

לְהִתְמַזֵּג עִם דֶּשֶׁן כָּל קָרְבַּן-עוֹלָה

שָׁם בִּירוּשָׁלָיִם.

וְכָל בְּכִיָּה, כָּל נְהִי-קִינָה

הִיא אֶנְקַת יִרְמְיָהוּ עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה,

גָּלוּת יְרוּשָׁלָיִם.

הֵימָן נַעֲרִי, אֲנִי הוֹלֵךְ לָמוּת,

אוּלָם נִשְׁמָתִי תַּמְרִיא וְתָעוּט

לִירוּשָׁלָיִם.

כָּל נֶפֶשׁ יְהוּדִית, אִם הִיא שֶׁל בֶּן-בְּרִית,

אֵין לָהּ שְׁאֵרִית

אֶלָּא בִּירוּשָׁלָיִם.

וְאַתָּה בְּנִי הֵימָן, הֱיֵה תָּמִיד מוּכָן

בְּכָל מָקוֹם וּזְמָן

לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלָיִם.

וּבְנִבְלְךָ קְחָה אֶת מַנְגִּינַת אִמְּךָ

צֶחָה מִכָּל צֶחָה,

מִזְמוֹר יְרוּשָׁלָיִם.

כִּי בַּאֲשֶׁר תְּנַגֵּן, אִם יָהּ אוֹ אֵשֶׁת-חֵן,

בְּשִׁירְךָ יְלַחֵן

קְדוֹשׁ-יְרוּשָׁלָיִם.

וְכָל שׁוֹאָה וְשֵׁאת, וְכָל צָרָה וְאֵיד

אֵינָם אֶלָּא הֵד

לְחֻרְבַּן יְרוּשָׁלָיִם.

וְעִם בֹּא הַגְּאֻלָּה, בִּצְהֹל הַצָּהֳלָה,

תַּגִּיהַּ בְּהִלָּהּ

יִפְעַת יְרוּשָׁלָיִם.

ג

וְהֵימָן הָאֶזְרָחִי נִרְתַּם בְּעֹל הָרֶצַח,

מוֹתְתוּ וּמֵתוּ רִבּוֹא-רִבּוֹתַיִם,

אַךְ נִבְלוֹ הָמָה לַחֲזוֹן עִיר-הַנֶּצַח

וּלְהֶמְיָתוֹ עָנָה לוֹ הֵד-יְרוּשָׁלָיִם.

מִמֶּרְחַקֵּי צָפוֹן,

מִקִּפָּאוֹן שׁוֹמֵם,

קָרָא לוֹ שִׁיר-הָאֵם,

וְחוֹלֵה-יָגוֹן,

וּמְזֵה-הַצַּעַר

וַעֲצוּם-עֵינַיִם

וּמֻכֵּה-הַסַּהַר

הָלַךְ חֵרֵשׁ-אִלֵּם,

הָלַךְ יָגֵעַ וְעָגֵם

אֱלֵי יְרוּשָׁלָיִם.

עוּרָה הֵימָן הָאֶזְרָחִי,

פְּקַח אֶת הָעֵינָיִם,

רְאֵה אֶת הָרְעִי, הַזַּהַם, הַסְּחִי,

רְאֵה אֶת יְרוּשָׁלָיִם.

לְמִי אַתָּה מְנַצֵּחַ מִזְמוֹרְךָ?

לַהֶרֶס, לַזֶּבֶל, לַסּוּחָה?

שִׁירָה לַשְּׂפַתַּיִם,

וְלֹא לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלָיִם.

הֵימָן נָגַע בְּמֵיתְרֵי הַכִּנּוֹר

וַיִּצֶק מְרֵרָתוֹ בְלִבּוֹ וַיֹּאמַר:

אַלְלַי לִי, מַר לִי מָר,

הִנֵּה מְרַחֲפִים פֹּה יַלְדֵי-פַּרְפַּר

סְבִיב הִלַּת הָאוֹר

שְׁתוּמֵי-עֵינַיִם,

וְחֵרְשֵׁי-אָזְנַיִם,

וְלֹא יִרְאוּ וְלֹא יִשְׁמְעוּ

אֶת יְרוּשָׁלָיִם.

לֹא הַחוֹמוֹת וְלֹא הָאֲבָנִים,

לֹא הָעִיר, מִבַּחוּץ וּמִבִּפְנִים,

הֵם יְרוּשָׁלָיִם.

יְרוּשָׁלַיִם הִיא נֶפֶשׁ נִשְׁמַת הַבֵּינַיִם,

בָּהּ מִזְדַּוְּגִים אֶרֶץ וְשָׁמַיִם

בְּקֶרֶב אֵל-שַׁדַּי וּבְקֶרֶב הָאָדָם,

בֵּין הַהוֹגֶה וּבֵין הַנִּרְדָּם,

הִיא סֻלַּם-יַעֲקֹב

מִן הַיֵּשׁ לַנֶּעֱלָם,

הִיא אֱיָלוּתֵנוּ:

חֵלֶק אֱלֹהִים מִמַּעַל – – –

וְאוֹי לוֹ לָאָדָם אֲשֶׁר יִמְעַל בָּהּ מַעַל. –

וְהֵימָן הָאֶזְרָחִי רָאָה אֶת הָאֵימָה,

חִלְחֵל בּוֹ הַמָּגוֹר שֶׁלֹא הָיָה כָּמוֹהוּ,

שׁוֹאַת-הַשּׁוֹאוֹת – הַאֻמְנָם עֲדַיִן

הַכֵּר לֹא תַּכִּירוּ אֶת אֶצְבַּע הַנְּקָמָה

שֶׁהָפְכָה אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ-וָבֹהוּ,

עַל עֶלְבּוֹן יְרוּשָׁלָיִם?

הֵימָן הָאֶזְרָחִי, שַׁבֵּר אֶת הַנֵּבֶל,

וְדֹם וְאַל תָּשִׂים

בְּכָל קִינָה וָאֵבֶל,

בְּכָל בְּכִי לְלַעַג

וּבְכָל נְהִי לְלַהַג

אֶת אֶנְקַת הַגּוֹסְסִים.

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלַיִם,

כַּמָּה סָלַחַתְּ לָנוּ בְרַחֲמֵי-אָב

וּבְאַהֲבַת-אֵם,

אַךְ אַל נָא תִּתְּנִי לָנוּ לְהֵרָדֵם

בְּלִי תְהִלָּה, בְּלִי זִיו

בְּזֶה הַסְּתָו,

הַהוֹפֵךְ לָנוּ לְאָבִיב.

לֹא פַעַם זָרַקְתִּי אֶת הַכִּנּוֹר

לְעֵת-מְצֹא, לִשְׁעַת-רָצוֹן,

אַךְ אֲחָזַנִי הָאוֹר,

וְאוּלָם הַפַּעַם פָּרְצוּ פִתְאוֹם

הַמֵּיתָרִים הָרוֹעֲדִים בִּילֵל-שַׁאַג

לִשְּׁפֹּךְ וּלְהָרִיק

אֶת הַזַּעַם הָאָיֹם

כְּלַפֵּי שְׁמֵי-רִיק

וְאַחַר נֶאֶלְמוּ-דֹם.

ד

אַחַר בָּאָה הַחֲרָטָה הַשְּׁלֵוָה,

הַכִּנּוֹר שָׁכַב לְמַעֲצֵבָה,

וְהֵימָן הָאֶזְרָחִי שֶׁפִי נָדַד בָּדָד

וּלְכִנּוֹר הַמְמֹרָט יַעֲנֶה אִלֵּם וָמָט:

מָה אִכְפַּת.

בְּבֵית-קְבָרוֹת יִתְהַלֵּךְ שַׁאֲנָן

וְיִלְחַשׁ חֶרֶשׁ לְכֹל בַּר-מִנָּן:

מָה אִכְפַּת.

הַכֹּל יַחֲלֹף, גַּם צְבָא-הַיְקוּם,

אַשְׁרֵי שֶׁעָבַר וְלֹא אִכְפַּת לוֹ כָּל-מְאוּם.

גּוֹרָל אֶחָד לֶעָבָר וְלֶעָתִיד,

לְהֶבֶל הַנִּרְצָח וּלְקַיִן הָרוֹצֵחַ,

אֶחָד הַמִּתְנַקֵּם וְאֶחָד הַסּוֹלֵחַ.

לִבִּי לִצְמֵאֵי-שֵׁם, לְנִרְדְּפֵי-קָדִים,

שֶׁכִּנּוֹרִי הָגָה לָהֶם הָגוּת-נְכָאִים:

טוֹב תּוֹרִיד רִירְךָ עַל סִנָּרִית-יְלָדִים,

וְאַל תַּפְתִּיעַ אִישׁ וְנִדְהָם אַל תַּדְהִים.

אַל תְּהֵא רָץ כַּצְּבִי וְאַל תְּהֵא עַז כַּנָּמֵר,

תְּקַע עֵינֶיךָ רֶגַע בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר,

עוֹד רִבּוֹא שָׁנִים וּמִי הָיָה הוֹמֶר,

וְעוֹד רִבּוֹתַיִם וּמִי הָיָה שֶׁכְּסְפִּיר.

כָּכָה הִסְתַּחֵב הֵימָן

בְּאֵין מָקוֹם וּזְמַן

וְאַט-אַט הִזְדַּקֵּן,

וְתָר לוֹ אַחֲרֵי קֵן.

צִפּוֹר-זֶמֶר עֲיֵפָה,

לַעֲצֹם עַיִן וְלֵהָנוֹת מִזִּיו-עֵיפָה.

אַךְ הִנֵּה רַעַשׁ בַּחוּצוֹת

וּמֶרְכָּבוֹת אָצוֹת-רָצוֹת,

הֵימָן נוֹטֵל אֶת הַכִּנּוֹר

וְהַכִּנּוֹר מַנְעִים,

נִים וְלֹא נִים,

שִׁיר מִזְמוֹר

לְתִקּוּן-חֲצוֹת:

שִׂימוּ לֵב אֶל הַנְּשָׁמָה,

לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה,

וְאִמּוֹ מֵעַל הָעֶרֶשׂ

מַנְעִימָה לוֹ חֶרֶשׁ-חֶרֶשׁ:

יְרוּשָׁלַיִם, יְרוּשָׁלָיִם. –

מִבַּחוּץ אוֹר אָדֹם,

סָבָא רְחִימָאִי, אוֹר אָיֹם –

עוּרָה, עוּרָה נַעֲרִי –

וְהֵימָן הָאֶזְרָחִי מִתְנַעֵר וָקָם,

וְלַהֲקַת הַנְּבִיאִים מִתְנַבֵּאת אַחֲרָיו:

עוּרִי-נָא יְרוּשָׁלַיִם, עוּרָה הָאָדָם,

לְמַעַן אוֹר-יְרוּשָׁלַיִם הִתְאַזֵּר לַקְּרָב.

אִמְרוּ-נָא לִקְצִינֵי-סְדוֹם,

מְחַשְּׁבֵי הַקֵּץ בְּחִשְּׁבוֹנוֹת-אָטוֹם,

לַהֲפֹךְ אֶת הָאֲדָמָה

לְעִיֵּי-תֵל-שְׁמָמָה,

לְגֵיהִנֹּם,

דְּעוּ, רֵאשִׁית וְאַחֲרִית כָּל רַעְיוֹן

הִיא עִיר-צִיּוֹן,

וּבְטֶרֶם יִוָּלֵד קַיִן,

אֲבִי אַלּוּפֵי-אֱדוֹם,

יָהֵל חֲלוֹם-כָּל-חֲלוֹם,

מִקְדַּשׁ כָּל שָׁלוֹם,

יְרוּשָׁלָיִם.

כִּי אִישׁוֹן בַּת-עַיִן

לְאֵל שַׁדַּי

הוּא שְׁלוֹם כָּל עִיר וּמְתִים

עַד בְּלִי דַי:

בַּהֲדוֹם-אֱלֹהִים:

יְרוּשָׁלָיִם.