קרית ספר¹ (מושבה של צעירים לומדים)

“קרית ספר” תהיה ישיבה לתורה ומושבה לעבודה יחדו. מכסף נדיבים תִקָנה חלקת שדה במדה אשר תוכל לתת עבודה למצער למאה צעירים. הנערים הנכנסים לקרית ספר יהיו משלש עשרה עד שמנה עשרה שנה. בראש המוסד יעמֹד ת“ח יודע את התורה ואת העולם במדה מספקת וישר לב, נאמן רוח ושונא בצע. הוא ילַמד את הצעירים בכל יום תנ”ך, תלמוד, תולדות ישראל ותולדות העמים. ספרי חקירה, למודיות וידיעות הטבע וכתיבה, הכֹל בלה“ק על פי תכנית מֻשכלת. ג' פעמים ביום יתפללו כֻלם בצבור. איש אדמה ידריכם בכל מיני עבודות בשדה ובכרם ובבית, וגם ילמדם תורת האכרות בעיון. אחרי הבנות המושבה בשנתים שנים תשתדל הכלכלה לזרֹע ולנטֹע כל הצמחים הנאכלים בא”י ולגדל בהמות ותרנגולות ולהעמיד ריחים לטחֹן את תבואת המושבה, עד אשר לא תחסר כֹל ולא תקנה מהחוץ שום דבר, שחיי האדם תלוים בו, לבל תהיה צפויה לשוָקים רחוקים לא במכירת יבולה ולא בקנית צרכיה ובזה תהיה שמורה שכל הפרות, אשר תצמיח לממכר יהיו כאלה, שיש להם ערך גדול בתוך ארץ ישראל.

הכספים יבאו לאוצר המושבה להרחיב את גבולה, ואם תעשיר “קרית ספר” הן בהתברכה (חסרה מלה בכ"י) והן בהִוָסף עליה נדבות גדולות מעם אלקי אברהם, תהיה שאיפת מנהליה להקים (מטֻשטש) ובתי חרֹשת ולחנך את העובדים בהם גם הם ע“פ התכנית הנ”ל לתורה ועבודה יחד. בבתי החרֹשת יֵעָשו דברים, אשר החֹמר החי ישנו בארץ ובעשוי ממנו יש צֹרך בתוך הארץ.

יתר היבול ימכר והכסף יוּשם באוצר המושבה, למען הרחיב את גבולה, כל בחור שהגיע לפרקו בשנים ובידיעות התורה והאכרות ובמוסר וכֹבד ראֹש, ידאג המנהל להמציא לו מא“י או מחו”ל שדוך הגון עם נדן במדה, אשר יוכל לקנות לו כברת ארץ לעבדה ולחיות ממנה. מספר צעירים חניכי “קרית ספר” בלוית סתם צעירים עולי גולה טובים לשמים ולבריות יקנו להם אדמה וייסדו מושבה חדשה עד כמה שאפשר בקרבת “קרית ספר” וכן ילך הישוב החדש של צעירים בריאים שלמים בגוף ונפש (חסרה מלה הכ"י) דנשקי ארעא ורקיעא — הלוך והתרחב, עד אשר יהיו לנו אכרים חכמים וצדיקים כבימי הנביאים והתנאים ורוח אלישע הנביא ואבא חלקיה יקום לתחיה ב"ב אמן.

ירושלם עה“ק אייר תרע”ד.