שַׁלֶּכֶת בָּאָבִיב, וְהֶעָלִים שֶׁנּוֹתְרוּ עַל עֲנָפִים קֵרְחִים

מִצְטַלְצְלִים כְּפַעֲמוֹנֵי תְּפִלָּה זְעִירִים לְאִוְשַׁת רוּחַ סְתָו.

שַׁבָּת עַכְשָׁו. הַזְּמַן קוֹפֵא עַל שְׁמָרָיו,

וְאֵי הַמִּלָּה שֶׁתַּעֲלֶה בַּחַכָּה אֶת רֶגַע הַמּוּעָקָה

שֶׁאֵינָהּ חוֹמֶקֶת עִם רִפְרוּף הַפַּרְפַּר,

וְהַתֻּכִּי הַקָּטָן שֶׁפִּגֵּר בִּמְעוֹפוֹ אַחַר הַלַּהֲקָה נֶאֱסָף אֶל הֶעָנָף,

מִתְעַטֵּף כִּבְעַרְסָל בַּכָּנָף וּמִתְמַזֵּג בִּגְוָנָיו,

וְהַסֹּמֶק הַמְּכַסֶּה עַל בֹּשֶת פָּנָיו

מִתְחָרֶה בָּאֹדֶם הֶחָצוּף שֶׁל פְּרִיחָה אֲבִיבִית מֵאֲחוֹרָיו וּמִלְּפָנָיו.

סְתָו עַכְשָׁו?