לא פעם אחת אלא כמה פעמים עמלתי והבקעתי בתוך שצף תוכחתו של פרופסור יעקב טלמון בענין יחסנו לשאלה הערבית, יחס שבגללו נצטרך לוותר, כמשתמע מדבריו, על מעמדנו כעם במשפחת העמים, יחס הטומן בחובּו סכנת שמד ליהודי־התפוצות שלא יוכלו שאת את העוולה, יחס שהוא חטא ליושר ולתבונה ולתחושת הצדק של הטובים באנושות.

בינתיים נתפרסמו, כידוע, ב“מעריב” שתי תשובות מקיפות לתוכחה זו, ואיני בא להוסיף על דבריהם התקיפים והנכונים של שר־ההסברה, ישראל גלילי, ושל שלום רוזנפלד. רצוני רק לשאול את פרופסור טלמון על מה הוא מבסס באופן קונקרטי כל אותו מגדל עצום וחסר־שחר של דיבות? האומנם הספיק לו לשם כך אותו פסוק שהובא בעתון מתוך דיוני הקיבוץ המאוחד, ובו נאמר כי “אין אנו רואים בערביי הארץ קטיגוריה אֶתנית, ציבור בעל ייחוד לאומי בארץ”? האומנם צריך אדם להיות דווקא היסטוריון ומלומד כדי להסיק מכך כי אנו מתיחסים אל הערבים כאל “נייטיווס”, כאל ילידים, כאל אבק אדם? האומנם צריך אדם להיות מלומד ולעמוד בוויכוחים מוסריים מעמיקים עם נאורים יהודים וגויים בחוץ־לארץ, כדי לראות כ“נפנוף אגרוף” את הכוונה לתת זכויות של מיעוט לאומי לאוכלוסיה הערבית, זכויות מלאות, בכל המובנים ומלוא ההיקף, פרט לזכות (שגם אינה נדרשת כלל) להקים עוד מדינה ערבית, החמש עשרה במספר, נוסף על ארבע עשרה המדינות הערביות הקיימות? האומנם פוסל פרופסור טלמון מציאותם של מיעוטים לאומיים שווי־זכויות בכל מדינה שבה הם מצויים או רק סיכוייו של מיעוט כזה במדינת ישראל מעוררים בו פלצות מפני דיכוי ורדיפה? האם לא קרא פרופ' טלמון אפילו שורה אחת מכל מה שנכתב ונאמר בארץ בשאלה זו, על־ידי כל אלה שהוא מייחס להם כוונות גזענות והתעללות של רודפים מובהקים? אני סבור כי פרופסור טלמון, לאחר ששפך חמתו ותוכחתו בראש חוצות, צריך למצוא עכשיו בכל־זאת איזו אסמכתא לדבריו, לחפש אחריה במאמרים ובנאומים ובשיחות ובהצהרות הרשמיות והלא־רשמיות שנשמעו בישראל בשאלה זו. כן, למצוא לפחות אסמכתא אחת כדי שאותו היכל של קטרוג והאשמות בנויות־לתלפיות, שהוא עמל בו, ימצא לפחות נקודת־משען אחת ולא יהא פורח באוויר. אני סבור כי עליו למצוא אסמכתא זו בכל הדחיפות ועליו לעשות זאת, אולי, עוד לפני שהוא מחליט מה לענות לאותו יהודי נאור שאמר לו כי אם נמשיך ביחסנו זה לערבים יהיה עליו להרהר באפשרות של שמד, כדי לא להיות נקלע בין נאמנותו לישראל ובין נאמנותו לערכים אנושיים. לא בכל יום מאשימים את ישראל, אפילו בימים אלה, באשמות אשר אף גדולי הרודפים והמדכאים שהיו מעולם לא תמיד זכו להן, ושעה שמלומד מסוגו של פרופסור טלמון מגלה אמת כה גדולה ונוקבת כדאי לו שיוסיף לבסס אותה ולהוכיחה.