רקע
אברהם שמואל שטיין
מימיה הראשונים של קהילת חיפה
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: דבר; 1944

בשנת 1835 היו בחיפה כמאה יהודים. חכם העיר הראשון, ששימש גם קורא בתורה וקצב, היה רבי מימון בן-חמו. בזמנו קיים “תלמוד-תורה” והמורה הראשון היה יעקב בן-שמעון. בשנים הבאות שימשו כרבני העדה יהושע אלעזר הכהן חמצי מעולי איזמיר, רפאל אברהם חלפון ומסעוד חשוול. כומר אנגלי שביקר בחיפה בשנת 1894 מודיע, כי בעיר חיו 30 משפחות יהודיות, כולן מיוצאי מרוקו ואלג’יר, ולהן בית-כנסת משלהן.

בשנת 1906 נוסד ועד הקהילה הראשון אחרי פגישה של מנהל היק“א מר שטארקמט עם מר יצחק נהון, מנהל האליאנס. בזמנו של ראש העדה (הדתי והרשמי) ר‘ יהודה הלוי, נוסד הועד המאוחד לעדת האשכנזים והספרדים, שהשתתפו בו מלבדו גם האדונים יצחק נהון, מ.ג. לוין ושמעון פרידמן ז”ל. הרב יהודה הלוי מילא את תפקידו שלא על מנת לקבל פרס והמשיך בתפקידו עד שנת תרפ"ה (1925).

בשנים 10–1909 היו בחיפה כ-16 אלף נפש ומהן עדה יהודית שבה היו 1600 ספרדים, ו-700 אשכנזים. בין הספרדים היו רבים שעלו לארץ רק בשנים אלה, אז נעשו נסיונות רציניים לאירגון הקהילה. בראש הועד עמד מר קייזרמן. המזכיר היה יוסף ליפשיץ. חברי הועד היו החכם יהודה חסון, נחום טברסקי, ד"ר א. אורבך, נהון, ה. עזריאל. ראשית פעולתו של הועד היתה – הכנת הרשימה של חברי העדה לשם קביעת מספר החייבים במס-הקהילה. תשלום מס במובן של זמננו לא היה נהוג עדיין, אלא רק – תרומות.

מגמת הועד היתה לקיים מסגרת אחידה לשתי העדות. אבל לא היה הדבר קל. בני העדה הספרדית השתתפו רק במעט בנשיאת העול הכספי של הקהילה; לעומת זאת היה מספרם רב בין מקבלי עזרה כספית. המצב ההפוך היה בעדה האשכנזית. הספרדים האשימו את האשכנזים ברצון להשתלט עליהם. על רקע זה פרצו מזמן לזמן חכוכים בין נציגי שתי העדות. זקני העדה מזכירים לדוגמה, כי בשעת ביקורו של החכם-באשי מקושטא בחיפה, הכינו האשכנזים קבלת-פנים פומבית ורצו לאכסן את האורח במלון נאה שיוכלו לבקר אצלו, אולם הנכבדים מהעדה הספרדית הזדרזו ושלחו לחכם-באשי מברק שהוא הוזמן להתאכסן בבית פרטי של אחד מבני עדתם.

בחיפה היה אז רופא יהודי אחד, ד“ר א. אורבך ומלבדו רופא גרמני, רופא אנגלי ו-4–3 רופאים ערבים. בשנת 1911 ייסד ד”ר אורבך במושבה הגרמנית את בית-החולים הראשון, שבו נתקבלו גם חולים שנשלחו על-ידי ועד הקהילה. בהקמת המוסד ובהחזקתו השתתפו אגודת נשים ציוניות מגרמניה, רוטשילד מפאריס והמנהל היה נאלץ להוסיף מכספיו הוא. במארס 1914 ביקרו בחיפה הברון רוטשילד ורעיו. בפגישה אתם ועם מנהל יק"א הוסכם להקים בית-חולים שבו יהיו 50 מיטות. משפחת רוטשילד תרמה למטרה זו את הקרקע וסך 150 אלף פראנק לבניין המוסד וציוּדוֹ. להקמת הבניין נרכש השטח ברחוב הרצל שבין הטרנספורמטור של חברת החשמל ובית קובלסקי. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נתעכב הבניין.

עד שנת 1910 היה בחיפה רק בית-הספר של “אליאנס” ובו למדו אז בעיקר בצרפתית ובערבית. המוסד היה בבית שכור ליד המלון “הרצליה”. חברת “עזרה” פתחה את גן-הילדים הראשון. ב-1910 פתח פנחס כהן בית-ספר קטן, הראשון בשפת ההוראה בעברית. בית-הספר היה בדירתו הפרטית של פנחס כהן ולמדו בו כעשרים תלמידים, רובם אשכנזים. בית-ספר זה שימש יסוד לבית-הספר הריאלי שהוקם אחר כך על ידי ד"ר בירם.

בשנת 1910 ביקר בארץ האדריכל אלכסנדר ברוולד, יוצר בניין הטכניון. מגרש הטכניון לא היה עוד מחובר עם שאר חלקי העיר ורק אחרי טיפוס על סלעים יכלו להגיע אליו.

לעדה האשכנזית לא היה אז בחיפה אף בית-כנסת, התפללו רק במניינים שונים ואילו ברובע הספרדי, בעיר העתיקה, היו בתי-כנסת אחדים.

עם פרוץ המלחמה נפסקה גם התפתחות איטית זו של הקהילה.

פרק ראשון זה נרשם בעיקר על פי החומר שפורסם בספרו של ז. וילנאי וידיעות שנרשמו מפיהם של ותיקי חיפה: ש. בן-שבת וד"ר א. אורבך. בפרקים הבאים נוכל להשתמש יותר בחומר הנמצא בכתב.

המלצות קוראים
תגיות