רקע
יהודה קרני
חוּר, כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת...
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

חוּר, כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת,

לִבְשִׁי נָא תֵּל־אָבִיב;

הֶאָח יִקְרָא כָּל יֶלֶד

רוֹכֵב עַל שְׁכֶם אָבִיו.


פָּרָה תִּרְקֹד בָּרֶפֶת

וְדָג יִצְהַל בַּיָּם;

וְשֵׁם וְחָם וְיֶפֶת

יָרִיעוּ לִקְרָאתָם.


יִקְנֶה כָּל אִישׁ בְּגֶרֶשׁ

חֲצוֹצֶרֶת שֶׁל נְיָר,

וְכָל בִּגְתָּן וְתֶרֶשׁ

יוּצָא מִן הַמִּסְתָּר.


עַל בַּהַט וְסֹחֶרֶת

עִם בּוּץ וְאַרְגָּמָן

תִּרְקֹד וַשְׁתִּי הַגְּבֶרֶת

בִּלְבוּשׁ “אָזְנֵי הָמָן”.


אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עִם דֶּגֶל

עַל חַרְבוֹנָה יָטוּס

הָמָן יֵלֵךְ בָּרֶגֶל,

אַךְ מָרְדְכַי – עַל סוּס.


אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל

תוּבַל בְּכִרְכָּרָה;

תִּצְרַח כָּל קֶרֶן אַיִל

עִם כָּל קַרְנֵי פָּרָה.


אַךְ זֶרֶשׁ, הָהּ, בְּאֵבֶל,

הַלֵּב בָּהּ מִתְפַּלֵּץ:

הָמָן מוּכָן לַחֶבֶל –

אַךְ אֵין בָּעִיר, כָּל עֵץ.


וּבְנֵי הָמָן עֲשֶׂרֶת

כֻּלָּם חִוְרִים כְּסִיד

וְכָל חֲמוֹר וָפֶרֶד

מַעֲשֵׂי תָקְפָּם יַגִּיד.


הארץ, 12.3.1933

המלצות קוראים
תגיות