רקע
יהודה קרני
[אֱלֹהִים!]
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

אֱלֹהִים!

אֶת־צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת לְדַלְתֵי הֵיכָלְךָ

נָתַתָּ בְּיָדִי לְפִקָּדוֹן;

רְאֵה, פְּקַדְתִּיךָ עַל בֵּיתִי וְהָיִיתָ לְפָנַי

גַּם עֶבֶד, גַּם אָדוֹן.

וְעַל הַמִּשְׁמֶרֶת עֲמֹד וּפָתַחְתָּ לִרְוָחָה אֶת־בֵּיתִי

לַדּוֹפְקִים בִּשְׁעָרָיו;

וְאִם יִתְמַהְמַהּ הַקָּהָל מִבֹּא — נְתַתִּיךָ לְאָדוֹן עַל בֵּיתִי

וּסְגַרְתּוֹ עַל תְּמִידוֹ וּסְפָרָיו.

וַאֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי אֶעֱמֹדָה וּצְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת

בְּיָדִי הֶעֱלָה חֲלוּדָה;

וּבְמַעֲלֵה הַשְּׁוָקִים קוֹל צְוָחָה שָׁמַעְתִּי, וְאֵין שׁוֹאֵל וְדוֹרֵשׁ

לִדְבַר אֲדֹנָי וְלִתְעוּדָה.

נִכְלָם פָּתַחְתִּי דְלָתַיִם, וַתְּדַבֵּר הַדְּמָמָה עִמָּדִי,

כִּמְבַקְּשָׁה עַל נַפְשָׁהּ וְקוֹבֶלֶת,

וָאָבֶן: שְׁעַת נְעִילָה הַשָּׁעָה וּתְפִלַּת הָאַחֲרוֹן תֵּרָצֶה,

וְאַף אִם זָקַנְתִּי וּשְׂפָתִי נוֹבֶלֶת.

וָאֲפַלֵּל…

אַחַר כָּבַשְׁתִּי אֶת־רֹאשִׁי בַּאֲבַק הַפָּרֹכֶת

וָאֶבְכֶּה מִכְּאֵב וּמִבּשֶׁת

הַפָּנִים; וּבְצֵאתִי לִוּוּנִי אַחֲרוֹנֵי הַצְּלָלִים וּשְׂרִידֵי הַנְּטָפִים,

הַיּוֹרְדִים מִכִּיּוֹר הַנְּחשֶׁת.

וָאֶסְגֹּר אֶת דַּלְתוֹת הַבַּיִת,

וְצָנַחְתִּי עַל סַף בֵּית אֱלֹהִים,

לֵאמֹר: אָרוּר הַמַּחֲרִיד אֶת מְנוּחַת הַשְּׁכִינָה,

הַבּוֹכָה לִפְנַי וְלִפְנִים.

המלצות קוראים
תגיות