רקע
יהודה קרני
[הוֹי, לִבִּי מְנַבֵּא לֵיל זְוָעָה וַחֲרָדָה]
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

הוֹי, לִבִּי מְנַבֵּא לֵיל זְוָעָה וַחֲרָדָה,

וְאֵיךְ אָנוּם וְאֵיךְ אִישַׁן הַלָּיְלָה!

מִי יֹאמַר, אִם לֵיל זֶה הָאַחֲרוֹן לַהֲרִיסוּת

שְׁאֵרִית הֶחֳרָבוֹת,

אוֹ אוּלַי הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן לַחֻרְבָּן הֶחָדָשׁ?

יָדַעְתִּי, כִּי סְעָרָה לֹא תִהְיֶה,

וְאוֹיֵב אֶל חוֹמַת הָעִיר לֹא יַבְקִיעַ,

וַאֲרָיוֹת הַמּוֹקֵד עַל רָאשֵׁי הָעָם לֹא יִשְׁאָגוּ,

וּלְשׁוֹנוֹת הָאֵשׁ לֹא יִתְעַלְּלוּ בַּקֳּדָשִׁים, —

וְיָבֹא הַחֻרְבָּן.

מִתַּחְתָּיו יִבָּקַע,

כְּהִבָּקַע מֵאֵלֶיהָ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר בֵּין מִפְלְשֵׂי עָבִים,

תִּבָּקַע מִפְלֶצֶת הָרָקָב, הַכַּחַשׁ וְהַכְּפִירָה

מֵאַדְמַת הָאֻמָּה,

וְחָתְרָה מִתַּחַת הַיְסוֹדוֹת,

וְזָחֲלָה בְּקִירוֹת וּבְגַגּוֹת,

וְדָבְקָה בִּמְזוּזַת כָּל־בַּיִת,

וְאָכְלָה וְאָכְלָה — וְאֵין פּוֹצֶה פֶּה וְאֵין מוֹחֶה,

וְעָבַר הָעוֹבֵר וְקִלֵּל בְּרוּחוֹ,

וְסָר בִּשְׁאָט־נֶפֶשׁ סְמוּר־שֵׂעָר

מִגֵּיא הַקִּפָּאוֹן.

אֲדֹנָי, אֲדֹנָי, עַל מַה הֲרֵעוֹתָ לְנַפְשִׁי

וְאֶחֱזֶה בְּקֵץ הַחִזָּיוֹן!

כִּי קָרָא הַלַּיְלָה לְחֻרְבָּן הָרָקָב עַל עַמִּי

וְּלחֻרְבַּן דּוּמִיָּה.


…וְכָךְ תַּתְחִיל אַגָּדַת הַחֻרְבָּן;

בְּשָׁנָה פְּלוֹנִית אַלְמוֹנִית לִיצִירָה

הָיֹה הָיָה הַדָּבָר.

לַבֹּקֶר — קוֹל רִנָּה וְצָהֳלָה.

בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו מְטַפְּסִים וְעוֹלִים עַל פִּסְגוֹת הֶהָרִים

וְהֶעֱלוּ אֲבוּקוֹת הַתְּחִיָּה,

וְהַכֹּהֲנִים בְּדוּכָנָם וְהָעָם בָּעֲזָרָה

לִתְחִיָּה מִנַּבְּאִים,

וְחָתָן לְכַלָּה מִתַּחַת חֻפָּתוֹ

יִשָּׁבַע בִּתְחִיָּה,

וסָחֲרוּ יוֹשְׁבֵי הַקְּרָנוֹת בִּמְגִלּוֹת הַתְּחִיָּה,

כַּאֲשֶׁר יִסְחַר הָרוֹכֵל בִּבְלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת,

וְצִפְצְפוּ יוֹנְקֵי שָׁדַיִם בְּסִנַּר מֵינִקְתָּם

צִפְצוּפִים שֶׁל תְּחִיָּה,

וְעָבַר הַהִמְנוֹן בַּמַּחֲנֶה,

מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה, מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה,

וְהִתְפַּצְּלוּ הַקּוֹלוֹת בְּקָדְקֹד הָאַלְפִּים,

וְעַל רֹאשׁ פִּירָמִידוֹת מִצְרַיִם יִתְפּוֹצָצוּ.

וְנָגְעָה הַבְּשׂוֹרָה בְּאַרְזֵי הַלְּבָנוֹן:

“מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד”.


לָעֶרֶב — וְשָׁכַךְ קוֹל רִנָּה וְצָהֳלָה,

וְהָיְתָה הַקָּרְחָה בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים;

יָדַיִם תִּרְפֶּינָה וְנָבְלָה כָּל־שָׂפָה

וְהָלְכוּ נְבִיאֵי הַתְּחִיָּה אֲבֵלִים

וַיִתְעוּ בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל בְּחוּצוֹת הַקִּרְיָה,

הָלֹךְ וְגַדֵּף וְנָאֵץ,

וְנָעוּ הַטַּף וְהַנָּשִׁים כְּצִלְלֵי יוֹם אֶתְמוֹל,

וְהָיְתָה הַתְּחִיָּה כְּלֹא הָיְתָה —

וְחָרְבָה,

כַּאֲשֶׁר יֶחֱרַב הַטַּל עֲלֵי צְחִיחַ הַסֶּלַע.

וְאוּלָם מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר יִשָּׁמַע קוֹל דְּמָמָה,

הֵד קִינָה עֲצוּרָה,

כִּילֵל אֵם שַׁכּוּלָה עַל קִבְרֵי בָּנֶיהָ.

הֲלֹא הִיא הַקִּינָה שֶׁיִּשָּׂא הַנָּבִיא,

צוֹנֵח עַל אֶבֶן מְרַאֲשׁוֹתָיו,

עַל אַחֲרִית הַתְּחִיָּה —

וְרֵאשִׁיתָהּ…


וְאָתָא הַלָּיְלָה.

נָדַם הַלַּיְלָה וּמְאוֹרוֹת שָׁמַיִם הִתְעַטְּפוּ אֲבֵלוּת.

וְעָמַד הָעוֹלָם כְּפוּף רֹאשׁ וּסְפוּג דְּמָמָה,

כַּבּוֹגֵד הַגָּדוֹל הַמְחַכֶּה לַסַּיִף.

הַשְּׁעָרִים נִנְעָלוּ, וּבְרִיחֵי הַבַּרְזֶל מַבְרִיחִים

אֶת־חוֹמַת הַקִּרְיָה.

וּסְרוּחִים בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל כִּפְגָרִים עַל מַצַּע מִשְׁכָּבָם

לְלֹא חָזוֹן וּמַרְאוֹת הַלָּיְלָה.

וּמִבָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מֶדְרָשׁוֹת

נִסְתַּלֵּק קוֹל הוֹגִים בַּתּוֹרָה,

וִישִׁישֵׁי עַם יַעֲקֹב אֲמוּנֵי הַגְּוִילִים

עַל דַּפֵּי סִפְרֵיהֶם הַגְּדוֹלִים קָפָאוּ,

בְּפַרְכֵּס אַחֲרוֹנַת מִלָּתָם עַל שִׂפְתֵי הַקֶּרַח

וְשַׂעֲרוֹת זִקְנֵי שֵׂיבָתָם סָמָרוּ

וְנִנְעֲצוּ כְּאֶצְבְּעוֹת מֵתִים בֵּין פְּסוּקֵי הַסְּפָרִים,

לְמַעַן יֵדַע דּוֹר אַחֲרוֹן הַמִּלָּה,

בָּהּ נִשְׁמַת הַיְשִׁישִׁים יָצָאָה.

פָּעוּר בִּפְרִיצוּת אֲרוֹן אֱלֹהִים הַצָּנוּעַ,

כְּפִי לוֹעַ שָׁחוֹר,

וְכֹהֵן אֵל עֶלְיוֹן שָׁטוּחַ אַפְּרַקְדָּן

בְּמוֹרַד הַמַּעֲלוֹת הַהוֹלְכוֹת אֲרוֹנָה,

וְנֵר אֱלֹהִים טֶרֶם יִכְבֶּה בְּקַעֲרַת הַחֶרֶשׂ,

וְהִבְהֵב וְשָׁקַע,

וְהִבְהֵב אַחֲרוֹנָה

לְהָאִיר אֶת גֵּיא הַחִזָּיוֹן

בְּטֶרֶם יְעֻמָּם.


בַּשָּׁעָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה תִּכָּפֵל הַדְּמָמָה

וְהַחשֶׁךְ יִכָּפֵל,

וּצְבָא הַשָּׁמַיִם יֶאֶבְלוּ דוּמִיָּה,

וְחָדְלָה אַף קִינַת הַמְקוֹנֵן,

וְנֶעֶרְמוּ כָּל־הַרְרֵי הַדְּמָמָה עַל קָדְקֹד הָעוֹלָם,

הֲלֹא הִיא הַדְּמָמָה הַגְּדוֹלָה בְּטֶרֶם הַהֶרֶס הַגָּדוֹל:

בְּשָׁעָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה

בֹּא יָבֹא הַמּוֹפֵת

וְקָרָא הַתַּנִּים פַּעֲמָיִם,

וְקָרָא בַּשְּׁלִישִׁית —

וְיִפֹּל הַמִּבְצָר.

וְהָיָה בִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וְיָצָא הַמְקוֹנֵן מִמְּעָרַת מַחֲבֹאוֹ

וּפָקַד אֶת־קִבְרוֹת הַקְּפוּאִים,

וּפָנָה מִזְרָחָה וָיָמָּה, צָפוֹנָה וָנֶגְבָּה,

וְהִנֵּה מַעֲרֻמֵּי יְשִׁימוֹן מִסְּבִיבוֹ.


כִּי מָחָה הַלַּיְלָה כָּל־שָׂרִיד וּפָלִיט,

וְעָבַר הַתַּעַר בָּאָרֶץ,

וְלֹא נוֹדַע, אִם תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ מֵחָדָשׁ דְּשָׁאֶיהָ,

אוֹ יָבֵשׁ כָּל־חָצִיר לָנֶצַח.

עֲרִירִי אָז יֻצַּג הַמְקוֹנֵן,

כְּאַלָּה יְתוֹמָה, בְּרַחֲבֵי הַיְשִׁימוֹן,

וּבָאוּ הַסּוּפוֹת וְהִכּוּ בּוֹ הַכֵּה וְהָנֵד,

וּבִקֵּשׁ הַמְקוֹנֵן מִסּוּפָה חֲנִינָה וְרַחֲמִים

לְהַקְשִׁיב אֶל דְּבַר אֲדֹנָי מִן הַהֶרֶס —

וְעָנוּ הָרוּחוֹת…

המלצות קוראים
תגיות