רקע
יהודה קרני
[אִם חֻקִּים שִׁעְבְּדוּנִי]
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

אִם חֻקִּים שִׁעְבְּדוּנִי וְחוֹמָה תְסוֹבְבֵנִי –

עַל גְּדוֹתֵי הַנַּחַל

יְתֵדִי תָקַעְתִּי. בִּכְחוֹלוֹ הַזַּךְ בָּבַת עֵינִי

רוֹחֶצֶת וּבְלֹבֶן בַּת־עֵינִי זִרְמָתוֹ תִתְכַּחַל.


וְעַל מַרְבַדֵּי הַפְּלוּסִין

הַשְּׁטוּחִים, בְּשֶׁכְשֵׁךְ הַדְּשָׁאִים

וּבְלַהֵט נִשְׁמָתִי בֵּין שְׁבִילִים מְכֻסִּים

וְנִגְלִים – אֶטָּהֵר מִפְּשָׁעִים.


עִם שְׁחָרִים, עֵת גְּלִילַת אֲגַפֵּי וִילוֹנִים,

וּמְחֻדָּשׁ וְכָלוּל

מִתְחַשֵּׂף הַיְקוּם מֵחִתּוּלֵי יְגוֹנִים –

בְּכָל אֲשֶׁר אֶפְנֶה שָׁם סָלוּל.


מִשְׁעוֹלִי לְפָנַי, לִי עָרְבוּ כָּל־שִׁירוֹת וּבְרוּכוֹת

כָּל־דְּמָעוֹת וְרָצוּי כָּל־קָרְבָּן צָנוּעַ:

וּבְדֶרֶךְ דַּלְתוֹתַי מִשְּׁתַּיִם הָרוּחוֹת

בָּא מֹשֶה, וְעִמּוֹ יֵשׁוּעַ,


וְאַחֲרָם עוֹד רַבִּים, שֶׁשִּׁמְעָם

מֵרָחוֹק שָׁמַעְתִּי מִתְבַּקְּשִׁים לִסְעֻדָּה;

וְאִם שְׂפָתִי לֹא שְׂפָתָם, וְאִמִּי לֹא אִמָּם –

הֵן אֶחָד הַסּוֹף לְמֻחֲמַד גַּם לְבֻּדָּה.


הִנֵּה הַכִּסְאוֹת, אֲלוּפַי וּמוֹרַי,

הָסֵבּוּ בַּתָּוֶךְ,

וְקַבְּלוּ אֶת־לַחְמִי, כָּל־שְׁיָרֵי פֵּרוֹרַי

מִמֵּיטַב כָּל־זָבַח.


צָנוּעַ אָהֳלִי כִּי הֵיכְלֵי הַקְּמָרוֹן הָרָמִים

מָה אָדָם, כִּי יִבְחַר לְשִׁבְתּוֹ;

שַׁלָּמָה תִּתְאוֹנֵן צִפֹּרֶת הַכְּרָמִים

עַל קִנָּהּ, וְהַבָּקָר עַל רִפְתּוֹ.


וּבַלֵּילוֹת הַיּוֹצְקִים אֶת־שַׁמְנָם מִסֵּפֶל הַזָּהָב

וּבִזְלֹף הַכּוֹכָבִים תַּעֲלוּמוֹת, נַמְתִּיקָה

סוֹדֵנוּ, וְנִשְׁבֹּר הָרָעָב

בִּשְׁתִיקָה.


אָשִׂיחַ לָכֶם מֵהֶגְיוֹנֵי הַסְּתָרִים,

שָׁתִיתִי מִכּוֹס הַהוֹלֵלוּת וְכוֹס הָאֲבֵלִים;

מִמַּה־שֶּׁעַל רֹאשִׁי מְסַפְּרָה שַׁיָּרַת פַּרְפָּרִים

עֲמֵלִים.


מַדּוּעַ לֹא נֵבְךְּ עַל הַפַּרְפַּר הַכָּווּי

מִסָּבִיב לַמְּנוֹרָה בַּמְּחוּגָה

כַּבְּכִי שֶׁנְּעוֹרֵר עַל אָדָם, הַשָּׁבוּי

לְבֵין אִשֵּׁי הַתַּאֲוֹות אוֹ עַל אִיּוֹב הַמְנֻגָּע.


מַה הֶבְדֵּל בֵּין רֶנֶן הָעוֹף עַל צַמֶּרֶת

לְבֵין עֶבֶד וְשִׂיחוֹ;

וְהָאִישׁ מִנַּצֶּרֶת

מַה־יִּקְדַּשׁ מִבְּנוֹ שֶל אַלְלָה הַמִּשְׁתַּחֲוֶה עַל צְרִיחוֹ.


וְאִם הֶמְשֵׁךְ אֲנַחְנוּ מֵאַחַת הַתְחָלָה

וְאַחַת שַׁלְשֶׁלֶת –

מֵעַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם מַה הֶבְדֵּל אִם גָּלָה

סוֹקְרָטֶס, אוֹ גָלָה קֹהֶלֶת.


וְאֶשְׁאָלְךָ בֶּן־מִרְיָם וְאַף אַתָּה בֶּן־עַמְרָם,

שַׁלָּמָה נִכְנַסְתֶּם דֶּרֶךְ שְׁנֵי פְּתָחִים;

הֵן שְׁנֵיכֶם אֲהַבְתֶּם אֶת־אַחַי, וּפִשְׁתָּם וְצַמְרָם

לְבַשְׁתֶּם, וּבַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה בֵּית לָחֶם


עַל שְׁנֵיכֶם מְבַכָּה

אֵם אַחַת; עַל קָרְבַּן הַתְּלִיָּה,

וְעַל אֶחָד שֶׁנְּשִׁיקַת הַשְּׁכִינָה הָרַכָּה

לְקָחַתּוּ מִנֶּגֶד לְאֶרֶץ מוֹרִיָּה.

המלצות קוראים
תגיות