רקע
יהודה קרני
[בֵּן אָנֹכִי לְאַדִּירֵי אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן]
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

בֵּן אָנֹכִי לְאַדִּירֵי אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן

וְכִנְשֹא יְשִׁישׁ־הַיְעָרִים עַל תַּלְתַּלָּיו

הַדְרַת־שֵׁיבָה, כֶּתֶר מַלְכוּת־קְדוּמִים,

אֶשָּׂא עַל קָדְקֳדִי זְהַב חֲלוֹם הָאָבוֹת,

וְזֵר אַגָּדַת הָעֲתִידוֹת;

אֶשָּׂא קִרְבִּי שִׁיבַת קְהַל חֶזְיוֹנוֹת,

אֲשֶׁר גָּלוּ מֶנִּי.

אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי קְדֹרַנִּית הוֹלֵךְ

עֲלֵי אַדְמַת נֵכָר,

מוּרַד רֹאשׁ אֲנִי מִנֵּטֶל הַחֲלוֹמוֹת.

אָדָם, אָדָם, הֲרָאִיתָ אֶת־מִקְדָּשְׁךָ?

וַאֲנִי עוֹד לֹא רְאִיתִיו!

וְאִם לֹא דָרְכָה עוֹד כַּף רַגְלִי

עֲלֵי שַׁדְמוֹת עֲתִידוֹתַי,

וְאִם אַפַּיִם עוֹד לֹא אֶפֹּל

וְאֶשַּׁק סַף הֵיכָלִי –

אַךְ יָדַעְתִּי, יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ פְּלָאוֹת,

אֲשֶׁר גִּשְׁמֵי חָזוֹן הֵם גְּשָׁמֶיהָ,

וְיַעֲרוֹת קְדוּמִים שׁוֹמְרִים לָהּ,

כְּרוֹזְנֵי אֶרֶץ לְכִסֵּא מַלְכוּת,

וְהֵיכַל אוֹפִיר שָׁם מִתְנוֹסֵס,

וּבַהֵיכָל כִּסֵּא עוֹמֵד מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים,

וְאַבְקַת־שֵׂיבָה, זֶה אֲבַק הַדּוֹרוֹת,

נָחָה עַל הַכִּסֵּא –

וְיוֹם עַל שָׁנָה הוּא מְחַכֶּה.

רוֹזְנֵי יַעַר! הִתְבַּשְׂרוּ בְּשׂרָה –

הַמֶּלֶךְ בָּא!

וְאַתְּ, בַּת־מִזְרָח שְׁזוּפַת שֶׁמֶשׁ,

צְאִי וְקַדְּמִי אֶת־נְסִיכֵךְ בְּשַׁעַר יְרוּשָלַיִם

עִם חֵמַת מַיִם עֲלֵי כֶּתֶף־שֵׁישֵׁךְ.


יָדַעְתִּי, כִּי יָבֹא יוֹם וִיחַדֵּשׁ זְקַן־הַיְעָרִים אֶת־נְעוּרָיו.

עִם שֶׁמֶשׁ תִּמַּס שֵׂיבַת כַּסְפּוֹ

וִיצֻפֶּה זְהַב הַשַּׁחֲרוּת;

וְאֶת־דּוּמִיַּת כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן

תְּעוֹרֵר שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת סוּס מִתַּחַת רוֹכְבוֹ.

נְסִיךְ הַמִּזְרָח, פְּלִיט הַשִּׁבְיָה, מֵעֵבֶר יַמִּים,

נֶחְפָּז אֶל נְסִיכָתוֹ.

עוֹטֶה שַׂלְמַת אוֹר לִבְשָׂרוֹ,

חֶרֶב חַדָּה תְּלוּיָה לוֹ עַל צִדּוֹ,

סֵפֶר עַתִּיק־יוֹמִין, מְגִלַּת יְמֵי נְדוּדָיו,

קְשׁוּרָה לוֹ עַל שִׁכְמוֹ,

וְנֵֵבֶל זָהָב בְּיַד יְמִינוֹ.

בַּת הַמִּזְרָח שְׁזוּפַת שֶׁמֶשׁ!

אֲנִי פַּיְטָנֵךְ וְאָחִיךְ אֲנִי הוּא –

וּפָרָשֵׁךְ.

עִם דִּמְדּוּמֵי שְׁקִיעָה אֶל מְחוֹז חֶפְצִי אָבֹא

וְלִפְנֵי מַעֲקֵךְ אֶכְרָעָה,

וַאֲסַפֵּר לָךְ אַגָּדַת שִׁבְיִי

וְאַגָּדַת שְׁבוּתִי.

וְכָךְ אֲסַיֵּם:

שְׁלֹשָׁה דְבָרִים צִיוּוּ לִי אֲבוֹת אֲבוֹתַי

בְּטֶרֶם נֶאֶסְפוּ אֶל עַמָּם:

וְהָיָה כִּי יַנְחֶךָ אֱלֹהִים לִדְבִיר חֲזוֹנְךָ

וְהִנַּחְתָּ חֶרֶב זְהָבְךָ עֲלֵי מִפְתַּן דְּבִירְךָ לְמִשְׁמֶרֶת,

וְאֶת־סֵפֶר נְדוּדֶיךָ לִפְנֵי זְקַן הַיְעָרִים תִּפְרֹשׂ –

וְקָרָא בּוֹ יְשִׁישׁ הַחוֹלְמִים,

וְלִפְנֵי מַעֲקֵה בַּת הַמִּזְרָח, טְבוּל אַרְגְּמַן הָעַרְבָּיִם,

תַּקְרִיב עַל נִבְלֶךָ

סֶרֵינַדַּת מִזְרָח.

המלצות קוראים
תגיות