רקע
יהודה קרני
שְׁקִיעָה
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: ירושלים: מוסד ביאליק; תשנ"ב 1992

זֹאת לֹא הָיְתָה

הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמֵּרָמִים

שָׁלְחָה שַׂרְפֵי פְּרִידָה בְּבוֹא שַׁעְתָּהּ

לְהִשָּׁפֵט מִשְׁפַּט דָּמִים;

אַף לֹא נֻסְּכָה עַל הֶהָרִים

עַצֶּבֶת בַּת צִיּוֹן עַל מוֹת דּוֹדָהּ־מַלְכָּהּ

וּבִשְׁבִילֵי כַּרְמָהּ הַנִּסְתָּרִים

בְּאֵבֶל נִסְתַּלְּקָה

לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָהּ

אֶל כּוֹס כָּל עֲנָבָה;

זֹאת לֹא הָיְתָה שְׁקִיעָה, כִּי אִם זְרִיחָה פְּרִיחָה

עִם הַמַּרְדוּת וְהַמְּתִיקוּת וְהַעֲנָוָה

וְהַהִשְׁתּוֹמְמוּת, אֲשֶׁר צַיָּר אָמָּן

יִשְׁאַב מִתְּכֵלֶת, וֶרֶד וְחַכְלִיל

וְאַרְגָּמָן

בְּהִתְמַזְּגָם כָּלִיל

בַּנּוֹף וּמִסְגַּרְתּוֹ;

הָיוּ רִנּוּן גְּוָנִים, בֵּרוּץ יֵינוֹת, זִלּוּף בְּשָׂמִים

מֵאֲגַרְטֵל הַמִּתְלַפֵּד וּמִשְׁתַּלְהֵב — וּמְשַׁבַּרְתּוֹ

לְפֶתַע יַד קְסָמִים

וְשׁוֹפַכְתּוֹ. וַתְּהִי שְׂרֵפָה

בְּתוֹךְ חֵיקָהּ

שֶׁל עִיר דָּוִד, הַמְאֻבָּקָה, הָעֲיֵפָה

וְהָרֵיקָה.


הָיְתָה זֹאת תַּבְעֵרַת

הַזַּעַם וְהַנְּקָמָה

עַל אָב וָאֵם וּבֵן וּבַת,

שֶׁמִּדָּמָם רָוְתָה הָאֲדָמָה;

הָיְתָה זֹאת הַדְלָקַת הָעִנּוּיִים

שֶׁל בֶּן תְּרַדְיוֹן, אֲשֶׁר לִמֵּד קְהִלָּה רַבָּה

וַיִּשְׂרְפוּהוּ בִּגְוִילֵי תּוֹרָה וּבִסְפוֹגִים שְׁרוּיִים

לְעֵינֵי בִּתּוֹ צוֹוַחַת: בְּכָךְ אֶרְאֶךָ, אַבָּא.

הָיְתָה זֹאת הַשְּׂרֵפָה שֶׁל הַשָּׁתוֹת

וְהַשְּׁעָרִים,

אֲשֶׁר טָעָה בָּהּ הַמְקוֹנֵן בַּעֲלוֹתוֹ מֵעֲנָתוֹת

וְאָמַר: וַדַּאי שָׁם יִשְׂרָאֵל מַקְרִיב פָּרִים;

הָיְתָה זֹאת אֲמִירַת שָׁלוֹם אַחְרוֹן,

גְּוִיעַת שִׁיר הַשִּׁירִים שֶׁלִּשְׁלֹמֹה;

הָיְתָה זֹאת נְהִימָה מִצַּעַר וְחָרוֹן

שֶׁלַּשְּׁכִינָה עִם צֵאת מִתּוֹךְ הַבַּיִת עֵת יִפְנֶה יוֹמוֹ;

זֹאת בָּעֲרָה רִנָּה, תְּפִלָּה, שִׁירָה

עַל כָּל תְּרוּמָה וְכָל תְּנוּפָה,

אֲשֶׁר הֵנִיף עַם הַבְּחִירָה

מִדֹּור לְדוֹר עִם הַמְּנוּחָה וְהַסּוּפָה;

זֹאת לֹא הָיְתָה שְׁקִיעָה, יָקְדוּ כְּרָמִים,

פָּרְחוּ מִדְבָּרִיּוֹת

מִלַּהַט הַיָּגוֹן, מֵהִשְׁתַּפְּכוּת לֵב הָאֻמָּה;

הָיָה אֲזַי אֲסִיף כָּל הַזְּרִיחוֹת וְהַשְּׁקִיעוֹת

בַּעֲמֹד רַגְלִי בִּירוּשָׁלַיִם בַּעֲרֹב יוֹמָהּ.

המלצות קוראים
תגיות