רקע
אבות ישורון
מְאֻחָר בַּלַּיְלָה שְׁמוֹת הָרְחוֹבוֹת
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה

תֵּל אָבִיב יָדְעָה כִּי גָּר כָּאן בְּיַאלִיק.

אֲנִי וַחֲבֵרִי לֶרֶר פִּנְחָס הָיִינוּ מְהַלְּכִים עִם

עֶרֶב וּמְדַבְּרִים עַל “הַבְּרֵכָה” שֶׁל בְּיַאלִיק וְעַל

“שִׁירֵי הַחֹרֶף”, מִכֶּרֶךְ הַשִּׁירִים שֶׁהֵבִיא מֵהַכְּרַךְ שֶׁלּוֹ.


שִׁירֵי הַחֹרֶף שֶׁל גָּלֻיּוֹת, שָׁם הִשְׁאַרְנוּ

אֶת קְרוֹבֵינוּ, וְכָאן, חֲדָשִׁים בַּמָּקוֹם,

לֹא אָמַרְנוּ שֶׁהֵם בַּגָּלוּת. בַּמִּלָּה

“גָּלוּת” פֹּה לֹא הִשְׁתַּמַּשְׁנוּ.


הוּא לָמַד מִקְצֹעַ בְּ“אוֹרְט” וְעָלָה

לָאָרֶץ וְעָבַד כְּנַגַּר

אֲרוֹנוֹת, שֻׁלְחָנוֹת וַאֲפִלּוּ

אֲרוֹן קָטָן לְאִיקוֹנִין בִּשְׁבִיל הַקּוֹנְסוּל.


הָיִיתִי נִכְנָס אֶצְלוֹ בַּיּוֹם לָעֲבוֹדָה וּמַרְאֶה לוֹ

שִׁירִים וְהִקְשִׁיב. וְהִקְצִיעַ בַּמַּקְצֻעַ אֶת הַקֶּרֶשׁ וְהִקְשִׁיב

וְהֶחֱטִיב בַּמַּקְצֻעַ וּבָחַן בְּאֶצְבַּע וְלָשׁוֹן אֶת לַהַב הַסַּכִּין

וְנָגַע בְּחֶלְקַת הַקֶּרֶשׁ וּנְסָרִים וּסְרָטִים יָצְאוּ לוֹ לָעוֹלָם כְּמוֹ קֶסֶם.


הוּא הָיָה תָּמִיד עָבַד.

וְלֹא תָּמִיד אֲנִי עָבַד.

פַּעַם עָבַרְנוּ מִטְבַּח הַפֹּעֲלִים גְּרוּזֶנְבֶּרְג,

וְהוּא לָקַח אוֹתִי לֶאֱכֹל.


מַזָּל שֶׁלִּי, נָתְנוּ לִי מָנָה מֻקְטֶנֶת.

הִתְרָעַמְתִּי וְרָצִיתִי לִשְׁבֹּר אֶת הַצַּלַּחַת.

חֲבֵרִי הִפְסִיק אֹתִי: "אֲבָל לֹא נֹתְנִים

יוֹתֵר! אֲבָל שְׁמַע! כַּמֶּה שֶׁנֹּתְנִים!"


לֶרֶר פִּנְחָס הָלַךְ וְשָׂח

וַאֲנִי לְצִדּוֹ הַסְכֵּת.

עָבַרְנוּ חַצְרוֹת הַבָּתִּים,

וְהֵדֵי שִׂיחָתֵנוּ הִגִּיעוּ לַחֲצֵרוֹת.


מִדֵּי פַּעַם הָיִיתִי סָר לִשְׁתּוֹת מַיִם בֶּחָצֵר,

פֶּה אֶל פֶּה מֵהַבְּרָזִים וְשֹׁמֵעַ מְשַׂחְשְׂלִים מַה שֶּׁדִּבַּרְנוּ.

בַּפִּנָּה עָמְדָה חָבִית מְלֵאָה (רֵיקָה) סִיד,

כַּמָּה בְּלוֹקִים וּמַחֲטֵי קָזוּאָרִינָה עַל הָאָרֶץ.


מְאֻחָר בַּלַּיְלָה שְׁמֹת הָרְחֹבֹת מְלַוִּים

אֹתָנוּ. כְּשֶׁאֵין אִישׁ שֹׁמְעִים רַק

אֶת שְׁמֹת הָרְחֹבֹת. כָּל צַעַד

עַל הַשֵּׁם. כָּל צַעַד עַל הַשֵּׁם.


כְּשֶׁשָּׁתִיתִי מַיִם בֶּחָצֵר,

כְּאִלּוּ שָׁתִיתִי מַיִם בַּמִּטְבָּח.

כְּאִלּוּ נִכְנַסְתִּי לַבַּיִת

וְלָקַחְתִּי לִי כֹּס מַיִם.


תֵּל אָבִיב עִירִי,

שָׁתִיתִי מַיִם בֶּחָצֵר.

אִלּוּ יָדַעַתְּ, כִּי בְּלִי לֶרֶר פִּנְחָס

הָעֹלָם אֵינְיָכֹל.


תֵּל אָבִיב עִירִי, שָׁתִיתִי מַיִם בַּחֲצֵרֵךְ, אִלּוּ יָדַעַתְּ,

אִלּוּ. קַיִץ קַיִץ. אֳנִיָּה יָם גָּדוֹל. אִישׁ וְחֹל הַחֹף.

בָּא, לַיְלָה, שֹׁתֶה מַיִם בֶּחָצֵר.

אֲנִי. לֶרֶר פִּנְחָס. מְאֻחָר בַּלַּיְלָה. שְׁמֹת הָרְחֹבֹת.


יב שבט תשלט, 9 פברואר 1979

המלצות קוראים
תגיות