רקע
אבות ישורון
הזמן הכדורי
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה

מהו שיר? אויר. אתה הולך עם שורה והולך עמה לרחוב. והרחוב משנה לך את המקום. ומדבר ממך בשפת השינויים ובשפת התוספות ובשפת התשכָּחות ובשפת התשחָקות ומשנה לך דירה ואתה בא הביתה, והנה פקלאות פקלאות מדבקות. אתה בולע כל אלה כמו כובע קצוות, כמו מטריה שבורה. עד שהללו מתמעכים לך בבטן, ואתה שומע את קולך מבטן.

כל מה שהבאתי מן החוץ עומד לי על קצה הלשון. באתי לארץ הרגשתי מאחורי פרגוד. הלכתי על שטולצין, מקלות גבוהים להגביה ללכת. הייתי צמא להַפֵּךְ. זה נאיווי. אבל. כל מה שבא לי עומד לי על קצה לשון. וכשבא הרגע לחתוך ערוץ חדש לגלי המים – אז זה מדבר ממך בעד אש בעד מים.

ביטוי רוֹוח בגמרא: מתורגמן. והשאלה היא: מי המתורגמן ומי המתרגמן. שאלתי רב אחד, בחיי שאמר: היום יודעים יותר לשון קודש, ויודעים לומר: מתרגם.

תראה תראה שם עומד מישהו על הפסים? שומעים צחצוחי מסילות ברזל. חלופת רכבות. סוּהַסוּ סוּהַסוּ סוּהַסוּ סוּהַסוּ, נוכח מישהו שם. מלים נושרות לאויר. הלשון איך שהיא נופלת לי לתוך הפה. אֵלו תרגומי מלים. אין לנו מה להתבייש בהן. יש לנו מה להכאיב בהן. אֵלו תרגומי מלים שאזלו. שהיהודים לקחו כדי להעמיד במקומן את העברית. גם מולדתנו מנוער אנו מתרגמים למקומות הנחיתה כדגם העבר. אין לנו מה להתבייש. אלו דברים שהיהודים לקחו ותרגמו לעברית.

מה קורה לנו? איזה עם אנחנו? אנחנו מבשלים את הנשמה. ומי אוכל אותה? אנחנו. אמרת: “לך לך” – הלכנו. אמרת: “שם תבֹא. לך אתננה”. נשבעת, על משקל: מתושבעתן. על משקל: מתושבחן. על משקל: מתורגמן. והנה באנו. ועם אחר יושב בארץ.

ואנו מבשלים את הנשמה.


יט אדר ב תשמא, 25 מארס 1981

המלצות קוראים
תגיות