יְלָדִים הָיִינֻ מְגַלְגְּלִים פִּסֹּת גִּיר צִבְעֹנִי. הִזְמַנְתִּי חֲבֵרַי
אֶל הַכְּפָר שֶׁל סָבִי, פְּשֶׁדְמְיֶשְׁצֶ’ה, שָׁם טַחֲנַת מַיִם
שֶׁלּוֹ, לְחַלֵּק לָהֶם צְבָעִים. בָּאנֻ, שָׁכַחְנֻ מֵהַצְּבָעִים. הַנָּהָר
וְהַחַרְצֻבֹּת הַבֹּלְמֹת דַּחֲקוֹ, וְהַגַּלְגַּל הַגָּדֹל שֶׁעַל גַּבּוֹ הַנָּהָר,
הַנָּהָר הֻא שֶׁאָמַר. חָזַרְנֻ הָעִירָה, לָקַח אֹתִי כֶּתֶם שֶׁמֶשׁ עַל
הַקִּיר. הָיִינֻ בְּמִלְחֶמֶת עֹלָם. חָזַרְנֻ הָעִירָה. לָקַח אֹתִי כֶּתֶם שֶׁמֶשׁ
עַל הַקִּיר. אַחֲרֵי גַּן הָעַרְמֹנִים יֵשׁ שָׂ. ה. שַׂעֲרֹתֶיהָ אֲרֻכֹּת וּבְהִירֹת. עֵינֶיהָ
צְפֹנֹת וּבְהִירֹת. אֲפִלֻּ פַּעַם אַחַת לֹא דִּבַּרְתִּי אִתָּהּ. בַּמָּה אֻכַל
לִהְיֹת חָזָק? לַעֲזֹב אֶת הָעִיר. לִנְסֹעַ מִן הַבַּיִת. זֶה חָזָק.
לִפְנֵי שֶׁנָּסַעְתִּי, רָאֻ אֶת הַגִּימְנַזִיסְט ו. כֹּרֵעַ לְפָנֶיהָ בְּהִוָּדְעֻת
אַהֲבָה.
וְלִפְנֵי שֶׁנָּסַעְתִּי, אָמַר. לִי אָמַר:
“הֱיֻ בָּרִיא”.
“badzcie zdrow.”
“בְּנֻ הָאָרֶץ”.
“budujcie kraj.”
הֶעֱבִירֻ אֶת יְהֻדֵי אֶתְיֹפְּיָה מִן קֵן אֶל קֵן. מִן זֶה אֶל זֶה.
מִן כֹּה אֶל פֹּה. מִן הֹן אֶל הֹן. הַחַיִּים וְהַמָּוֶת בְּיַד הַכֹּחַ.
הַשִּׁיר וְהַשֶּׁבַח בְּיַד הַכֹּחַ.
כָּל מַה שֶּׁבָּא לִי מִכֹּחַ
אִמִּי שִׁמְּשָׁה לִי חֹמֶר גֶּלֶם. מְצֻיָּן מַעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתִי אֲנִי מִתְחָרֵט. הֹצֵאתִי
סֵפֶר כְּתִיבַת אָדָם. “הֹמֹגְרַף”. לִדְבָרִים שֶׁבְּרֶגֶשׁ. מְצֻיָּן שֶׁעָשִׂיתִי זֹאת מֵחֲרָטֹת.
מִגַּעְגֻּעִים. מִזִּכְרֹנֹת שֶׁאֲנִי זֹכֵר. מִדְּבָרִים שֶׁאֵין לְהָשִׁיב. מִיסֻדָם שֶׁל
אִמִּי. מֵחַיִּים מֵאִיר מִשְּׁמוּאֵלַאק אַחַי מֵאֲחֹתִי לֵאהטְשֶׁה.
כְּמוֹ אֶצְבְּעֹת חֲשִׁישׁ מְסַמֵּם, גַּם אֶצְבְּעֹת אֹר מְסַמֵּא
דְּבָרִים. אֶצְבְּעֹת אֹר נֹפְלֹת. אוּרִי לִיפְשִׁיץ קֹרֵעַ בְּכֹּחַ
אֶת הַמַּעֲטָפָה, מִבְּלִי לְחַכֹּת לְפָתְחָהּ מִצַּד
הַדֶּבֶק.
אֹמְרִים לִי: "קַח אֶת נְיָרֹתֶיךָ מִכְתָּבֶיךָ תַּצְלֻמֶיךָ
וְכָל לְכָכֶךָ,
וֶאֱרֹז אֹתָם לִ’גְנָזִים'".
עִכַּבְתִּי וְעִכַּבְתִּי.
כְּשֶׁפָּתַחְתִּי חֲבִילָה, יָצְאָה מִתַּרְדֵּמָה
מִשְׁפַּחַת מַקָּקִים צְהֻבִּים. כֹּשֶר הִמָּלְטֻתָם
אֶפֶס. לֹא חֹרֶף אֶחָד הִתְחַבְּאֻ, הִתְחַפְּרֻ,
בִּהְיֹתָם דֹּמִים לְאֹתִיֹּת, הַדֹּמֹת לְמַקָּקִים.
הֹצֵאתִי מִבֵּין הַצִּפָּרְנַיִם שֶׁל בֶּן יַעֲקֹב מִ“גְּנָזִים”
נְיַר שִׁיר. רָצִיתִי לְהָצִיץ עֹד עַל
"שִׁירַת הָעֹף וְהַנֹּף
זֶה אֹתוֹ עֹף". אַךְ הַשֻּׁרָה נִמְלְטָה כִּלְטָאָה. וְשָׁכַחְתִּי.
כְּמוֹ כֵן טַעֲנַת אִמִּי שֶׁלֹּא כָּתַבְתִּי הַבַּיְתָה. בְּוַדַּאי שֶׁכָּתַבְתִּי.
עַכְשָׁו אֵינִי כֹּתֵב. כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה
הַחֲבֵרָה שֶׁלִּי הַמֻּגְבֶּלֶת, שֹׁשַנָּה:
“אֲנִי נֶאֱמָנָה, אַךְ אֵין לִי לְמִי”.
זֶהֻזֶה. יֹם קָשֶׁה. עַכְשָׁו בִּמְיֻחָד שֶׁיָּצָאתִי הַחֻצָה.
אֶחָד יַנֻאַר בָּא, לְהִתְיַבֵּשׁ מִיֹּם כִּפֻּר, הֶעֱמִידֻ פִּגֻּמִים
סְבִיב הַבַּיִת לְשַׁפֵּץ קִירֹת, הַבַּיִת כְּיֶלֶד מְגַדְּלִים
וְהַקִּירֹת כְּטִיחַ מְגָרְדִים. הַיֹּם אֶחָד יַנֻאַר 1985. לַעֲשֹת מַעֲשֶׂשֶׁהֻ.
הַמַּפְחִיד בְּיֹתֵר זֶה מַיִם מִשְׁתַּכְשְׁכִים בֵּינֵיהֶם
עִם אֵיזֶה סֹד. כָּרֶגַע, בִּ-8 וְעֶשֶׂר בַּבֹּקֶר, הָיְתָה רְעִידַת אֲדָמָה.
הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בָּחֳמָרִים שֶׁל אִמִּי וּבָחֳמָרִים שֶׁל אָבִי. מַרְשִׁים לִי.
אִמִּי שִׁמְּשָׁה לִי חָמְרֵי דְּבָרִים. כָּתַבְתִּי עַל עִיר וְעַל אֵם.
יֵשׁ אָדָם. אֲדָמָה. שָׂפָה. כָּרֶגַע עָבַר עַל הַשֻּׁלְחָן מַקָּק גָּדֹל. לָט וְנִמְלָט.
יַפְסִיד אֶת הָאֲדָמָה –
הַשָּׂפָה תַּחֲזִיר לוֹ.
יַפְסִיד אֶת הַשָּׂפָה – הָעֲרָבִית-מִצְרִית תַּחֲזִיר לוֹ.
אֵינֶנִּי יֹדֵעַ מִיהֻ. מַהֻ. אֵיפֹהֻ.
אֲבָל אֲנִי אֹהֵב אֹתוֹ.
עֲשָׂרָה בְּטֵבֵת תשׁמה.
בֶּן יַעֲקֹב מֵאֲגֻדַּת הַסֹּפְרִים סָגַר, לָקַח וְהָלַךְ.
אִם הָעֹלָם הֻא בַּיִת.
אִם הָעֹלָם הֻא נֶעְלָם.
זֶה לֹא מֹסִיף טֹב.
זֶה מֹסִיף גָּרֻעַ.
הַמִּילְיַרְדִּים שָׁנִים שֶׁהָיֻ
וְהַמִּילְיַרְדִּים שָׁנִים שֶׁיִּהְיֻ,
וּבָאֶמְצַע הָעֹלָם הֻא בַּיִת,
זֶה מֹסִיף גָּרֻעַ.
יֵשׁ לוֹ עַיִן אַחַת רֹאָה וְאַחַת עִוֶּרֶת.
אָז יֵשׁ לוֹ אֶת הָעֹלָם.
רַק אִם עֹצֵם אַחַת –
עֵין אַחַת יֵשׁ, עֵין אַחַת אֵין.
כָּל דָּבָר כָּבֵד נֹצָק לַכֹּבֶד
שֶׁל כַּדֻּר הָאָרֶץ. לָעֹמֶק מִשָּׁם.
כְּמוֹ שֶׁהָיָה לִי
רְעִידַת אֲדָמָה בִּ-8.10 בַּבֹּקֶר.
נִשְׁמְעָה בְּסֻלַּם רִיכְטֶר מִמֹּקֵד
יָם הַמֶּלַח וְהַדֹּמָה לְעָצְמַת
פֶּסֶל הַבַּרְזֶל שֶׁל יְחִיאֵל שֵׁמִי שֶׁנִּעְנַעְתִּי וְנִעְנַעְתִּי וְנִזְדַּעְזַעְתִּי.
מְתַכְנְנִים קְבֻרַת הַמֵּתִים בֶּחָלָל. הַמְלַוִּים יִהְיוּ הַלַּוְיָן. מַחְשְׁבִים. יֵשׁ כַּוָּנָה.
הִנֵּה הַמַּצֵּבָה. הִנֵּה הַחֹל. הַחֹל חָזָק כְּמֶשִׁי. הָיִיתִי בְּבֵית קְבָרֹת.
רֶגֶל אַחַת בָּאָה, רֶגֶל אַחַת
חֹזֶרֶת. הִנֵּה הַחֹל הִנֵּה הַקֹּל.
הֱיֻת זֹאת לֹא קַיֶּמֶת? לֹא מְנַגְּנִים.
רָאִינֻ אֶת הַגָּמָל הַגָּדֹל הָעֲנָק
אֶת הַגַּלְגַּל הַגָּדֹל שֶׁהֵרִים
אֶת הַנָּהָר הַגָּדֹל בַּצַּוָּאר
אֵיךְ זָרַק אֹתוֹ הַחֻצָה.
יד חשון – ג אדר תשמה, 10 נובמבר 1984 – 24 פברואר 1985
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות