רקע
אברהם שמואל שטיין
נשים יהודיות בחיי סופרים אמריקאים

“דבר” 2 בדצמבר 1960


אם עשוייה ביוגרפיה לשמש מפתח לנפשו ולסודות יצירתו של סופר, הרי שיש מן החידוש בביוגרפיה החדשה של תומאס קלייטון ווּלף1 שיצאה לאור זה מקרוב2 כתובה בידי “סוכנתו” הספרותית אליזבת נואל. המחברת מנסה לעמוד על אישיותו, אופיו הפרוע, מזגו המסוער ומדניו עם הבריות, ועם זאת אין היא פוסחת על פרק נכבד בעולמו הרוחני – שנאת היהודים שלו, שהיא מבקשת לתרצה וליישבהּ.

יחסם של יוצרים לעם ישראל (וולטר, דוסטוייבסקי, ורבים אחרים) הוא בגדר של חידה. עִתים חזון פסיכולוגי מורכב ומלא סתירות – וספק אם מצוי הסבר רציונאלי לשנאת היהודים שלהם. הנה, דרך דוגמה, כותבת המְחַברת, שבבואו מהדרום לניו-יורק נתעורר בו, בוולף, רגש של סלידה מן היהודים, בדומה לרגש המתעורר בכל איש-כפר בבואו לעיר. אך האומנם גזירה היא, או חיוב-המציאות, שכל בן-כפר ייתפס בבואו לעיר לשנאת יהודים?

אחד הפרקים הנאים בספרה – עניין אהבתו הגדולה, העזה לאלין ברנשטיין.

הנה-כי-כן אהב הוא בכל להט נפשו אשה יהודיה דוקא, יהודיה בעלת הכרה, והיא קשישה ממנו בי"ט שנים, אשה נשואה ואם לשני ילדים. רבה ועמוקה היתה השפעתה של אשה זו עליו, לפי שהיא, האמנית רחבת-הדעת, עוררה בו, בקַרתָּן המוגבל, את כל הטוב שבו כאדם וכאמן יוצר. היא סבלה ממשוּגותיו, אך קיבלה הכול באהבה, לפי שחשה ועמדה על גדולתו גם בטרם יזכה להכרת הכלל. ואילו לו – היתה היא עדות חיה ונאמנה לכוחו ולכושרו: אהבה רבת-סבל ורבת טעם.

בעלת הביוגראפיה מתארת את אורח חייו הפרוע בניו-יורק, עבודתו כמורה ומרצה, פגישותיו עם סטודנטים יהודים – הסטודנטיות היהודיות נצטיירו בדמיונו הקודח – כותבת היא – כיצורים אכזוטיים, שהנה זה עתה באו מן המדבר ומרחבו ולהטו בהן.

אכן, אין הוא, וולף, הסופר הלא יהודי היחידי שלא הבין ולא השיג את היהודי שבמציאות, שהיה לו כחידה, ולפיכך נצטייר בדמיונו בצורה מעוּותת.

ממוצא גרמני היה ומעריץ תרבותה של גרמניה, נתפס תחילה גם להערצת הנאצים – “להכעיס”, להרעים ולהקניט את ידידיו וקרוביו, הליבראלים והדמוקראטים. ואולם, משביקר בגרמניה – נחרד מאוד, ואז כתב דברים בוטים וחריפים על “הצרעת הרוּחנית המרעילה עד מות אומה חזקה ואצילה”. במקום אחר מתאר הוא תמונה של התעללות בריונים נאצים ביהודי הנוסע ברכבת מגרמניה לצרפת. והמעשה, בעיניו, כבגידה בכל האנושי ושקיעתו, בהפיכתו ליסוד החיה.

העולה מדבריה של מחברת הביוגראפיה הוא, שהיתה בו, בוולף, הרגשה כפולה ביחסו ליהודים – משיכה ודחייה, כאחת.

פרוע היה בחייו ופרוע בכתיבתו, לשונו – שפעי-שפעים של סער ולהט, ואך עורך כתביו (מקסוול פוירקינס) עשה לניפּוּיָים ופתח להם שבילים בקהל הקוראים. בן ל"ח היה במותו, נפש אמן אכולת-יצרים ושסועת-ניגודים והוא כהר-געש הפולט להבות אש ותמרות-עשן…



  1. Thomas Clayton Wolfe (1938–1900), סופר אמריקאי מצפון קארולינה. ב–1925 פגש את אלין ברנשטיין, עמה ניהל פרשיית אהבים ושלה הקדיש את ספרו “הבט הביתה, מלאך”.  ↩

  2. Thomas Wolf, A Biography by Elizabeth Nowel. Doubleday.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35588 יצירות מאת 1818 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!