רקע
לאופולד לעף
רשויות, מכתמים וכתבות
mנחלת הכלל [?]
vעיון
פרטי מהדורת מקור: ירושלים; תרצ"ח

 

אל הקורא

זה מכבר ידועות לי ה“רשויות”, אשר בהן פותח ידיד ורב חביבי רא“ח לעף את דברי האזכרה שלו ביום אספת החברה הקדושה שבקהלתו בז' אדר בכל שנה ושנה, כי כמה מהן נדפסו ובאו יחד עם ההספדים ההם בחוברות בודדות. אבל עצם דברי ההספד נכתבו ונאמרו בשפה זרה, בשפת ההונגרים ועל ידי כך לא הגיעו לידי חובבי וקוראי הספר העברי לא הם ולא רשויותיהם העבריות. לכן שמחתי שנתגלגלה הזכות לידי, וקבלתי מאת בנו של הרב הנ”ל – הוא אשר נקרא בשם אבי זקנו: ד“ר ליבש (לֶאופולד) – אוסף של “רשויות” ונוסף עליהם עוד כמה “מכתמים וכתובות”, שרובם נכתבו על ידי אביו נ”י ומקצתם על ידי אבי זקני ז“ל. בתוך האוסף נמצאים גם “שירים והעתקות” (כלומר: תרגומים) מאת ר' ליבש ז”ל, כמו כן חרוזים קצרים, קולעים אל השערה, שהופיעו בשעתם ב“בן-חנניה”, אבל לא נודעו ברבים, כי מפוזרים הם ואין איש מאספם הביתה, טוב עשה איפוא המאסף אשר קבצם למקום אחד.

והנה על ידי אחד ממכבדי הרב לעף, שנמצא בירושלים ועל ידי תמיכה מיוחדת, שהגיעה לידי ממקום מושבה של משפחת לעף, היא העיר סֶגֶד, עלה בידי להוציא לאור את האוסף הקטן הזה, אשר בו נמצאות ה“רשויות” כלן, חלק חשוב של הכתובות שעל גבי מצבות ורובם ככלם של שירי ומכתמי הרב ל. לעף ז"ל.

בנוגע לתוכן ה“רשויות” שנאמרו לפני ההספדים – ההספדים גופם כעין “דברי הימים” הם של אנשי הרוח, האמנות והעבודה הצבורית, שקמו בישראל במשך יותר מיובל שנה – אין להרבות בדברים: הקורא המבין בעיניו יראה, שבכמה מהן נמצאים רמזים דקים למאורעות הזמנים, אשר בהן נאמרו, – לכן חשוב שעל ידן נרשמה שנת חבורן. חשיבות מיוחדת נודעת לכמה מה“כתובות” הן של האב והן של הבן, אשר בהן מתוארים אישים מבין אנשי המדע והספרות הידועים בכל חוגי היהדות, או אנשים מעסקני הצבור במדינת הונגריה.

ר' אברהם חיים המכונה עמנואל לעף ידוע בעולם היהודי כאחד מגדול המדע היהודי והכללי. אבל לקהל הרחב כמעט לא נודע, שבר“ה של שנת צ”ח נמצאו לו ששים שנה מאז הוא משרת ברבנות ושהוא עושה בקהלתו ובחיי היהדות במדינתו את פעולותיו המרובות והמסונפות. אף מעטים הם שיודעים, שלאיש הזה המחונן בכשרונות נעלים, יד לו גם בשירה ובמליצה העברית. תבא נא חוברת קטנה זו ותעיד עליו ועל פעולותיו אלה, שהן יוצאות אמנם מגדר עבודתו המדעית, אבל הן שייכות לעצם האיש ולהכרת האישיות.

רא“ח לעף עומד כעת באמצע עבודה מדעית גדולה: הוא כותב ספר על ה”מינרלוגיה של היהודים" (דוגמת ה“פלורה” שלו). מי יתן ונזכה לראות את הספר הזה בקרוב, ומי יתן והמחבר הנכבד יראה את השפעת עבודותיו המדעיות, כשהן פועלות גם בחיי עמנו, ההולכים ומתחדשים בארצנו, לאורך ימים ושנים.

ירושלים סוף תשרי צ"ח. ש. קליין

בע“ה. י' טבת תרצ”ז לפ"ק

ברב שנים נתקבצו ונתרבו תחת ידי הכתובות אשר קצתן חבר אא“מ זצ”ל וקצתן פי עטי, וספחתי אליהן מבחר רשויותי, כי אף שכמעט נשכח המנהג להתחיל ברשות כשדורשין ברבים, אא“מ הנהיג להתחיל בה כשדרש שלא לפני קהלו ועדתו, אלא בקהל אחר או לפני בני הח”ק בפרט ביום שמת בו מרע"ה, ואני בעניי נהגתי אחריו קודם ההספד של ז' אדר, אשר כנהוג אנו מספידים בו בכל שנה ושנה את גדולי עמנו ששבקו חיים לעמנו בשנה ההיא.


והנה שתיהן – הרשויות והכתובות – אינן מאריכות ואינן מרבות בבתים ובחרוזים. כי מנהלן פתגם הראב"ע, שהצח הוא הקצר. ואני מקוה שכותבי כתובות של מצבות ילמדו, שאין טוב להאריך בכתובות כאלה, כי קריאתן קשה לשכחה ולא תארכנה יותר מדאי, שלא להטריח על הקורא בעברו בבית החיים.

הק' אברהם חיים המכו' עמנואל לעף

 

רשויות לז' אדר

א תרמ"ג

ברשות האל הגדול הגבור והנורא גומל חסדים

וברשות אנשי החברה הקדושה אשר פה נועדים

האל יברך אתכם באחדות ולא תהיו נפרדים

אתחיל לדרוש בדברי תורה הנחמדים

בשרשרות זהב יהיו נצמדים

יהיו לרצון אמרי פי ובידכם יהיו לאחדים

ב תרמ"ד

ישישי עם עשות טובה מרוצתם

וראשי עם מבקשם בחכמתם

הלוך כל עת בדרכי אל תשוקתם

להנהיג עם להישיר את נתיבתם

להשתתף בחבת לב בצרתם

בשפלותם ודלותם וגלותם

בני חברא ברוב שיחם ותוגתם

מבכים חללי עמם ומכתם

מבכים את חרון אמים ואימתם

ומי יוכל לספר כל תלאתם

אשר הכו ידי זרים יחידתם

לכסות את פני תבל ברשעתם

חסידי אל בחול טמנו גויתם

אבל דע כי בעת שוב לאדמתם

גאלם צור והזריח גאלתם

בגן עדן יהי סתרם וסכתם

לרום עלו ושם כבוד מנוחתם

בצל צורם עדי יאיר אפלתם

אמן

ג תרמ"ה

ברשות האל הגדול אשר לו האדרת

משלם לאדם כפעלו גמול ומשכורת

ברשות חברת קודש מצות שדי זוכרת

בתם לבבה טוב גומלת ולא מתפארת

ברשות כל הבאים באוזן קשובה בלתי סוררת

ברשות כל נשמה טהורה לרום שחק חוזרת

וברשות התורה הקדושה תהיה מלתי נגזרת

אפתחה למשל פי שלא תהיה אמת נעדרת

להיות אמרת השם ענקים לכם עלי גרגרת

בלבבכם נקשרת ולראשכם עטרת

יזל כטל שיחי ויערב לפני צורי כקטורת

אמן

ד תרמ"ו

ברשות בורא הכל יוצר תולעים ופילים

ברשות התורה הקדושה מחכימת כסילים

ברשות אנשי החברה נבונים ומשכילים

גומלי חסד והבל לא מהבילים

הולכי תמים ומאשרי שבילים

אפתחה פי בדברים מועילים

להזכיר לובשי אפוד ומעילים

בזכרי אותם אחזוני חילים

תהמה נשמתי בקרבי כחלילים

השם ישלם להם בעולם התגמולים

בהשקט ובטחה במרומי זבולים

אמן

ה תרמ"ט

ברשות אחד ואין שני גם בן וזוג אין לו

יקר ותפארה לו ערפל סתרה לו

שרפים ממעל לו שמי רום זבול לו

ברשות נאמן בית אל תורתו אל הראה לו

ברשות מורשת עם אל אשר האל נראה לו

ברשות מעט העמים כתועפות ראם לו

ברשות חבר נעים קדוש יאמר לו

ברשות כל ישיש תמים שבן זקונים הוא לו

ברשות כל הבא הנה צדקה תחשב לו

ברשות כל שוכן דומה אשר חלף הלך לו

אשר עלה רומה ושב ורפא לו

אפתחה פי ישמע כל אשר רוח לו

אוהב תורה אוהב את המוכיח לו

יהי לרצון דברי וכל חך יטעם לו

הצור אל יעזבני על זה אתחנן לו

שדי יעזרני אשרי כל חוכי לו

אמן

ו תר"ן

ברשות אל ישרון רוכב שחקים בגאותו

שרפים ואופנים משבחים לעומתו

ברשות אבי חוזה אשר לא קם תמורתו

ברשות כל שוכן עפר מתוקה תנומתו

אשר דיין האמת משובב נשמתו

ברשות גומלי טוב עם האבל ביום מחתתו

עוזרים לדל בעת על לחיו דמעתו

ברשות קהל הקודש האל ירבה שמחתו

אדבר במר רוח ברוב שיחו והמיתו

לקונן על פרצות הדור מי יעלה ארוכתו?

מי יאיר חשבו ויגיה אפילתו?

יהיו לרצון אמרי פי לפני מגן ישראל וצנתו

אמן

ז תרנ"ב

ברשות שמיו תכן בזרת אשר לו כל ברך כורעת

ברשות פליטה הנשארת התורה ממרום נובעת

ברשות אומה נפזרת אשר קרנה נגדעת

ברשות חברה דל עוזרת באוזן קשובה שומעת

כל דרכה לנו עטרת שמשה לא תהי שוקעת

ברשות כל רוח נשברת שהיא מרורים נשבעת

אפתחה פי להזכיר חדשים גם ישנים

לעורר לבבות ולקונן על גדולים ורבנים

על משכילים ומנהיגי הרבים הנבונים

יהיו לרצון אמרי פי לפני שוכן מעונים

אמן

ח תרנ"ד

ברשות האל הגדול אשר אין לו תמונה

ברשות הוד תורת קדשו, בהר סיני נתונה

ברשות חבר הקודש אשר דת אל צפונה

בלבבו, יראת שדי וכל מדה הגונה

ברשות ראשים וטובים אשר להם תבונה

ברשות שומע מוסר בלי אף ותלונה

אקונן ואספוד גדולים – בעפר טמונים

הוו נא אמרי תהלה לשומר אמונים

אמן

ט תרנ"ו

ברשות ממעל לו עומדים שרפים

בורא אדם וצונה ואלפים

ברשות קדמה בנוי לששה אלפים

ברשות אבות העולם אל עמם נאספים

ברשות מנהיגי החברה טהורים וחפים

עושים חסד עם חולים עם כלים וספים

מפזרים ונותנים לאביון זהבים וטרפים

ברשות כל הבאים פה לעת ערב ונשפים

אשמיע דבר השם מתנוצץ כרשפים

יהיו נא אמרי לחככם מתוקים

להיות זכרוני צדיקים בלבבכם חקוקים

אמן

י תרנ"ז

ברשות אל שדי לא נודָעו עקבותיו

ודבר קדשו שנטע בנו מסורותיו

ברשות כל אוהב תורה מורָשַת אבותיו

ברשות כל מי שֶכָּלוּ ימיו ושנותיו

וּלְמרום עלה שם יִשְלָיוּ משכנותיו

ברשות חבר קדוש הסופר גלגלותיו

וַאֲבוֹי! ראשו לא ימצא שומר משמרותיו

אפתחה פי-לבי ים מלא על גדותיו

ואקונן על נדיב שפזר רבבותיו

אב עניי ישראל חומל על אלמנותיו

וַאֲמָרֵר על כל יקר שהקדיש שנותיו

להגות בתורה לקרוא לָחָכמוֹת אחותיו

אוי! לגנו ירד דודי ליקט אשכלותיו

איך אֲנחם דור יתום ששבֵּר קַשְתוֹתָיו?

במעון קדשו שומר אֵת שלוש מפתחותיו

את פְרָצֵי עמו הוא יגדור מֵרוב מעלותיו

אמן

יא תרנ"ט

ברשות בורא כל שרף, קדוש קורא זה אל זה

אליו כל תחנה ותפלה עולה מן הבית הזה

ברשות מורה צדק אשר קיים והעליתם את עצמותי מזה

ברשות נוחי עדן אשר נאמר אליהם מחנה אלקים זה

ברשות ראשי החברא על חסדם בבית עולם עד הגל הזה

עושים צדקה לקיים כל העֹברים על הפקודים יתנו זה

ברשות המתאספים פה, אשר נתן לי אלקים בזה

כלם באו לבכות ולספד ולאמר: אֵבל כבד זה

חבל על דאבדין! נשמע שמותם ונדע מי הוא זה ואי זה

נקונן עליהם לעשות להם את כל הכבוד הזה

מֵתֵי היהדות משני עבריה מזה ומזה

מעבר הלאומי שנתחדש מקרוב בדרך העם הזה

ומעבר הדתי עבר התורה אשר נאמר כי הוא זה

אל תאמרו נא: מה בצע? כמות זה כן מות זה

כי אין להם תמורה על כל אחד ואחד נאמר: הנמצא כזה

תשמעו ותוסיפו לקח ותאמרו אכן יש אדני במקום הזה

אמן

יב תר"ס

ברשות יוצר הכל רוכב ערבות

רב אונים וגדל כח זוכר חסדי אבות

מזריח לישרים אור בקר לא עבות

במרומיו עשה שלום לעמו משמיע שלום


ברשות תורת אל המזוקקה שבעתים

משיבת נפש ומאירת עינים

משמחת לב ומחכימת פתאים

כל פקודתה שלום וכל נתיבותיה שלום.


ברשות בחירי ישורון הישישים

חכמתם לטובת עמם מקדישים

תורה וגמול חסד לדור אחרון מורישים

כרתי להם ברית שלום כי מעשה הצדקה השלום.


מנחלת האבות אביעה ללבבות היום באבל משולבות

צוחה ברחֹבות על נפשות השבות אל בקר לא עבות

אל אבותיהם באו בשלום עלו אל ארץ החיים והשלום.


נכמרו רחמי באש ולהבים

עת אזכרה אתכם בנהי ואהבים

לארץ ירדתם לרום אתם שבים

מר יבכיון מלאכי שלום תנוחו על משכבכם יבוא שלום.

אמן

יג תרס"א

ברשות שם לים ערפל חתלתו

כוכבי בוקר מרננים תהלתו

ברשות עבדו זקן ביתו

לא ידע איש את קבורתו

ברשות תומכי תורתו

שומרי אמונתו

ברשות זקני עדתו

יודעי צרת עמו ואנחתו

ברשות חבר קדוש מפזר צדקתו

אשר אסף היום את אסיפתו

על אבדת עמנו מוריד דמעתו

כי אבדת ישראל היא אבֵדתו

על שבר בת עמו ממרר בכיתו

ומר בוכה על שריפתו

על צבי ישראל – נושא אלומתו

לעלות מעולם זריעתו

ולשוב אל עולם שלותו

כי משם ירדה יחידתו

חכם בעת פרידתו

מי יתן לנו תמורתו

כל שומר דרך צורו ומצותו

נזכיר בחבה היום נשמתו

כי אֶל חיי עד מסלתו

שם לכל חלי תרופתו

הרמתה תשובתו

והיה כבוד מנוחתו

בקבר תנומתו

וממעל לארץ תקותו

נשמע משבחם מקצתו

וכל מאזין יצא ידי חובתו

אמן

יד תרס"ו

ברשות אל בימין טפח

שמי מרום ונוטם

ברשות כל אנשי חברא

כללם ופרטם

בצר לבי דמעי הן

עלי לחיי שחטם

אקונן על חסידי אל

יקר רוחם בהטם

גדולי עם אשר ידי

בעת צאתם לקטם

אצייר את הדר רוחם

אשר ידי חרטם

ואזכירם להתרפא

בטוב צרים ולוטם

ומקצת שבחם אגיד

ולא את כל פרטם

לגנו בוראם ירד

ומגנו שמטם

והשיבו לעת ערב

כסותם ועבוטם

והקיצו ושם צורם

מעיל אורה יעטם

והוא דיין אמת לכל

וכמשפט שפטם

אמן

טו תרס"ז

ברשות צור עולמים בורא עולמות שנים

ברשות תורתו המונעת חבול רכב ורחיים

ברשות החברה נותנת צדקה מנה אחת אפיים

גומלת חסדים במרוצה ולא בעצלתיים

באנו אל מקדש מעט עתה, בין הערביים

לשׂא נהי על לוחות הברית שנשתברו פעמיים

לספוד לכל גדול בישראל ולכל איש הביניים

לכל מנהיגי הדור וחכמיו בעלי כנפיים

בחורי ישראל ותפארתו שקטנם עבה ממתנים

אשר שבו למרום אל אור מזוקק שבעתים

אקונן עליהם במר לבי ותשמענה אזנים

אמרר בבכי אבכה עליהם בכי אגלים

על אדירי התורה דמעות תזלגנה עיניים

תזלנה דמעותינו עד אשר יחסרו המים

תוגת לבבנו רחבה רחבת ידים

חם לבי בקרבי יקד יקד כיקוד מעים

תזרח להם שמש צדקה כזוהר צהרים

יהנו מזיו השכינה כמלאכי שמים

ואת אביליהם ינחם מנחם ציון ובונה ירושלים

אמן

טז תרס"ח

ברשות האל הגדול, חי העולמים

מחיה שוכני עפר, ומקיץ נרדמים

ברשות התורה הקדושה העומדת כל הימים

משיבת נפש כל ההולכים בתמים

ברשות חברת קודש הגומלת חסדים

הלא כל מפעליה טובים ונחמדים

אפתחה פי בעזרת חונן דעת

להטיף אמרים אל אוזן שומעת

זה אלי ואנוהו ארומם אלהי אבי

יהי נא לרצון לפניו מיטב הגיון לבבי

אמן

יז ער"ת

ברשות אל רם ונשא מעורר ישני קבר

אשר אנוש גולל עליו תקוה ומבטח ושבר


ברשות תורת ישורון התמימה מכל עבר

אוהביה יעשו חיל אף יעלו אבר


ברשות כל נשמה טהורה בזיו שדי יושבת

ומי ששון ממעיני הישועה שואבת


ברשות העדה היקרה בחבלי שלום משולבת

ברשות החבורה הקדושה לעשות חסד אוהבת


אפתחה פי לכבוד נזר עמנו ואטיף אמרים

יהיו לרצון אמרי פי לפני יוצר הרים

אמן

יח תגע"ר

ברשות מחולל שחקים באמירתו

ונעלם בגובה רום מעלתו

ברשות קהלי בקודש שָת יסודתו

ותורת אלהיו חבל נחלתו

ברשות כל החבר אך טוב פְעולתו

לרחם אֲמֵלל יחיש בחמלתו

לבקר בבית הדָוֶה ברעתו

ביום סָבֲבוּהוּ ציריו ואנקתו

לְלַוֹת עמיתו עת בוא פטירתו

ולשמור בחסד רגבי שכיבתו

יהיו לרצון אמרי פי לפני צורי אשר אין קץ לתבונתו

אך אליו אשא נפשי כי יראתי מהביט אל תמונתו

אמן

יט תרע"ה

ברשות בחר בישראל לסגולתו

אין חקר לתהלתו

ברשות קדושת תורתו

ותעלומת דתו

ברשות כל נשמתו

שוכנת בנועם גִנְתוֹ

ברשות חברת קודש יקירי עדתו

גומלי חסד עושי צדקתו

אפתחה פי להטיף מלתו

ללקט עמרי

יהיו לפניו

לרצון אמרי

אמן

כ תרפ"ב

ברשות אחד ואין שני

גם בן וזוג אין לו

ברשות חבר קדוש

כתועפות ראם לו

ברשות כל לב מבין

בתורה יד ושם לו

ברשות כל מנהיג חבר

הצור ישלם לו

ברשות כל הבא הנה

צדקה תחשב לו

אפתחה פי ישמע

כל אשר עוד חך לו

הצור אל יעזבני

אשרי כל חכי לו

אמן

כא תרפ"ד

ברשות בורא רוח ויוצר ההרים

ברשות תורת קדשו עֲדִי כל צוארים

ברשות אנשי חברה בחבה נחברים

בעבֹתוֹת החמלה הלא הם נקשרים

ברשות ראשי עדה נעימים מובחרים

ברשות שוכני עפר ישיני קברים

אפתחה פי אשמיע לאזן מוסרים

על צבי עם ישראל בחירי הגברים

הוי אשר על פי שדי לְמות נגזרים

דִבְרֵי לִבִּי עתה לכלכם נמסרים

ולבבכם יפתח לדִבָרַי השערים

אמן

כב תרפ"ה

ברשות תורה קדומה

לעם אל היא תקומה

ברשות אומה עגומה

מדגלות איומה

ברשות כל שוכן דומה

נפשו ברום רדומה

שדי שוכן ברומה

הרים אותן תרומה

מעצה הסתומה

איש לא הבין מאומה

מימות חוה גרומה

המות וחתומה

תקות חיים גדומה

אריגתה פרומה

נרחקה ואטומה

נגד הצור תרעומה

יודע תעלומה

הצדק דינו נקומה

פת ישראל צנומה

אך הרשעה פטומה

אין לשומר תנומה

כי לו התעצומה

אמן

כג תרפ"ו

ברשות צור ישראל

במים לו שבילים

ברשות תורת קדשו

מחכמת כסילים

ברשות צווייה

דרכנו מגבילים

ברשות ראשי חבר

אין בהם בדילים

בכל חסדי האמת

להתעמל רגילים

על צרכי הצבור

מלאכתם מבטילים

נספוד בדמעות

בלי הכות חלילים

על מתי ישראל

בכל ארצות הגלילים

אשר שבקו חיים

בכירים ואפילים

כולנו על מותם

אמללים מאבלים

פרחו נפשות טוהר

עת נשרפו גוילים

כזוהר יזהירו

מאירים ומשכילים

יקומו תחתיהם

מגינים ומאהילים

כי הנה אנשי חמס

כל הון יקר מזילים

מעולם עלינו

עקב רב מגדילים

נצרפנו בצרות

כמו בעלילים

מתַי ספי רעל

בצמיד פתילים

או אימתי נשכח

שצרינו פלילים

עודם את עמנו

מכל טוב מבדילים

מתאוים שנהיה

ערירים ומשכילים

בכל זאת עלינו

אל בית האצילים

ינחמנו צור שדי

ברננה וגילים

נשיר תודה למנצח למשכילים

אמן ואמן

כד תרפ"ט

ברשות בונה מעלותיו ברום זבולים

כתי אראלים ישבחוהו בהלולים

מלאכים מאש וממים בלולים

ברשות שוכני עפר לחמה משולים

ברשות חבר קדוש זקנים ועולים

אקונן בחירים הרים התלולים

ראשי עם קודש נשיאים הסלולים

אשר העלו פנינים מעמקי מצולים

על ברכי התורה מעודם גדולים

בין טובי עמנו ומוריו כלולים

אך עתה בצלו של מות צלולים

בעזבם החיים אנחנו שלולים

נברך הדיין שם לים גבולים

יהבינו עליו כולם הם גלולים

לפניו ביראה נעבד ופלולים

כה תר"ץ

ברשות קונה הכל הליכות עולם הליכותיו

על יד נאמן ביתו הודיע לעמו חקיו תוכחותיו

ברשות חבר קדוש אשר התאספו זקניו ורבותיו

אקונן על צבי ישראל בכל מקומות מושבותיו

על כל עוסק לשם שמים לכל דעותיו ושיטותיו

על אבדן עם עולם שה פזורה לכל מפלגותיו

על גפן ישראל כרם שדי שנגדעו דליותיו

על ארז הלבנון אשר נפשחו ענפיו ושוכותיו

עיני זלגו דמעות על הריסותיו ושוממותיו

ואשאל במר נפש: התבאנה עוד חליפותיו

לנחם עמנו הסחוף והדחוף ובוכה למשפחותיו

השם ירחם על עם קדשו ויגדור את פרצותיו

יגזור אומר ויאמר: הן בכורי הוא ארפא משובותיו

הצור יושיע את ישראל שלא תאבדנה עשתונותיו

ויחדש מהר מבצר ארצו ומגדל עמו יבנה לתלפיותיו

יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי ומחשבותיו

אמן

כו תרצ"ג

ברשות בורא כל עמקים והררים

ברשות הגומל חסדיו לבקרים

אפתח פי ואטיפה אמרים

שבים תאזינו ונערים

תקשיבו לבכי ושברים

על מותם – טמוני הקברים

מותם שד ואימה בחדרים

משכרתם תהי מאה שערים


נסע כמלקט העמרים

נקונן על מצדיקי הרבים התַיָרים

מגלי סתרי מדע יקירי הבַיָּרים

ועל אבדן אמנינו ראשי הצַיָּרים

אמן

כז תרצ"ד

ברשות מרחם דלי ארץ ומרומם עשיריה

בונה ציון ומפתח סגורי כל אסיריה

ברשות התורה חכמיה שלוחיה וציריה

ברשות חברה הקדושה מנהיגיה וגביריה

אדבר על חלי ציון עלי אבלה וציריה

שביתת כל משוש לבה כי נשמו דביריה

ונתעלפה ואיך תבוא נשמת חיים בנחיריה

עדי ישיר חִכָהּ בקול זמריה ושיריה

מעופפים בכל חוצות חצי קטב מריריה

וחרקו שן זאביה וינהמו כפיריה

אבוי על ציון שזרעה לבל תקצור קציריה

להרגיזה בכרמיה יבצור אחר בציריה

שמע נא אֵל תגדור פרצות זקיניה צעיריה

לבל תשלח ביד עתי כשלוח שעיריה

לבל ישרשו שרשה יקצצו אמיריה

אמן

כח תרצ"ו

ברשות בורא הכל חומר וצורה

ברשות תורת משה עדות ברורה

ברשות מנהיגים גבאי חבורה

ברשות אמת ישראל גולה וסורה

בעון הנהגת רשעה הארורה

המאבדה אותה השחתה גמורה

נקונן על אבדן גבורי גבורה

נאמנים ויחידים ראשים בשורה

הוי תחתם מי ימיר לנו תמורה

אהבתם בלבב תמיד זכורה

ובנפשם נפשנו לעד קשורה

עד יצֻוה העפר: קומה ועורה

אמן

כט 1

ברשות אלהי עולם הגומל חסדים

רופא שבורי לב ומקבץ נפרדים

ברשות תורת אל חי המזוקקה

מלמדת חסד משפט וצדקה

ברשות רבותינו בעדן נשמתם

לדורי דורים תופיע חכמתם

ברשות ראשי עדתנו מחזקי בדק

רודפי שלום ואוהבי צדק

ברשות זקני העדה הישרים והתמימים

יבלו שנותיהם בטוב ובנעימים

וברשות ראשי החברא הלא הם הגבאים

לגמול טוב וחסד יוצאים ובאים

ברשות בני החברא אשר פה נאספים

לשמוע דבר מוסר השכל נכספים

אפתחה פי לתת אמרי שפר

בעזרת האל כי אני עפר ואפר

יהיו לרצון אמרי שפתותי

לפני צורי וגואלי הבוחן כליותי

אמן

ל תרצ"ו

ברשות הבורא יתברך שמדותיו רזי רזים

ברשות חכמינו ז"ל שדבריהם לנו צירים ומרכזים

ברשות חבר קדוש ומנהיגיו לגמול חסד נאחזים

ברשות שוכני עפר טמונים בארונות וארגזים

ברשות עבד השם שמתורתו אין אנו זזים

אקונן על יחידי עמנו ביו"ד שמות משה נרמזים

מופתי דורנו הדל הוי! מארץ החיים נגזזים

אבל צלם מגין עלינו כצל גבוהי הארזים

יודעי בינה שחסומי שכלם בלי פגימה נשחזים

שמם וזכרם בעולם כלו בכירוז נכרזים

מפעליהם בחרוזי השיר כמרגליות נחרזים

על פטירתם דמעי עינינו כמים נפחזים

בכל קצוי ארץ אבליהם זרוים ופרזים

יהיו לרצון אמרי פי לפני צורי חכם הרזים

אמן

לא לועד הקהלות תרצ"ו

ברשותכם רבותי הנאספים לועד ולישיבה

אשר קראו אתכם לכאן אגרות הכתיבה

מקהל קדשנו ומכל קהלות הגליל והסביבה

גיורא יחד עם עירוני ויציבא

יעשו כולם כאחד לייחוד חטיבה

בשקט ושלוה בלי מהומה וקול מריבה

נועץ נא כולנו כאחים בחבה חביבה

נשאב ממקור התורה בשפעת שאיבה

ונאמר: צורנו צור ישראל את ריבנו ריבה

אם עזרך ותמיכתך לאמרי פי בא

יערף כמטר לקחי כרביבי זריבה

לא יבייש את הטפתי רעם העזיבה

אמן יענו בקול רם כל אסופי הישיבה

אמן

 

מכתמים וכתובות

פ“ט איש אחר מדע היהדות להוט לתמוך חכמי ישראל רהוט הרב ר' עמרם בכה”ר חנוך יהודה ז“ל קהוט נ' תרצ”ד


אהב עם הקדוש כי החזיקו לעם רם

החזיק בידי סופריו פונים אליו כדַברם

יסתירהו צור עולמים עליון לכל רם

יחיד דיין צדק בורא הכל ואב רם

בָרום יכין לו מדור לַצדיק לעמרם

שנבטל בששים ממלאכת שמים

קפץ במהרה לעזוב את החיים


*

אהובה ידידה מלאה תבונה

נעימה יקרה ודרכך אמונה

ידידות לבבך בלבי צפונה

כעצמך בקברך להשקיט טמונה

ונפשך בצל אל במרום שכונה

ותשבע שמחות בהקיץ תמונה


*


איש חרוץ חקו כִלָה

ימיו בעמל בלה

אוצרו בתם מלא

לנו את חסדו גלה

מגנו בתם תלה

את העני לא סלה

שב אל עלת כל עלה

פניו חנם לא חלה

כי עוד לאלוה מלה

*

אנה איש הרוח אהה פה ינוח רודף יושר

באל חי בטוח בחסדו שמח אוהב דעת

רמיה שנא לצדק פונה דרכו כושר

הדר אומתו ברב צדקתו חן נובעת

מנת טוב כוסו עדי יום מותו הון ועשר

הלא במאודו בכל עת ידו טוב נוטעת

כליל היופי בלי כל דופי מצא אושר

הלום גויתו ושם נשמתו עד מופעת

*

אנשי דמים נגדי קמים הביאו עלי רצח

אנא אלי אתה חילי שומר נשמתי נצח

ידי עולה שפכו לארץ חיתי

בחסדו יתן אל מיתתי כפרתי

*

אסָתר מעין אדם אך אמנה לא מתי

סוד אל שברי על ראשי אצלו משכני שתי

תורתו מה אהבתי נר אל רגלי היתה

רוחי שבה אל אלי אליו נפשי כלתה


*


אשתו בניו אף נאמניו

על איש עניו בוכים אין למו נחת

נאסף גילם אף סר צלם

גוע, אולם נפשו לא תראה שחת


*


 

ר' ישראל דייטש


אבן פנת מדע יורה

שֵרש יצר לענה פורה

מלב בן סורר ומורה

הוי הוי מי כמהו מורה


*


בעלה אל קברה הולך שחוח, בניה עליו נשטחו שטוח

איכה יקחו ממות מלקוח? נפשה במרום… מצאה מנוח


*


בפתע אל בור תצעד

וכל משפחתך תרעד

אמונתה לא תמעד:

בעדן נפשך תסעד

*


ברך את אל השמים על שושן וגם על חוה

נשמתו זכת כפים שבה אֶל אֵל כריח ניחוח


*


בשנת חֵרֻת

למספרם

בארבעים ושמונה

חרף נפשו

בעד ארצו

אחוז חרב היונה

סוחר היה

וכל ימיו

בחפץ כפיו בקש

טובת ביתו

במסחרו

בלי נפתל ועקש

*


בבואך אמרנו:

לניחום ילדת נפשנו המלטת: רפאים נעורר!

בצאתך אמרנו:

לחלי ילדת כצפור נמלטת בבכי נמרר!

*


בחדרי התורה הגה והטיף מוסר גן שנה

בעט ידו שם טוב קנה בעתו עט לרום פנה


*


בימי זקנה חפץ אין בם

יסרתי ואוסר

אשתי בני צדק קרבם

לבם חסד אינו חסר

חסדם היה לי מרקחת

עד רדתי אל אפר-נחת

אך נפשי לא חשקה שחת

אֶל מוצאה היא פרחת


*


בכה עובר לכאב גובר. אשת חיל

רודפת צדק מחזקת בדק יומם וליל

ילדיה אמנה לאישה נאמנה אך טוב עשתה

נפלה לקבר אהה לשבר מכיריה נעצבים

דמו בני אדם אך בשר ודם נקברו

למרום שחקים מעון צדיקים נפשה עלתה בין רגבים


*


בתי בתי

אתי אתי

עד בוא עתי

אמרתי תליני

הה שחתי

הוגה אתי

עד יום מותי

הוי כי קדמתיני


*


גבירה תמימה

יחידה בדורה

אהובה נעימה

אמונה חגורה

בבכי נמרר

ברדתה לבורה

ויזרח ויאר

לעולם מאורה

*


דרכיו נתיבות ישרים וצדקו בחדרי חדרים

אלהיו מקבץ עדרים בחנו בחיי בשרים

לצרפו וקרנו להרים לספחו לנפשות יקרים

במותו בקץ כל סתרים וזאת היא רפואת שברים


*


 

הרב ר' מ"צ פערלס

הונגריה העבריה על מות מטיף היא בוכיה

כי מלתו נפשה חיה עד יום עזב ארץ ציה

עד שוב עפר אל אדמתו

רוח אל חי אֶל קדמתו

סתרי תורה חקר הבין בספרים

ברום ימצא נואם ופתרון סתרים


*


ותבואנה בנותיה לבקר את קברה ותאמרנה

אמנו נעדרה אמנו היקרה

יום חשכה הוי וצרה יום מותך אם יקרה

מחריב ים בגערה שדרכו בשערה

יופיע הנהרה על נשמתך יקרה


*


זרע צדק אהב יושר

לבו רדף טוב ואושר

משפחתו תצור זכרונו

נועם עד יתן לו קונו

*


 

ר' אייזיק שטערן

חקרת דרשת פלאות ראית

הה מת, נכרת, למרום עלית

חקר חרק סתום פרש למען יזהיר כזוהר רקיע

צדק דרש אושר ירש ברום שמים ככוכב יופיע

(בן חנניה ח' ר"כ)

*

חכמה בקשתי מדע דרשתי אמרתי רופא אהי

פתאם נדרשתי לקבר חשתי עובר שא חי ונהי

הה גופי בלה אך רוחי עלה אליך צור תקותי

לך לבי בלה, אַל תעש כלה, ברך אתה נשמתי

*

טוב רדפתי אף יאבתי יֹשר תם כפים

לא שלותי עד כי שבתי אל אל בשמים


*


 

הרב ר' ליבש בר"ח

יבכה העם ויתאונן דבר הכה גבורו

ברח רוח יהודה למרום שם יזרח אורו

*

 

ר' כתריאל בר"ח

יקר רוח לב נכון חֲביב משפחתנו

מחבב ספר, ספרי גֶהאטע וספרי עמנו

מסלת ברזל הדריכה עד סְפר קץ ארצנו

קהל קדשנו הדריך בַתֹם וכִבד חכמנו

בראש ועד ישב עֹזר טוב לארץ שׂברנו

לְמרום עלה שב כתריאל מנחם נפשנו

*

 

הרב ר' יוסף הרשפעלד

ישרון אהבת

וְלטוב יאבת

סעפים שנאת

פעלות הרבית

פתאים החכמת

סגור לב פרמת

וְתורה למדת

יראים חמדת

מלא ימים למרומים עלית

וחיי עד בצל אל חי קנית

*

 

ר' משה לאצארוס

נפש יחיד חקרת

ליסוד סודה בקרת

כי נפש עם ידעת

עליה אור הופעת

*

כל ביתה מרבדים

בניה נכבדים

הה דומה יָרדה

בניה נאנחים

האחיות האחים

אך צור נפשה פדה

*

כשושנה בתוך גנה על ארץ פרחתי

ובפגע במו רגע לקבר השלכתי

ושנתי בתֻמתי ידעתי לא נכרתה

לגורלי בחיק אלי חפה מחטא עלתה

*

לא זרעתי לבהלה, המות לא עשה כלה

שכרי נותן אבי

רק אפרי בקבר בלה, רוח אל אֵל שדי עלה

ושם לעד מושבי

*

משפט ודין ערכת פלפלת ופרכת

אך מריב ברחת

על טוב ורע ברכת על במות ברחת

אל מרום פרחת

*

 

24.IX. 18 Wolf Sandor Csongrad

נאסף עמנו מקטנו עד גדולו

הוי רעם ורעש! ינוסו לקולו

מחמד נפש נהפך למות מחולו

הרוצח חי – לא מנוס השאול לו

ישיגו גואל דם שפטהו ותולו

*

 

ר' פרץ מעזעי

נהל עֵדוֹת ארץ הגר

ידיו חַמות אִגרות שגר

נגד רֶשע חרבו חגר

ובעט סופר ארצה מגר

זהב וָכסף לא אגר

מיום שקברו פה סֻגר

דמע עמו ארצה נִגר

*

סתרי נפש חקר הבין בספרים

ברום ימצא נועם ופתרון סתרים

*

עסקו נתר ובֹרית, לבו בר כזהורית

נר תקן לעששית, נשמתו נר וישית

לבו לילך לאורה עד שובה אל מקורה

*

פנינו שזופות

ביגון עטופות

נפשות וגופות

בְאיבַּן קטופות

ברוב האנחה

קחו נא הנחה

וקומות כפופות

עמדנה זקופות

לרוחות כנפות

ועולות וצפות

מקום המנוחות

ושבע שמחות

*

צדק מעגלך

חסד מעללך

חלקך מעמלך

שמעך מהללך

מגמתך בור נשמתך

לעמתך הן תמתך

*

 

הרב ר' ליבש לעף

קדמוניות דת אל חקר

קוצי כרם אל חי עקר

את ראשי עם שרה

לא ירא מצרה

דרור לנו קרא

קרננו נשברה

נשמתו הברה

בצל אל נסתרה

*

 

ר' ליב בוימהארן

רֹב מועד אל בנה כבוד ושם טוב קנה

לָרום במותו פנה בָרום בצל אל חנה

*

שאל איש הרעיון

הנבול כקיקיון?

יפדה אל העליון

לרוחצים בנקיון

יתן להם אפריון

ושבע החזיון

כי יש ממות פדיון

ולא יראו כליון

*

שבחו מחוים קרובים וזרים

בחיר הישישים ומבחר גברים

מקיים כתובים בחמש ספרים

ודברי חכמים בששה סדרים

דרכיו אמונה וסור משקרים

ודעתו צלולה בלי כל שמרים

בעזבו עפרו וחיי בשרים

עלותו בהקיץ לחדרי חדרים

לקבל שכרו כמאה שערים

*

תחת רגלי זה הגולל בשנת תר"ן נטמן ארון

בו גנזנו הולכים שולל את אמנו ציץ ראשנו

יראת שדי חסד וחן לוו אותה עד יום מותה

ויקרא לה לבות בוחן בתי שובי תשבעי טובי

*


תשמע עֹבר

שיש דֹבר

צער גבר

לבות שבר:

יחידנו חשכה

פה רפידתו

שְתֹּק יגון

באור שדי יחידתו

*

 

פה קבור

אדוננו מורנו ורבנו הרב הגאון הגדול המפורסם

פאר הדור כבוד שמו מו"ה

פנחס פייבל הלוי איש לבית הורוויץ זצ"ל

אשר רעה קהלת קדש פאַקש ואחר כן ישב

על כס הרבנות בעדתנו הקדושה עדת

פאפא היקרה

נפטר ביום ____ ונקבר בכבוד גדול ביום ____

לחדש ___­__ שנת ה' תר“ה לב”ע

רוח ה' תניחנו בגן עדן

תהי נשמתו צרורה בצרור החיים!


פה ינוח יקר רוח איש חסיד בארץ

נוצר תורה לאֵל נורא נלחם כַגֶבר

חכם חרשים נבון לחשים עומד בפרץ

סולל מסלה לרב העלילה ירד לקבר

פועל צדק מחזיק בדק שומר משמרת

יעץ הורָה דין וסברא שקל במאזנים

יגַע למד לבו חמד הַעֲמֵד עֵת נמהרת

בלבבו מחשבות ליחד לבבות אל אֵל שמים

היה רב ומורה שם ה' קורא בקהלות שתים

לאל צבאות קנא קנאות להסיר חטא ודפי

ויסַד בית ספר לתת אמרי שפר להאיר עינים

ירְאָה לטעת להפיץ דעת בעדתנו כלילת יפי

הבין תהלוכות הזמן ותהפוכות ויבקש עזר

ויאסוף רבנים עליו נשענים להרים נזר

רבה אהבתו למלכו ואדמתו לארץ הוּנגָרִיָה

ויאהב לשונה ויַרְבֶה ששונה שְשוֹן שָב ונער

יום הטיף בינה בשפת המדינה ויהולל בשער

צרי ותעלה נפשו שאלה בעת שערוריה

זכה צדקתו תעוף נשמתו אל אשה קִוְתָה

לארץ נשיה ירדה גויה והיא עָלָתָה


אלמנה נאנחת

בוכיה צורחת:

מר לי כי אותי עזבת

בלבי לנצח אשמור זכרך

תשכח ימיני אם אשכחך

מחמד נפשי באבך נקטפת!


יתומים יבכיון:

יצעקון יהמיון

הוי אבדו ממני משען ומשעֶנֶת!

אכן עדת קדש הבוכים תנחֵם

אבי יתומים חי, עליכם נרחֵם

ברית אהבתנו אתְּכֶם נֶאמֶנֶת


עדת פאפא המפוארת

מקורות לבה היא מדברת:

זכרונך יהי ברוך בתוכנו נצח!

בהנחותך אותנו רבות עשינו

בית אל כליל הוד לה' בנינו

יראתו תהי עלינו כציץ על מצח!

ולשון אנשי דעת

אמר מבעת:

נוקירך איש יקר מאתנו לקוח

עת רבים עצלים אתה עמלת

כפנחס קנאת פעל פעלת

זרע זרעת לא זרעת לרוח

 

(פאפא תרי"ב)

פה קבורים עצמות אחד הנבחרים

עם אל תמימים ועם אדם ישרים

בין אחיהם נכבדים ויקרים הלא הוא הגביר

המהולל בשערים כה' שמואל שמעלקע בן הרבני

מו"ה צבי הרש שלעזינגער זכרו ברוך בפי

זקנים ונערים

ידו לאביון לחם פורסת

שמחת לבו בנין בית הכנסת

בית ספר יקום נפשו חפצה

ויתן מהר כסף אף עצה

מדור עד דור צדקתו רוממת

כי יסד לעד קרן קימת

ראש ומנהיג טוב היה תוך אחיו בגליל זה דרים

בצע שנא בז לבו כל לשון עלילותיו תרים

__________

 

שירים והעתקות לליבש לעף

1

שמש ירח אתם המאורות

יודעי העתים קוראי הדורות

יודעי ספורות את כל הקורות

מקרה עם ועם מכם לא נעדר

אליכם ראשים לריב נגשים

כבשים בני שנה שנים חדשים

למדו היטב ושפטו צאן קדשים

ושלום תשימו בין אדר לאדר

2

שנים עשר אחים נחנו ירחים

מימי קדם כלנו אזרחים

וביום שוב היהודים הנדחים

אז הוחל לקרוא בשמות לנו

הליכות עליון עִם עַם נחלתו

חסות באברתו חכות בעברתו

כי שמרו או עזבו את תורתו

זכרם משתה או צום הנחילנו

3

מאורי השמים עיני העדה

אתם ידעתם כי שנים ילדה

לי הלילה אשר בה נדדה

שנת המלך בימי מרדכי ואסתר

שנים ימים כמוהם ירבו בישראל

אכול ושתה כאשר הלב שואל

יפזז ויכרכר בימים האל

כל אשר לו כרעים לנתר

4

ימים לא יעשה בהם כל מלאכה

אך בשל וצלה ודכו במדוכה

אשרי חדשים שלהם ככה

ימים אל תשכון עליהם עננה

כסף ופנינים לא אקח ערכם

לולי יגורתי כי רב צרכם

אחת שאלתי יגדל נא ארכם

והיה יום לשנה יום לשנה

5

אבל קם עלי איש ריב ומצה

במספר הירחים איננו בנמצא

קם עלי וישימני לשמצה

את שמי עטה ויהי לי לשטן

הכי קרא שמו אדר שני

להבאישני להובישני

לגרשני ולהורישני

תמור פורים גדול פורים קט

6

שמש ירח אל יחד אפכם

כי במר רוחו ידבר עבדיכם

אם אמרה חמסי עליכם

מידכם ירחי שוא לי הנחלתי

אחד עשר יום סרח

עודף השמש כי תרוץ אורח

נאספו על ויהיו לירח

הם המה אשר כבו את גחלתי

7

אי לזאת תרגז ארץ מתחת

אם כפורחת תפרח ספחת

ולבשר החי יכרה שחת

כל זנב לראש וכל ראש למרמס

עברו מפישון עד נחל קישון

שאלו כל לאום דרשו כל לשון

מפני השני העדר הראשון

אך אלה ארחות חמס

8

אולם מה לי ולך אדר שני

ארבע מאות ביניך וביני

מה היא? אמנה נא הראני

מתי באת בקהל החדשים

מי שמך לאיש אתה השר

מי אמץ חודש השנים עשר

כי תבחר לך יין ובשר

ולי הבכור לחם ועדשים

9

שופטי צדק קראו עצרה

ידעתי כי ידכם לא קצרה

מלטוני מלטוני נא מזאת הצרה

איננה מנחת לי לישון

הסירו מלבי יגון ומכאובים

הודיעו לרחוקים ולקרובים

כי לי לי המה ימים טובים

לי עבדיכם אדר ראשון

תם

 

זמר לפורים

יום זה מכובד מכל ימי חגי

כי בו נתלה המן האגגי


ששת ימים כפרד ארוצה

להכין לשבת קב קמח וביצה

והנה השמרים לא אבו חומצה

השחיתו התעיבו את פת בגי

יום זה וכו'


ראשון למועדי בחודש האביב

בזדון יתן מצה מרור מסביב

טרם שאל מה זאת תם לאביו

לא אוכל לטעם פת ודגי

יום זה וכו'


אמרתי חג בכורים זה ישמחני

ותרד כל הלילה שנתי מעיני

מחר עד לחופתה רות תקראני

ועד אשובה יבש הי' מעוגי

יום זה וכו'


למועד האסיף דמיתי לציפור כנף

מבין עפאים אתן קול ובידי ענף

עד לא בכפי כפות תמר הונף

לא אדדה ולא אישן בצל גגי

יום זה וכו'


חזק יום פורים במשתה שכורים

על כל ימי השנה ירים

בכוסות וברבורים כולנו שרים

בדם ענב תמרי ושקדי ופגי

יום זה וכו'


תם

___________

 

העתקת שיר השמחה לשיללער2

שלהבת יה! שמחה נעימה!

יוצאת מעדן בארצות החיים

שובע שמחות פעמינו נרימה

לדביר קדשך בת השמים!

מנהגי תבל את אשר פרדו

בקסם עוזך לאחדים יאתיון

וכל בני אדם לאחים יצמדו

בסתר כנפיך אם יחסיון


להקה:

רבבות תבל! חבקו יחד!

בברית עולם התעלס באהבים

אחים! שמה מעל לכוכבים

שם לכולנו אב אחד.


האיש בנעימים נפל גורלו

למצוא אוהב ולב ללבבו

ואשת חיל תפארת אהלו

יפצח רנה ובסודנו יבוא

גם נפש אחת אם בו קשורה

ישמח אלי גיל וישמיע תודה

נפש עזובה בלי אח לצרה

היא בקהלנו אל תחד כבודה


להקה:

כל יושבי תבל ושוכני עולם

תהלת האחוה פיהם יביע

לרום כוכבים אותנו תגביה

לכס יה בסתר נעלם.


שמחה יינקו נופת ישביעו

משדי הטבע כל יצוריה

הן ייטיבו או ירשיעו

כולם יתהלכו על אורחותיה

נשיקות וענבים לנו נתנה

ואוהב בנפשו נפשו יחסה

חמדה לתולעת היתה למנה

והשרף מחזה שדי יחזה


להקה:

רבבות ארץ! תכרעו ברכים?

התכירי תבל בוראך העליון?

מעל לכוכבים בשפריר חביון

שמה אהלו ברום שמים.


השמחה תסובב בעוז ותעצומות

גלגלי הטבע במשטר חוקיה

השמחה תחזיק בידים רמות

בריחי הבריאה וכל אופניה

משקתות הגזע פרחים תופיע

ומאורות בשחקים יזהירו בהודם

וכסילי מעל ירוצון ברקיע

עין כל רואה לא בא בסודם


להקה:

כצאת השמש בגבורתו תזרח

וממרחבי רקיע תשפיע ברכה

כן אחים! תרוצון לרגל המלאכה

וכגבור תשישון לרוץ אורח.


לנפש הדורש חכמה ואושר

מאור האמת תזרח זרוח

ובהרים הרמים במעגלי יושר

תנהל לאטו יגיעי כח

על הר האמונה כשמש תופיע

נס הרימה ודגלה נטעה

מבטן שאול שבת תגביה

ומעמד שרפים אהלה תקעה


להקה:

שאו תלאות איש איש עמלו

שמה נשיש אם פה בכינו

ומעל לכוכבים שם אבינו

לאיש כמעשהו ישלם פעלו.


מהודות לאל אם קצרה ידינו

ללכת בדרכיו יחדיו נשכילה

עני נכה רוח יסיר אלינו

ישכח רישו ויחדיו נגילה

נשביתה זכר חמה וחרון

נשא ונסלח לאויבי נפשנו

ימחו דמעותם ואין למו זכרון

ואל ידאב לבבם ביום שמחתנו


להקה:

איבה ושנאה נשמיד מאתנו

את יושבי תבל נתעלסה באהבים

אחים! העליון מעל לכוכבים

במשפטנו יבוא במשפט עמנו.


באשיש יין שמחה תופיע

בדם ענבים ופניני החמר

פרא אדם מחמתו ירגיע

והולך שחוח יתחזק כנמר

עורו אחים! איש ממקומו3)

עת על גדותיו ימלא הגביע

הסיכו דם ענב לאל במרומו

ולרוח אלהים בכוס יין נריע


להקה:

לאל שמים מספרים כבודו

ולהקת שרפים תהלתו יביעו

לרוח אלקים בכוס יין תריעו!

מעל לכוכבים הדרו והודו


אזור גבורה ביגון ורעה

לדמעות עשוקים מגן וצנה

ברית עולם לנדר ושבועה

לאוהב ואוהב אמת ואמונה

נגד מלכים ברוח ישרה

מאוד ונפש השליכו מנגד

לפועל צדק עטרת תפארה

ואבדון נצח לבוגדי בגד


להקה:

מחברת הקודש קשרו באהבים!

עלי כוס יין תקעו כפיכם

נצח לשמור ולהקים נדריכם

השבעו לשופט מעל לכוכבים!

 

אל המשוררים

מאס שיר קל בלי משקל אשר אין לו תשועה

בנה בנין לפי ענין ליתד תן תנועה

(בן-חנניה ג' דף תפ"ט)

 

משכיל


לבני ישראל בארץ הגר מזמור שיר

אשר שר ליבש לעף בשנת תרכ"ט


אני אל צור נפשי מאז קויתי

ואל עזרתו לנצח אוחילה:

תשועתו מקירות לבי אויתי

שמעני אל, לו שי אובילה


רצוצים שלח חפשי: זאת חליתי

דרור משפט צדק יה תת הואילה

שאלתי נתן אל מבור עליתי

לשוני תרן בו אשמח אגילה


ישורן: הן לאל, שוכן שמים

תזמר אף תודה כי כלה זעם

ולמה לא תחיה באגודה אחת

תבקש ריב, מדון, אף מיץ אפים.

אמר נא עמי: חטאתי הפעם

רדוף טוב הרגע! אז תמצא נחת

__________

ההקדש הזה הוסד על ידי החבר הקדושה גומלת חסדים פה ק“ק סעגעדין יע”א ונתחנך ביום ב' פ' עקב טוב לחדש מנחם אב בשנת א’ל' ט’ו’ב' ו’ח’נ’ו’ן' י’ר’פ’א כ’ל' ח’ל’ה' ב’ז’ב’ו’ל' ה’ז’ה' לפ"ק

יד החברה טוב גומלת

זה הבית היא יסדה

עזרת שדי אך שואלת

אף תתחנן כל העדה

אנא רחום רפאות תנה

אל כל חולה הבא הנה

 

לח"ק:

ישרי לב מחזיקי בדק, המתנדבים בעם ואוהבי צדק

לשם עולם תהי צדקתם, ולאל הטוב נתחנן בעד נשמתם

 

ללוח היארצייט:

לזכרון הנשמות הטהורות

אשר באו לחיי עד עת הגיע תורן

להתענג בצל שדי על שובן למקורן


על שער בית החיים


פה תשכבו יחד

בטח בלתי פחד

עד שמשפיל אף מרומם

את שוכני עפר יקומם


על פתח בית צידוק הדין


שב העפר אל אדמתו

רוח אל חי אל קדמתו

 

לחבר בקור-חולים

עשו טובה עם החולים

עשו טובה עם המתים

על סולם החסד עולים

תפרחו כשתילי זיתים

 

לחבר בקור חולים והלוית מתים

זכי לבב עושי חסד עם החיים עם נרדמים

אל אל שדי תתענגו בו תשמחו כל הימים

 

אל חברת כל ישראל חברים

מי לאל אלי לא לשוא קראת טובים מנחתם בגיל לך יקריבו

מקדם מים נפלאות בראת דורות יבאו תודה לך ישיבו

(בן חנניה ט')

 

על מות ר' משה הארשעצקי ור' דוד ברוך פרענקל

הוד דתם ואומתם

אוו כל הימים

חכמתם וצדקתם

תופענה עולמים

(בן חנניה ב')

 

על מות מ' יאסט

בימי עולם על כל נעלם דבר טוב הבעת

הן סר צלם כי על כל כלם קרני אור הופעת

(ב"ח ג')

 

על מות ר' ב' בעער

צדקה מדע חן אף חרות לישורן הרבית

לך איש נבון רודף שלום שם עולם עשית

(ב"ח ד')

 

אל אלבערט קאהן

הונגריה העבריה היא אמך הודה אתה

כי פוריה התושיה בקרב עמך רעי שתה

(ב"ח ה')

 

אל ר' יואל דייטש

לאלם העברי חן לא היה גואל

ויחמול אל עליו וישלח את יואל

(ב“ח מ' דף שמ”ג)

 

לשלמה זולצער

האל הבורא הכל הוא נתן לך את הקול משבר אף

רופא לבבות תחיה שלו שאנן בזקנה תפרח רענן

להלל את רוכב ערבות

עבור ציון לב אחשה אל אל אתחננה

אלהים ברך ציון כל טוב לו תנה

(כ“ח ט' דף רנ”ז)

 

לר' שי“ר ר”פ 4

חפץ ענן אותן חנן האל בשמים

תהיה שאנן דשן רענן רבי זך עינים

(ב“ח ג' דף תקנ”ט)

 

לר' שלמה מונק

רבים מרו פי המורה איש על פי חלומו

אתה מראה כל מראותיו אשריך שלמה


חכמה תודיע צדק תביע לא תכיר פנים

יה לך יופיע נפשך ישביע רבות בשנים

(ב“ח ד' 'ף תטו; ב”ח ח' דף רמב)

 

על מות ר' שלמה מונק

עור לנו היית לעינים

חלש כגבור בשדה מדע קמת

גר פה אזרח דובר צחות לך שמת

חוקר רבת ריב תורת אל שמים

מצפנים חידות מקדם גלית

שדי קרא אותך חקך כלית

(ב"ח י' דף קיב)

 

על מות יוליוס באראש

בית יהודה יאמר

חכמה אוצר

דת אל נוצר

כבוד קוצר

הסתיר פניו


בת רומניה תאמר

שפה יוצר

כחה עוצר

כרמה בוצר

אשרי בניו

(ב“ח ו' דף ש”ם)

 

על מות צבי דושק

דודי רעי דושק כל איש פיך ישק מורה מישרים

נפשך לאל תשק גם האל בך חשק הוא קרנך ירים

(ב“ח ט' דף תרס”ז)

 

על מות ר' יעקב קערן

שנא הרע צדק זרע עתה ישא את אלומתו

כל בן עירו כל מכירו יגידו את תהלתו

(ב“ח ז', תתי”ח)

 

על מות ר' יעקב ליבל

יעקב מת נהפך כנורנו לאבל

יעקב חי לא זרע לריק ולהבל

(ב“ח י' דף תמ”ב)

 

על מות שד"ל

הן ארבעים שנה עמל יסד בנה

תכנית תורת אל חי ונתיבותיה

כל יום חייו מנה אל הבל לא פנה

חי נאמן בבריתו ובאמרותיה


על הלצון אנה אזן חקר שנה

מעבדי בת עמו כל קורותיה

בין תלמידיו חנה את כל שואל ענה

על עמקי החכמה על חדותיה


דעת לו נתנה אל אפל ועננה

האירה חכמתו אור אותותיה

יה תמך לו מנה רוחו שב ברננה

לשבוע שמחת עד ונעימותיה

(ב“ח ח' דף תשל”ב)

 

לזכר שד"ל

בעמקי מדע חותר

ולא התחכם יותר

נביאי אל חי פותר

מליצות קדם בוחר

מורה צדק

מנהל מורים

ברוך יהיה

לדורי דורים

(ב"ח ח')

 

על מות המטיף רי"נ מאנהיימער

מורה צדק מטיף אמר מות גזר אל על החמר

אך רוח נושא עמר שב לבורא אותו קורא

(ב“ח ח' דף קצ”א)

 

על מות Paloczy

כה אמר פלוצי נפשי על תערֹצי חומת שוא תפרוצי זדון ישא נהי!

את טובים התאחד לשבות בלתי פחד את כל רשעה יחד זכרו ברוך יהי!

(ב“ח ד' דף ק”ס)

 

על מות גבריאל ריסר

הוצק חן על פיך

שרית אף יכלת

זכרך ברוך נצח

נפלאות פעלת

(ב“ח ו' דף שכ”ג)

 

על מות מאריץ שטיסל

ברחת מאפלה

אור תורה אהבת

זנחת השפלה

אל אור שחק שבת

(ב“ח י' דף תמ”ד)

 

על מות ר' שלמה אולמן

כל ישראל יבכו את רעה נאמן רוח

על ארץ בא שמשו במרום הוא זרוח

(ב“ח ח' דף שמ”ז)

 

על מות ארנסט וועהלי

איש טוב יה נתן לך שיבה כבוד עשר

אתה קנית לך חכמה צדק אֹשר

(ב“ח ט' דף תרכ”ד)

 

לעומד לשטנו

למה שוטה לריב נוטה

תהיה בוטה בשת עוטה

שוא דמית! לו החשית

אף נחבאת אז נעלית

(ב“ח ד' דף רצ”ו)

 

על בעל עתון באשכנז

אמור לי כוסל

מדע חוסל

שפת עבר לא ידעת

במומו פוסל

כל הפוסל

בתֻמך לא שמעת

 

על רב…

מה העביר את השוחט דבר! האם מצא בו חטא

אתה כמלאך המות קצף ושחט השוחט

(ב“ח ו' דף שפ”ט)


נ’כ’ד' אבירים איש אשר י' ס' ד'

חיבור ד’ע' לבאר כל תיבה

ל’מ’ד' אף ל’מ’ד' רואה ללבב

יהיה לגאל לסבול ע' ד' שיבה


  1. רשות זו נשלחה אלי ע“י המחבר ביו”ד טבת תרצ"ז בלי ציון שנת כתיבתה [ש. קל.]  ↩

  2. תרגומו של ליפמן משה בישנטהל (1818– 1785): היינמן, ידידיה, ברלין 1817, עמ‘ 287 – 292 (נזכר באנציקלופדיה יודאיקה של “אשכול” IV, 1228), – תרגומו של שיר זה “An die Freude” מברוך שנפלד הופיע בבכורי העתים, 1826 עמ’ 100. – תרגום מלטריס: עפרות זהב (וינה 1852) Gedichte von Schiller und Lord Byron… ins Hebr. Ubersetzt von M. Letteris, 5–9 אל הגילה. על שירי שילר בתרגומים עבריים ע': L. Geiger, Die deutsche Literatur und die Juden, 145. Zeitlin, Binl. Hebr. Postmend. Lpz. 1898, p. 464 [לעף].  ↩

  3. עורו אחים! איש ממקומו

    אם התירוש בכוס יתן עין

    הסיכו דם ענב לאל במרומו

    לרוח אלהים שאו כוס היין!  ↩

  4. מכתם זה נכלל במכתב הגרמני, אשר שולח על ידי לעף וקבוצת אנשים אחרים מסגד ליום הולדתו השבעים של ר‘ שי"ר. המכתב נדפס על ידי מ. בלבן בספר הזכרון של ר’ עמרם קאהוט (בחלק הלעזי) עמ' 64. [ש.קל.].  ↩

המלצות קוראים
תגיות