רקע
אבות ישורון
סְלִיחָה סְלִיחָה תְּנוּ לַעֲבֹר
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: הקיבוץ המאוחד; תשס"א 2001

הֵם מַבִּיטִים עִם הַשְּׁקַעֲרוּרִי

לְמַעְלָה וְעִם הַקִּמּוֹרִי לְמַטָּה.

יֶלֶד קָטָן אָמַר בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת

הַשָּׁמַיִם גְּבוֹהִים עַד הַשָּׁמַיִם.


הָאָרֶץ מִתְהַפֶּכֶת

וְהַכּוֹס עוֹד עוֹמֶדֶת.

הַמֶּרְחָק קָפַץ לָאֲוִיר וְאֵינֶנּוּ

מִמֶּנָּה לְבֵינְנִי.


הָיָה לִי סַל נְצָרִים מֵהַבַּיִת,

מַה שֶּׁנָּתְנוּ לִי לְחַיִּים.

זֶה הַסַּל זְמַן רַב לִי מוֹלֶדֶת

שֶׁמַּחֲזִיקִים בָּהּ חֻלְצָה, מִכְנָסַיִם, כְּמוֹ מִטָּה בִּפְנִים.


הַסַּל הַזֶּה הָלַךְ אִתָּנוּ כַּאֲרוֹן הַבְּרִית, כְּשֶׁהָיִינוּ

פְּלִיטִים בַּמִּלְחָמָה. הַסַּל, אִם אַתָּה בִּפְנִים –

אַתָּה מוּגָן. לֹא נִשְׁבַּר וְהֶחֱזִיק אֶת הַכֹּל.

אֶת הַסַּל הַזֶּה נָתְנוּ לִי לְחַיִּים.


סְלִיחָה, אוּלַי לֹא אֲרוֹן הַבְּרִית.

אֲבָל מִי שֶׁהִשְׁלִיךְ אֶת כָּל הַחֲלִיפוֹת בְּשׁוּק הַכַּרְמֶל,

מֵהַבַּיִת, וְנִשְׁאֲרָה לוֹ כָּזֹאת טְרַאנְטֶה,

שֶׁבָּאָה עִמּוֹ וְנֶאֱמָנָה לוֹ וַאֲפִילּוּ הָלְכָה לוֹ לְאִבּוּד – בְּהֶחְלֵט. בֶּאֱמֶת.


כְּשֶׁהֻשְׁלַךְ הַסַּל אֶל הַחֲבִילוֹת בָּאֳנִיָּה,

מִי מִן הַבַּגַאזִ’ים יָדַע

שֶׁפֹּה אָרְזָה מַאמֶע רִיקֶלֶה

דְּבָרִים חַמִּים לְאַרְצוֹת חֹם.


הָמוֹן חוֹגֵג

וַאֲנִי עוֹד בָּאֶמְצַע.

עִם הַמִּטָּה שֶׁלִּי

אֲנִי עוֹבֵר בָּאֶמְצַע.


לָהּ לוֹמַר מִי יָכוֹל: אֲנִי חוֹזֵר.

לֹא לִצְרִיף.

לֹא לְהַחֲלִיף.

אֶלָּא לִקְרַסְנִיסְטַאוו.


עַל הָאֲדָמָה וְעַל הֶעָפָר, אִמָּא, קוּמִי!

יָכוֹל מִי לוֹמַר לָהּ: אֲנִי חוֹזֵר, תָּבֹאִי.

לִרְאוֹת אוֹתִי, זֶה כְּמוֹ לִרְאוֹת כְּאִלּוּ

בַּחַיִּים אֶת תְּחִיַּת הַמֵּתִים?


כְּשֶׁהָיָה לִי לַעֲבֹר. כְּשֶׁהָיָה לִי צָרִיךְ לְהַחֲלִיף אֶת הַצְּרִיף,

הֶעֱבַרְתִּי קָדִימָה מְלֵאָה גְּלוּיָה חַמָּה מִטָּה עִם הַשְּׂמִיכָה וְעִם הַכַּר הַמְקֻמָּט,

הֶעֱבַרְתִּי אֶת הַסַּל מֵרְחוֹב מִגְדָּל

לִרְחוֹב בּוֹגְרַשּׁוֹב בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב.


כְּשֶׁעָזַבְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה,

הָיְתָה לִי הָעִיר שֶׁקֶט הָעִיר.

עַכְשָׁו,

אִם שֶׁקֶט הָעִיר?


כְּשֶׁעָזַבְתִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה הָעִיר

יֶלֶד שֶׁקֶט. עַכְשָׁו שַׁאֲלוּ בֶּאֱמֶת שַׁאֲלוּ, אִם וְאֵי־

מָה וְאֵימָתַי יֵשׁ בָּעִיר יוֹם פָּנוּי, וְלֹא הָמוֹן חוֹגֵג,

כִּי יֵשׁ לִי לַעֲבֹר.


עַכְשָׁו הִגַּעְתִּי. עַתָּה הִתְבָּרֵר הַחֲשָׁשׁ, שֶׁמָּא

לֹא רָאוּ אוֹתִי בִּלְבוּשׁ.

כָּל הַדֶּרֶךְ הַמִּכְנָסַיִם נָפְלוּ לִי.

אָז הֵרַמְתִּי אֶת הַמִּכְנָסַיִם.


יח סיון תשלח, 13 יוני 1978

המלצות קוראים
תגיות