רקע
אבות ישורון
שְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: הקיבוץ המאוחד; תשס"א 2001

כְּבָר קָשֶׁה לִי לָשֵׂאת אֶת פָּנַי

הַמְרֻבָּעִים. אֶת עַצְמוֹת הַלְּחָיַי.

הַלְּסָתֹת הַחֲשׂוּפוֹת. כָּאֵלֶּה שֶׁנִּמְצְאוּ

בַּחֲפִירוֹת, וְכָאֵלֶּה שֶׁעֹד תִּמָּצֶאנָה בַּחֲפִירוֹת.


לָקַחַת לִי אֶת הָעֹלָם

בּוֹ אֲנִי חַי. לְהַפְסִיק לְסֹבֵב

אֶרֶץ רֵחַיִם בְּיַד יָמִין

וְאֶרֶץ רֵחַיִם בְּיַד שְׂמֹאל


וְלִטְחֹן וְלִגְרֹס אֶבֶן גְּרָנִית

עִם בֶּן זוּגָהּ, הַגּוּף גְּרָנִית,

וְאֶת נִשְׁמָתוֹ הַקִּרְבִּית

אִם מֻכֶּרֶת, אוֹ לֹא.


דַּי לִי לָלֶכֶת בְּתֶלֶם

הַשִּׁירִים בַּשּׁוּרָה, בַּשֹּׁאָה,

שִׁיר אַגַּב שִׁיר.

הֲלֹא אֵינֶנִּי בַּמַּחֲנוֹת.


שְׁנֵי יָמִים וְלַיְלָה אֶחָד יָשַׁבְנוּ.

הִתְחִילָה הַסְּפִירָה

לְאָחֹר. הָחֵל מֵאֶלֶף

תְּשַׁע מֵאֹת שִׁבְעִים


וָתֵשַׁע. עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם

מַרְס. אַרְבַּע וָרֶבַע

בַּבֹּקֶר. עַד

אֶפֶס לִפְנֵי הַסְּפִירָה


עַל דֶּרֶךְ קוֹמֶדְיָה אֱלֹהִית

כֹּתֵב קְרַשִׁינְסְקִי: Nieboska Komedja

לֹא־אֱלֹהִית, מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנִּקְבָּה,

תָּמִיד אַנְטִי.


אַנְטִי זֶה מוּל. לֹא נֶגֶד,

אֶלָּא מוּל.

מֵהַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַנִּקְבָּה

נִשְׁמָע תָּמִיד אַנְטִי. אַנְטִי אַנְטִיּוֹת.


מִי יֹדֵעַ אֵיזֶה סְפִירָה שָׁם.

מִי יֹדֵעַ אִם זֶה יַחֲזִיק.

כֹּה הֶעֱמַסְנוּ הַרְבֵּה

עַל אַלְפַּיִם.


מִי יֹדֵעַ אֵיזֶה סְפִירָה שָׁם.

תָּמִיד אָמַרְתִּי: יְהוּדִים –

זֶה לֹא לוּפְט־מֶענְטשְׁן.

הֵם עַם יֵשׁ לוֹ קֶשֶׁר.


כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹך כַּף

רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה.

רֵיחַ הַמָּלוּחַ עַל הַמַּיִם שֶׁל נָעֳמִי שֶׁמֶר,

מַזְכִּיר לִי אֶת צֶמַח הַמַּלּוּחַ שֶׁל דְּרֹם סִינַי.


שׁוּב אֲנִי בְּסִחְרוּר

אַחַר הָעִנְיָן הַכְּלָלִי.

אֲנִי שֶׁעָלַי לְחַפֵּשׂ

הֵיכָן אֲנִי נִגְמָר.


כִּי תֹּדָעָה לְהִתְעַלֵּם חֹדֶרֶת

עִם הַכֵּר הַיֶּלֶד אֶת אִמּוֹ.

כִּי עַד אָז הוּא חֹלֶד יֹלֶד.

וְעִם הַכֵּר אֶת אִמּוֹ, הוּא הֹלֵךְ אֶל עַצְמוֹ.


מַה יֵּשׁ? אֶקַּח לִי

אֶת הָעֹלָם בּוֹ

אֲנִי חַי. לֹא

הָעֹלָם אַרְצָם. לָרֶדֶת מִדְּפוּס “דָּבָר”.


לָשׁוּב מִשֵּׁינְקִין מִלְּמַעְלָה,

מִשְּׂדֵרֹת מִשְּׂמֹאלָה,

מִמַּרְמוֹרֶק מִיָּמִינָה,

מֵחֶלְקַת הַקֹּצִים צֹבְטִים בַּלֵּב.


כְּיֶלֶד הַמִּתְעַלֵּף לְהִתְעַלֵּם,

תֹּפֵשׂ בְּכַפְתֹּר הֶחָזֶה שֶׁל אִמּוֹ,

וְלֹא רֹצֶה לָלֶכֶת. אֲבָל הָאֵם

מַרְחִיקָה אֶת הַכַּף הַקְּטַנָּה.


כט אדר תשלט, 28 מארס 1979

המלצות קוראים
תגיות