הַלַּיְלָה הִשְׁלִיךְ הַס וּדְמָמָה שׂרֶרֶת,

וּלְדִבְרֵי אֶנֶאַס אֹזֶן הַמַּלְכָּה קַשָּׁבֶת.

אַחַר פָּתַח אֶת פִּיהוּ מִמְּרוֹם שָׁבֶת:

אֲהָהּ! עוֹד נַחְלָה מַכָּתִי, גְּבֶרֶת!

אֵיד טְרוֹיָה לָךְ סַפֵּר אֵיךְ לִשְׁאוֹל הִקְשִׁית,

בִּידֵי הַיְּוָנִים אֵיךְ הָיְתָה לִשְׁאִיָּה!

אוֹתָהּ כִּי אֶזְכֹּר, הָהּ רוּחִי הוֹמִיָּה!

אַךְ חֶפְצֵךְ, שָׂרָתִי, אַעַשׂ כִּי אִוִּית.

וּמִי זֶה גֶבֶר לָךְ אֵלֶּה יָשִׂיחַ

לוּ אַף יְוָנִי בְּלִי דֶמַע עַל אַפָּיִם?

וּכְבָר מֵרֶחֶם מִשְׁחָר שָׁם אוֹר יָגִיחַ,

אַף נָטָה הַיָּרֵחַ לִקְצֵה הַשָׁמַיִם.

אַךְ דַּעַת תֹּאבִי, אוֹתָךְ בָּךְ סוֹעָרֶת,

אֵיךְ נֻטְּשָׁה עַל אַדְמָתָהּ טְרוֹיָה הָאֻמְלָלָה

וּמִשָּׁם אֵיךְ נַסְתִּי, תַּפְצִירִי שְּאָלָה –

וּלְזִכְרָהּ לִבִּי בִי חָלָל, נַפְשִׁי נֶעְכָּרֶת!

לַחְמוֹס מְזִמָּה הִתְיָעֲצוּ הַיְּוָנִים

אַחֲרֵי גְבוּרָתָם בַּתֹּהוּ הֹעֲלָה –

אָז סוּס רָם גָּבוֹהַּ מַעֲשֵׂה אֳמָנִים

יַד חָרָשׁ חָכָם תִּכֵּן מֵעֵץ אַלָּה;

וּמִי בָחוּר בְּחֵילָם בְּבִטְנוֹ הָחְבָּאוּ,

מֵעָיו נֶשֶׁק בַּרְזֶל וּקְרָבָיו נְחֻשָּׁה,

שָׂם חֶרֶב בַּכָּף וְכָל יָרֵךְ חֲמֻשָּׁה –

כָּל אַמִּיץ לֵב וְגִבּוֹר בְּחֻבּוֹ כָּרָעוּ.

עַד קַצְוֵי יָם רְחוֹקִים נוֹדָעָה עִיר טֶנֶדֶס

וּמֵעִיר טְרוֹיָה הַרְחֵק אַךְ כִּבְרַת אָרֶץ,

עִיר וָאֵם לִמְבֹאוֹת יָם הִיא עוֹמֶדֶת

רַבַּת אוֹצָרוֹת עַד בֹּא עַל טְרוֹיָה קָרֶץ;

שָׁם נָסוּ הַיְּוָנִים, שָׁם הִסְתַּתָּרוּ,

וְעַל שְׂדֵה מִלְחֶמֶת אֶת הַסּוּס עָזָבוּ –

אַחֲרֵי לָרִיק עַל זוֹ טְרוֹיָה אַךְ צָרוּ,

נַחְנוּ שָׁוְא דִמִּינוּ אֶל אַרְצָם כִּי שָׁבוּ.

הַטְּרוֹיִים לַהֹרְגִים כִּי עָיְפָה נַפְשָׁמוֹ

עָזְבוּ חֵל וְחוֹמָה, יָצְאוֹ לָמוֹ הַשָּׁעַר,

קֵין וָחֶרֶב פִּתְּחוּ מֵעַל לִירֵכָמוֹ,

יְשֻׂשׂוּם כָּל אִישׁ, יָרִיעוֹ שָׂב וָנַעַר,

לִרְאוֹת שְׂדֵה מִלְחֶמֶת רוּחָם נִכְסָפָה:

בִּמְקוֹם יְדֵי הַיְּוָנִים גְּבוּרָתָם עוֹרֵרוּ,

בִּמְקוֹם נֶפֶשׁ אֲכִיל שָׁם רֶצַח שָׁאָפָה

וְהֶרֶג רַב וָקֶטֶל כָּל שֵׂעָר סִמֵּרוּ.

וּלְמַרְאֵה הַסּוּס כָּל עַיִן הִתְפַּלָּאָה,

תָּשׁוּר תָּלַן עֵינָם בְּשִׂיא רוֹם חָסְנֵהוּ;

טִימֶט – אִם מֵרֶשַע אוֹ כֶּסֶל, לֹא אֵדָעָה –

יָעַץ הַסּוּס הַבִּירָה הֲבִיאֵהוּ.

“אַךְ אוּלַי בְּבִטְנוֹ צַר וְאוֹיֵב הָחְבָּאוּ?”

לֵב קַפֵּיס הָגָה אֵימָה, אַף אָמַר בְּפַחַד:

“לֹא יָבוֹא בָּעִיר עַד מַצְפּוּנָיו נִבָּעוּ”.

וְיַד כָּל יִשְׁרֵי דֶרֶךְ תִּכּוֹן עִמּוֹ יַחַד.

עוֹד דְּבַר קַפִּיס בְּשֶׂפֶק יְסִיתֵמוֹ

עֲדֵי שָׁמַע זֶה אֹזֶן לָאקוֹן לָקָחָה;

שָׁמַע כֹּהֵן נֶפְּטוּן וַיֵּרֶד אֵלֵימוֹ

וַתִּבְעַר בּוֹ חֲמָתוֹ, כָּאֵשׁ הִיא קָדָחָה,

"אֲהָהּ, טְרוֹיִים שְׁדוּדִים! – פִּיהוּ סוֹאֵן בְּחֵמָה –

אַל נַפְשְׁכֶם תַּשִּׁיאוּ הָאוֹיֵב כִּי תָּמּוּ!

הַהֵם שַׁי יִתֵּנוּ וּפַח בּוֹ לֹא שָׂמוּ?

הַעוֹד אָרְבוֹת הַיְּוָנִים לֹא תֵדְעוּ אַתֵּמָה?"

אִם בַּעֲצֻמָיו אוֹיְבִים לֹא נִצְפָּנוּ,

בְּכֹבֶד מַשָּׂאוֹ הוּא יַשְּחִית הָעִיר,

אִם פַּחִים וָמָוֶת בְּבִטְנוֹ לֹא נִטְמָנוּ,

בְּרוּם תָּקְפּוֹ הוּא יְחַבֵּל חֵל וָקִיר;

מִמְּזִמּוֹת נַפְשָׁם לֹא אֵדַע סְפֹרוֹת לָמוֹ

הַסּוּס הַזֶּה, הָהּ אָחִי, אֶחָד הִנֵּהוּ;

אֶל לֵב הוּתַל יַטְּכֶם הַאֲמִין חִישׁ בָּמוֹ,

אִירָא עַם זֶה, וּמִשְׁנֶה – מִנְחָתֵהוּ".

עוֹד מִלָּתוֹ זֹאת עַל לְשׁוֹנוֹ לֹא תָּמָּה,

יְמִינוֹ חָגְרָה חֵמוֹת וַיְעוֹפֵף הַחֶרֶב,

וַיִּתְקַע בְּמָתְנֵי הַסּוּס עָמֹק בַּקֶּרֶב.

וְהִנֵּה קוֹל סוֹאֵן בָּרַעַשׁ יַעַן שָׁמָּה,

וַיִּגְעַשׁ הַסּוּס וּקְרָבָיו יְחֹלָלוּ.

לוּ יַד אֵל זוֹעֵם עַל הַכֹּהֵן לֹא קָשָׁתָה

וּמְהוּמוֹת יְדֵי אֱלוֹהַּ לוּ בּוֹ לֹא חָלוּ,

אֲזַי מְעִי מַפָּלָה טְרוֹיָה לֹא הָיָתָה. – –

וְהִנֵּה עֶלֶם יְוָנִי הוּבָא אֵלֵינוּ,

רוֹעִים יִמְשֻׁהוּ מִסֵּתֶר בִּצָּה עַל מַיִם,

יָדָיו עַל רַגְלָיו הֻגְּשׁוּ לִנְחֻשְׁתַּיִם;

בַּחֲמָאוֹת פִּיהוּ הִתְנַכֵּר זֶה שׂוֹנְאֵנוּ;

וּבְבִגְדֵי הוֹלֵךְ תּוֹעֶה הִתְחַפֵּשׂ בּוֹגְדֵנוּ

וּלְהַשְׁחִית אֶת טְרוֹיָה בְּמַלְאֲכוּת תּוֹךְ וָרֶצַח

מִלֵּא פִּיהוּ אָלוֹת שָׁוְא, עַז הַמֵּצַח,

וַיִּכּוֹן אַךְ לָמוּת אוֹ לִשְׁלוֹת נַפְשֵׁנוּ.

וּבְנֵי הַנְּעוּרִים סָבִיב לוֹ נֶאֱסָפוּ

לַעֲגֵי מָעוֹג שָׁפְכוּ עָלָיו כַּמָּיִם;

וּבְאַוַּת נָקָם אֶת הַיְּוָנִי שָׁאָפוּ

וַיִּלְעֲגוּ לַנִּדָּח בִּלְזוּת שְֹפָתַיִם.

אַךְ עַל עֲדַת אַבִּירִים עָלָיו נוֹעָדוּ,

עֵינָיו בְּחוֹרֵיהֶן כִּבְרָקִים הִתְרוֹצָצוּ –

שִׁמְעִי, מַלְכָּה! אֶת הַיְּוָנִים יָעָצוּ

אֶת מִרְמַת נַפְשָׁם וּבֶגֶד בָּגָדוּ.

“אוֹיָה לִי! אֵיפֹה לִמְצֹא עֶזְרָה אָחוּשָׁה”

בִּשְׂפָתַיִם דּוֹלְקִים קָרָא הַנָּעַר –

"לוּ לֵב יָם נִפְתַּח לִי שָׁמָּה אָנוּסָה,

הִסָּתֵר מֵרוּחַ סוֹעָה וָסָעַר;

מֵחֶרֶב הַיְּוָנִים כִּמְעַט נַפְשִׁי נִזְעָכָה;

הַטְּרוֹיִים, הָהּ! עַתָּה לְדָמִי יִצְמָאוּ".

אָז רָפוּ מָנּוּ וַחֲמָתָם שָׁכָכָה

וַיְצַוּוּ עָלָיו סַפֵּר אֶת אֲשֶׁר קָרָהוּ.

אָז יִרְאֶה וָרַעַד מֵעַל פָּנָיו עָבָרוּ

וְאֶל הַמֶּלֶךְ קָרָא: "לֹא עוֹד אֲכַחֵדָה,

מִמַּקֶּבֶת בּוֹר יָוָן אֲבוֹתַי נֻקָּרוּ"

(בִּדְבָרוֹ כִּסָּה אֵיבָה מִלָּתוֹ בּוֹגֵדָה)

"אִם אַף עֳנִי רָאִיתִי, עָמָל וָפַחַד,

שֶׁקֶר לֹא אֵדַע, לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי –

אֶת הַשַּׂר פַּלְמֶד מִנְּסִיכֵי יָוָן אַחַד

אִתּוֹ לַצָּבָא עֲלֵיכֶם אֲנִי יָצָאתִי:

"אָז פָּרַח פַּלְמֶד, הִתְעָרָה כְּעֵץ רַעֲנָן;

בְּסוֹד מְלָכִים יָשַׁב בִּקְהַל מְתֵי עֲצֶרֶת;

גַּם לִי שָׁפְרָה נַחְלָת שָׁם לִימִינוֹ שַׁאֲנָן;

אַךְ נֶפֶשׁ אוּלִים מְשַׂנְּאוֹ מֵאֵיבָה סֹעֶרֶת

גֵּרְשָׁה נָקָם חֵמָה גַּם רֶצַח בּוֹ שָׁלַח.

אָז קָרָאתִי מַר וָאֵרֵד בַּבֶּכִי:

"עַד יָמַי יִנְקֹפוּ עַד לִשְׁנוֹת כָּלַח

מִמְּרִי יְגוֹנִי זֶה לִבִּי עוֹד לֹא יֶחִי!"

עֶשְׁתֹּנֹות נָקָם וְשִׁלֵּם לִבִּי עָכָרוּ:

"לוּ אַךְ בַּמִּלְחָמָה זֹה לֹא אֵרֵד וָמַתִּי

נָקָם אֶקַּח מֵאוּלִים" – וָדַל שְׂפָתַי עָבָרוּ;

אַךְ אוֹיָה לִי, הָהּ! כִּי יָד לְפֶה לֹא שַׁתִּי;

דִּבְרֵי בֶלַע אֵלֶּה גֻּנְּבוּ אֵלֵיהוּ;

אָז עָשַׁן אַפּוֹ לֹא יֶחֱטֹם לָנֶצַח;

אַף לִטְמוֹן לִי חֶרְמוֹ לֹא עָיְפָה נַפְשֵׁהוּ;

בַּנֹעַר גָּמַר אֹמֶר הָמִית נַפְשִׁי בְּרֶצַח.

וַיְהִי חֵיל הַצָּבָא לֹא אַחַת נוֹעָצוּ

נוּס מִפֹּה חֶרֶשׁ אֶל אֶרֶץ מוֹלֶדֶת;

כִּי שָׁוְא כִּלּוּ כֹּחָם וּבְיַד צָר נֻפָּצוּ

וּטְרוֹיָה עַל תִּלָּהּ עוֹד הִיא עוֹמָדֶת.

אָז לָנוּס הַיָּמָה אֶל חוֹפוֹ יָרָדוּ.

אַךְ רוּחַ סַעַר חֵמָה כַּסִּיר יָם הִרְתִּיחַ;

אָז לָדַעַת עֲצַת אֵל הֵם יַחַד נוֹעָדוּ:

הַתְּפִלָּה יִקַּח רָצוֹן אוֹ מִנְחָה יָרִיחַ?

“כָּל מִנְחָה קַחַת הָאֱלֹהִים מֵאֵנוּ”

בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים נְבִיאֵיהֶם הֵשִׁיבוּ:

"דַּם נֶפֶשׁ, דַם אָדָם כָּפְרְכֶם תִּתֵּנוּ

עַל מִזְבַּח אֵל נוֹקֵם אִישׁ יְוָנִי תַּקְרִיבוּ –

אָז גַּלִּים יַרְגִּיעוּ, מִשְׁבָּרִים יִשְׁתּוֹקוּ".

חָת כָּל אִיש חַיִל לֹא מָצָא יָדֵהוּ,

לְשֵׁמַע הַבְּשׂרָה יֶהֱמוּ אַף נָשֹׁקּוּ:

עַל מִי זֶה אֵל זֹעֵם יִחַר אַפֵּהוּ?

אָז כַּלְחַם הַחֹזֶה וְאוּלִיס סוֹד הִמְתִּיקוּ

לָדַעַת אֶת מֵי זֶה הִתְוָה אֵל לַמָּוֶת;

אַחַר עֹשֶׁק וְהַוּוֹת יְדַבְּרוּ יָמִיקוּ,

בְּאָהֳלוֹ עֶשֶׂר יָמִים אַחַר הַחֹזֶה שֶׁבֶת,

אָז נִחַשׁ לֵב הָעָם אוֹתִיּוֹת הִגִּידוּ,

אַךְ רוּחַ מִבִּינָתִי וּבְמָתְנַי חַלְחָלָה,

רֻכְסֵי לֵב אוּלִיס וּמוֹתִי הֵעִידוּ

כִּי כַשֶּׂה לַטֶּבַח אָנֹכִי אוּבָלָה.

וּלְקֵץ יָמִים עֶשֶׂר אַחַר אַךְ עָבָרוּ

שֵׁם “צִנּוֹן!” זֶה שְׁמִי, הַחוֹזֶה הִבִּיעַ:

“הַסְגִּיר לַחֶרֶב חַיָּתְךָ אֵלִים אָמָרוּ”.

אָז בְּקוֹל עֲנוֹת גִּילַת הָעָם הֵרִיעַ,

כִּי בַעֲדָם אוּבַל אָנִי לְיוֹם עֲבָרוֹת,

שָׂשָוּ בְעָנְיִי וּבְאֵדִי נַפְשָׁם שָׂמֵחָה

וּכְבָר הַפְּרָחִים לְרֹאשִׁי עָנְדוּ עֲטָרוֹת

הַקְדֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי לְיוֹם הֲרֵגָה וְתֹכֵחָה.

אָז נַפְשִׁי מִלַּטְתִּי כַּצִּפּוֹר מֵרֶשֶׁת,

נִתַּקְתִּי אֲסוּרַי וָאֶבְרַח בָּרֹחַ;

בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה אֶדְכֶּה אָשֹׁחַ

עַד פָּרְשׂוּ הָעָם נֵס עַד עָזְבוֹ יַבֶּשֶׁת –

עַל אֶרֶץ מוֹלֶדֶת לֹא אֶרְאֶה עוֹד חַיִּים!

וּכְעַרְעָר בַּצִּיָּה פֹּה חַיַּי יִתָּמּוּ,

בָּנִים, אָב וָאֵשֶׁר לֹא אֶשַּׁק שְׂפָתַיִם

אוֹ אוּלַי בַּחֲמַת אוֹיֵב יַחַד יִדָּמוּ!

עַתָּה בֵאלֹהִים הִשְׁבַּעְתִּי אֹתָכָה

רוֹאֵי לֵבָב וּלְקֶרֶב עָמֹק יַחְקֹרוּ –

אִם לֹא סָג כָּל אָדָם כָּל נֶפֶשׁ נֶאֱלָחָה,

עַל עָנְיִי כִּי רַב רַחֲמֶיךָ יֵעֹרוּ!

יֵרַךְ נָא לִבְּךָ, מֶלֶךְ, מִנְּהִי בִּכְיַת עָנִי.

אוּלַי גַּם אֵל זוֹעֵם מֵרָגְזִי לִי יָנִיחַ,

קֹדֵר הִלַּכְתִּי, אַף חַף מִפֶּשַׁע אָנִי,

וּמִי לִנְהִי מְרִירוּת זֶה לִבּוֹ עוֹד יַקְשִׁיחַ?

פַּתֵּחַ זִקֵּי יָדָיו צִוָּה הַמֶּלֶךְ

אַף דִּבֵּר עַל לִבּוֹ: "אַל נָא תֵּחַתָּה!

גֵּר אִם בָּאתָ הֵנָּה, נוֹדֵד וָהֵלֶךְ

כְּרֵעַ וּכְאָח לָנוּ תִּהְיֶה מֵעַתָּה.

עַתָּה אַחַת הַגִּידָה מִמְּךָ אֶשְׁאָלָה:

מַה זֶּה הַסּוּס נִצָּב פֹּה לָעֵינַיִם?

וּבְשִׂיאוֹ מַדּוּעַ עַד רֹאשׁ שְׁחָקִים עָלָה?

וָאֱלֵי מְגַמַּת מָה עִצְּבוּהוּ יָדָיִם?

וּמְלָשְׁנִי סֵתֶר זֶה, לִמּוּד אַךְ הָרֵעַ

זֶה יָדוֹ שֻׁלְּחָה חָפְשִׁי, הֵרִים שָׁמַיְמָה

"בָּךְ, חוֹקֵר טֻחוֹת אֵל, אֶת לִבִּי יוֹדֵעַ –

בָּךְ, אֱלֹהִים, נִשְֹׁבַּעְתִּי אַף אָקִימָה;

עַל אֶרֶץ מוֹלַדְתִּי לֹא עוֹד בְּשִׂיחִי אָרִידָה,

עֲבֹתוֹת אַרְצִי מֵעָלַי עַתָֹה אַשְׁלִיכָה,

עַם יָוָן וּבֵית אָבִי הֵן נֶצַח אַזְנִיחָה

וּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ הָבָה אַגִּידָה.

הַיְּוָנִים בְּצוּרָם עַל טְרוֹיָה בַּמִּלְחָמָה

לִימִינָם גָּנוֹן וְהַצֵּל מִינֶרְוָה עָמָדָה;

אַךְ מֵעֵת הֵעַז אוּלִיס וּדְיָמֶד בְּיָד רָמָה

קַחְתָּהּ מֵעִם הֵיכָלָהּ, וּבְלִי כָּל רְעָדָה,

נוֹעֲזֵי לֵב אֵלֶּה אֶל מִקְדָשָׁהּ פָּרָצוּ,

וּבְיַד דָּמִים מְלֵאָה מִצְחָהּ נָגָעוּ

שׁוֹעֲרֶיהָ רָצְחוּ וּנְוֵה צִדְקָהּ נָתָצוּ,

אָז אָבַד חֵיל יָוָן, לָרִיק אַךְ יָגָעוּ.

סָר צִלָּהּ מֵעָלֵינוּ, שְׁמוּרָה עֶבְרָתָהּ;

כִּי בְּחֵיל הַמַּחֲנֶה עַל עַמָּהּ אַךְ הֻצָּבָה;

אָז מַחֲזֵה אֵימָה וּשְׂאֵת עַיִן כָּל הֶרְאָתָה

וַתִּלְטוֹשׁ בַּת עֵינָהּ, לְהָבִים חָצָבָה;

פָּנֶיהָ קִבְּצוּ חֵמָה, חָרוֹן עַל אַפָּהּ,

מוֹנִים שָׁלֹשׁ מִמַּצָּבָהּ הֵרִימָה פָּעַם,

עָלֶיהָ יָרֹן נֶשֶׁק, חֶרֶב תִּרְעַשׁ בְּכַפָּה,

נָעוּ שִׂפְתוֹתֶיהָ, אִיבָה מָלְאוּ וָזָעַם.

עַתָּה יַד אֵל נוֹקֵם קָשְׁתָה עָלֵימוֹ,

אֶל אַרְצָם נָסוּ יַחַד זָקֵן וָנַעַר

וּלְכַפֵּר פְּנֵי מִינֶרְוָה סוּס עִצְּבוּ יָדֵימוֹ,

רָם עָשׂוּהוּ לִבְלִי יוּכַל בֹּא הַשָּׁעַר,

לָכֵן אַל נָא תָּעֵזּוּ יָד בּוֹ תִּשְׁלָחוּ

פֶּן תַּעֲלוּ חֲמָתָהּ עֲלֵיכֶם הֵן אִירָא;

אַךְ יֶדְכֶם כִּי תִמְצָא הֲבִיאוֹ הָעִירָה

אָז קָמֵיכֶם כֻּלָּם תַּחְתֵּיכֶם יִשָּׁחוּ."

בְּחַבְלֵי שָׁוְא אֵלֶּה נַפְשׁוֹתֵינוּ רֻתָּקוּ

וַיִּפְתְּ לִבֵּנוּ הַאֲמִין אֶל בַּדָּיו אֵלֶּה,

כָּל מָגוֹר וָפַחַד עָבְרוּ חָמָקוּ,

וְכָל אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל, בִּקְרָב לֹא יֵלֶא

תַּחַת אֲכִיל הָאָיוֹם לֹא אָז הָכְנָעוּ

לֹא יָדְעוּ נוּס. מִצִּי אַדִּיר לֹא חָלוּ

וּבְמִלְחֶמֶת שְׁנֵים עָשָׂר, לֹא אָז הָכְרָעוּ –

בִּידֵי אִישׁ-שְׂפָתַיִם כְּתוֹא מִכְמָר נָפָלוּ.

אַךְ פֶּתַע, אוֹיָה, מֶה חָזוּ עֵינֵינוּ

לַאָקוֹן הִנּוֹ נִצָּב לְכַהֵן אֶל הַמָּיִם

וְהִנֵּה – לְמַרְאֶה זֹאת אֵימִים הִלְּכוּ עָלֵינוּ –

וְהִנֵּה מִטֶּנֶדֶס בָּאוּ נְחָשִׁים שְׁנַיִם;

אֶת זְנָבָם כָּאֶרֶז כַּדּוּר צָנָפוּ,

עֵינֵיהֶם מְזֵי רָעָב כָּאֵשׁ קָדָחוּ,

בְּלֵב יַמִּים שָׁחוּ, קָדִימָה שָׁאָפוּ,

חָצוּ אֶת הַמַּיִם אַף גַּלִּים צָלָחוּ.

וֹמֵרֶחֶם הַיָּם שְׁדֵיהֶם נִשָּׂאוּ,

מִמַּיִם אַדִּירִים רָאשֵׁימוֹ יִרְהָבוּ;

תַּחְתֵּימוֹ יִרְעַשׁ יָם, מִשְׁבָרִים נָעוּ

וּמִזֶּרֶם דָּכְיָם כִּתְפֵיהֶם יִרְטָבוּ;

עַד לֵב הַשָּׁמַיִם פִּיהֶם יֵז קֶצֶף

וּבְקֶבֶר גְּרוֹנָם חֵץ לְשׁוֹנָם לָטָשׁוּ;

שָׁרְקוּ צָלְלוּ, הָמוּ וַיִּתְגָּעָשׁוּ

עַד קָפְצוּ יַבֶּשֶׁת בָּעֹז וָשֶׁצֶף.

וּלְמַרְאֶה זֶה לְבַד כָּל פָּנִים חָוָרוּ,

וּמְבֹהָלִים לְנַפְשָׁם בָּרְחוּ הָאֲסֵפָה.

וְהַפְּתָנִים בְּאַפָּם אַךְ בְּנֵי הַכֹּהֵן בָּחָרוּ

עַל בָּנָיו הַשְּׁנַיִם גֵּוָם צָנְפוּ צְנֵפָה;

מִקָּדְקֹד עַד רֶגֶל שָׂמוּ מַחֲנָק לָו

ֹובנצח בני הנעורים נפשם השביעו,

אֶת דָּמַָם שָׁתוּ לָעוּ, פִּצְּחוּ עַצְמוֹתָמוֹ;

הֵם מֵחֶתֶף כְּאֵב אָנוּשׁ גַּם קוֹל לֹא הִשְׁמִיעוּ.

וַיְמַהֵר לָאָקוֹן וַיְעוֹפֵף הֶחָרֶב

הַצִּיל מַחֲמַדֵּי בִטְנוֹ מִיַּד בְּנֵי שַׁחַץ;

אַךְ פֶּתַע קָפְצוּ עָלָיו כַֹכְּפִיר מֵאָרֶב

בַּעֲגִילֵי גֵּוָם עָטוּהוּ, הִרְבּוּ בּוֹ מַחַץ;

בִּשְׁרִירֵי בִּטְנָמוֹ כִתְּרוּהוּ מָתְנַיִם,

צַוָּאר רֹאשׁ וְחָזֶה הִקִּיפוּ בַדֵּימוֹ;

וּבְמַפְּלֵי בְשָׂרָם חִישׁ לָפְתוּ יְרֵכַיִם

וְעוֹד מִמַּעַל לוֹ הֵרִימוּ רָאשֵׁימוֹ.

וּלְנַתֵּק מוֹסְרוֹתָם עָלָיו קָשָׁרוּ

לַשָּׁוְא יָעֵז הַכֹּהֵן, חֲיָלִים יְגַבֵּר;

רַעַל הִזּוּ עָלָיו מִפִּיהֶם פָּעָרוּ,

אָנוּשׁ בּוֹ מַכְאוֹבוֹ לֹא יוּכַל דַּבֵּר.

עֲדֵי מִכְּאֵב כִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה

נָתַן קוֹל מַר עַד לֶעָבִים הִגִּיעַ;

וּכְשׁוֹר פָּר כִּי יִשָּׁחֵט בְּמַאֲכֶלֶת רְמִיָּה

מִתְבּוֹסֵס בְּדַם צַוָּארוֹ יִגְעֶה, יָרִיעַ. –

וּכְמַהֵר חֵץ מִקֶּשֶׁת הַשְּׂרָפִים בָּאוּ

אֶל מִקְדַּשׁ מִינֶרְוָה עַד מָרוֹם גָּבֹהַּ;

שָׁם נָפְלוּ לְרַגְלֶיהָ, דּוּמָם כָּרָעוּ.

וְכָל רֹאֵי הַמַּחֲזֶה הִתַּמְּהוּ תָּמֹהַּ.

אַךְ זֶה מְנַת כּוֹס רֶשַׁע! – פֶּה אֶחָד אָמָרוּ –

בַּקֹּדֶשׁ שָׁלַח יָד, אֶל אֵלִים הִתְגַּבָּר,

נִאֵר אֶת מִינֶרְוָה, עַל סוּסָהּ הִתְעַבָּר;

“הַסּוּס יָבֹא הָעִירָה!” אֹמֶר גָּמָרוּ.

אָז הִתְנַשְּׂאוּ פְּתָחִים, נָשְׂאוּ רֹאשָׁם שְׁעָרִים

לְפַנּוֹת חִישׁ דֶּרֶךְ לַסּוּס הָאוֹרֵחַ;

בַּעֲבוֹת עֲגָלָה יִמְשְׁכֻהוּ זְקֵנִים וּנְעָרִים,

כָּל רוּחַ צוֹהֶלֶת, כָּל לֵב שָׂמֵחַ,

הוֹרֶה שֹׁד וָמָוֶת הָלַךְ עֲצַלְתַּיִם

עַד בָּא עִירֵנוּ, שָׁם נִצָּב בַּתָּוֶךְ;

לְפָנָיו יִכְרַע עָם, יִפּוֹל עַל אַפָּיִם –

וּבְבִטְנוֹ הַסּוּס הִקְדִּישׁ לִטְרוֹיָה טֶבַח!

טְרוֹיָה הָאַדִּירָה, תְּהִלַּת כָּל הָאָרֶץ!

לוּ אֶרְצֶה עֲפָרֵךְ, אֲחוֹנֵן אֲבָנָיִךְ!

כַּסּוּפָה אָתָא אֵידֵךְ, כַּסַּעַר קֶרֶץ!

הַסּוּס הַנּוֹרָא אַךְ בָּא בִּשְׁעָרָיִךְ

שָׁלֹשׁ בְּלֶכְתּוֹ רַגְלָיו מָעֲדוּ כָּשָׁלוּ –

רָעֲשׁוּ מַפְּלֵי בִטְנוֹ הָגוּ וַיִּרְעָמוּ

וּבְקֶרֶב כְּרֵשׂוֹ נֶשֶׁק בַּרְזֶל צָלָלוּ;

אַךְ עֻוְּרוּ עֵינֵי עָם, אָזְנֵיהֶן נֶאֱטָמוּ.

בָּאָה הַשֶּׁמֶשׁ וְתַחְתֶּיהָ חֹשֶׁךְ שָׂמָה,

עַל מַיִם אַדִּירִים עֵיפָתָה עָלָתָה,

וּבְרֶשֶׁת שַׁחֲתָהּ בָּלְעָה מְלֹא הָאֲדָמָה

וְעַל תּוֹךְ הַיְּוָנִים בְּצַלְמָוֶת כִּסָּתָה;

שָׁקְטוּ חֻצוֹת טְרֹוָיה בְּצֵל כַּנְפֵי הַלָּיִל

וּדְמָמָה חוֹפֶפֶת עַל רֹאשׁ כָּל הוֹמִיּוֹת,

בִּשְׁנָתָם מָצְאוּ דְרוֹר יְגֵעִים אַנְשֵׁי חָיִל

וּלְעֵין סַהַר לְבַד שָׁבוּ הַיְּוָנִים בָּאֳנִיּוֹת.

אָז יְדֵי צִנּוֹן בֶּטֶן הַסּוּס פָּתָחוּ

וַיָּקִיא וַיְפַלֵּט הַנְּסִיכִים וְכֵלֵימוֹ;

וּשְׁכוּרֵי חֵמָה לִקְרַאת לֶחֶם שָׂמָחוּ,

בַּחוּצוֹת הִתְהוֹלְלוּ, גַּם אוּלִיס בֵּינֵימוֹ;

חַלְלֵי חַרְבָּם נָפְלוּ הַשּׁוֹמְרִים בַּלָּיִל;

הַטְּרוֹיִים הוֹזִים, עוֹד שֵׁנָה עַל עָיִן

וּסְרוּחִים עַל עַרְשׂוֹתָם הֲלוּמֵי יָיִן;

וּצְבָא יָוָן בָּא שַׁעַר כָּל אַנְשֵׁי הֶחָיִל. < br>

גַּם אֲנִי יָשַׁנְתִּי אָז וּשְׁנָתִי עָרָבָה,

מֵחַבְלֵי שֵׁנָה שְׁמֻרוֹת עֵינַי נֶאֱחָזוּ;

עָמָל וָהִי שָׁכַחְתִּי, נָשִׁיתִי דְּאָבָה

וְהִנֵּה אֶת הֶקְטוֹר בַּחֲלוֹם עֵינַי חָזוּ.

מַעְיְנֵי מַיִם שׁוֹטְפִים עֵינָיו שָׁלָחוּ,

ןּכְמוֹ בְּמוֹתוֹ פְּצָעָיו בּוֹ אַף רַגְלָיו נִקָּרוּ;

מַרְאָיו מַה נּוֹרְאוּ, יְצָרָיו מַה נֶּאֱלׂחוּ,

דָּם וְאָבָק עַל פָּנָיו מִשְּׁחוֹר קָדָרוּ.

הוֹד תַּלְתַּלָּיו כַּפָּז עוֹדוֹ בַּחַיִין

עַתָּה מִדָּם פֶּצַע דָּבֵקוּ וּנְגֹאָלוּ:

“הֲזֶה הוּא הֶקְטוֹר? הֲזֶה מַחֲמַד כָּל עָיִן?”

יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתַי, מוֹרָשַׁי שָׁאָלוּ.

הֹמֶה בִּי לִבִּי אַף מֵעַי נִפְעָמוּ,

דַּבֵּר אֵלֵיהוּ לִי כֻּלָּם אָמָרוּ;

וּדְמָעוֹת זָרְמוּ עֵינַי כָּאֲפִיקִים נָהָרוּ

וּשְׂפָתַי נִפְתָּחוּ, הִבִּיעוּ נָאָמוּ:

"הָהּ מִקְוֵה טְרוֹיָה, מוֹשִׁיעָהּ בַּצָּרָה!

כְּאֶרֶץ עֲיֵפָה לָךְ כָּלְתָה כָּל רוּחַ,

אוֹרֵנוּ בַּחֹשֶׁךְ, בָּאֹפֶל נְהָרָה!

רוּחֲךָ אַיֵּהוּ, אָן אֵיפֹה לוֹ נוּחַ?

מָה רַבּוּ שְׁנוֹת עָמָל נַפְשׁוֹתֵינוּ לֹא שָֹלוּ!

מַה מְּאֹד בַּקְּרָב וָלָחֶם כֹּחֵנוּ עִנִּינוּ!

מֶה עָצְמוּ חַלְלֵי עַמִּי לִקְבָרוֹת הוּבָלוּ

מֵעֵת אוֹתְךָ, מַחְמַל נֶפֶשׁ, לֹא עוֹד רָאִינוּ!"

אַךְ עוֹד נֶאֱלָם הַמֵּת, שִׂפְתוֹתָיו לֹא נָעוּ,

הַדִּבֵּר אֵין בּוֹ וּלְשׁוֹנוֹ עוֹד דּוּמִיָּה;

לֹא שָׁעָה אֶל דְּבָרָי וְאֶל נַפְשִׁי הוֹמִיָּה

עֱדֵי פֶּתַע סְגוֹר פִּיהוּ אֲנָחוֹת קָרָעוּ;

"נוּסָה, בֶּן אֱלֹהִים, נוּסָה נָא הָלְאָה –

בָּא שׁוֹד אֶל טְרוֹיָה, הָהּ אָתָא הַקָּרֶץ!

נָפְלָה אַרְצֵנוּ, הָהּ פְּלָאִים נָפָלָה!

וּבַעֲדָהּ אַל נָא יִזַּל עוֹד נִצְחֲךָ אָרֶץ.

אָבְלוּ חֵל וָחוֹמָה, אַךְ שְׁאִיָּה שֵׂאת וָשֶׁבֶר!

עִיר מְשׂוֹשׂ עַל הָאָרֶץ תֹּהוּ הָיָתָה.

אַךְ לוּ הַצֵּל אֶת טְרוֹיָה עוֹד יָכוֹל גֶּבֶר,

אָז אַךְ יָדִי וּזְרוֹעִי זֹאת עָשָׂתָה.

מִפֹּה הָבָה נוּסָה כַּצִּפּוֹר נוֹדֶדֶת!

קָדְשֵׁי אֵל קְחָה, הֲנִיסֵם אִתְּךָ פֶּתַע;

וּמִסְפַּר שָׁנִים בְּלֵב יַמִּים כִּי תֵּתַע,

אָז תָּתוּר לָךְ וְתִמְצָא אֶרֶץ מוֹלֶדֶת".

וְהִנֵּה קוֹל יְלֵל נְאָקָה בִּרְחֹבוֹת קָרֶת

יַרְגִּיז יַעֲרוֹץ אָרֶץ, וִיבַקַּע הָרוּחַ;

קוֹל נֶשֶׁק יִשְׁתַּקְשֵׁק בַּהֲמֻלָה סֹעָרֶת

עַד בֵּיתִי בָּא שָׁאוֹן, בֵּין צֶאֱלִים יָנוּחַ.

רַעַם קוֹל עַנּוֹת אֲנָקָה וּשְׁאָגָה;

וּשְׁנָתִי כִּי עָרְבָה פִּתְאוֹם נִגְזָלָה.

עָזַבְתִּי מִשְׁכָּבִי, חַשְׁתִּי הַגָָּנה

וּטְרוֹיָה עַל מוֹקְדָהּ אָחַז, וְרוּחִי חֻבָּלָה!

כְּמוֹ אַרְזֵי אֵל מִמּוֹקְדֵי אֵשׁ כִּי אֻכָּלוּ

נִשְּׂאוּ עַל כַּנְפֵי רוּחַ לִנְאוֹת יְעָרִים;

אוֹ כְּזֶרֶם נֶפֶץ יִרְעַשׁ מֵרֹאשׁ הָרִים

מֶגֶד תְּנוּבוֹת שָׂדַי תַּחְתָּיו יְמוֹלָלוּ

עֻלְפֶּה עֵץ פֶּרִי מִגִּזְעָם יִסָּחוּ,

גְּפָנִים הֹבִישׁוּ וּתְאֵנָה אֻמְלָלָה;

שָׁם יַעַמְדוּ אִכָּרִים, דֹּם נֶאֱנָחוּ,

הֲרִיסוֹת אוֹנָם יֶחֱזוּ, וְנַפְשָׁם נִבְהָלָה.

עַתָּה הָהּ עֵינֵינוּ לִרְאוֹת נִפְקָחוּ

תַּחְבֻּלוֹת הַיְּוָנִים מֶה עָמְקוּ, מָה רַבּוּ!

וּתְכָכֵי מְזִמּוֹתָם נִבְעוּ נִפְתָּחוּ

וּטְרֹויָה אֵשׁ יִרְדֶּנָּה, וּלְהָבִים עִיר סַבּוּ.

עֹפֶל וָבַחַן עַרְעֵר הִתְעַרְעָרוּ,

כָּל הֵיכְלֵי עֹנֶג חִישׁ אַרְצָה יֻכַּתּוּ,

וּמִגְדְּלֵי מִבְצָר בְּלַבַּת אֵשׁ יִצַּתּוּ,

וַיֵּאוֹר רָקִיעַ, וּפְנֵי יַמִּים נָהָרוּ.

חוּל תָּחוּל אֶרֶץ מִשְּׁאוֹן קְרָב וָרַעַשׁ,

אַף קוֹל חֶרְדַּת שׁוֹפָר נִשְׁמַע בָּרָמָה;

חֶרֶב שַׂמְתִּי עַל יָרֵךְ, אַךְ מַה זֶה אַעַשׂ?

לָבוֹר אַנְשֵׁי חַיִל וּלְפַקֵּד מִלְחָמָה,

שׂוֹם נֶפֶשׁ בַּכָּף בְּעַד טְרוֹיָה אַרְצֵנוּ!

אַמִּיץ לֵב יָצָאתִי, הִשְׁבַּתִּי עַצֶּבֶת.

לוּ יוֹם אַחֲרוֹן עַל עָפָר לוּ בָּא עָלֵינוּ!

וּבְיָד תֹּאחַז חֶרֶב מַה טּוֹב הוּא הַמָּוֶת!

פִּתְאֹם חָזוּ עֵינַי אֶת כֹּהֵן הַשֶּׁמֶשׁ

נִדְהָם אַף נִבְעַת הוּא יָנוּס הַיָּמָה;

מִנְּאוֹת קְרָב מַלֵּט נַפְשׁוֹ בִּמְשׂוֹאָה וָאֶמֶשׁ,

אֱלֹהָיו בְּיָדוֹ, בִּימִינוֹ בַּת לֹא רֻחָמָה:

"עֲמוֹד! – קָרָאתִי – אֶשְׁאָלְךָ אַךְ אַחַת:

מַה דִּבֵּר הָאֵל וּמָה עוֹד יִקְרֵנוּ?

הַעוֹד מִגְדּוֹל עוֹז לָנוּ וִימַלֵּט נַפְשֵׁנוּ?"

וַיֵּאָנֵק דֹּם וָיַעַן בְּנֶפֶשׁ נֶאֱנַחַת:

"עָשָׂה אֱלֹהֵי-נָקָם, נֶחֱרָצָה אַף כָּלָה!

יוֹם אֵל בָּא אַכְזָרִי, שְׁנַת שִׁלּוּמִים בָּאָה!

טְרוֹיָה כְּלֹא-הָיָתָה, עִירֵנוּ אֻמְלָלָה.

אֶפֶס הוֹד תְּהִלָּתָהּ אַפְסֵי אֶרֶץ מָלָאָה,

עַתָּה אֵל שַׁדַּי אַךְ שׁוֹד בָּהּ יַדִּיחַ

עָלֶיהָ יָרִיעוּ עָרֵינוּ הַיְּוָנִים,

הַסּוּס הָהּ יָקִיא גִּבּוֹרִים מְיֻזָּנִים,

צִנּוֹן מְבַקֵּשׁ שֶׁבֶר אֵשׁ לָהֶם יָפִיחַ.

וּבְשַׁעֲרֵי הָעִיר כִּי פִּיהֶם פָּעָרוּ

אַבִּירֵי גֵּבּוֹרִים כָּאַרְבֶּה רָעָשׁוּ;

עֲדַת אַדִּירֵיהֶם שָׁטְפוּ פֹּה עָבָרוּ,

קַשְׁתָּם דָּרָכוּ, חַרְבוֹתָם נָטָשׁוּ;

כַּכְּפִיר מְשַׁחֵר טֶרֶף, קְרָבוֹת אַךְ יֶחְפָּצוּ,

כַּבָּרָק יָצָא חִצָּם, אַבְנֵי קֶלַע יָדוּ;

נָמוֹג חֵילֵנוּ לֹא עַל חַרְבָּם עָמָדוּ;

הֵם הָרְגוּ הַמִּשְׁמָר, אַף חֹמוֹת רָעָצוּ.

לִדְבָרָיו אֵלֶּה הִלכְּהָ נַפְשִׁי קֹדָרֶת,

רָתְחוּ בִּי מֵעַי, מֹרָשַׁי סָעָרוּ;

רַצְתִּי בִּרְעָדָה לִמְקוֹם אֵשׁ מְבֹעָרֶת,

שָׁם מִבְצְרֵי מִגְדֹּל מִמְּקוֹמָם נִתָּרוּ,

אֵשׁ לֹהֵט יְאֻכְּלוּ עַד שָׁאוּ שְׁמָמָה

שָׁם נֶשֶׁק בַּרְזֶל כַּבִּירִים יָרוֹעַ;

עוֹד רוּחַ בִּי גְּבוּרָה נְשָׂאַתְנִי שָׁמָּה

וְעַמִּי אָרְחוּ עִמִּי, הָיוּ לִי זְרֹעַ.

וָאַרְעֵם בְּקוֹלִי בַּהֲגִיגִי אֵשׁ בָּעָרָה:

"אֱלֹהִים אַדִּירִים אֶת טְרֹוָיה עָזָבוּ,

נָצוּ נָעוּ יַחַד מֵעִיר הַתִּפְאָרָה,

כָּאוֹיֵב לָהּ הָיוּ, כַּצָּר בָּהּ נִצָּבוּ;

עַתָּה אִתִּי הָבוּ לֶכֶת, חִזְקוּ אַמֵּצוּ

יִדְרוֹךְ לִבְּכֶם עֹז, הָשִׁיבוּ לָהֶם שְׁעָרָה –

לוּ אַף מְרוֹמֵי שְׂדֵה קְרָב בְּדִמְכֶם יִמְחָצוּ!

קְשֵׁה יוֹם כִּי נוֹאָשׁ, אוֹ אָז יֵצֵא מִצָּרָה".

וַתִּבְעַר קִנְאָתָם כִּשְׁאוֹל בָּם מִתַּחַת,

כִּזְאֵבֵי עֶרֶב בִּסְבָךְ יָשֹׁחוּ יֶאֱרֹבוּ

וִיְתַנּוּ בַּלָּיִל מֵחֲמַת רָעָב קוֹדַחַת,

יַחְפְּרוּ אֹכֶל לְיַלְדֵיהֶם כִּי יִרְעָבוּ:

כָּכָה הָלְכוּ הֵם רֶגַע, לֹא עָמָדוּ

וּבְכֹבֶד פֶּגֶר יָסֹלּוּ נָתִיב לָמוֹ;

צִלְלֵי לַיִל בַּחֻצוֹת נָעוּ נָדוּ

וּבְבַלְהוֹת אֹפֶל וָמָוֶת חֵרְפוּ נַפְשָׁמוֹ.

הָהּ, לֵיל בַּלָּהָה! מִי זֶה יוּכַל יַבִּיעַ

מְצוּקוֹת עַמִּי וּפִידָם, הִי וַאֲנָחָה?

חֲלָלֶיךָ לֵיל צַלְמָוֶת, מִי זֶה יוֹדִיעַ?

לָשׂוּם רֹאשִׁי מַיִם, אֵיפֹה דֶּמַע אֶקָּחָה?

נָפְלָה נָפְלָה טְרוֹיָה, בָּעַמִּים גְּבָרֶת,

נִדְמוּ עַם טְרוֹיָה מִיָּם עַד יָם מָשָׁלוּ;

וּבְרֹאשׁ כָּל מְרוֹמִים וּבְמִקְדְּשֵׁי עֲצָרֶת

שָׁכְבוּ מְטֹעֲנֵי חֶרֶב, הֲרוּגִים נָפָלוּ.

אַךְ לֹא דְמֵי עַמִּי לְבָד כֶּעָפָר נִשְׁפָּכוּ,

לֹא אַךְ דָּמָם וְנִצְחָם יְשׁוֹקְקוּ אֲדָמָה;

גַּם הֵמָּה הָפְכוּ בַּקְּרָב, מֹרֶךְ זָנָחוּ

וּכְהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל יָצְאוּ לַמִּלְחָמָה;

אָז גַּם לְחֻמֵי אוֹיֵב כִּגְלָלִים נָפְלוּ אָרֶץ,

מִקּוֹל נַאֲקַת חָלָל תְּצִלֶּינָה אָזְנָיִם;

וּמְקוֹם אַךְ יָבִינוּ אַךְ יֶחֱזוּ עֵינָיִם

יִתְהַלֵּךְ הַמָּוֶת, יָשׁוֹד הַקָּרֶץ.

פֶּתַע חֵיל יָוָן נִצָּב לִקְרָאתֵנוּ

וּבְרֹאשָׁם אַנְדְּרֹגֵאַס יְפַקֵּד צָבָא;

וּבְלֵב הוּתַל דִּמּוּ כִּי יְוָנֵים הִנֵּנוּ:

"אַחַי! – קָרָא – מַה זֶּה יְמִינְכֶם אָחוֹר שָׁבָה?

שָׁמָּה חֵילֵנוּ עַל טְרוֹיָה יִתְרוֹעָעוּ

וְיָד בַּצַּלַּחַת מָה אַתֵּמָה תִּטְמוֹנוּ?"

הַקּוֹל קוֹל עַמִּי פִּתְאוֹם אָזְנָיו שָׁמָעוּ

וָיָבֶן כִּי עָלָיו אַךְ אוֹיְבִים יִצְפּוֹנוּ.

אָז כָּשְׁלוּ בִּרְכָּיו, קוֹל מִלָּיו נֶחְבָּאוּ:

כְּתוֹעֶה דֶרֶךְ עוֹרֵק צִיָּה בֵּין חוֹחַ

חוּר פֶּתֶן יַחַז, רַגְלָיו בּוֹ נָגָעוּ,

בַּעֲבִי צַוָּאר יָרוּץ הַצִּפְעוֹן בַּכֹּחַ,

יִתְקַצֵּף יָרִים רֹאשֹ, דַּלְתֵי פָּנָיו פָּחַד.

הוּא יִבְרַח בָּרוֹחַ וְלֶחְיוֹ תַּשְׁלֵג אֵימָה;

כָּכָה נִבְהַל אַנְדְּרֹגֵאַס, נָמוֹגוּ חֵילוֹ יַחַד

וּשְׁכוּרַת דַּם אוֹיֵב חַרְבֵּנוּ רוֹמֵמָה.

עָתְקָה יְמִינֵנוּ, שְׁאוֹל רָמְתָה כָּל הֲמוֹנָם –

אָז קָרָא הָאָרֶב: "הֶאָח! רָמָה יָדֵנוּ!

חֶרֶב יְוָנִית חִגְרוּ, לִבְשׁוּ שִׁרְיוֹנָם,

חֲנִית לָנוּ וּסְגוֹר, מֵתֵיהֶם יִתֵּנוּ:

אָז תּוֹכָם נָשִׁיב לָמוֹ אֶל חֵיקָם מְזִמּוֹתָם!"

דְּבָרַיו לָקַחְנוּ, מַלבּוּשׁ נָכְרִי עָטָנוּ,

עָרַכְנוּ מָגֵן אֹוֵיב, חָגַרְנוּ חַרְבוֹתָם

רַצְנוּ לַקְּרָב – וְאִם אֱלֹהִים אֵין אִתָּנוּ!

בְּצֵל כַּנְפֵי לַיְלָה חֻבְּאוּ חֵילֵינוּ,

אָז אֶת גִּבּוֹרֵי יָוָן שָׂבְעָה כַּלֶּחֶם –

וּכְעָסִיס גַּם דָּמָם רִוְּתָה – חַרְבֵּנוּ

וַתֵּעוֹר קַשְׁתִֵּנוּ וַתְּשִׁיתֵמוֹ שָׁכֶם;

אָז יָרְדוּ בָאֳנִיּוֹת לָנוּס הַיָּמָה

גַּם אֶל בֶּטֶן הַסּוּס גֵּרַשְׁתָּם אֵימָתָה.

אַךְ אַל יָעֹז גֶּבֶר בִּימִינוֹ כִּי רָמָה

טֶרֶם יָדַע עֲצַת אֵל, שׁוֹד מִשַּׁדַּי אָתָא!

וּפִתְאוֹם אֲהָהּ, מַה יֶחֱזוּ שָׁם עֵינֵינוּ,

מָה עַזָּה חֲמַת אוֹיֵב עַד מֶה עָרָבָה!

בַּת פְּרִיאָם לָקְחוּ מֵעַל מִזְבְּחֵנוּ

וּשְׂעַר רֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְהִיא נִסְחָבָה;

בִּפְנֵי לְהָבִים אֶל שְׁמֵי בַרְזֶל צָעָקָה,

מִכַּבְלֵי בַרְזֶל יָעִיקוּ רֹךְ יָדֶיהָ;

וַחֲמַת נֶפֶשׁ הָאוֹרֵב עוֹד לֹא הִתְאַפָּקָה

וַתְּחַפֵּשׂ מוֹת גִּבּוֹר לָהּ בְּמַחֲנֵה צָרֶיהָ.

וְהִנֵּה נֶפֶץ אֶבֶן מֵעַל גַּגּוֹת נִתָּכוּ, –

אַחֵינוּ מִשָּׁם עַל רֹאשֵׁנוּ הִמְטִירוּ;

כִּי בַּעֲדִי נֵכָר אֲחֵיהֶם לֹא הִכִּירוּ;

פֶּתַע גַּם יְוָנִים עָלֵינוּ קַשְׁתָּם דָּרָכוּ

כִּי נַאֲקַת הַמֵּתִים הִגִּידָה מִי אָנוּ.

וּכְמוֹ רוּחַ קָדִים אֶת רוּחַ יָם כִּי יִלְחָמוּ

סַעֲרוֹת תֵּימָן וְצָפוֹן כִּי לֹא שָֹאֲנָנוּ

וּתְהוֹמוֹת יָהֹמּוּ, וְאַלּוֹנִים יִנְהָמוּ.

גַּם שָׁבוּ פְּלִיטֵי חֶרֶב עֲדִת נַהֲלָאָה

בִּשְׁגוֹת עֵינָם בְּאָחְזֵנוּ חֶרֶב נָכְרִיָּה

וּבְאֹפֶל אַָז נַפְשָׁם לְפִי חֶרֶב דֻכָּאָה –

לֹא עֹוד עִוְּרוּ עֵינָם עַתָּה שָׁוְא וּרְמִיָּה;

וּבְמִלְחֶמֶת אֶמֶשׁ הִכִּירוּ הַמְּזִמָּתָה

שִׁרְיוֹן זָר וּמָגֵן עַפְעַפֵּיהֶם בָּחָנוּ –

אָז גָּבַר הָאוֹיֵב אַף יָדוֹ קָשָׁתָה,

אָז רַבּוּ חַלְלֵי עַמִּי לַחֶרֶב יִמָּנוּ.

מַשֻּׁאוֹת טְרוֹיָה, תְּנוּ בִּי עֵדֵיכֶם!

הָעִידוּ, עַפְרוֹת אַרְצִי, שֹרָפוּ גַּם נִצְרָבוּ,

אִם רָפוּ יָדַי בַּקְּרָב אוֹ רַגְלַי אִם שָׁבוּ

בְּלֵיל עֲבָרוֹת זֶה מֵהָגֵן עֲלֵיכֶם.

חַרְבִּי בּוֹסְסָה אוֹיֵב אַף הָלְמָה צָרִים,

אָנֹכִי הָהּ לֹא מַתִּי, חַיַּי לֹא תָּמּוּ!

אַךְ עַמִּי לִימִינִי נָפְלוּ מְדֻקָּרִים,

אָז מָטָה יָדִי מִידֵי אוֹיֵב כִּי רָמוּ.

וְהִנֵּה בְּהֵיכַל פְּרִיאַם שָׁם מַר צָרָחוּ,

זַעֲקַת שֶׁבֶר עוֹעֵרוּ עַד שְׁמִֵי עֲרָבוֹת,

מַשַּׁק בַּרְזֶל נִשְׁמַע וּשְׁאוֹן קוֹל חֲרָבוֹת,

שָׁם הֶרֵג רַב אָחַז – הַהּ דָּמַי רָתָחוּ!

מִתַּחַת, הָאוֹיְבִים כַּכְּפִירִים יֶהֱמָיוּ

עֲלֵי חֵל וְחוֹמָה עֲלוֹת הֵם יָהִינוּ,

לִמְבֹא פְתָחִים נִצְּבוּ, וּבְמָגִנִּים חָסָיוּ,

אַך הַטְּרוֹיִים עַל הֵיכָלָם בְּנַפְשָׁם יָגֵנּוּ.

גַּם סֻלָּם גַּם שְׁלַבִּים בַּחוֹמָה הֹעָלוּ,

עֲלוֹת עָלֵימוֹ הֵם נַפְשָׁם חֵרֵפוּ,

בִּשְׂמֹאלָם מָגֵן, בּוֹ חִצִּים יִתְמוֹלָלוֹּ

וִימִינָם תַּחֲזִיק בַּגַּג, לֹא יִגְעוּ לֹא יָעֵפוּ;

אַחַי מֵעַל אַבְנֵי הַחוֹמָה קִלֵּעוּ,

יָדָם רִצְּצָה הֵיכָל וּרְסִיסָיו יָדוּ;

הוּא מִקְוֵה הָאַחֲרוֹן לוֹ נַפְשָׁם נִשֵּׂאוּ,

עֵת תּוֹחֶלֶת אוֹנָם וְכָל תִּקְוָה אָבָדוּ.

שָׁם רִקּוּעֵי זָהָב מֵעָל יִתְגַּלְגָּלוּ,

מַצְּבוֹת עֹז הֵמָּה לִטְרוֹיָה הַנָּוָה,

אַךְ לַשָּׁוְא עָשָׂה עַמִּי, לָרִיק אֶשְׁתּוֹלָלוּ!

חַיַּת אֹוֵיב מִתַּחַת כַּחוֹמָה נִצָּבָה,

אָז הָמָה בִּי לִבִּי,נַפְשֵׁנוּ גָעָשָׁה

אֶל אַרְמוֹן ֹמֶלֶךְ הִנֵּנוּ אָתָאנוּ

אַמִּיץ לֵב כֹּשֵׁל, הָפֵץ מָגוֹר וּבְעָתָה,

חַזֵּק דַּכְּאֵי רוּחַ כִּי ֹעֶרף נָתָנוּ.

וְאֶל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל רַגְלִי עֹז דָּרָכָה

(שָׁמָּה הַטְּרוֹיִים לָרִיק אַךְ יָעָפוּ,

חִצֵּיהֶם מֵאָפַע, קַשְׁתָּם רְמִיָּה נֶהְפָּכָה

לַשָּׁוְא הַשְׁלִיךְ עַל צָר אַבְנֵי גִּיר עָרָפוּ),

אֶל הַגָּג, מַרְאֲשׁוֹתָיו עָבִים יִשָּׁקוּ,

שָׁם אֶת טְרוֹיָה כֻּלָּה עֵינַי רָאוּ;

חֵיל אוֹיֵב יַחַד בָּאָהֳלִים עָתָקוּ,

גַּם פְּנֵי חוֹף הַיָּם אֳנִיּוֹת מָלָאוּ.

חַיֵּינוּ מִנֶּגֶד, וְלֹא יֵרַךְ לִבֵּנוּ;

הָרַסְנוּ הַסִפּוּן, קֹרוֹת קָרַעְנוּ

הַשְׁלִיכֵם הַטִּילֵם עַל שְּאוֹן קָמֵינוּ;

גַּם עַמּוּדֵי הֵיכָל עָלֵימוֹ נִשְׁעָנוּ

וּבְרֹגֶז וָרַעַם חִישׁ יִפְּלוּ יֻטָּלוּ

עַל קָדְקוֹד צָרִים כַּנֶּפֶץ וָסַעַר,

אַךְ חֲדָשִׁים לִרְגָעִים תַּחְתֵּימוֹ עָלוּ,

כָּל גֶּבֶר נַפְשׁוֹ לָמוּת הוּא יָעַר.

נֶפֶשׁ פִּירוּס מִתַּחַת רַעְמָה עָטָתָה,

כַּנֵּד לֹא יָמוּשׁ וִימִינוֹ כֵּן עָתָקָה;

כְּאֶפְעֶה לָהּ לַעְנָה לְבָרוֹת הָיָתָה

וּבְסֵתֶר אַגְמֵי בִצָּה רֹאשׁ מְרִירִי יָנָקָה;

עֵת תְּחַדֵּשׁ נְעוּרִים אַף עוֹרָהּ הֶחֱלִיפָה

וּכְאַרְזֵי אֵל בְּרוֹם גַּבָּהּ לְעֵין כֹּל הִיא קָמָה,

גֵּוָּהּ וּזְנָבָהּ יַחַד כַּדּוּר הִקִּיפָה

וּלְשׁוֹנוֹת שָׁלֹשׁ לָהּ תְּנוֹפֵף בָּרָמָה.

יְדֵי פֶרִיף חִצִּים כַּבָּרָק שָׁלָחוּ,

רִשְׁפֵּי אַטָּמֶד כַּזֶּרֶם שָׁטָפוּ,

גַּם פִּרְחָח יָקֻמוּ אֱלֵי פֶּתַח אָרָחוּ

מִיָּדָם לַהֲבֵי אֵשׁ הַגָּגָּה עָפוּ.

עַד דַּלְתוֹת הַבַּרְזֶל מִצִּירָם הֻרָמוּ

גַּם נָקְבוּ הָעֵצָה, כִּי צִנָּתָהּ אָבָדָה;

בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפּוֹת הַפֶּתַח הָלָמוּ,

שַׁעַר פָּעַר פִּיהוּ וְכָל סִתְרָה נִכְחָדָה.

חֲצַר הַהֵיכָל פְּנִימָה תָּאָיו כֻּלָּמוֹ

וַעֲדַת הַטְּרוֹיִים עֲלֵיהֶם סָכָכוּ,

עַתָּה נִגְלוּ לָעַיִן, חֵיל אוֹיֵב רָאָמוֹ,

גַּם טִירוֹת הַמֶּלֶךְ דַּלְתוֹתָם פָּתָחוּ

וּמֵחַדְרֵי הָאַרְמוֹן קוֹל אוֹבְדִים יָרִיעַ,

מִבְּכִי תַּמְרוּרֵי נָשִׁים תִֹצַּלְנָה אָזְנָיִם;

הַגְּבָרִים יִנְהָקוּ, פּוֹרְשִׂים יָדָיִם,

קוֹל יִלְלָתָם יַחַד עֲרָבוֹת יַבְקִיעַ.

שָׁם בַּבִּירָה אִמּוֹת מְבַכּוֹת תִּתְעֶינָה,

בִּבְכִי חִבְּקוּ צוּר, עַמּוּדִים לָפָתוּ,

נִשְּׁקוּ עַפְרוֹת אֶרֶץ, אֲבָנִים תְּחוֹנֶינָה

וּפִירוּס וְחֵילוֹ כַּהֲמוֹת יָם לֹא שָׁבָתוּ,

בְּרִיחִים גִּדֵּעוּ, וּדְלָתוֹת שָׁבָרוּ;

וּלְאַפָּם כִּי עַז נָתִיב לָמוֹ יָסֹלּוּ.

בְּיָמִין מָלֵא קָטֶל שָׁטְפוּ עָבָרוּ,

יִגְעַשׁ יִרְעַשׁ נֶשֶׁק, אַבִּירִים יָהֹלּוּ.

כַּנַּחַל הוֹלֵךְ שׁוֹבָב מֵימָיו כִּי גָּאוּ

יְפַכּוּ יֶחְמָרוּ, יִנְהָמוּ יִרְעָשׁוּ,

בְּחֵמָה שְׁפוּכָה בְּרִיחֵי אֶבֶן גָּדָעוּ

וּבְגַלִּים הוֹמִים לִנְאוֹת שָׂדַי נִגְרָשׁוּ

וּבְשׂוֹא גַלֵּיהֶם עַשְׁתְּרוֹת צֹאן טֻבָּעוּ

מִכְלְאוֹת כֶּבֶשׂ וְאַלּוּף אִתָּם יִגְרוֹפוּ;

כֵּן אֶת פִּירוּס עַלִּיז-רֶצַח עֵינַי רָאוּ

וְחֵילוֹ יָשֹׁדּוּ, יָבֹזּוּ, יַחְתּוֹפוּ.

גַּם הֶקֻבָּה וּמְאַת הַבָּנוֹת

וּפְרִיאָם הַמֶּלֶךְ שְׂבַע רֹגֶז וְיָמִים

שָׁכְבוּ שָׁם מְדֻקָּרִים בְּמִבְטְחֵי מִשְׁכָּנוֹת,

גַּם עֵינַי עוֹד חָזוּם מְגֹלָלִים בְּדָמִים –

כָּכָה רֶגֶל אוֹיֵב כָּל יָקָר בּוֹסֶסֶת,

כָּכָה מִקְוֵה טְרֹויָה לַמָּוֶת יַסְגִּירוּ,

וִיפִי מַצְּבוֹת-עֹז הָהּ יָדָם הֹוֶרֶסת

וּפְלִיטֵי אֵשׁ לֹהֵט בַּחֶרֶב יַגִּירוּ.

מֵרֹךְ לִבֵּךְ עַל פְּרִיאָם תְּשְׁאֲלִי, גְּבִירָה?

וְטִפְחוֹת יָמָיו אֵיכָכָה כֹּה מָלָאוּ? –

דְּעִי כִּי רִגְשַׁת צָר אַךְ אָזְנוֹ כִּי הֵעִירָה

וַיַּרְא אֶת אוֹיְבָיו בַּשְּׁעָרִים כִּי בָאוּ,

אָז תַּחֲרָא וְשְׁריֹון חָגַר עַל לִבֵּהוּ

יָמִים זֶה רַבִּים לֹא הֵרִיחוּ מִלְחָמָה;

וַיַּעַט חֶרֶב נָקָם מֵעַל לְמַדֵּהוּ

וּכְגִבּוֹר מוֹת בַקְּרָב נַפְשׁוֹ זָמָמָה.

בְּבִירַת מֶלֶךְ זֶה עוֹד עָמַד עַל תִּלּוֹ

מִזְבַּח תַּלְפִּיּוֹת, עַד עָבִים הִגִּיעַ;

עָלָיו עֵץ עָבֹת כַּלַּיִל שָׁת צִלּוֹ

וּבְצֶאֱלִים יְסֻכֵּהוּ, חֶרֶב יַכְנִיעַ –

שָׁם הֶקֻבָּה וּמְאַת הַבָּנוֹת פָּרָעוּ,

שָׁם לִפְנֵי אֵל זוֹעֵם שָׁפְכוּ גַם שִׂיחַ;

כַּיּוֹנִים בְּעֶבְרֵי פִי פַחַת יְחֻבָּאוּ

עֵת יִגְעַשׁ הָרוּחַ יְלֵל סַעַר יָפִיחַ.

וְהִנֵּה הוֹלֵךְ לַקְּרָב אֶת אִישָׁהּ רָאָתָה,

שִׁרְיוֹן כַּמְּעִיל יַעַט אַף הַדְרֵי מִלְחֶמֶת;

"מַה לָךְ לַקְּרָב? – בְּקִרְבָּהּ שָׁאֲלָה אֵימָתָה –

מַה יִּקָּחֲךָ לִבְּךָ, לַחֲגוֹר חֶרֶב נֹקֶמֶת?

אִם גַּם הֶקְטוֹר בְּנִי לֹא רָאָה הַשָּׁחַת

קֵינוֹ וַחֲנִיתוֹ לֹא עוֹד יֶחֱסוּ עָלֵינוּ. –

חֲדַל – וּמִקְדָּשְׁךָ זֶה מִמָּוֶת יְפַלְּטֵנוּ,

אוֹ שְׁנֵינוּ פֹּה יַחַד עַל עָפָר נָחַת".

אָָז אֶת הַיָּשִׁישׁ אֵלֶיהָ מָשָׁכָה

וּלְקַרְנוֹת הַמִזְבֵּחַ יַחַד יָשָׁבוּ,

וְהִנֵּה בְּנוֹ פָּאלִיט בָּא (כִּמְעַט נַפְשׁוֹ נָפָחָה

גֵּווֹ וִיצֻרָיו כֻּלָהַם דָּמִים זָבוּ)

כִּי בָקַע לַחֲלוֹף חֵיל צָר, לַקְּרָב יָגוּרוּ,

לִבּוֹ בּוֹ יָחִיל בִּרְתֵת וּבַלָּהָה

וּמְקוֹם הִסָּתֵר פֹּה לַשָּׁוְא עֵינָיו יָסוּרוּ –

אַחֲרָיו רָץ פִּירוּס וְנַפְשׁוֹ לְדָמִים כָּמָהָה.

פֹּה חַרְבּוֹ הִשִּׂיגַתְהוּ, גַּם נֶפֶשׁ הִכָּהוּ

וּבְדַם הַבֵּן כִּי יִז פְּנֵי הַיָּשִׁישׁ נִכְתָּמוּ

עַד פְּרִיאָם אָבִיהוּ רַגְלָיו עוֹד נָעוּ

וּבַאֲפִיקֵי דָּמָיו גַּם חַיָּיו שָׁם זָרָמוּ.

לֵב הַמֶּלֶךְ הִתְפַּלֵּץ מִכְּאֵב וָזָעַם

וּבְעוֹד יַד צָר רוֹמֵמָה, עוֹד חַרְבּוֹ לֹא תֵלֶא

וּפְרִיאָם פָּתַח פִּיהוּ בְּרֹגֶז קוֹל רָעַם

וּמִמַּכְאוֹב בּוֹ אָנוּשׁ עוֹד דִּבֵּר כָּאֵלֶּה:

"אֶת לֹא יִפְעַל גֶּבֶר עוֹלַלְתָּ בָּרֶצַח;

וָדָם זֶה שָׁפַכְתָּ וּבְלַעַג שְׂפָתַיִם

יַרְתִּיחַ מֵעֶיךָ, יִרְדָּפְךָ לָנֶצַח;

אִם עוֹד אֵל קַנָּא יִנְוֶה בַּשָּׁמַיִם

אַפּוֹ וַחֲרוֹנוֹ פֹּעַל יָדְךָ יְשַׁלְּמוּךָ.

הָהּ, חֶרְפַּת אָדָם! לָאֵיד אַךְ שָׂמַחְתָּ!

וּלְעֵינַי אֲנִי אָבִיהוּ, הַבֵּן לִי רָצַחְתָּ!

וֹנְקַם שִׁלּוּמֵי אֵל לִשְׁאוֹל יִשְׁפְּתוּךָ".

וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ כָּאֵשׁ בּוֹ קָדָחָה

וַיְעוֹפֵף בְּרַק חַרְבּוֹ אֶל לֵב קָמֵהוּ;

אַךְ יְמִינוֹ אֵין אֱיָל, רָפְתָה יָדֵהוּ;

אַךְ נָגְעָה הַחֶרֶב גַּם אָחוֹר נִדָּחָה

גַּם שִׁרְיוֹן לֹא חָצְתָה וַתִּפּוֹל לָאָרֶץ.

אָז יִרְעַם פִּירוּס קוֹלוֹ, יַפְטִיר בְּשָׂפָה:

"לֵךְ חַלֵּה פְּנֵי אֵל, הָבֵא עָלַי קָרֶץ,

אַךְ עַתָּה מוּת! וּכְבָר יוֹמְךָ לַעֲרוֹב רָפָה!".

אָז אֶת הַמֶּלֶךְ סָחַב, הִשְׁלִיךְ לַמִּזְבֵּחַ,

מִדְּמֵי הַבֵּן עוֹד יֶעְשַׁן, עָלָיו נִגָּרוּ;

אָחַז צִיצִית רֹאשׁוֹ מִשֶּׁלֶג חָוָרוּ

וּבְקֶרֶב לִבּוֹ עָמֹק חַרְבּוֹ שִׁלֵּחַ –

כָּכָה נָפַל פְּרִיאָם וּטְרוֹיָה אִתּוֹ יַחַד!

עַל רַבִּים עֲמָמִים שָׂמָה מִשְׁטָרָהּ;

מַה תֶּחֱזוּ בָּהּ עַתָּה? אַךְ מָגוֹר וָפָחַד!

כַּמֵּת נִשְׁכָּחָה מִכָּל לֵב הִיא נִגְזָרָה. < br>