קַרְפָּצוֹן הַצְפַרְדֵּעוֹן בָּקַע מִבֵּיצָה זְעִירָה שֶׁהֵטִילָה אִמּוֹ בְּתוֹךְ שְׁלוּלִית גְּדוֹלָה. הוּא הָיָה רֹאשָׁן זָעִיר. זְנָבוֹ הַזָּרִיז נָע מִצַּד לְצַד כְּשֶׁשִּׁיֵּט בַּמַּיִם עִם הֲמוֹנֵי אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו. אָבִיו וְאִמּוֹ לֹא הָיוּ אִתּוֹ כְּשֶׁנּוֹלַד. הוּא לֹא הָיָה זָקוּק לָהֶם, גַּם לֹא לְחִבּוּק אוֹ לְלִטּוּף. הָיָה עָלָיו לִדְאֹג לְבַד לְקִיּוּמוֹ, וְהָיָה לוֹ רָצוֹן אַדִּיר לִחְיוֹת.
לְאַט־לְאַט הִתְפַּתֵּחַ מֵרֹאשָׁן לִצְפַרְדֵּעַ בּוֹגֵר. זְנָבוֹ הַזָּעִיר נָשַׁר, וּמִשְׁנֵי צִדֵּי גּוּפוֹ צָמְחוּ רָגְלַיִם וְיָדַיִם אֲרֻכּוֹת וַעֲדִינוֹת. אֶצְבְּעוֹתָיו הַדַּקּוֹת פִּתְּחוּ בִּקְצוֹתֵיהֶן מֵעֵין מַטְבְּעוֹת קְטַנּוֹת, שְׁטוּחוֹת וּדְבִיקוֹת, שֶׁעָזְרוּ לוֹ בַּטִּפּוּס עַל גִּזְעֵי הָעֵצִים וְהָעֲנָפִים וְעַל קִירוֹת חֲלָקִים. עֵינָיו הָעֲגֻלּוֹת וְהַבּוֹלְטוֹת נִפְקְחוּ לָעוֹלָם – עֵינֵי זָהָב טָהוֹר. גּוּפוֹ הַחֲלַקְלַק הָיָה עָטוּף בִּכְעֵין מֶשִׁי יְרַקְרַק, שֶׁהֶחֱלִיף אֶת צִבְעוֹ בְּהֶתְאֵם לְצִבְעֵי הַסְּבִיבָה. כָּךְ הָיָה מַעֲלִים אֶת עַצְמוֹ מֵעֵין רוֹאֶה. כָּעֵת הָיָה מְסֻגָּל לְהִתְקַיֵּם גַּם בַּמַּיִם וְגַם בַּיַּבָּשָׁה. מִדֵּי פַּעַם הָיָה צוֹלֵל לְתַחְתִּית הַבִּצָּה, שֶׁרָחֲשָׁה חֲרָקִים וּרְמָשִׂים, כְּדֵי לִזְלֹל לְשָׂבְעָה. אַחַר כָּךְ הָיָה חוֹזֵר וְעוֹלֶה אֶל פְּנֵי הַמַּיִם, וְנִבְלָע בֵּין שִׂיחִים יְרֻקִּים כְּשֶׁעֵינֵי הַזָּהָב שֶׁלּוֹ זוֹהֲרוֹת בַּאֲפֵלָה.
הַגְּשָׁמִים חָלְפוּ. הַקַּיִץ קָרֵב וְהַשְּׁלוּלִיוֹת הֵחֵלּוּ לְהִתְיַבֵּשׁ לְאִטָּן. עַל גַּבֵּי הַקַּרְקָעִית נִשְׁאֲרוּ רֹאשָׁנִים יְבֵשִׁים וְחַסְרֵי חַיִּים. פֹּה וָשָׁם נוֹתְרוּ שְׁלוּלִיוֹת קְטַנּוֹת מְלֵאוֹת מַיִם, וּמִדֵּי עֶרֶב הִתְקַבְּצוּ בְּתוֹכָן לַהֲקוֹת צְפַרְדְּעִים לָשִׁיר בְּמַקְהֵלָה אֶת שִׁירַת הָעֶרֶב – שִׁירַת הָאַהֲבָה וְהַחִזּוּר לַצְּפַרְדֵּעוֹת הַמֻּקְסָמוֹת. גַּם קַרְפָּצוֹן הָיָה בֵּין הַמְּזַמְּרִים, וְחִישׁ הִתְגַּלָּה כְּבַעַל קוֹל נָדִיר וּמְיֻחָד. בְּכָל פַּעַם שֶׁפָּצַח בְּשִׁיר, הִצְטָרְפוּ אֵלָיו כָּל הַצְּפַרְדֵּעִים כְּשֶׁקּוֹלוֹ הַנִּפְלָא נִשָּׂא גָּבוֹהַּ מֵעַל כֻּלָּם. עַד מְהֵרָה הֻכְתַּר קַרְפָּצוֹן לַסּוֹלָן הָרָאשִׁי, וּלְשֵׁמַע הַשְּׁבָחִים שֶׁהִרְעִיפוּ עָלָיו חֲבֵרָיו הִתְמַלֵּא לִבּוֹ שִׂמְחָה וְגַאֲוָה שֶׁהָלְכוּ וְגָבְרוּ. חֲבֵרָיו גִּלּוּ שֶׁהוּא לֹא רַק זַמָּר מְעֻלֶּה, אֶלָּא גַּם בַּעַל שְׁאִיפוֹת גְּדוֹלוֹת.
אָכֵן, קַרְפָּצוֹן לֹא הִסְתַּפֵּק בִּשְׁבָחִים. הוּא חָלַם עַל הַרְבֵּה יוֹתֵר. “מַה לִי לִשְׁכֹּן בַּבִּצָּה,” אָמַר לְעַצְמוֹ. “הָעוֹלָם גָּדוֹל וְעָלֵי לִתְרֹם לוֹ מִכִּשְׁרוֹנִי וּלְהִתְפַּרְסֵם, אִם לֹא בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ אָז לְפָחוֹת בָּעִיר הַגְּדוֹלָה.” אוֹרוֹתֶיהָ שֶׁל הָעִיר קָסְמוּ לוֹ מְאֹד. לַיְלָה אֶחָד הֶחְלִיט לִנְטֹשׁ אֶת הַבִּצָּה וּלְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמוֹ. עָמֹק בְּלִבּוֹ יָדַע שֶׁמְּצַפֶּה לוֹ מַסָּע מְיַגֵּעַ וְרַב־סַכָּנוֹת, אַךְ הוּא בָּטַח בֶּאֱלֹהֵי הַצְּפַרְדֵּעִים שֶׁיָּגֵן עָלָיו בְּדַרְכּוֹ וְיַנְחֶה אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם.
אֶת מַסָּעוֹ אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה הֵחֵל בַּחֲשָׁשׁ. מְדַלֵּג בִּזְהִירוּת מֵאֶבֶן לְאֶבֶן וּמִשִּׂיחַ לְשִׂיחַ כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַחֲסֶה בֵּין עֲרֵמוֹת שֶׁל עָלִים וַעֲנָפִים. מִפַּעַם לְפַעַם טָבַל אֶת גּוּפוֹ הַיָּבֵשׁ בִּשְׁלוּלִיוֹת מַיִם כְּדֵי לְהִתְרַעֲנֵן. הַשְּׁלוּלִיוֹת רָחֲשׁוּ לְהָקוֹת שֶׁל צְפַרְדְּעִים. קַרְפָּצוֹן הִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם כְּדֵי לְזַמֵּר אֶת שִׁירֵי הָאַהֲבָה. בְּכָל שְׁלוּלִית חָלְקוּ לוֹ שְׁבָחִים עַל קוֹלוֹ הֶעָרֵב וְחִזְּקוּ אֶת אֱמוּנָתוֹ בְּכִשְׁרוֹנוֹ הַגָּדוֹל. בָּתֵּי הָעִיר הַגְּבוֹהִים הָלְכוּ וְקָרְבוּ אֵלָיו. כְּשֶׁהַלַּיְלָה יָרַד, עָנָן שֶׁל אוֹר סָמִיךְ רִחֵף מֵעַל הָעִיר וְאַלְפֵי אוֹרוֹת נִצְנְצוּ מִן הַבָּתִּים. קַרְפָּצוֹן הָיָה כִּמְכֻשָּׁף.
הַשַּׁחַר עָלָה וְהַשֶּׁמֶשׁ הֵפִיצָה אֶת חֻמָּהּ. בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם הַחֹם הָלַךְ וְגָבַר, עַד שֶׁעוֹרוֹ הֶעָדִין שֶׁל קַרְפָּצוֹן הִתְיַבֵּשׁ וְהוּא הָיָה זָקוּק בִּדְחִיפוּת לִטְבִילָה בַּמַּיִם. לְפֶתַע עָלָה בִּנְחִירָיו רֵיחַ מְרַעֲנֵן, וְהוּא נֶעֱצַר. לְפָנָיו, בֵּין השִּׂיחִים הַגְּבוֹהִים, זָרַם נַחַל רָחָב שֶׁמֵּימָיו הַיְּרַקְרַקִּים זָרְמוּ בְּנַחַת לְכִוּוּן הָעִיר הַגְּדוֹלָה. לִבּוֹ נִמְלָא שִׂמְחָה. לְלֹא הִסּוּס זִנֵּק אֶל הַמַּיִם, וּכְשֶׁהוּא פּוֹרֵשׂ אֶת יָדָיו וְרַגְלָיו הָעֲדִינוֹת, הִנִּיחַ לַגַּלִּים לָשֵׂאת אוֹתוֹ אֶל עִיר חֲלוֹמוֹתָיו. אֶבְרֵי גּוּפוֹ הָיוּ רְפוּיִים וְרֹאשׁוֹ צָף עַל פְּנֵי הַמַּיִם. עֵינֵי הַזָּהָב שֶׁלּוֹ פָּזְלוּ מִצַּד לְצַד וּבָלְעוּ אֶת הַמַּרְאוֹת הַמֻּפְלָאִים. הַנַּחַל זָרַם בֵּין חֻרְשׁוֹת יְפוֹת צַמֶּרֶת, שֶׁהִשְׁתַּקְּפוּ בַּמַּיִם בִּמְהֻפָּךְ כְּמוֹ בְּמַרְאָה עֲנָקִית. קַרְפָּצוֹן הִתְבַּלְבֵּל וְלֹא יָדַע מַה מֵּעָלָיו וּמַה מִּתַּחְתָּיו. סִירַת מְשׁוֹטִים שָׁטָה לִקְרָאתוֹ, מוֹתִירָה אַדְווֹת בַּמַּיִם. בְּמַאֲמָץ רַב נִלְחַם בַּגַּלִּים שֶׁהָדְפוּ אוֹתוֹ לְאָחוֹר. לְאַט־לְאַט שָׁקְטוּ הַמַּיִם, הַנַּחַל חָזַר לִהְיוֹת רָגוּעַ, וקַרְפָּצוֹן נִשָּׂא הָלְאָה בְּדַרְכּוֹ.
קַרְפָּצוֹן צָפָה בַּנּוֹפִים הַחוֹלְפִים עַל פָּנָיו, וּלְפֶתַע רָאָה חֻרְשָׁה מַרְהִיבָה בְּיָפְיָהּ. בֵּין עֵצֶיהָ שׁוֹטְטוּ אֲנָשִׁים. הוּא רָאָה אִמָּהוֹת הַדּוֹחֲפוֹת לִפְנֵיהֶן עֲגָלוֹת עִם תִּינוֹקוֹת. יְלָדִים הִתְרוֹצְצוּ, אוֹחֲזִים בִּידֵיהֶם בָּלוֹנִים צִבְעוֹנִיִּים הַקְּשׁוּרִים לְחוּטִים אֲרֻכִּים. הַבָּלוֹנִים שָׁטוּ לְאִטָּם כְּשֶׁהֵם מְנַסִּים לְהִנָּתֵק מִידֵיהֶם וּלְהַמְרִיא לַשָּׁמַיִם. קַרְפָּצוֹן הִבְחִין בִּכְלוּב גָּדוֹל וּבוֹ חַיּוֹת שׁוֹנוֹת וּמְשֻׁנּוֹת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאָה כְּמוֹתָן. שְׁנֵי זְקֵנִים יָשְׁבוּ עַל כִּסְּאוֹת גַּלְגַּלִים וְהִתְבּוֹנְנוּ בְּסַקְרָנוּת בַּחַיּוֹת שֶׁבַּכְּלוּב. הַכֹּל הָיָה חָדָשׁ וּמַפְתִּיעַ. “אֵיזוֹ חֲגִיגָה נֶהֱדֶרֶת,” אָמַר בְּלִבּוֹ קַרְפָּצוֹן כְּשֶׁהוּא מִסְתַּתֵּר מִתַּחַת לְעָלֶה בּוֹדֵד שֶׁצָּף עַל הַמַּיִם.
קַרְפָּצוֹן הִמְשִׁיךְ לִשְׂחוֹת עַד שֶׁנֶּעֱצַר מוּל גֶּשֶׁר גָּדוֹל שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ מִנְהָרָה פְּעוּרָה וַאֲפֵלָה. הַנַּחַל זָרַם תַּחְתָּיו כְּשֶׁגַּלָּיו רוֹטְטִים בְּנִצְנוּצִים זוֹהֲרִים שֶׁל כֶּסֶף. הַגֶּשֶׁר רָעַד מִכְּלֵי־הָרֶכֶב הָרַבִּים שֶׁדָּהֲרוּ עָלָיו. הָאַפְלוּלִית בַּמִּנְהָרָה מִלְּאָה אוֹתוֹ פַּחַד וְלִבּוֹ פִּרְפֵּר, אֲבָל הַזֶּרֶם סָחַף אוֹתוֹ הָלְאָה, אֶל הָאוֹר שֶׁקָּרַץ לוֹ מֵעֵבֶר לַגֶּשֶׁר. כְּשֶׁיָּצָא אֶל הָאוֹר רָאָה אֶת בָּתֵּי הָעִיר לְפָנָיו. “סוֹף־סוֹף הִגַּעְתִּי,” אָמַר לְעַצְמוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. “כָּאן עָלַי לְהִפָּרֵד מֵהַנַּחַל וּלְהַמְשִׁיךְ בַּיַּבָּשָׁה.” לָכֵן קַרְפָּצוֹן מִלֵּא אֶת רֵאוֹתָיו בַּאֲוִיר וְקָפַץ מִתּוֹךְ הַנַּחַל כְּשֶׁהוּא נוֹחֵת לְתוֹךְ עֵשֶׂב רַךְ. הוּא לֹא הֵעֵז לַחֲצוֹת אֶת הַכְּבִישׁ הַסּוֹאֵן, וְרַק כְּשֶׁהִתְפַּנָּה הַכְּבִישׁ מִכָּל הַמְּכוֹנִיּוֹת חָצָה אוֹתוֹ בִּזְהִירוּת.
קַרְפָּצוֹן חָלַף עַל פְּנֵי הַבָּתִּים שֶׁלְּצִדֵּי הַכְּבִישׁ, חוֹצֶה גִּנּוֹת וּשְׂדֵרוֹת עֵצִים וְנִזְהָר שֶׁלֹּא לְהִתְגַּלּוֹת. בְּדַרְכּוֹ הִגִּיעַ אֶל כִּכָּר קְטַנָּה מִמּוּל לַחֲנוּת בְּגָדִּים. הַכִּכָּר הָיְתָה מְלֵאָה בְּעַשְׂרוֹת חֲתוּלִים. הֵם רָבְצוּ מְנֻמְנָמִים מוּל קְעָרוֹת מְלֵאוֹת בְּמָזוֹן, מְנִיעִים אֶת זַנְבוֹתֵיהֶם מִצַּד לְצַד וּמִתְלַקְּקִים בַּהֲנָאָה. גַּם בְּתוֹךְ חַלּוֹן הָרַאֲוָה, בֵּין הַבְּגָדִים, רָבְצוּ חֲתוּלִים כְּשֶׁהֵם מִתְבּוֹנְנִים דֶּרֶךְ הַזְּכוּכִית אֶל הַכִּכָּר. “אֵלֶּה חֲתוּלִים מְפֻנָּקִים וּשְׂבֵעִים,” אָמַר בְּלִבּוֹ, “יֵשׁ מִישֶׁהוּ הַדּוֹאֵג לָהֶם,” חָשַׁב בְּקִנְאָה. הוּא פָּנָה לְעֵבֶר הַגִנּוֹת שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הַבָּתִּים. מִדַּי פַּעַם נִתְקַל בְּחָתוּל וְנִדְחַק לַסְּבַךְ. לְמַזָּלוֹ, צִבְעוֹ הַיְרַקְרַק הֵגֵן עָלָיו וְהַחֲתוּלִים חָלְפוּ עַל פָּנָיו בְּלִי לְהַבְחִין בּוֹ. “עָלַי לִמְצֹא לְעַצְמִי מְקוֹם מְגוּרִים וְגַם מְקוֹר מַיִם,” חָשַׁב.
קַרְפָּצוֹן חָלַף עַל פְּנֵי דְּשָׁאִים, מְנַתֵּר מֵחָצֵר לְחָצֵר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לִקְצֵה הָרְחוֹב. בַּמֶּרְחָק הִתְנַשְּׂאוּ מוּלוֹ שְׁלשָׁה מִגְדָּלִים רַבֵּי־קוֹמוֹת, וְחַלּוֹנוֹתֵיהֶם הַפְּעוּרִים נִרְאוּ כְּזוֹמְמִים לְבָלְעוֹ. הוּא פָּנָה לְסִמְטָה צָרָה שֶׁהַבָּתִּים בָּהּ נִרְאוּ יָפִים בְּעֵינָיו וְהַגִּנּוֹת מְטֻפָּחוֹת, וְנֶעֱצַר לְיַד בַּיִת שֶׁעֵץ גָּבוֹהַּ צָמַח לְצִדּוֹ. בְּעֶזְרַת אֶצְבְּעוֹתָיו הָעֲדִינוֹת, בַּעֲלוֹת הַמַּטְבְּעוֹת הַדְּבִיקוֹת, טִפֵּס עַל הָעֵץ וְעָלָה עַד לַגַּג. לְהַפְתָּעָתוֹ גִּלָּה לְמַעְלָה בְּרֵכַת מַיִם שֶׁתַּחְתִּיתָהּ מְרֻצֶּפֶת בְּאַבְנֵי פְּסֵיפָס כְּחֻלּוֹת וּזְהוּבוֹת. עֵינָיו נִפְעֲרוּ לִרְוָחָה. הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁחֲלוֹמוֹ הַגָּדוֹל מִתְגַּשֵּׁם. קַרְפָּצוֹן צָפָה מִמַּעֲקֶה הַגַּג בָּעִיר הַגְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְשָׂה עַד גְּבוּל הַיָּם. הוּא הִתְבּוֹנֵן בִּפְלִיאָה בְּבָתֶּיהָ וּבְמִגְדָּלֶיהָ. רְחוֹבוֹתֶיהָ שֶׁל הָעִיר הָיוּ מְשֻׂרְטָטִים בְּקַוִּים מְעֻקָּלִים כְּרֶשֶׁת עֲנֵפָה וּצְפוּפָה. שְׂדֵרוֹת וְגַנִּים מִלְּאוּ אוֹתָהּ. קַרְפָּצוֹן שָׁאַף לְתוֹכוֹ אֶת הָאֲוִיר הַצָּלוּל וְאֶת רוּחַ הַיָּם הַקְּרִירָה, עָצַם אֶת עֵינֵי הַזָּהָב שֶׁלּוֹ, נִתֵּר וְצָלַל בְּמֵי הַבְּרֵכָה עַד לְקַרְקָעִיתָהּ הַמַּרְהִיבָה. רָטֹב וְרַעֲנָן עָלָה אֶל פְּנֵי הַמַּיִם וְהֵחֵל לִשְׂחוֹת בְּמַעֲגָלִים סְבִיב מַעֲקֵה הַבְּרֵכָה. מִדֵּי פַּעַם הִשְׂבִּיעַ אֶת רַעֲבוֹנוֹ בְּיַתּוּשִׁים וּבִזְבוּבִים. “זֶה הַמָּקוֹם בִּשְׁבִילִי,” חָשַׁב.
הַלַּיְלָה יָרַד, וּלְפֶתַע תָּקְפָה אוֹתוֹ עַצְבוּת. “אֲנִי בּוֹדֵד,” אָמַר לְעַצְמוֹ. “הֵיכָן חֲבֵרַי? הַאֵין מִי שֶׁיָּשִׁיר אִתִּי, הַאֵין מִי שֶׁיַּאֲזִין לִי?” קַרְפָּצוֹן הִתְגַּבֵּר עַל הָעַצְבוּת שֶׁעָטְפָה אוֹתוֹ, נִפַּח אֶת גְּרוֹנוֹ כְּבָּלוֹן וּפָצַח בְּזֶמֶר אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה בְּקוֹלוֹ הַמֻּפְלָא. רַק הוּא לְבַדּוֹ, לְלֹא מַקְהֵלָה שֶׁתְּלַוֶּה אוֹתוֹ כְּפִי שֶׁהָיָה רָגִיל בַּבִּצָּה. צְלִילֵי שִׁירָתוֹ הִתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל הַשְּׁכוּנָה, אַךְ אִישׁ לֹא הִבְחִין בָּהֶם. מִדֵּי עֶרֶב פָּצַח קַרְפָּצוֹן בְּשִׁירָה אַדִּירָה שֶׁהִדְהֲדָה לַמֶּרְחַקִּים, אֲבָל דַּיָּרֵי הַשְּׁכוּנָה אֲפִלּוּ לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁירָתוֹ. הַקּוֹלוֹת הָרָמִים שֶׁבָּקְעוּ מִמַּכְשִׁירֵי הַטֶּלֶוִיזְיָה שֶׁבַּבָּתִּים הֶאֱפִילוּ בְּעָצְמָתָם עַל קוֹלוֹ הֶעָרֶב. הֵם הִמְשִׁיכוּ בְּחַיֵּיהֶם כְּאִלּוּ דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה. אֲפִלּוּ הַשָּׁכֵן, בַּעַל הַבְּרֵכָה הַמְפֹאֶרֶת, לֹא הִבְחִין בְּקִיּוּמוֹ. קַרְפָּצוֹן לֹא וִתֵּר. הוּא הִתְעַקֵּשׁ וְהִמְשִׁיךְ לָשִׁיר, אַךְ רַק צִפֳּרִים בּוֹדְדוֹת, שֶׁהִתְגוֹרְרוּ בְּצַמְּרוֹת הָעֵצִים, עָנוּ לוֹ בְּצִיּוּצִים. לְקַרְפָּצוֹן לֹא הָיָה עִנְיָן בְּצִיּוּצֵיהֶן. מֵעֶרֶב לְעֶרֶב נֶעֶשְׂתָה שִׁירָתוֹ עֲצוּבָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
קַרְפָּצוֹן נוֹכַח לָדַעַת שֶׁחֲלוֹמוֹ הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ וְנָמוֹג. “אֵין אִישׁ בָּעִיר הַזֹּאת שֶׁמַּקְשִׁיב לְשִׁירָתִי,” אָמַר בְּלִבּוֹ. “אִישׁ אֵינוֹ זָקוּק לִי.” הוּא נִזְכַּר בְּגַעְגּוּעִים בַּכָּבוֹד שֶׁהִרְעִיפוּ עָלָיו חֲבֵרָיו בַּבִּצָּה. הוּא חָלַם עַל הַשָּׂדוֹת, עַל הַמְּרְחָבִים הַיְרֻקִּים, עַל הַשִּׁירָה בְּצַוְתָּא. שִׁירָתוֹ נֶחְלְשָׁה, עַד שֶׁעֶרֶב אֶחָד נָדַם קוֹלוֹ. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה הִקִּיף בְּעֵינֵי הַזָּהָב שֶׁלּוֹ אֶת מֶרְחֲבֵי הָעִיר הַגְּדוֹלָה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה. “מְקוֹמִי הוּא בַּבִּצָּה,” אָמַר לְעַצְמוֹ בְּעֶצֶב. אַחַר דִּלֵּג אֶל מַעֲקֵה הַגַּג, מִשָּׁם נָחַת עַל צַמֶּרֶת הָעֵץ וְיָרַד בִּזְהִירוּת אַרְצָה.
קַרְפָּצוֹן הֵחֵל אֶת דַּרְכּוֹ חֲזָרָה בְּאוֹתוֹ נָתִיב שֶׁבּוֹ הִגִּיעַ אֶל הָעִיר. חָצָה כְּבִישִׁים, דִּלֵּג עַל אֲבָנִים, עַד שֶׁהִגִּיעַ לַנַּחַל. בְּשִׂמְחָה קָפַץ אֶל הַמַּיִם הַיְרַקְרַקִּים, אַךְ עַכְשָׁו נֶאֱלַץ לִשְׂחוֹת נֶגֶד הַזֶּרֶם וְהָיָה עָלָיו לַעֲצֹר מִדֵּי פַּעַם כְּדֵי לָנוּחַ וּלְחַדֵּשׁ אֶת כֹּחוֹתָיו. אֶת סוֹף מַסָּעוֹ עָשָׂה בַּיַּבָּשָׁה, וּלְשִׂמְחָתוֹ הִגִּיעַ לְלֹא פֶּגַע אֶל הַבִּצָּה שֶׁבָּהּ נוֹלַד.
אֶחָיו בְּנֵי מִינוֹ נָחוּ עַל עַנְפֵי הָעֵצִים וּבֵינוֹת לַשִּׂיחִים. כְּשֶׁרָאוּ אֶת קַרְפָּצוֹן קָרֵב אֲלֵיהֶם, קָפְצוּ לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְרַגְּשׁוּת. הֵם הִבְחִינוּ מִיָּד שֶׁמַּצַּב רוּחוֹ יָרוּד, וְנִמְנְעוּ מִשְּׁאֵלוֹת מַטְרִידוֹת כְּמוֹ “אֵיפֹה הָיִיתָ?”, “לָמָּה נֶעֱלַמְתָּ?” אוֹ “מַדּוּעַ הֶחְלַטְתָּ לַחֲזֹר?”. קַרְפָּצוֹן שָׁתַק. הוּא לֹא סִפֵּר לָהֶם עַל קוֹרוֹתָיו מֵאָז שֶׁעָזַב אֶת הַשְּׁלוּלִית. הוּא לֹא סִפֵּר דָּבָר עַל הָעִיר הַגְּדוֹלָה וְעַל חֲלוֹמוֹתָיו שֶׁהִתְנַפְּצוּ. הוּא רַק נִפַּח אֶת גְּרוֹנוֹ וּפָצַח בְּשִׁירָה. קוֹלוֹ הִדְהֵד בְּמֶרְחֲבֵי הַבִּצָּה, וְכָל חֲבֵרָיו הֶאֱזִינוּ לוֹ אֲחוּזֵי קֶסֶם. סוֹף־סוֹף הָיָה מְאֻשָּׁר.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.