רקע
חנניה ריכמן
בֵּין הַטֶּבַע וּבֵין הַטַּבַּעַת

כָּל נוֹשֵׂא אִשָּׁה, דּוֹמַנִי,

הוּא כְּדוֹג' וֶנֶצִיָּנִי,

שֶׁנָּהַג בְּטֶקֶס רָם

לְאָרֵס לוֹ אֶת הַיָּם:


לֹא יֵדַע מֵרֹאשׁ הַבַּעַל,

מַה מִתְּהוֹם נִסְתֶּרֶת יַעַל?

הֲיִמְצָא בָּהּ אוֹצָרוֹת,

מִפְלָצוֹת אוֹ סְעָרוֹת?

(על פי היינה)


*

כֵּיוָן שֶׁטִיב בְּרוּאוֹ אָדָם

גָּרַם לוֹ אַכְזָבָה,

נִסָּה שֵׁנִית בּוֹרֵא־עוֹלָם –

וְנִבְרְאָה חַוָּה.


הָאֵל בְּרָאָהּ – וְ“סוֹף־פָּסוּק”!

שׁוּב לֹא נִסָּה חִדּוּשׁ.

נָשִׁים אוֹמְרוֹת: מֵרֹב סִפּוּק;

גְּבָרִים: מֵרֹב יֵאוּשׁ.


*

חַוָּה חָסְרָה הַתַּעֲנוּג

לִטְעוֹן בִּשְׁעַת רִגּוּן

כִּי הִיא יָכְלָה לִמְצוֹא בֶּן־זוּג

הַרְבֵּה יוֹתֵר הָגוּן.


*

הַפֵּל תְּחִנָּה נֶאֱמָנָה

שֶׁאֵל לְךָ יִתֵּן

אֶת הָאִשָּׁה הַנְּכוֹנָה

לְבַל תִּהְיֶה מִסְכֵּן;


וְהִשְׁתַּדֵּל נֶאֱמָנָה

שֶׁאֱלוֹהִים יָחֹן

אֶת אִשְׁתְּךָ הַנְּכוֹנָה

בַּבַּעַל הַנָּכוֹן!


*

לַבְּעָלִים נוֹתְנוֹת נָשִׁים

פֻּרְקָן נַפְשִׁי גָּדוֹל:

כִּי אִי־אֶפְשָׁר לְהַאֲשִׁים

הַמֶּמְשָׁלָה בַּכֹּל.


*

הַמִּתְחַתֵּן עִם עַצְלָנִית –

סוֹפוֹ לְהִתְיַגֵּעַ;

וְהַנּוֹשֵׂא פַּטְפְּטָנִית –

סוֹפוֹ לְהִשְׁתַּגֵּעַ.


*

רַוָּק בִּקֵּשׁ לוֹ מִשַּׁדְּכָן

“צְנוּעָה וַעֲשִׁירָה”.

הֵשִׁיב אוֹתוֹ שַׁדְּכָן־בַּדְּחָן:

“בִּיגַמְיָה אֲסוּרָה!”


*

לֹא מִן הַצֶּדֶק לְגַנּוֹת

נָשִׁים עַל יֵצֶר־מַעַל:

כָּל הַנָּשִׁים נֶאֱמָנוֹת

אַךְ לֹא תָּמִיד לַבַּעַל.


*

"בְּנִי, אַל תַּחְמוֹד יְפִי־קְלַסְתֵּר:

רַק עוֹר הוּא וַחֲסַל".

– "אַךְ, אִמָּא, לָמָּה לִי יוֹתֵר?

אֵינֶנִּי קַנִיבַּל!"


*

עוֹבֶדֶת־בַּיִת בְּתַשְׁלוּם

נִקְרֵאת בְּשֵׁם “עוֹזֶרֶת”;

עוֹבֶדֶת־בַּיִת בְּלֹא־כְלוּם

נִקְרֵאת בְּתֹאַר “גְּבֶרֶת”.


*

הַמִּתְחַתֶּנֶת מְגַלָּה,

עַל אַף זֵהוּת־פָּנִים,

כִּי אֲרוּסָה וּבַעֲלָהּ –

שְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים.


*

הַרְבֵּה צָרוֹת בֵּין מִין לְמִין

צוֹמְחוֹת מִתּוֹךְ טָעוּת:

טוֹעִים לַחְשׁוֹב כִּי נִשּׂוּאִין

פּוֹטְרִים מֵאֲדִיבוּת.


*

בַּנִּשׂוּאִין רֵאשִׁית־צָרָה

הִיא זֹאת, עַל־פִּי־הָרֹב,

שֶׁאִישׁ מַרְאֶה “צִדּוֹ הָרַע”

כְּלַפֵּי “חֶצְיוֹ הַטּוֹב”.


*

דּוּאֶט־צְרִיחוֹת בַּמִּשְׁפָּחוֹת –

זוֹ מוּסִיקָה קוֹלִית;

וְהֶעָפַת הַצַּלָּחוֹת

זוֹ מוּסִיקָה כֵּלִית.


*

אִם רַךְ הַבַּעַל וְעָדִין,

חוֹשֶׁבֶת הַזּוּגָה

כִּי תְּעוּדָה־שֶׁל־נִשּׂוּאִין –

רִשְׁיוֹן־שֶׁל־נְהִיגָה.


*

הַהֲפַכְפַּךְ מַפִּיל בַּפַּח –

וְזאֹת קָשֶׁה לִמְנועַ.

לֹא קַל לְאֵשֶׁת הֲפַכְפַּךְ

לִרְכּוֹב עַל אֹפִינוֹעַ!


*

שִׂיא אוֹפְּטִימִיזְם הוּא סְבָרָה

שֶׁל מְנַהֵל חָשׁוּב,

הַמִּתְחַתֵּן עִם מַזְכִּירָה,

כִּי הוּא יַכְתִּיב לָהּ שׁוּב.


*

אִם אִישׁ נִכְנָע לְזוּגָתוֹ,

הֲרֵיהוּ “תַּחַת נַעַל”;

וְאִם “אוֹכֵל” הוּא אֶת אִשְׁתּוֹ,

הֲרֵיהוּ קַנִיבַּעַל.


*

אֵין הַנָּשִׁים רָעוֹת כָּל־כָּךְ

כִּטְעוֹן מַשְׁחִיר־צַלְמָן,

אַךְ, כְּמוּבָן, אִשָּׁה־מַלְאָךְ

יֵשׁ רַק לְאִישׁ אַלְמָן.


*

לְהִתְחַתֵּן לִפְנֵי שְֹלשִׁים

מֻקְדָּם מִדַּי לָאֲנָשִׁים;

וּבִשְׁלשִׁים – כְּבָר לֹא כְּדַאי:

כְּבָר מְאֻחָר יוֹתֵר מִדַּי!


*

אִשָּׁה שְׁרוּיָה בִּדְאָגָה

עַד שֶׁנִּמְצָא לָהּ בֶּן־זוּגָהּ;

וְאִלּוּ אִישׁ אֵינוֹ דָאוּג

עַד שֶׁנִּכְנַס בְּעֹל בַּת־זוּג.


*

סִפְּרָה רַוֶּקֶת לְרֵעָה:

"שִׁלְשׁוֹם פִּרְסַמְתִּי מוֹדָעָה:

"עַלְמָה בַּגִּיל הַמִּתְקַדֵּם –

דָּרוּשׁ לָהּ בַּעַל בְּהֶקְדֵּם".


– “וְיֵשׁ הֵדִים לַמּוֹדָעָה?”

– "יֵש הַצָּעוֹת כִּמְעַט מֵאָה.

כֻּלָּן דּוֹמוֹת הֵן לְהַפְלִיא:

כֻּלָּן אוֹמְרוֹת: “תִּקְחִי שֶׁלִּי!


*

פְּלוֹנִי בָּרַח מִפְּלוֹנִיתוֹ.

“עָרִיק!” – אָמַר לוֹ עֲמִיתוֹ.

עָנָה: "טָעִיתָ בְּתַכְלִית:

אֵינִי עָרִיק; אֲנִי – פָּלִיט!"


*

אִשָּׁה רוֹאָה בְּבַעֲלָהּ

תִּינוֹק זָקוּק לְטִפּוּלָהּ;

הוּא קְצָת עָרִיץ וּמְטֹרָף –

וְגַם בָּזֶה דוֹמֶה לַטָּף.


*

אִם יֵשׁ לָךְ רֶגֶשׁ־נְחִיתוּת

הִנֵּה מַתְכּוֹן־רִפּוּי פָּשׁוּט:

מִסְרִי לַבַּעַל הַנִּכְבָּד

נִהוּל בֵּיתְכֶם לְיוֹם אֶחָד!


*

אָמְרָה אִשָּׁה בְּבוּז־אֵין־סוֹף

עַל בַּעֲלָהּ הַפִּילוֹסוֹף:


"אֵינוֹ יָכוֹל לִשְׁפּוֹת קֻמְקוּם

וּמִתְיַמֵּר לִשְׁפּוֹט הַיְקוּם!"


*

אַחַר חֻפָּה, כַּמָּה עָרִיץ

נִהְיֶה פִּתְאֹם הַ“מַּעֲרִיץ!”


*

עִם נִשּׂוּאֵי הַמְחַזֵּר,

הוּא חִישׁ מַתְחִיל “לְהִתְחַזֵּר”.


*

הַנִּשּׂוּאִין דּוֹרְשִׁים מִזּוּג

מַאֲמַצִּים לְשֵׁם מִזּוּג.


*

בֵּין הַכַּלָּה וְהֶחָמוֹת

אֵינָן פּוֹסְקוֹת הַמִּלְחָמוֹת.


*

אִישׁ, שֶׁלִּוָּה אֶת חוֹתַנְתּוֹ,

הִשְׁחִיר פָּנָיו וְכֻתָּנְתּוֹ.


“אֵיךְ זֶה קָרָה?” – שָׁאַל מַכָּר

הֵשִׁיב: “נָשַׁקְתִּי לַקַּטָּר!”


*

כָּל אִישׁ נוֹלָד כְּבֶן־חוֹרִין –

וְכָךְ נִשְׁאָר… עַד נִשּׂוּאִין.


*

רַק בֵּין חַיּוֹת יֵשׁ דְּרוֹר מֻחְלָט:

“הִיא” מַמְלִיטָה – וְ“הוּא” נִמְלָט.


*

בְּתַחְבּוּלוֹת שֶׁל זְמַן חָדִישׁ

אִשָּׁה עוֹשָׂה טִפֵּשׁ מֵאִישׁ;


וְעוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְאוֹשֵׁשׁ –

עוֹשָׂה לָהּ אִישׁ מִן הַטִּפֵּשׁ.


*

אִשָּׁה – נוֹחָה לְהִתְרַגֵּשׁ

אַךְ לֹא נוֹחָה לְהִתְגָּרֵשׁ.


*

נָשׂוּי רוֹצֶה “לְהִשְׁתַּחְרֵר” –

כְּדֵי לִפּוֹל בְּפַח אַחֵר.


*

הָאִישׁ מוּגַן אַחַר חֻפָּה:

עָלָיו שׁוֹמֶרֶת הַ“קְּלִפָּה”.


*

“קְלִפּוֹת” – דַּרְכָּן לְהִתְחַסִּד:

בַּחוּץ מַלְאָךְ – בַּבַּיִת שֵׁד.


*

חָכָם יִקְנֶה (לְפִי כִּיסוֹ)

כְּלֵי־אֹכֶל מְעֻלִּים:

אִשְׁתּוֹ תִּפְחַד אָז לְגַיְּסוֹ

לִרְחוֹץ אֶת הַכֵּלִים.


*

הָאִישׁ עוֹשֶׂה חִשּׁוּב נָכוֹן

בְּאֹרַח מִסְפָּרִי;

וְהַאִשָּׁה עוֹשָׂה “חוּשְׁבּוֹן”:

חֶשְׁבּוֹן בְּחוּשׁ בָּרִיא.


*

מַה הִיא כַּיּוֹם הַהוֹרָאָה

שֶׁל “חֵפֶץ חִיּוּנִי”?

– זֶה כָּל דָּבָר אֲשֶׁר רוֹאָה

אִשְׁתִּי בְּבֵית שְׁכֵנִי.


*

"אִשְׁתִּי – בְּחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר

נִכְנַס לָהּ בָּעֵינַיִם

גַּרְגֵּר שֶׁל חוֹל – וְהַדָּבָר

עָלָה בְּלִירָתַיִם".


– "וְזוּגָתִי הַיְקָרָה –

נִכְנַס לָהּ בָּעֵינַיִם

מְעִיל שְׁכֶנְתָּהּ – וְהַצָּרָה

עָלְתָה לִי בְּמָאתַיִם".


*

לוּלֵא הָיוּ כִּיסֵי־מָמוֹן

בְּמִכְנְסֵי אָדָם,

יָכְלָה אִשְׁתּוֹ לִשְׁכַּב לִישׁוֹן

הַרְבֵּה יוֹתֵר מֻקְדָּם.


*

אִשָּׁה הֵעִירָה בַּעֲלָהּ:

"הַצֵּל אֶת מְעוֹתֶיךָ!

גַּנָּב חוֹטֵט בָּאֲפֵלָה

בַּכִּיס שֶׁל מִכְנָסֶיךָ!"


– “וּמָה אִכְפַּת הָעֵסֶק לִי?” –

הֵשִׁיב לָהּ וְחִיֵּךְ:

"סַדְּרִי אוֹתוֹ עִנְיָן פְּלִילִי

בֵּינֵךְ לְמִתְחָרֵךְ!"


*

הַיּוֹם דִּבַּרְתִּי עִם אִשְׁתִּי

עַל צֹרֶךְ לְקַמֵּץ;

מִיָּד הָלְכָה אֶל חוֹתַנְתִּי

כְּדֵי לְהִתְיָעֵץ".


–“וּבְכֵן, הֻשַּׂג קִמּוּץ הָגוּן?”

– "הֻחְלַט שֶׁמִּמָּחָר

אֲנִי מַפְסִיק אֶת הָעִשּׁוּן

וְּגַם שְׁתִיַּת שֵׁכַר".


*

נִשּׂוּאִין, שֶׁהֵם חִבּוּר,

לְרַוָּק גּוֹרְמִים חִסּוּר

וּמִכֵּפֶל הוֹצָאוֹת

בָּא לַזּוּג חִלּוּק דֵּעוֹת.


*

הַהוֹלֵךְ לְנֶשֶׁף יַחַד

עִם אִשְׁתּוֹ הַמְפַקַּחַת –

יֵשׁ לוֹ כֵּפֶל הוֹצָאָה

וּשְׁמִינִית שֶׁל הֲנָאָה.


*

אֵשֶׁת־מֶתֶק מִתְחַלֶּפֶת

בְּצֵאתָהּ מִן הַחֻפָּה:

הִיא לְפֶתַע “מִתְקַלֶּפֶת” –

נֶהֱפֶכֶת לִ“קְלִפָּה”.


*

אֵין אִשָּׁה מַכְנֶסֶת בַּעַל,

בִּמְחִילָה, אֶל־תַּחַת־נַעַל

בְּלִי שִׁתּוּף־הַפְּעֻלָּה

מִצִּדּוֹ שֶׁל בַּעֲלָהּ.


*

הָאִשָּׁה הַנֶּאֱמֶנֶת

עַל הָאִישׁ תָּמִיד רוֹטֶנֶת;

וּבִלְתִּי־נֶאֱמָנָה –

מַחְלִיקָה לוֹ לְשׁוֹנָהּ.


*

מִסְתַּבֵּר כִּי בִּיגַמִיסְט

הוּא, בְּעֶצֶם, אוֹפְּטִימִיסְט –

וְלָכֵן מוּכָן לָקַחַת

שְׁנֵי שִׁטְרֵי־גוֹרָל גַּם־יַחַד.


*

אִישׁ נָשָׂא לוֹ בַּת־אָמִיד

לְשֵׁם קֶרֶן לֶעָתִיד.

וְאָכֵן, זָכָה פִּי־שְׁנַיִם:

לֹא לְקֶרֶן – לְקַרְנַיִם.


*

“מַה נֵּס הָיִיתָ מְבַקֵּשׁ?” –

נִשְׁאַל הוֹלֵל שֶׁנִּתְרוֹשֵׁשׁ.


– "שֶׁיַּחְזְרוּ הָאוֹצָרוֹת,

אֲשֶׁר בִּזְבַּזְתִּי עַל גְּבָרוֹת".


– “מַה תַּעֲשֶׂה בָּאוֹצָרוֹת?”

– “אֲבַזְבְּזֵם עַל אֲחֵרוֹת!”


*

פְּלוֹנִי עָזַב בְּהַתְמָדָה

אִשְׁתּוֹ בַּבַּיִת לְבַדָּהּ.


וְאַף לָעַג לָהּ הָרָשָׁע:

“שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָךְ, אֵם־שְׁלשָׁה!”


סוֹף־סוֹף מָצְאָה תַּכְסִיס נֶחְמָד:

עָנְתָה: “שָׁלוֹם, אֲבִי־אֶחָד!”


מֵאָז הַבַּעַל הַנִּפְשָׁע

לֹא עֲזָבָהּ עוֹד לְנַפְשָׁהּ.


*

כְּשֶׁדָּן לֹא שָׁב עַד לֵיל

נִבְהֲלָה אִשְׁתּוֹ רָחֵל –


וְהֵרִיצָה מִבְרָקִים

אֶל רֵעָיו הָרַוָּקִים.


הִיא בִּקְּשָׁה: "טַלְגְּרֵף אִם דָּן

אֶצְלְךָ הַלַּיְלָה לָן".


חֲבֵרָיו עָנוּ מַהֵר:

כֵּן” – הוֹדִיעַ כָּל חָבֵר.


*

"אֵין לִי כֹּחַ לְהַכְנִיעַ

אֶת אִשְׁתִּי וּלְשׁוֹנָהּ;

פִּיהָ־הִיא תָּמִיד מַשְׁמִיעַ

הַמִּלָּה הָאַחְרוֹנָה".


– "זֶה הַכֹּל? גַּם זוֹ מִגְרַעַת?

לְאִשְׁתִּי צָרָה שׁוֹנָה:

לְעוֹלָם אֵינָהּ מַגַּעַת

לַמִּלָּה הָאַחְרוֹנָה".


*

מַה נִּרְמָז בְּנִגּוּנָהּ

שֶׁל תִּזְמֹרֶת־חֲתֻנָּה?


הוּא מַזְכִּיר בְּעֹז צְלִילָיו

מַרְשׁ־צָבָא לִפְנֵי הַקְּרָב.


*

לֹא יֵדְעוּ עוֹנְדֵי טַבַּעַת,

מַה יִשְׁתּוּ מִן הַקֻּבַּעַת.


*

לַפּוֹשְׁעִים יֶשְׁנוֹ חוֹתָם:

זוֹ טְבִיעַת־אֶצְבְּעוֹתָם.


אוֹת־הֶכֵּר דּוֹמֶה נָהוּג

גַּם בְּיַחַס לִבְנֵי־זוּג:


זוֹ “טְבִיעַת” הָאֶצְבָּעוֹת

עַל־יְדֵי הַטַּבָּעוֹת.


*

אֵין שׁוּם עֹל־מִשְׁמַעַת קַל

זֶה רִבּוּעַ־מַעֲגָל;


נִשּׂוּאִין קַלֵּי־מִשְׁמַעַת –

מִין “טַבַּעַת מְרֻבַּעַת”.


*

אִמָּהוּת – עֻבְדָּה בְּרוּרָה,

וְאַבְהוּת הִיא רַק סְבָרָה.


*

חֲלֻקַּת שִׁלְטוֹן בַּחֶלֶד:

“הוּא” מוֹלֵךְ – וְ“הִיא” מוֹשֶׁלֶת.


*

בַּעַל” – בָּא מִלְּשׁוֹן “בָּעֹל

אוֹ מִלְּשׁוֹן…“לִמְשׁוֹךְ בָּעֹל”?


*

דּוֹן־ז’וּאַן אוֹהֵב שִׁיר־אֶרוֹס,

אַךְ אֵינוֹ אוֹהֵב שִׁיר־עֶרֶשׂ.


*

אֵין לְאֶרוֹס, אֵל־עִלּוּס,

קֶשֶׁר־שֹׁרֶשׁ עִם אֵרוּס.


*

רַע וּמַר לִבְנֵי־בְּלִי־זוּג:

אֵין עַל מִי לִשְׁפּוֹךְ קִטְרוּג.


*

אִם תִּשָּׂא עַלְמָה־בְּלִי־מַחַט,

בִּגְדְךָ יִחְיֶה בְּלִי נַחַת.


*

בַּמִּזְרָח יֶשְׁנוֹ פִּתְגָּם:

“אִישׁ – נָהָר, אִשָּׁה – אֲגָם”.


*

יֵשׁ סִמַּן־הֶבְדֵּל בָּטוּחַ

בֵּין סַבְלָן לִקְצַר־הָרוּחַ

אֶת הַחוּט שֶׁנִּסְתַּבֵּךְ

זֶה מַתִּיר וְזֶה חוֹתֵךְ.


סְבַךְ שֶׁל קֶשֶׁר חוּט אוֹ חֶבֶל

הוּא, אוּלַי, עִנְיָן שֶׁל הֶבֶל –

אַךְ הֶבְדֵּל כָּזֶה נָהוּג

גַּם בִּסְבַךְ שֶׁל קֶשֶׁר־זוּג.


*

נְפוֹצָה דֵעָה פְּרוֹזָאִית

כִּי מְקוֹם אִשָּׁה – בַּבַּיִת.

עַל־פִּי־רֹב גּוֹרְסָה אָדוֹן

הַיּוֹשֵׁב בְּמוֹעֲדוֹן.


*

“אֵין נָעִים מִשֶּׁבֶת־בַּיִת!” –

סָח נָשׂוּי בְּרֶגֶשׁ־פַּיִט

בְּדִירַת יְדִיד עַל “פּוֹקֶר” –

וְנִשְׁאַר שָׁם עַד הַבֹּקֶר.


*

פְּנַאי־אִשָּׁה – זֶה זְמַן פָּנוּי

מִבִּשּׁוּל וּמִנִּקּוּי,

שֶׁאִשָּׁה אוֹתוֹ מוֹסֶרֶת

…לְטִרְחָה בֵּיתִית אַחֶרֶת.


*

הָאִשָּׁה – יְצוּר חָלוּשׁ;

סַעַד גֶּבֶר לָהּ דָּרוּשׁ.


וְאָמְנָם מַגִּישׁ הוּא סַעַד:

הוּא מַחְזִיק אֶת הַסֻּלָּם,

כַּאֲשֶׁר אִשְׁתּוֹ צוֹבַעַת

הַתִּקְרָה שֶׁל מִטְבָּחָם.


*

לוּ לְפֶתַע נֶעֶלְמַה

אִשְׁתְּךָ – וּבִמְקוֹמָהּ


הִצְטָרַכְתָּ לְאַחֶרֶת

לְמִלּוּי תַּפְקִיד עֲקֶרֶת –


וּפִרְסַמְתָּ מוֹדָעוֹת,

תַּמְצִיתָן הָיְתָה כָּזֹאת:


"בְּבֵיתִי דְרוּשָׁה עוֹזֶרֶת –

חָרוּצָה, בְּרִיאָה, מֻכְשֶׁרֶת;


סְגֻלּוֹתֶיהָ: נִסָּיוֹן

בְּבִשּׁוּל וְנִקָּיוֹן;


הַכְשָׁרָה שֶׁל מְטַפֶּלֶת

בִּמְבֻגָּר וְגַם בְּיֶלֶד;


יְדִיעָה בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת

וְכִשְׁרוֹן לְחֶסְכוֹנוֹת.


הַיָּמִים: שְׁלשִׁים בְּחֹדֶשׁ;

הַשָּׁעוֹת: תְּרֵיסַר וָגֹדֶשׁ.


הַשָּׂכָר שֶׁיְּשֻׁלַּם:

אֲכִילָה וּלְבוּשׁ־חִנָּם".


*

עִם נִשּׂוּאִין – פְּקִידָה נוֹשַׁעַת

מֵעֹל שְׁמוֹנֶה שְׁעוֹת־מִשְׂרָד –

וְשׁוּב אֵינֶנָּה מִתְיַגַּעַת

אֶלָּא חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה בִּלְבַד.


*

לוּ אֵשֶׁת “בּוֹס” הָיְתָה יוֹדַעַת,

מַה מַזְכִּירוֹת הַמִּנְהָלָה

חוֹשְׁבוֹת כֻּלָּן עַל בַּעֲלָהּ, –

הִיא בְּוַדַּאי הָיְתָה נִרְגַּעַת.


*

פְּלוֹנִי, טָרוּד בִּסְבַךְ־מִקְצוֹעַ –

כֹּה רַב הָיָה פִּזּוּר־דַּעְתּוֹ,

עַד שֶׁהִזְמִין לְבֵית־קוֹלְנוֹעַ

אִשְׁתּוֹ בִּמְקוֹם מַזְכִּירָתוֹ.


*

פְּסִיכוֹטֶכְנַאי דִּוַּח עַל שְׁתַּיִם –

שְׁתֵּי נִבְחָנוֹת לְמַזְכִּירָה:

"לְזוֹ יֵשׁ מֶרֶץ רַב כִּפְלַיִם,

לְזוֹ – תְּפִיסָה יוֹתֵר בְּהִירָה.


וּבְכֵן, לְאֵיזוֹ מִן הַשְׁתַּיִם

עָלַי לוֹמַר שֶׁתִּתְקַבֵּל?"

– “לִבְּלוֹנְדִית זוֹ, יְפַת־עֵינַיִם” –

מִיָּד הֵשִׁיב הַמְנַהֵל.


*

הַבַּיְּשָׁנִית, אֲשֶׁר נִכְלֶמֶת

אַף לְקַבֵּל “מַתְּנוֹת־חִזּוּר”,

אַחַר חֻפָּה מִיָּד מַחְרֶמֶת

כָּל מַשְׂכֻּרְתּוֹ שֶׁל הַבָּחוּר.


*

עַכְשָׁו “לוֹבֵשׁ־הַמִּכְנָסַיִם” –

כְּלוֹמַר, הַגֶּבֶר הַגִּבּוֹר –

כָּל יוֹם, שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם,

לוֹבֵשׁ בַּבַּיִת גַּם סִנּוֹר.


*

"אָדָם נָשׂוּי רַשַּׁאי לִפְתּוֹחַ

אִגְּרוֹת אִשְׁתּוֹ" – פָּסַק בֵּית־דִּין.

פְּסַק־דִּין צוֹדֵק: אָסוּר לִשְׁכּוֹחַ

חוֹבַת שִׁוְיוֹן בֵּין מִין לְמִין!


*

לִשְׁמוֹר מֵאֵשֶׁת־נְעוּרֶיךָ

סוֹדוֹת – זֶה חֵטְא בִּלְתִּי־נִסְלָח!

וְגַם חֲסַר־תּוֹעֶלֶת, אֶחָא:

הִיא תְּגַלֵּם בֵּין כָּךְ וְכָךְ.


*

הַלֵּץ דִּמְיוֹן חוֹמֵד לִפְרוֹחַ –

אוּלָם בַּלַּיְלָה הוּא בּוֹחֵר

לְאַכְסַנְיָה לוֹ אֶת הַמֹּחַ

שֶׁל אֵשֶׁת בַּעַל מְאַחֵר.


*

אוֹרְפֵאוּס אָץ לַשְּׁאוֹל בְּלִי מֹרֶךְ –

לִמְצוֹא אִשְׁתּוֹ. אַךְ סְתָם־אַלְמָן

לֹא יְמַהֵר לְזֶה הַצֹּרֶךְ

אַף לְגַן־עֵדֶן, כָּמּוּבָן.


*

“הַסַּקְרָנוּת – אֶסְלוֹד מִמֶּנָּה!” –

אָמְרָה אִשָּׁה בְּיֶרַח־דְּבַשׁ:

"בּוֹא, יַקִּירִי, וְנֵרָאֶה־נָא

כְּזוּג וָתִיק וְלֹא חָדָשׁ!"


– “כֵּן, זֶה יוֹתֵר נָעִים וְנוֹחַ” –

הִסְכִּים אַבְרֵךְ־הַחֲמוּדוֹת –

"אַךְ, יַלְדָּתִי, כְּלוּם יֵשׁ לָךְ כֹּחַ

לִסְחוֹב אֶת שְׁתֵּי הַמִּזְוָדוֹת?"


*

בְּבֵית עִתּוֹן אֶחָד הוֹפִיעַ

פְּלוֹנִי לִמְסוֹר מוֹדָעָתוֹ:

פְּרָס אֶלֶף לִירוֹת הוּא מַצִּיעַ

לְמַחֲזִיר חֲתוּל־אִשְׁתּוֹ!


– "מָה? שְׂכַר חָתוּל פְּחוּת־עֵרֶךְ יַעַל

לִסְכוּם כֹּה רַב?" – תָּמַהּ לַבְלָר.

– “אַל נָא תִּדְאַג!” – עָנָה הַבַּעַל:

“כְּבָר הִשְׁלַכְתִּיו אֶל הַנָּהָר”.


*

“מָה? מִסִּפְלִי תַּשְׁקִי כְּלַבְלָב?” –

צָעַק חוֹלֶה בְּרֹגֶז רַב.

– “מַה יֵּשׁ?” – עָנְתָה אִשְׁתּוֹ בְּשֶׁקֶט –

“מַחֲלָתְךָ – לֹא מִדַּבֶּקֶת!”


*

הַיּוֹם גֵּרְשָׁה אֶת בַּעֲלָהּ

פְּלוֹנִית רַבַּת־אֶנֶרְגִיָּה –

לְשֵׁם רִפּוּי מִמַּחֲלָה:

הָיְתָה לָהּ בַּעַלֶרְגִיָּה.


*

פָּסְקָה בְּרֹגֶז לְנָשׂוּי

אִשְׁתּוֹ פָּסוּק לַקוֹנִי:

"אָכֵן, הָיִיתָ לֹא רָאוּי

לָשֵׂאת אִשָּׂה כָּמוֹנִי!"


– “זוֹ טַעֲנָה לֹא מַעֲשִׂית”

הֵשִׁיב בְּקוֹל חָבִיב:

"אֵינִי רָאוּי לְסִינוֹזִיט

אַךְ – אוֹי לִי – קִבַּלְתִּיו!"


*

“נִקְלֶה!” – קָרְאָה אִשָּׁה בּוֹכָה –

"הֵן אַךְ לִפְנֵי שְׁנָתַיִם

לַכֹּל אָמַרְתָּ כִּי לְךָ

נִשְׁלַחְתִּי מִשָּׁמַיִם".


– "אֲנִי אוֹמֵר זֹאת גַּם כָּעֵת:

נוֹכַחְתִּי בֵּינָתַיִם

כִּי אַתְּ שְׁלוּחָה לִי בֶּאֱמֶת

כְּעֹנֶשׁ מִשָּׁמַיִם!"


*

בְּרֵרָה מְאֹד פְּרוֹזָאִית

נוֹתְנִים הַנִּשּׂוּאִין:

אוֹ תְּקַיֵּם דִּין־בַּיִת

אוֹ אַחְרִיתְךָ – בֵּית־דִּין.


*

רַק פַּעַם יְחִידָה לִי

נִקְרָה טִפּוּס מֻבְהָק

שֶׁל בַּעַל אִידֶאַלִי –

אוּלָם עוֹדוֹ רַוָּק.


*

גְּזֵרָה הִיא שֶׁיַּמְתִּינוּ

בְּנֵי־צֶמֶד סַבְלָנִים

לַחֲתֻנַּת־הַכֶּסֶף

חֲצִי־יוֹבֵל שָׁנִים.


אֶת סוֹד קְפִיצַת־הַדֶּרֶךְ

מַכִּיר חָתָן חַמְדָּן:

אֶת חֲתִנַּת־הַכֶּסֶף

עוֹרֵךְ לוֹ הַנָּדָן.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47800 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!