רקע
חנניה ריכמן
בֵּין דּוֹר לְדוֹר

יַלְדֵי־הַדּוֹר – פִּרְחֵי־חִיּוּת,

אַךְ עִסּוּקָם – פִּרְחָחִיּוּת.

*

מַה חִישׁ הֵם צוֹמְחִים:

אֶתְמוֹל – אֶפְרוֹחִים,

הַיּוֹם – פִּרְחָחִים,

מָחָר – אֶזְרָחִים.

*

הַ“גַּן” מֵכִין יְצוּר גָּלְמִי

בִּשְׁבִיל בֵּית־סֵפֶר “עֲמָמִי”;


הָעֲמָמִי – בִּשְׁבִיל “תִּיכוֹן”,

וְהַתִּיכוֹן – בִּשְׁבִיל “עֶלְיוֹן”;


אַךְ מַַה מְעַט מַקְנִים כֻּלָּם

בִּשְׁבִיל חַיֵּינוּ בָּעוֹלָם!

*

מוֹרֵה בֵּית־סֵפֶר מִתְבַּהֵל

בִּשְׁעַת בִּקּוּר הַמְנַהֵל;


הַמְנַהֵל, אֵימַת־מוֹרִים,

פּוֹחֵד גַּם הוּא – מִפְּנֵי הוֹרִים;


וְהַהוֹרִים מְפַחֲדִים

מִיַּלְדֵיהֶם הַתַּלְמִידִים;


וְרַק הַלָּלוּ לְבַדָּם

לֹא יִפְחֲדוּ מִשׁוּם אָדָם.

*

גְּדוֹל מְנַצְּלֵי עֲמַל־נָשִׁים

יוֹם־יוֹם לוֹעֵג לַחֹק.

אַךְ הוּא פָּטוּר מֵעֳנָשִׁים:

הֲרֵי עוֹדוֹ תִּינוֹק.

*

גַּם בַּהֹוֶה לֹא נְדִירָה

צוּרַת שִׁלְטוֹן־מִעוּט:

אוֹתָהּ תִּמְצָא בְּכָל דִּירָה,

בָּהּ יֵשׁ תִּינוֹק פָּעוּט.


גַּם אֳלֹהִים הַכֹּל־יָכוֹל,

מֵיטִיב וּמְרַחֵם,

אֵינוֹ מַסְפִּיק לִדְאוֹג לַכֹּל:

עַל־כֵּן הִמְצִיא הוּא אֵם.

*

אֵיךְ הַבְּרִיאָה הַכֹּל הִתְאִימָה!

בְּבוֹא תִּינוֹק בְּמוֹעֲדוֹ,

הוּא כְּבָר מוֹצֵא בַּחֶלֶד אִמָּא,

הַמּוּכָנָה לְסַעֲדוֹ.

*

יֵשׁ בָּעוֹלָם תִּינוֹק נֶחְמָד –

אֶחָד, יָחִיד וּמְיֻחָד,

מַמָּשׁ פְּאֵר תֵּבֵל כֻּלָּהּ.

אַשְׁרֵי כָּל אִמָּא: הוּא שֶׁלָּהּ.

*

חֹם טַף עוֹלֶה בְּגֶדֶר־טֶבַע

וְחֹם שֶׁל אֵם עוֹלֶה פְּלָאִים:

אִם בְּנָהּ “עוֹבֵר” שְׁלֹשִׁים וָשֶׁבַע,

הִיא מְקַבֶּלֶת אַרְבָּעִים.

*

קָבַל שׁוֹבָב: "אִם לֹא אֶשְׁקוֹט,

אִמִּי נוֹתֶנֶת לִי מַכּוֹת;

וְאִם דַּוְקָא אֶשְׁקוֹט פִּתְאֹם,

הִיא מַתְחִילָה לִמְדּוֹד לִי חֹם.

*

יַלְדוֹן אֶל אִמָּא בְּקֻשְׁיָה בָּא:

"אִמְרִי־נָא לִי, בְּבַקָּשָׁה,

אֵיפֹה תָּגוּרוּ אַתְּ וְאַבָּא,

כְּשֶׁאֲנִי אֶשָּׂא אִשָּׁה?"

*

בַּחְרוּת אֵינֶנָּה מְנֻמֶּסֶת –

וְלֹא אַחַת עַל כָּךְ רֻגְּמָה.

אַךְ יֵשׁ לָדִין אוֹתָהּ לְחֶסֶד:

קָשֶׁה לִלְמוֹד לְלֹא דֻגְמָה.

*

אִם לְתִקּוּן־מִדּוֹת נִכְסַפְתָּ,

דַּע: לְתִקּוּן הַנְּכָדִים –

יֵשׁ לְהַתְחִיל בְּסָב וְסָבְתָא

בְּעוֹד הַלָּלוּ יְלָדִים.

*

אַל תְּגַדֵּף בְּפִיךָ יֶלֶד –

עַל מַעֲשִׂים בִּלְתִּי־יָפִים –

כִּי, בְּלִי הָפִיק מִזֶּה תּוֹעֶלֶת,

יִלְמַד בֵּינְתַיִם גִּדּוּפִים.

*

עַד שֶׁאַחְרוֹן־הַיְלָדִים

סוֹף־סוֹף לוֹמֵד לִשְׁמוֹר עַל שֶׁקֶט –

נוֹלָד רִאשׁוֹן־הַנְּכָדִים,

וְהַמְּהוּמָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת.

*

אִמָּא! יַעַן כִּי טוֹבָה אַתְּ,

אַתְּ בְּיָם־עָמָל טוֹבַעַת!

בֵּן תּוֹבֵעַ, בַּת תּוֹבַעַת

כִּי טוֹבָה אַתְּ, כִּי טוֹבָה אַתְּ!

*

אִם לַטַּף הַכֹּל מַרְשָׁה אַתְּ,

הַשְּׁכֵנִים אוֹמְרִים: “טִפְּשָׁה אַתְּ”;

וְאוּלָם אִם לֹא מַרְשָׁה אַתְּ

הֵם אוֹמְרִים כִּי אַתְּ מִרְשַׁעַת.

*

אֶלֶף פְּרָט זוֹכֵר רֹאשׁ־אֵם

כִּי לִבָּהּ אוֹתָם רוֹשֵׁם.

*

מַה הִנָּם צֶאֱצָאִים?

גִּיל וּכְאֵב לַחֲצָאִים:


בִּתְחִלָּה – צַעֲצוּעִים,

אַחַר־כָּךְ – מְקוֹר־פְּצָעִים.

*

הַתִּינוֹק מֵבִיא אוֹר רַב

אֶל הַבַּיִת שֶׁל הוֹרָיו:

בַּלֵּילוֹת, בִּצְעוֹק הַ“פֶּגַע”,

מַדְלִיקִים חַשְׁמַל כָּל רֶגַע.

*

לְעִתִּים תִּינוֹק חָכָם

מַעֲמִיד פַּרְצוּף־נִרְדָּם –

לְהַצִּיל אֶת שְׁתֵּי אָזְנָיו

מִשִּׁירִים שֶׁל מְיַשְּׁנָיו.

*

שָׁאֲלָה אֶת אִמָּא צִילִי

אַחֲרֵי פִּזְמוֹן רִאשׁוֹן:

"עוֹד שִׁיר־עֶרֶשׂ תְּזַמְּרִי לִי –

אוֹ מֻתָּר לִי כְּבָר לִישׁוֹן?"

*

אֵם מוֹדֶרְנִית מַכְנִיסָה

תִּינוֹקָהּ לַעֲרִיסָה,

אַךְ לִשְׁמוֹר עָלָיו אֵין פְּנַאי לָהּ:

יֵשׁ לְכַךְ “שׁוֹמֶרֶת־לַיְלָה”.

*

בֶּן “כּוֹכֶבֶת” הוֹלִיווּדִית

חֲבֵרָה קְטַנָּה פָּגַשׁ:

"מַה שְׁלוֹמֵךְ? שָׁמַעְתִּי, ג’וּדִית,

יֵשׁ לָךְ אַבָּא’לֶה חָדָשׁ?"


הִיא עָנְתָה בְּקוֹל אוֹפְּטִימִי:

“גִ’ים הוּא מֹתֶק, הוּא נֶחְמָד!”

– “בְּהֶחְלֵט!” – אִשֵּׁר גַּם גִּ’ימִי –

“הוּא – אָבִי שֶׁל אֶשְׁתָּקַד!”

*

בְּדַרְכָּה בֵּרְכָה גַּנֶּנֶת

אִישׁ פּוֹסֵעַ לִקְרָאתָהּ.

לְמַרְאֵה תְּגוּבָה צוֹנֶנֶת,

חִישׁ עָמְדָה עַל טָעוּתָהּ.


הִיא הִסְמִיקָה וְחָזְרָה־בָּהּ,

מְבֻלְבֶּלֶת לְמַדַּי:

"סְלַח! נִרְאֵיתָ לִי כְּאַבָּא

שֶׁל אֶחָד מִילָדַי".

*

אָב וָאֵם רוֹאִים בְּיֶלֶד

בַּעַל טֶבַע עַקְשָׁנִי –

תּוֹרָשָׁה נַפְשִׁית אֻמְלֶלֶת

מִמִּשְׁפַּחַת… צַד שֵׁנִי.

*

אִם הָאֵם הִיא מוּסִיקַלִית,

אוֹי לַבַּת וְאוֹי לַבֵּן:

גַּם לַמְרוֹת “שְׁמִיעָה סוּג דָּלֶת” –

מֻכְרָחִים הֵם “לְנַגֵּן”.

*

כָּל הַיּוֹם בּוֹרֵחַ יֶלֶד

מִלִּמּוּד אֶל מִשְׂחָקָיו.

חָרִיצוּת אֵלָיו נִטְפֶּלֶת

רַק בְּבוֹא הַזְמַן לִשְׁכַּב.

*

– " מָה עוֹשִׂים הָעֶרֶב, רֵעַ?"

– "מָה? נַגְרִיל! נִזְרוֹק מַטְבֵּעַ:

אִם נוֹפֵל הוּא עַל פָּנָיו

לַקִּרְקָס נֵלֵךְ יַחְדָּו;


אִם עַל גַּב – נֵלֵךְ הַגַּנָּה

עִם אִילָנָה וְשׁוֹשַׁנָּה;


אִם נוֹפֵל הוּא עַל הַחֹד

אֵין בְּרֵרָה: נֵשֵׁב לִלְמוֹד!"

*

בְּגַן־חַיָּיו שֶׁל זַאֲטוּט

יֵשׁ לֹא מְעַט חוֹחִים –

אַךְ הָעוֹקְרָם בְּסִיטוֹנוּת

קוֹטֵל עִמָּם פְּרָחִים.

*

אִם אֶת בִּנְךָ בְּרֹב חָכְמָה

תִּמְנַע מִכָּל טָעוּת –

תִּמְנַע מִמֶּנוּ גַם יָזְמָה

וְכֹשֶׁר־הַשִּׁפּוּט.

*

לַמְּדוּ לַיֶּלֶד הַמַּכֶּה

שֶׁיֶּרֶף מֵהַכּוֹת;

וְלַמֻּכֶּה – שֶׁלֹּא יִבְכֶּה

כִּי־אִם יָשִׁיב מַכּוֹת.

*

קַל לְלַמֵּד לְלַקְקָן

אֶת “כֵּן, בְּבַקָּשָׁה!”

אַךְ “לֹא, תּוֹדָה!” – הִיא, כְּמוּבָן,

נֻסְחַת־נִמּוּס קָשָׁה.

*

סִמָּן שֶׁל קַיִץ לַהוֹרָה –

שֶׁבְּנָהּ, פִּרְחָח קְשֶׁה־עֹרֶף,

מַתְחִיל לִסְגּוֹר דַּלְתוֹת־דִּירָה,

שֶׁלֹא סְגָרָן בַּחֹרֶף.

*

סְפּוֹרְט־חֹרֶף אֵצֶל “צַבָּרִים” –

שְׂחִיָּה בְּבֶגֶד־יָם;

סְפּוֹרְט־חֹרֶף אֵצֶל הַהוֹרִים –

הִלּוּךְ בְּבֶגֶד חַם.

*

בִּרְאוֹת הָאֵם בְּיוֹם־שֶׁל־קֹר,

מַה קַּל לָבוּשׁ הַיֶּלֶד,

תּוֹקְפוֹת אוֹתָהּ מֵרֹב מָגוֹר

נַזֶּלֶת וְשַׁעֶלֶת.

*

אִשָּׁה רוֹאָה אֶת בַּעֲלָהּ

כָּרַע בַּבְּעָלִים,

אַךְ הִיא חוֹשֶׁבֶת עוֹלָלָהּ

לַטּוֹב בָּעוֹלָלִים.

*

מָה רַב כֹּחָהּ הַמְחַנֵּךְ

שֶׁל אֵם מְסֻדָּרָה:

יַלְדָהּ אֵינֶנּוּ מְלַכְלֵךְ

… אֶלָּא דִּירָה זָרָה.

*

אוֹמְרִים: “זְקֵנִים – כַּיְלָדִים”.

חֻלְשַׁת־שְׁנֵיהֶם הֵקִימָה

מִין בְּרִית בֵּין סָב לַנְּכָדִים

כְּנֶגֶד אַבָּא־אִמָּא.

*

“הַבַּת” – אָמַר זָקֵן צוֹחֵק –

"הִנָּהּ רַק מְתָוֶּכֶת,

שֶׁתַּפְקִידָהּ הוּא לְסַפֵּק

לְסָב וְסָבְתָא נֶכֶד".

*

כָּל אִמָּא הַדּוֹאֶגֶת

לַטַּף עַד שִׁגָּעוֹן –

הֲרֵיהִי אֵם חוֹרֶגֶת

… מִתְּחוּם חִנוּךְ נָבוֹן.

*

כָּל יֶלֶד שָׂשׂ עַל חֹפֶשׁ־חַג,

אַךְ לַשּׁוֹבָב חוֹרֶה

הֶפְסֵד בִּדּוּר: בְּחַג נִפְסָק

“שִׁגּוּעַ” הַמּוֹרֶה.

*

כָּל אָב וָאָב נֶחְשָׁב גִּבּוֹר

לְנַעֲרוֹ בַּבַּיִת –

כָּל עוֹד אֵינוֹ “עוֹזְרוֹ” לִפְתּוֹר

פְּרוֹבְּלֶמָה אַלְגֶבְּרָאִית.

*

תְּחִילָּה בְּאַבָּא נוֹעָצִים –

שׁוֹמְעִים מִפִּיו עֵצוֹת;

וְאַחַר־כָּךְ בּוֹ נוֹעֲצִים

סִכּוֹת שֶׁל הֲלָצוֹת.

*

יֵשׁ בְּרֹאשָׁם שֶׁל מִתְבַּגְּרִים

בִּלְבֹּלֶת אַדִּירָה –

וְהוּא דוֹמֶה בִּבְלִיל־דְּבָרִים

לְבֵית מַחְלִיף־דִּירָה.

*

צָעִיר לוֹבֵשׁ פְּנֵי־זָר שׁוֹנִים,

אַךְ הוּא אֵינוֹ גַנָּב:

עָלָיו “לִמְדּוֹד” הַרְבֵּה פָּנִים –

עַד שֶׁיִּמְצָא פָּנָיו.

*

בְּטַעַם־אִישׁ תָּמִיד בָּאוֹת

תְּמוּרוֹת לְפִי גִילִים.

יַלְדָּה תֹּאהַב בֻּבּוֹת צְבוּעוֹת

וְיֶלֶד – חַיָּלִים.


אַךְ כַּאֲשֶׁר שְׁנֵיהֶם גְּדֵלִים,

בָּאוֹת הָאַפְתָּעוֹת:

עַלְמָה – חוֹבֶבֶת חַיָּלִים,

בָּחוּר – בֻּבּוֹת צְבוּעוֹת.

*

עוּל־יָמִים בְּקֹצֶר־רוּחַ

מְחַכֶּה לְ“גִיל־גִּלּוּחַ”,

*

שָׂם לוֹ עֶלֶם מְגֻנְדָּר

“שְׁבִיל” בְּאֶמְצַע הַשֵּׂעָר –

וּבָטוּחַ הַטַּרְזָן

כִּי רֹאשׁוֹ כְּבָר מְאֻזָּן.

*

אַף כִּי עַכְשָׁו כִּבּוּד־אָבוֹת

יָרַד מִמְּרוֹם פִּסְגַּת כָּבוֹד,

מֻבְטָח לְ“אָב” עַד דּוֹר אַחְרוֹן

מָקוֹם רִאשׁוֹן… בְּכָל מִלּוֹן.

*

גִּלּוּי שֶׁל רֶגֶשׁ אוֹ כִּסּוּף

נִרְאֶה לְנַעַר כְּחִשּׂוּף –

וְהוּא נֶחְפָּז “לְהִתְכַּסּוֹת”

בְּמַעֲטֵה מִלִּים גַּסּוֹת

*

הַתַּלְמִידִים הַיְשָׁרִים –

קוֹנִים הַדַּעַת מִמּוֹרִים;

וְתַלְמִידִים לֹא־יְשָׁרִים –

גּוֹנְבִים אֶת דַּעַת הַמּוֹרִים.

*

הוֹרִים רוֹצִים לַחְסוֹךְ מִבְּנָם

אֶת מִשְׁגֵיהֶם – בְּנִסְיוֹנָם;

אוּלָם לִבְנָם הַמִּתְבַּגֵּר

צְפוּיִים מִשְׁגִּים מִסּוּג אַחֵר.

*

שֵׂיבָה – יָרְדָה הַשְׁפָּעָתָהּ;

וּבְכֵן, צָעִיר, הָשְׁפַּע אַתָּה!

עַל שֵׂכֶל סָב – הֵקִיץ הַקֵּץ;

כְּלוּם שִׂכְלְךָ – הֵקִיץ הָקֵץ?

*

יֵשׁ גְּבוּל־שֶׁל־זְמַן לַצְּעִירוּת

אַךְ אֵין כָּל גְּבוּל לְאִי־בַּגְרוּת.

*

הַזְּמַן יִרְפָּא פָּנִים שְׂרוּטִים

אַךְ לֹא יִרְפָּא פָּנִים קְמוּטִים.

*

כְּלִמְכוֹנִית, לְכָל בַּרְנַשׁ

נִקְבָּע מֵרֹאשׁ “קִילוֹמֶטְרַז'”;

אוּלָם אֶפְשָׁר אוֹתוֹ לִצְרוֹךְ

תּוֹךְ זְמַן קָצָר אוֹ זְמַן אָרֹךְ.

*

דִּין עִנּוּגֵי־הַ“בִּלּוּיִים”

כְּדִין בִּטּוּחַ־הַחַיִּים:

בְּזוֹל עוֹלִים הֵם לַצָּעִיר;

עוֹלֶה הַגִּיל – עוֹלֶה הַמְּחִיר.

*

קָשֶׁה מְאֹד לַגֶּבֶר גִּיל,

בּוֹ הוּא נִהְיֶה בִּלְתִּי־מוֹעִיל,

וְגַם אוֹתוֹ שָׁלָב מֵעִיק,

בּוֹ הוּא נִהְיֶה בִּלְתִּי־מַזִּיק

*

רַק בַּזִּקְנָה תּוֹפֵס אֱנוֹשׁ

אֶת הָאֱמֶת הַמְפֹרֶשֶׁת –

כִּי שַׂעֲרָה אַחַת בָּרֹאשׁ

טוֹבָה מֵעֶשֶׂר בַֹמִּבְרֶשֶׁת.

*

לַמְדָן גָּדוֹל אֶחָד הֵעִיר

לְאִישׁ מַרְבֶּה־לִשְׁאוֹל:

"אֲבוֹי, אֵינֶנִי דַי צָעִיר

לָדַעַת אֶת הַכֹּל".

*

צָעִיר – רַבָּה אַפְתָּעָתוֹ

אִם דַּעְתּוֹ נִפְסֶלֶת;

זָקֵן – מֻפְתָּע אִם דַּעְתּוֹ

לְפֶתַע מִתְקַבֶּלֶת.

*

זָקֵן פָּעִיל הִגְדִּיר זִקְנָה:

"זֶה גִיל, שֶׁבִּשְׁבִילִי

הִנּוֹ תָּמִיד עֶשְֹרִים שָׁנָה

לְמַעְלָה מִגִּילִי!"

*

שַׂחְקָן קָשִׁישׁ אֶחָד אִוָּה

תַּפְקִיד שֶׁל מְאֹהָב.

– "הֵן בְּרֹאשְׁךָ זָרְקָה שֵׂיבָה" –

אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו.


עָנָה: "כְּלוּם אוֹת הוּא רֹאשׁ מֻשְׁלָג

לְקֹר בְּלֵב זְקֵנִים?

לְהֶפֶךְ: שֶׁלֶג עַל הַגַּג

רוֹמֵז עַל אֵשׁ בִּפְנִים!"

*

חַיִּים נוֹתְנִים דִיפְּלוֹם־בַּגְרוּת

רַק עַל מִפְתַּן הַזֹקֶן;

וְהַדִּיפְּלוֹם הַזֶּה חָרוּת

בִּכְתָב־קְמָטִים עַל דְּיוֹקֶן.

*

אָמַר אַחַד הַחֲכָמִים:

"הַזִּכָּרוֹן – מָחוֹז , בּוֹ חַי אֲבִיב־הָעֲלוּמִים

אַחְרֵי שֶׁהוּא נָגוֹז".

*

מָה רַב הַקֶּסֶם בַּתְּמוּנוֹת

מִנּוֹף עָבָר רָחוֹק:

שָׁקַע אָדָם בְּזִכְרוֹנוֹת –

מֵ"אָז" יָצָא מָתוֹק.

*

הַזִכָּרוֹן – חֲדַר יַלְדוּת,

שֶׁבּוֹ מְבֻגָּרִים

מְשַׂחֲקִים בִּשְׁעַת בְּדִידוּת

בִּכְלֵי־מִשְׂחָק שְׁבוּרִים.

*

סְגֻלָּה אַחַת, בְּכָל מַצָּב,

נוֹתֶנֶת לְבַרְנַשׁ

סִפּוּק־עַצְמִי מִמַּעֲשָׂיו:

זֶה – זִכָּרוֹן חַלָּשׁ.

*

לֹבֶן־כֶּסֶף זֶהוּ צֶבַע

תְּעוּדַת־כָּבוֹד,

שֶׁאוֹתָהּ חוֹתֵם הַטֶּבַע

בְּרָאשֵׁי־שֵׂיבוֹת.

*

סַח פְּלוֹנִי: "לוּ כָּל בֶּן־חֶלֶד

שָׁב מִזֹּקֶן לְיַלְדוּת,

בְּוַדַּאי הָיָה כָּל יֶלֶד

כְּלִיל מוּסָר וַחֲסִידוּת".


– “לֹא!” – הֵשִׁיב שׁוֹמְעוֹ בְּשֶׁלֶו:

"לוּ הִצְעִירוּ הַזְּקֵנִים,

בָּעוֹלָם הָיוּ פִּי־אֶלֶף

נְעָרִים – עֲבַרְיָנִים!"

*

בֶּן־שִׁשִּׁים – עֶשְׂרִים שָׁנָה

מִשְּׁנוֹתָיו גָּזְלָה שֵׁנָה;

וְלָכֵן, גִּילוֹ הָעֵר –

אַרְבָּעִים וְלֹא יוֹתֵר.

*

אֶמְצָעִי־חִמּוּם יָעִיל

מִשְׁתַּנֶּה לְפִי הַגִּיל:

לַזָּקֵן דָּרוּשׁ פֶּחָם,

לָצָּעִיר דָּרוּשׁ פֶּה חָם.

*

מָה רָגִיל צֵרוּף מִסְכֵּן:

רֹאשׁ צָעִיר וְלֵב־זָקֵן!

מַה נָּדִיר צֵרוּף אַדִּיר:

רֹאשׁ־זָקֵן וְלֵב־צָעִיר!

*

גִיל רִשְׁמִי – מַצַּב הַלּוּחַ;

גִּיל “פְּנִימִי” – מַצַּב־הָרוּחַ.

*

טוֹב זָקֵן שׁוֹפֵעַ־אֹמֶץ

מִצָּעִיר שָׁרוּי בְּחֹמֶץ.

*

הַצָּעִיר – לִבּוֹ כָּרוּחַ

עַד הֱיוֹת רֹאשׁוֹ קָרוּחַ.

*

גִּיל־זִקְנָה – מַהֲדוּרָה

בִּקְרִיחָה מְהֻדָּרָה.

*

לֹא תַּנְחוּם הוּא לַקֵּרֵחַ

שֶׁזָּקָן שֶׁלּוֹ פּוֹרֵחַ.

*

גַּם זִקְנָה – דָּבָר לֹא רַע,

אִם זוֹכְרִים אֶת הַ“בְּרֵרָה”.

*

עַד יִדֹּם בַּלֵּב הַדֹּפֶק –

עֵין־אָדָם צוֹפָה לָאֹפֶק.

*

"לֹא אֶרְצֶה לִהְיוֹת זָקֵן,

אַךְ לִחְיוֹת הַרְבֵּה – זַה כֵּן!"

*

סָב – שׁוֹכֵחַ כָּל דָּבָר הוּא,

אַךְ זוֹכֵר יָמִים עָבָרוּ.

*

זִכָּרוֹן הוּא דְבִיר שַׁמְרָן:

קוֹל חֶמְדוֹת־עָבָר שָׁם רָן.

*

גִּיל תִּינוֹק הוּא גִיל גִּילָה –

גִּיל חֶדְוַת הַהַתְחָלָה;


יֶלֶד – גִּיל הַגִּלּוּיִים:

גִּיל גִּלּוּי “עֻבְדּוֹת־חַיִּים”.


גִּיל הַנֹּעַר – גִּיל גַּלִים,

גִּלְגּוּלִים וּבִלְבּוּלִים;


גִּיל־בֵּינַיִם – גִּיל גֻלְגֹּלֶת:

כֹּבֶד־רֹאשׁ אַחַר בִּלְבֹּלֶת;


וְזִקְנָה הִיא – גִּיל גְּלוּלוֹת:

מֵחוּשִׁים וּמַחֲלוֹת.

*

קֹדֶם שְׁמוֹעַ לֹא אָבִיתִי

לֶקַח אַבָּא הַ“זָּקֵן”.

וְאוּלָם עַכְשָׁו אָבִיתִי:

נַעֲשֵׂיתִי אָב לְבֵן.

*

אַבָּא־סָב קָרַץ בְּעַיִן:

"בֶּעָתִיד תּוֹסִיף עוֹד בִּין:

תִּסְתַּבֵּא – וְלֹא מִיַּיִן,

אַךְ מִנֶּכֶד וּמִנִּין".

*

מַהוּ גִיל מְסֻכָּן

בְּחַיֵּי אֲנָשִׁים?

זֶה, בְּעֵרֶך, הַזְּמַן

מִשָּׁנָה עַד תִּשְׁעִים.

*

גִּיל־זִקְנָה הוּא גִיל אִישׁ

הַמַּתְחִיל לְהַרְגִּישׁ

תּוֹפָעוֹת לֹא־סִימְפַּטִיוֹת,

הַקְּרוּיוֹת סִימְפְּטוֹמַטִיוֹת.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52731 יצירות מאת 3068 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21975 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!