רקע
חנניה ריכמן
שָׁלֹשׁ מִשְׁאָלוֹת (מַעֲשִׂיָּה עֲמָמִית)
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: יוסף שרברק; תש"ל 1970

זוּג עָנִי יָשַׁב בַּחֹרֶף

מוּל תַּנּוּר בְּלַיְלָה קַר

וּבִכָּה גוֹרָל קְשֵׁה־עֹרֶף,

שֶׁכָּל־כָּךְ לָהֶם הֵמַר.


הָאִשָּׁה אָמְרָה לַבַּעַל:

"צַר כִּי תַּמָּה בָּעוֹלָם

כַּת קוֹסְמוֹת שְׁלוּחוֹת מִמַּעַל

לְהֵיטִיב לִבְנֵי־אָדָם!


לוּ אַחַת מִבְּנוֹת־הַחֶסֶד

עוֹד שָׂרְדָה פֹּה בַּמְּדִינָה,

לֹא הָיִיתִי מְהַסֶּסֶת,

מַה לִשְׁאוֹל לְמַתָּנָה!"


בְּאָמְרָהּ זֹאת בְּעַצֶּבֶת,

הִיא הִבִּיטָה לְאָחוֹר…

וְהִנֵּה – מוּלָם נִצֶּבֶת

אֵשֶׁת־חֵן בִּלְבוּשׁ צָחוֹר.


הִיא אָמְרָה: "אֲנִי – קוֹסֶמֶת

מֵיטִיבָה לִבְנֵי־אָדָם

וּבִן־רֶגַע מְקַיֶּמֶת

מִשְׁאָלוֹת שֶׁבְּיָדָם.


וְהַיּוֹם סוֹף־סוֹף הִגִיעַ

גַּם תּוֹרְכֶם לְחֲסָדַי.

עֲלֵיכֶם רַק לְהוֹדִיעַ

מַה רוֹצִים אַתֶּם – וְדַי.


אַךְ זִכְרוּ – וְתֵעָשֶׂה־נָא

הַבְּחִירָה בְּכֹבֶד־רֹאשׁ:

מִשְׁאָלוֹת שֶׁתִּתְמַלֶּאנָה –

מִסְפָּרָן הוּא רַק שָׁלֹשׁ!"


הִיא פָּרְחָה כִּנְשׁוֹב הָרוּחַ…

וְהַזּוּג עַל־יַד הָאֵשׁ

הִשְׁתַּקֵּע בַּוִּכּוּחַ

מַה כְּדַאי לוֹ לְבַקֵּשׁ.


הָאִשָּׁה שְׂמֵחָה לַפֶּלֶא,

פִּקְפְּקָה מְעַט מְאֹד:

"אֵין עָדִיף מִשְּׁלֹשֶׁת אֵלֶּה:

יֹפִי, עֹשֶׁר וְכָבוֹד!"


– “זֶה לֹא דַי” – עָנָה הַבַּעַל:

"גַּם עָשִׁיר – הוּא רַק אָדָם,

שֶׁאוֹרְבִים לוֹ עַל כָּל שַׁעַל

כָּל פִּגְעֵי בָּשָׂר־וָדָם.


וְעַל־כֵּן חִשְׁבִי וּשְׁקֹלִי:

קֹדֶם־כֹּל, אוּלַי צָרִיךְ

לְבַקֵּשׁ כִּי בְּלִי שׁוּם חֹלִי

אֶת יָמֵינוּ נַאֲרִיךְ?"


–“הַאֵינְךָ סָבוּר כָּמוֹנִי” –

הֱשִׁיבַתּוֹ הָאִשָּׁה –

"כִּי רִבּוּי יְמֵי הָעֹנִי –

מַתָּנָה מְאֹד בִּישָׁה?


מָה תּוֹעִיל זִקְנָה נוֹסֶפֶת,

אִם נִרְעַב כְּבַתְחִלָּה?

אַל תִּרְגַּז־נָא הַכַּשֶּׁפֶת:

קַמְצָנִית הִיא בִּמְחִילָה!


לוּ נִדְּבָה לְמַעֲנֵנוּ

עוֹד מַתָּת מִלְּבַד שָׁלֹשׁ,

לֹא צְרִיכִים הָיִינוּ שְׁנֵינוּ

לְיַגֵּעַ אֶת הָרֹאשׁ!"


–“זֶה נָכוֹן” – אָמַר הַבַּעַל –

"אַךְ נַחְשׁוֹב נָא עַד מָחָר:

זֶה לֹא חוּט אוֹ שְׂרוֹךְ־שֶׁל־נַעַל

שֶׁעוֹמֵד פֹּה לְמִבְחָר!"


וְאִשְׁתּוֹ נִגְּשָׁה בֵּינְתַיִם

לַחֲתוֹת כַּהֲלָכָה

גֶּחָלִים שֶׁבַּכִּירַיִם –

וְאָמְרָה בַּאֲנָחָה:


–מַה חֲבָל כִּי בְּלִי תּוֹעֶלֶת

פֹּה נִשְׂרָף הַיּוֹם פֶּחָם:

שׁוּם מָנָה לֹא מִתְבַּשֶּׁלֶת

בַּתַּנּוּר הַזֶּה הֶחָם…"


הִיא הוֹסִיפָה כְּחוֹלֶמֶת:

"וְאוּלַי בִּמְחִי־שַׁרְבִיט

תְּכַבְּדֵנוּ הַקּוֹסֶמֶת

בְּנַקְנִיק לְפַת־עַרְבִית?"


זוֹ הָיְתָה פְּלִיטַת־שְׂפָתַיִם…

הֵד מִלֶּיהָ עוֹד לֹא תַּם –

וְנַקְנִיק בֶּן־אַמָּתַיִם

כְּבָר קָפַץ לְתוֹךְ בֵּיתָם.


–“הוֹי זוֹלֶלֶת! מְחַבֶּלֶת” –

הִצְטַוֵּחַ בַּעֲלָהּ:

"אֵיךְ בִּזְבַּזְתְּ בְּרֹב אִוֶּלֶת

מִשְׁאָלָה לְבַטָּלָה?


רַק מִפְּנֵי שֶׁכֹּה טִפְּשָׁה אַתְּ

כָּל אָשְׁרֵנוּ מִתְהַפֵּך…

הוֹי, יִדְבַּק־נָא, הַמִּרְשַׁעַת,

הַנַּקְנִיק בִּקְצֵה־אַפֵּךְ!"


לֹא הִסְפִּיק הָאִישׁ עֲדַיִן

לְסַיֵּם אֶת מִשְׁאַלְתּוֹ –

וְדָבַק כְּהֶרֶף־עַיִן

הַנַּקְנִיק בְּאַף אִשְׁתּוֹ.


הִיא נִסְּתָה אוֹתוֹ לִקְרוֹעַ

מִן הַחֹטֶם הָאֻמְלָל,

אַךְ – אֲבוֹי! – גַּם כֹּחַ־זְרוֹע

לֹא הוֹעִיל לָהּ כְּלָל וּכְלָל.


מָה עוֹלַלְתָּ לִי, רוֹצֵחַ?" –

זָעֲקָה מָרוֹת בִּבְכִי.

וְגִמְגֵם הָאִישׁ, גּוֹנֵחַ:

"הוֹי, סִלְחִי־נָא לִי, סִלְחִי!


לֹא רָצִיתִי לְהָרֵעַ –

הִכְשִׁילַנִי כַּעֲסִי;

אַךְ כָּעֵת אֵינִי יוֹדֵעַ,

מָה, אֻמְלֶלֶת, תַּעֲשִׂי?


מִשָּׁלֹשׁ מַתְּנוֹת־קוֹסֶמֶת

שְׁתַּיִם – כְּבַר מְבֻזְבָּזוֹת,

וְכָעֵת, זוּגַת־הַחֶמֶד,

אֵין שׁוּם דֶּרֶך אֶלָּא זֹאת:


נְבַקֶּשׁ־נָא עֹשֶׁר־קֹרַח –

וּמִפָּז נַתְקִין נַרְתִּיק,

רַב־הָאֹרֶךְ דֵּי־הַצֹּרֶךְ

לְכַסּוֹת עַל הַנַּקְנִיק.


הֵן נַקְנִיק אֵינֶנּוּ פֶּצַע –

וְזָהָב עוֹנֶה הַכֹּל!"

– הִתְבַּיֵּשׁ, רוֹדֵף־הַבֶּצַע" –

צָעֲקָה אִשְׁתּוֹ בְּקוֹל.


שַׁחְרְרֵנִי מִסַּפַּחַת

וְהַקְרֵב אִחוּל שְׁלִישִׁי –

אוֹ מִיָּד אֲנִי שׁוֹלַחַת

יָד רוֹצַחַת בְּנַפְשִׁי!"


כָּאן סַכִּין חַדָּה כְּתַעַר

הִיא תָּפְסָה בְּרֹב חָרוֹן…

וּוִתֵּר הָאִישׁ בְּצַעַר

עַל הַשַּׁי הָאַחֲרוֹן.


אָז קָרְאָה אִשְׁתּוֹ כָּרֶגַע:

"אֲבַקֵּשׁ לְהַעֲנִיק

לְחָטְמִי מֻכֵּה־הַפֶּגַע

הַצָּלָה מִן הַנַּקְנִיק!"


וְנִתַּן לָהּ חֶסֶד־יֶשַׁע:

הַנַּקְנִיק סוֹף־סוֹף הִרְפָּה

מִן הָאַף הַחַף מִפֶּשַׁע

וְנָפַל עַל הַרִצְפָּה.


נֶאֱנָח קָשֶׁה הַבַּעַל:

"מַה יָכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת?…

כַּנִּרְאֶה רָצוּ מִמַּעַל

אֶת שִׂכְלֵנוּ לְנַסּוֹת…"


וְאִשְׁתּוֹ שָׁתְקָה נִכְלֶמֶת,

אַךְ שָׂמְחָה בְּגִיל אִלֵּם

שֶׁמִּכָּל חַסְדֵי־קוֹסֶמֶת

הִיא יָצְאָה בְּאַף שָׁלֵם.


המלצות קוראים
תגיות