ספר זה הוא קובץ אגדות בחרוזים. אכן, הקשר בין אגדה לאגדה וחרוז אינו מקרי וצירופם אינו מלאכותי.

החרוז היה מִדוֹרי־דורות אחד הסַממנים החביבים על היצירה העממית לכל סוגיה – מפתגם ועד משל או מַעֲשִׂיָּה. ולא מקרה הוא כי בכל הדורות נמצאוּ משוררים שחמדו לעַבּד אגדות ומעשיות־עם בצורת שירים או פּוֹאֶמות, בחרוז ובמשקל.

תחביב ספרותי זה קסם לי מנעורי. בתרגומַי ועיבודַי בתחום זה לא נתכּוונתּי להציג לפני הקורא העברי פוֹלקלוֹר לאומי מסוּים ואף לא בחרתי אַתְּ החומר לפי מגמה מסוּימת. תרגמתי ועיבדתי אגדות ומעשיות, שמצאו חן בעיני ועוררו חשק בלבי לתת להן לבוש עברי. ראיתי בפנינים עממיות אלה ענין אוניברסלי – וכאשר נצטבּר בידִי החומר העברי כְּדֵי סֵפר, שׂמחתּי להרכּיב ממנו קובץ, הנוֹעד לשעשע ילדים ובני־נוער וּלהַנוֹת גם הורים וקוראים אחרים מכל הגילים.

*

הקובץ הנוכחי מורכב מכמה מדוֹרים (המפורטים בתוכן־הענינים). מקצת היצירות הכלולות בו תורגמו, או עוּבּדוּ, לראשונה לפני שנים רבות, ויתרן – פרי עבודת השנה האחרונה. ואולם גם התרגומים והעיבודים הישנים נערכו כעת מחדש – ובחלקם אפילו “שׁוּכתבוּ”. הוכנסו בהם שינוּיי־נוֹסח ותיקוני־לשון־וסגנון רבים, כי מאז פורסמו הדברים בצורתם הקודמת חלו תמורות וחידושים לא מעטים בדרכי־ההבּעה בלשוננו.

את האגדות והמעשיות שבקובץ אפשר לחלק לשני סוגים: אלה שנכתבו בחרוזים במקורם (כגון רוב אגדות פּוּשׁקין ואגדוֹת ומעשיות של מַרשַׁק) – ואלה שנכתבו במקורם בפרוֹזה (כגון רוב אגדות אַנְדֶרְסֶן ואחרות).

בעוד שהסוג הראשון תוּרגם לעברית (ועל הבדלי שיטות־התרגום לגבי היצירות השונות עוד ידוּבר להלן), הרי הסוג השני הִצריך מעיקרו לא תרגום אלא עיבּוּד בחרוזים בעיקבות הפּרוֹזָה שבמקור. אך גם בעיבודים אלה השתדלתי לשמור לא רק על שלד־העלילה אלא גם על הפרטים החשובים, ובעיקר – על רוּח־המקור.

ועתה – אֵי אֵלוֹ הערות ביחס לַמדור “מאגדות פּוּשְׁקִין”

שתי האגדות הארוּכּות – “אגדה על בת־מלך וְשִׁבְעַת הגיבורים” ו“אגדה על שָׁלְטָן המלך” – תורגמו לעברית בתבנית הצוּרנית והריתמית של המקור: באותו משקל (כוֹריאוֹס), בחריזת־צמדים (אא, בב) ובהקפדה על חילופי־סרוּגין של חרוּזי־מִלעֵיל וחרוּזי־מִלרע. באגדה על שָׁלְטָן המלך שמרתי גם על שיטת החזרוֹת הקבועות: פרטי סיפור־המעשה משתנים או מתחלפים בכל פרק חדש, אך המוֹטיב היסודי עובר כחוּט־השני בכולם ונִשנה בכל פעם באותן נוסחאות מילוּליוֹת בדומה ל“פזמון־חוזר”.

זוּג עָנִי יָשַׁב בַּחֹרֶף

מוּל תַּנּוּר בְּלַיְלָה קַר

וּבִכָּה גוֹרָל קְשֵׁה־עֹרֶף,

שֶׁכָּל־כָּךְ לָהֶם הֵמַר.

הָאִשָּׁה אָמְרָה לַבַּעַל:

"צַר כִּי תַּמָּה בָּעוֹלָם

כַּת קוֹסְמוֹת שְׁלוּחוֹת מִמַּעַל

לְהֵיטִיב לִבְנֵי־אָדָם!

לוּ אַחַת מִבְּנוֹת־הַחֶסֶד

עוֹד שָׂרְדָה פֹּה בַּמְּדִינָה,

לֹא הָיִיתִי מְהַסֶּסֶת,

מַה לִשְׁאוֹל לְמַתָּנָה!"

בְּאָמְרָהּ זֹאת בְּעַצֶּבֶת,

הִיא הִבִּיטָה לְאָחוֹר…

וְהִנֵּה – מוּלָם נִצֶּבֶת

אֵשֶׁת־חֵן בִּלְבוּשׁ צָחוֹר.

הִיא אָמְרָה: "אֲנִי – קוֹסֶמֶת

מֵיטִיבָה לִבְנֵי־אָדָם

וּבִן־רֶגַע מְקַיֶּמֶת

מִשְׁאָלוֹת שֶׁבְּיָדָם.

וְהַיּוֹם סוֹף־סוֹף הִגִיעַ

גַּם תּוֹרְכֶם לְחֲסָדַי.

עֲלֵיכֶם רַק לְהוֹדִיעַ

מַה רוֹצִים אַתֶּם – וְדַי.

אַךְ זִכְרוּ – וְתֵעָשֶׂה־נָא

הַבְּחִירָה בְּכֹבֶד־רֹאשׁ:

מִשְׁאָלוֹת שֶׁתִּתְמַלֶּאנָה –

מִסְפָּרָן הוּא רַק שָׁלֹשׁ!"

הִיא פָּרְחָה כִּנְשׁוֹב הָרוּחַ…

וְהַזּוּג עַל־יַד הָאֵשׁ

הִשְׁתַּקֵּע בַּוִּכּוּחַ

מַה כְּדַאי לוֹ לְבַקֵּשׁ.

הָאִשָּׁה שְׂמֵחָה לַפֶּלֶא,

פִּקְפְּקָה מְעַט מְאֹד:

"אֵין עָדִיף מִשְּׁלֹשֶׁת אֵלֶּה:

יֹפִי, עֹשֶׁר וְכָבוֹד!"

– “זֶה לֹא דַי” – עָנָה הַבַּעַל:

"גַּם עָשִׁיר – הוּא רַק אָדָם,

שֶׁאוֹרְבִים לוֹ עַל כָּל שַׁעַל

כָּל פִּגְעֵי בָּשָׂר־וָדָם.

וְעַל־כֵּן חִשְׁבִי וּשְׁקֹלִי:

קֹדֶם־כֹּל, אוּלַי צָרִיךְ

לְבַקֵּשׁ כִּי בְּלִי שׁוּם חֹלִי

אֶת יָמֵינוּ נַאֲרִיךְ?"

–“הַאֵינְךָ סָבוּר כָּמוֹנִי” –

הֱשִׁיבַתּוֹ הָאִשָּׁה –

"כִּי רִבּוּי יְמֵי הָעֹנִי –

מַתָּנָה מְאֹד בִּישָׁה?

מָה תּוֹעִיל זִקְנָה נוֹסֶפֶת,

אִם נִרְעַב כְּבַתְחִלָּה?

אַל תִּרְגַּז־נָא הַכַּשֶּׁפֶת:

קַמְצָנִית הִיא בִּמְחִילָה!

לוּ נִדְּבָה לְמַעֲנֵנוּ

עוֹד מַתָּת מִלְּבַד שָׁלֹשׁ,

לֹא צְרִיכִים הָיִינוּ שְׁנֵינוּ

לְיַגֵּעַ אֶת הָרֹאשׁ!"

–“זֶה נָכוֹן” – אָמַר הַבַּעַל –

"אַךְ נַחְשׁוֹב נָא עַד מָחָר:

זֶה לֹא חוּט אוֹ שְׂרוֹךְ־שֶׁל־נַעַל

שֶׁעוֹמֵד פֹּה לְמִבְחָר!"

וְאִשְׁתּוֹ נִגְּשָׁה בֵּינְתַיִם

לַחֲתוֹת כַּהֲלָכָה

גֶּחָלִים שֶׁבַּכִּירַיִם –

וְאָמְרָה בַּאֲנָחָה:

–מַה חֲבָל כִּי בְּלִי תּוֹעֶלֶת

פֹּה נִשְׂרָף הַיּוֹם פֶּחָם:

שׁוּם מָנָה לֹא מִתְבַּשֶּׁלֶת

בַּתַּנּוּר הַזֶּה הֶחָם…"

הִיא הוֹסִיפָה כְּחוֹלֶמֶת:

"וְאוּלַי בִּמְחִי־שַׁרְבִיט

תְּכַבְּדֵנוּ הַקּוֹסֶמֶת

בְּנַקְנִיק לְפַת־עַרְבִית?"

זוֹ הָיְתָה פְּלִיטַת־שְׂפָתַיִם…

הֵד מִלֶּיהָ עוֹד לֹא תַּם –

וְנַקְנִיק בֶּן־אַמָּתַיִם

כְּבָר קָפַץ לְתוֹךְ בֵּיתָם.

–“הוֹי זוֹלֶלֶת! מְחַבֶּלֶת” –

הִצְטַוֵּחַ בַּעֲלָהּ:

"אֵיךְ בִּזְבַּזְתְּ בְּרֹב אִוֶּלֶת

מִשְׁאָלָה לְבַטָּלָה?

רַק מִפְּנֵי שֶׁכֹּה טִפְּשָׁה אַתְּ

כָּל אָשְׁרֵנוּ מִתְהַפֵּך…

הוֹי, יִדְבַּק־נָא, הַמִּרְשַׁעַת,

הַנַּקְנִיק בִּקְצֵה־אַפֵּךְ!"

לֹא הִסְפִּיק הָאִישׁ עֲדַיִן

לְסַיֵּם אֶת מִשְׁאַלְתּוֹ –

וְדָבַק כְּהֶרֶף־עַיִן

הַנַּקְנִיק בְּאַף אִשְׁתּוֹ.

הִיא נִסְּתָה אוֹתוֹ לִקְרוֹעַ

מִן הַחֹטֶם הָאֻמְלָל,

אַךְ – אֲבוֹי! – גַּם כֹּחַ־זְרוֹע

לֹא הוֹעִיל לָהּ כְּלָל וּכְלָל.

מָה עוֹלַלְתָּ לִי, רוֹצֵחַ?" –

זָעֲקָה מָרוֹת בִּבְכִי.

וְגִמְגֵם הָאִישׁ, גּוֹנֵחַ:

"הוֹי, סִלְחִי־נָא לִי, סִלְחִי!

לֹא רָצִיתִי לְהָרֵעַ –

הִכְשִׁילַנִי כַּעֲסִי;

אַךְ כָּעֵת אֵינִי יוֹדֵעַ,

מָה, אֻמְלֶלֶת, תַּעֲשִׂי?

מִשָּׁלֹשׁ מַתְּנוֹת־קוֹסֶמֶת

שְׁתַּיִם – כְּבַר מְבֻזְבָּזוֹת,

וְכָעֵת, זוּגַת־הַחֶמֶד,

אֵין שׁוּם דֶּרֶך אֶלָּא זֹאת:

נְבַקֶּשׁ־נָא עֹשֶׁר־קֹרַח –

וּמִפָּז נַתְקִין נַרְתִּיק,

רַב־הָאֹרֶךְ דֵּי־הַצֹּרֶךְ

לְכַסּוֹת עַל הַנַּקְנִיק.

הֵן נַקְנִיק אֵינֶנּוּ פֶּצַע –

וְזָהָב עוֹנֶה הַכֹּל!"

– הִתְבַּיֵּשׁ, רוֹדֵף־הַבֶּצַע" –

צָעֲקָה אִשְׁתּוֹ בְּקוֹל.

שַׁחְרְרֵנִי מִסַּפַּחַת

וְהַקְרֵב אִחוּל שְׁלִישִׁי –

אוֹ מִיָּד אֲנִי שׁוֹלַחַת

יָד רוֹצַחַת בְּנַפְשִׁי!"

כָּאן סַכִּין חַדָּה כְּתַעַר

הִיא תָּפְסָה בְּרֹב חָרוֹן…

וּוִתֵּר הָאִישׁ בְּצַעַר

עַל הַשַּׁי הָאַחֲרוֹן.

אָז קָרְאָה אִשְׁתּוֹ כָּרֶגַע:

"אֲבַקֵּשׁ לְהַעֲנִיק

לְחָטְמִי מֻכֵּה־הַפֶּגַע

הַצָּלָה מִן הַנַּקְנִיק!"

וְנִתַּן לָהּ חֶסֶד־יֶשַׁע:

הַנַּקְנִיק סוֹף־סוֹף הִרְפָּה

מִן הָאַף הַחַף מִפֶּשַׁע

וְנָפַל עַל הַרִצְפָּה.

נֶאֱנָח קָשֶׁה הַבַּעַל:

"מַה יָכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת?…

כַּנִּרְאֶה רָצוּ מִמַּעַל

אֶת שִׂכְלֵנוּ לְנַסּוֹת…"

וְאִשְׁתּוֹ שָׁתְקָה נִכְלֶמֶת,

אַךְ שָׂמְחָה בְּגִיל אִלֵּם

שֶׁמִּכָּל חַסְדֵי־קוֹסֶמֶת

הִיא יָצְאָה בְּאַף שָׁלֵם.

מֵאַגָּדוֹת פּוּשְׁקִין

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

---

אַגָּדָה עַל בַּת־הַמֶּלֶךְ וְשִׁבְעַת הַגִּבּוֹרִים

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

הַשַּׁלִּיט יָצָא לַדֶּרֶךְ

בְּעִנְיַן־מַלְכוּת רַב־עֵרֶךְ,

וְאִשְׁתּוֹ עַל־יַד חַלּוֹן,

מְחַכָּה לוֹ בָּאַרְמוֹן.

מִן הַבֹּקֶר עַד הַלַּיְלָה

הִיא צוֹפָה, אַךְ אַלְלַי לָהּ:

כְּבָר עֵינֶיהָ כּוֹאֲבוֹת –

וּבָאֹפֶק אֵין שׁוּם אוֹת.

שֶׁלֶג רַב יוֹם־יוֹם מִשַּׁחַר

מִתְעַרְבֵּל בְּסַעַר־צַחַר

עַל הָאָרֶץ הַרַבָּה –

וְהַמֶּלֶךָ טֶרֶם בָּא.

עֵת חוֹלֶפֶת, יֶרַח־יֶרַח;

כְּבָר עָבְרוּ תִּשְׁעָה, בְּעֵרֶךְ,

וְהִנֵּה בְּלֵיל־שַׁבָּת

הַמַּלְכָּה יוֹלֶדֶת בַּת.

עִם הַשַּׁחַר הַזּוֹרֵחַ

הָאַרְמוֹנָה בָּא אוֹרֵחַ:

אֶל אִשְׁתּוֹ מִמַּסָּעָיו

שָׁב סוֹף־סוֹף הַמֶּלֶךְ־אָב.

הִיא עֵינָהּ עָלָיו הֵעִיפָה;

הִתְרַגְּשׁוּת אוֹתָהּ הֵצִיפָה,

וּמֵעֹצֶם הַשִּׂמְחָה

נִשְׁמָתָהּ פִּתְאֹם פָּרְחָה.

הַשַּׁלִּיט הִרְבָּה בְּאֵבֶל,

אַךְ הַזְּמַן מַשְׁקִיט כָּל סֵבֶל;

הַשָּׁנָה חָלְפָה מַהֵר –

הוּא מָצָא זִוּוּג אַחֵר.

בֶּאֱמֶת זִמֵּן אֱלוֹהַּ

לוֹ מַלְכָּה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ:

לְבָנָה, גִּבְהַת־קוֹמָה,

נֶחְמָדָה וַחֲכָמָה;

אַךְ כְּנֶגֶד זֹאת – סוֹרֶרֶת,

קַנָּאִית וּמִתְגַּנְדֶּרֶת.

הִיא קִבְּלָה לַחֲתֻנָּה

חֵפֶץ־חֵן בְּמַתָּנָה:

זוֹ הָיְתָה מַרְאַת־תִּפְאֶרֶת –

מְנַחֶשֶׁת וְדוֹבֶרֶת.

וְשָׂמְחָה בָּהּ הַמַּלְכָּה,

מְאֻשֶּׁרֶת בְּחֶלְקָהּ,

מִתְלוֹצֶצֶת וְצוֹהֶלֶת –

וְתָמִיד אוֹתָהּ שׁוֹאֶלֶת:

"מַרְאָתִי, מַרְאַת־אֱמֶת,

הֲשִׁיבִינִי־נָא כָּעֵת:

כְּלוּם אֵינִי הַמְהֻלֶּלֶת

שֶׁבְּכָל יָפוֹת־הַחֶלֶד?"

וְהָרְאִי עוֹנֶה בְּקוֹל:

"כֵּן, הִנָּךְ יָפָה מִכָּל!

לְבָנָה וְנֶחְמָדָה אַתְּ –

וּמָשְׁלֵךְ אֵינִי יוֹדַעַת."

אַךְ שָׁמְעָה זֹאת הַמַּלְכָּה,

צָהֲלָה וְצָחֲקָה;

בְּעֵינָהּ הָיְתָה קוֹרֶצֶת,

בְּרִקוּד עַלִּיז פּוֹרֶצֶת –

וְשָׁעוֹת הִסְתּוֹבְבָה

מוּל הָרְאִי בְּגַאֲוָה.

וּבֵינְתַיִם בַּת־הַחֶמֶד,

הַנְּסִיכָה הַמְיֻתֶּמֶת,

הִתְבַּגְּרָה מִיּוֹם לְיּוֹם

וְיָפְתָה כְּבַחֲלוֹם.

הָעַלְמָה, מִלְּבַד הַיֹּפִי,

הִצְטַיְּנָה בְּחֵן־הָאֹפִי

וּבֶן־זוּג נָאֶה פָּגְשָׁה –

הוּא בֶּן־מֶלֶךְ אֱלִישָׁע.

הָאָבוֹת יָצְאוּ הַגְּבוּלָה

וְנָדָן יָפֶה קָבְעוּ לָהּ:

כָּךְ וְכָךְ עָרֵי־מִסְחָר

וְטִירוֹת לְאֵין מִסְפָּר.

הַמַּלְכָּה, לִקְרַאת הַנֶּשֶׁף,

הִסְתַּכְּלָה בִּרְאִי־הַכֶּשֶׁף,

הִתְיַפְּתָה וְשָׁאֲלָה

אֶת הָרְאִי כְּהֶרְגֵּלָהּ:

"כְּלוּם אֵינִי הַמְּהֻלֶּלֶת

שֶׁבְּכָל יְפוֹת־הַחֶלֶד?"

וּפִתְאֹם עָנָה הָרְאִי:

"אַתְּ נֶחְמֶדֶת – אַךְ רְאִי:

הַכַּלָּה, שֶׁאֵין בָּהּ דֹּפִי,

עַל הַכֹּל עוֹלָה בְּיֹפִי!"

אַךְ שָׁמְעָה זֹאת הַמַּלְכָּה,

חֲמָתָהּ כָּאֵשׁ דָּלְקָה;

בְּרַגְלָהּ רָקְעָה בְּכֹחַ –

וְלָרְאִי צָרְחָה צָרֹחַ:

"הוֹי זְגוּגִית מְעֻקָּמָה,

שַׁקְרָנִית לְאֵין דֻּגְמָה!

מָה אָמַרְתְּ? אֲנִי אַרְאֶה לָךְ

אֵיךְ לַחְנֹוף לְבַת־הַמֶּלֶךְ,

וְגַם לָהּ, לַחֲצוּפָה,

אֲחַלֵּק מָנָה יָפָה.

הַאֻמְנָם הִנָּהּ חוֹלֶמֶת

כִּי עָלְתָה עָלַי בְּחֶמֶד?

הוֹי חִזְרִי בָּךְ, רַמָּאִית,

הִתְּוַדִּי־נָא כִּי טָעִית

וְחִנָּם עָנִית בִּי דֹּפִי –

הֵן אֲנִי מַלְכַּת־הַיֹּפִי!"

אַךְ, בְּלִי שֶׁמֶץ חֲרָטָה,

שׁוּב עוֹנָה לָהּ מַרְאָתָהּ:

"הַנְּסִיכָה טוֹבַת־הָאֹפִי

גַּם מִמֵּךְ הִפְלִיאָה יֹפִי!"

הַמַּלְכָּה בָּהּ גָּעֲרָה,

וְחֵמָה בָּהּ בָּעֲרָה.

וְצִוְּתָה אוֹתָה מִרְשַׁעַת

לְשִׁפְחָה אַחַת נִכְנַעַת

שֶׁתּוֹלִיךְ אִתָהּ מִיָּד

אֶת הַבַּת לְיַעַד־עַד

וּבַסְּבָךְ, בּוֹ קֶרֶן־אוֹר אֵין,

תִּקְשְׁרָהּ אֶל גֶּזַע־אֹרֶן:

תִּכָּפֵת וְתֵעָזֵב,

מַאֲכָל לְפִי הַזְּאֵב!

מִי יִשְׂרֶה עִם הַמִּרְשַׁעַת?

הַשִּׁפְחָה צִיְּתָה בְּרַעַד

הִיא יָצְאָה עִם הַנְּסִיכָה

וְכָל־כָּךְ רָחוֹק הָלְכָה,

שֶׁהַהִיא סוֹף־סוֹף הֵבִינָה

וְאָמְרָה לָהּ: "רַחֲמִי־נָא!

אַל תָּרֵעִי לִי בִּכְדִי

וְהֵיטִיבִי עִמָּדִי,

וּבִזְכוּת רֹאשִׁי לַכֶּתֶר –

לָךְ אֶגְמֹל בְּחֶסֶד־יֶתֶר!"

הַשִּׁפְחָה שֶׁבְּלִבָּהּ

לָעַלְמָה רָחְשָׁה חִבָּה,

לֹא קָשְׁרָה אוֹתָהּ אֶל אֹרֶן,

לֹא שָׁלְחָה בָּהּ גַּם צִפֹּרֶן,

רַק אָמְרָה: “הָאֵל יָחֹן!”

וְחָזְרָה אֶל הָאַרְמוֹן.

הַמַּלְכָּה לַחְקוֹר הִתְחִילָה:

“הֶעָשִׂית כִּפְקֻדָּתִי לָהּ?”

וְקִבְּלָה תְּשׁוּבַת־כָּזָב:

"כֵּן, מִלֵּאתִי אֶת הַצַּו,

אֶל עֵץ־אֹרֶן אֲסַרְתִּיהָ

וּבַיַּעַר הִשְׁאַרְתִּיהָ.

בְּוַדַּאי אוֹתָהּ סוֹף־סוֹף

שָׁם חַיָּה רָעָה תִּטְרוֹף."

בֶּהָלָה בָּאָרֶץ קָמָה:

בַּת־הַמֶּלֶךְ נֶעֱלָמָה!

הַשַּׁלִּיט־הָאָב בָּכָה,

וַחֲתַן־הַנְּסִיכָה

בִּתְפִלָּה כָּרַע עַל בֶּרֶךְ

וְיָצָא מִיָּד לַדֶּרֶךְ

לְחִפּוּשׂ הָאֲבוּדָה –

כַּלָּתוֹ הַחֲמוּדָה.

בּוֹ בַּזְּמַן, בִּבְכִי וָצַעַר,

נָדְדָה הִלְּכָה בַּיַּעַר,

נָדְדָה וְתָעֲתָה

עַד שֶׁבַּיִת רָאֲתָה.

לִקְרָאתָהּ נָבַח שָׁם כֶּלֶב,

אַךְ מִיָּד חָזַר לַשֶּׁלֶוֹ.

הִיא נִכְנֶסֶת לֶחָצֵר:

שֶׁקֶט־נֹעַם בָּהּ שׂוֹרֵר.

וְהַכֶּלֶב רָץ קָדִימָה

וּמַרְאֶה לָהּ דֶּרֶך פְּנִימָה.

הַעַלְמָה אִתּוֹ עוֹלָה

אֶל הַדֶּלֶת הַגְּדוֹלָה.

הִיא נִכְנֶסֶת אֶל הַחֶדֶר;

בּוֹ עֲרוּךְ הַכֹּל בְּסֵדֶר:

סַפְסָלִים מְרֻפָּדִים

בִּשְׁטִיחִים וּמַרְבַדִּים;

אֵין אָבָק עַל שׁוּם שָׁטִיחַ,

הַתַּנּוּר נָקִי מִפִּיחַ.

הִיא רוֹאָה כִּי פֹּה שׁוֹכְנִים

אֲנָשִׁים מְהֻגָּנִים.

זֶה נָעַם לָהּ – אַךְ עֲדַיִן

אֵין שׁוּם אִישׁ נִרְאֶה לָעַיִן.

הִיא עָבְרָה אַתְּ הַדִּירָה,

סֵדֶר־יֶתֶר בָּהּ סִדְּרָה,

לְבַסּוֹף גַּם אֵשׁ הִדְלִקָה,

הַתַּנּוּר הֵיטֵב הִסִּיקָה,

וְעָלְתָה לַעֲלִיָּה –

וְשָׁכְבָה בְּצִפִּיָּה.

בָּאָה עֵת־הַצָּהֳרַיִם,

וְנִשְׁמַע מִשְׁעַט־רַגְלַיִם.

נִכְנְסוּ שִׁבְעָה בָּנִים

יְפֵיפִים וּגְבַרְתָּנִים.

הִסְתַּכֵּל הַבְּכוֹר בַּחֶדֶר:

"אֵיזֶה פֶּלֶא! נוֹי וָסֵדֶר!

מִי אוֹתָנוּ פֹּה זִכָּה

וְחַדְרֵנוּ כֹּה נִקָּה?

הוֹי אוֹרֵחַ, צֵא־נָא הֵנָּה,

הִגָּלֵה וְהֵרָאֵה נָא:

אִם זָקֵן אַתָּה וָשָׂב –

נְכַבֵּד אוֹתְךָ כְּאָב; אִם צָעִיר עוֹד כְּכֻלָּנוּ –

אָח רָצוּי תִּהְיֶה פֹּה לָנוּ.

אִם זְקֵנָה אַתְּ – אָז כְּאֵם

אֶת פָּנַיִךְ נְקַדֵּם;

אִם עַלְמָה אַתְּ – בְּבֵיתֵנוּ

תִּשְׁכְּנִי כַּאֲחוֹתֵנוּ!"

הַנְּסִיכָה מִיָּד יָרְדָה

וּבִקְּשָׁה מִתּוֹךְ קִדָּה

סְלִיחָתָם עַל הַהֶכְרֵחַ,

שֶׁאִלְּצָהּ לְהִתְאָרֵחַ

וְלָנוּחַ בְּבֵיתָם

בְּלִי קַבֵּל אֶת רְשׁוּתָם.

נִמּוּסֶיהָ חִישׁ רָמָזוּ

לְרוֹאֶיהָ, מִי עַלְמָה זוֹ.

הֵם בִּקְּשׁוּ בְּרֹב כָּבוֹד

שֶׁתּוֹאִיל אִתָּם לִסְעוֹד

וְכִבְּדוּ אוֹתָה בְּיַיִן

וְעוּגָה – חֶמְדָּה לָעַיִן.

מִן הַיַּיִן הָעַלְמָה

הִסְתַּלְּקָה וְלֹא לָגְמָה –

וְעוּגָה אָכְלָה כְּזַיִת

וּבִקְּשָׁהּ מִבְּנֵי־הַבַּיִת

רְשׁוּת לָנוּחַ בְּמִטָּה,

לְהָפִיג עֲיֵפוּתָהּ.

הֵם אִחְלוּ שֵׁנָה טוֹבָה לָהּ

וְלִוּוּ אוֹתָה לְמַעְלָה,

הִכְנִיסוּהָ לְקִיטוֹן

וְהִנִּיחוּ לָהּ לִישׁוֹן.

הַיָמִים חוֹלְפִים בַּיַּעַר,

הַנְּסִיכָה חַיָּה בְּלִי צַעַר

בַּמָּעוֹן שֶׁבּוֹ דָרִים

הָאַחִים הַגִּבּוֹרִים.

בֹּקֶר־בֹּקֶר מִן הַבַּיִת

הָאַחִים יוֹצְאִים לְצַיִד –

צֵיד חַיּוֹת אוֹ צִפֳּרִים,

אוֹ, כְּדֶרֶךְ אַבִּירִים.

מַזְמִינִים לִקְרָב בְּלִי מֹרֶךְ

גִּבּוֹרִים עוֹבְרֵי־הָאֹרַח…

וּבַבַּיִת, לְבַדָּהּ,

הַנְּסִיכָה הַחֲמוּדָה

מְכִינָה הַכֹּל בֵּינְתַיִם,

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרַיִם.

כָּךְ חַיִּים הֵם בְּשַׁלְוָה,

בְּרֵעוּת וְאַחֲוָה.

הָאַחִים בְּחֹם הַנֹּעַר

אָהֲבוּ יְפַת־הַתֹּאַר.

פַּעַם בָּאָה אֶל חַדְרָהּ

יַחַד כָּל הַחֲבוּרָה.

סָח הַבְּכוֹר לָהּ: "אַתְּ יוֹדַעַת,

לְכֻלָּנוּ חֲמוּדָה אַתְּ;

כָּל אֶחָד הָיָה הוֹלֵךְ

לִקְצֵה־אֶרֶץ בִּשְׁבִילֵךְ.

אַךְ מוּבָן כִי שִבְעָתֵנוּ

בְּאַחַת לֹא יִתְחַתֵּנוּ:

נָא בַּחְרִי בַּמְאֻשָּׁר

וְתִהְיִי אָחוֹת לַשְּׁאָר!

אַךְ הַגִּידַי מִשּׁוּם־מָה אַתְּ

כָּךְ בָּרֹאשׁ מְנַעֲנַעַת:

שֶׁמָּא לֹא לְפִי כְּבוֹדֵךְ

שֶׁאֵלַיִךְ נִשְׁתַּדֵּךְ?"

–“הוֹי אַחַי” – לָהֶם אוֹמֶרֶת

הָעַלְמָה כְּמִצְטַעֶרֶת:

"הַאֲמִינוּ, חֲבִיבִים,

לְפָנַי כֻּלְּכֶם שָׁוִים:

כָּל אֶחָד מִכֶּם פִּקֵּחַ,

גַּם אַמִּיץ וְגַם שָׂמֵחַ,

אֹהַבְכֶם בְּכָל הַלֵּב –

אַל לָכֶם לְהֵעָלֵב!

אֵין אֲנִי בָּכֶם מוֹאֶסֶת,

אַךְ הֲרֵינִי מְאֹרֶסֶת,

כִּי נוֹעַדְתִּי לְאִשָּׁה

לְבֶן־מֶלֶךְ אֱלִישָׁע!"

כָּל שִׁבְעַת רֵעֶיהָ יַחַד

בִּשְׁתִיקָה גֵּרְדוּ פַּדַּחַת.

סַח הַבְּכוֹר, בָּחוּר נָבוֹן:

"שְׁאֵלָה אֵינָהּ עָווֹן!

תִּסְלְחִי־נָא בְּרֹב חֶסֶד!"

–“לֹא, אַחִים, אֵינִי כּוֹעֶסֶת” –

מִלְמְלָה הַנְּסִיכָה –

“וְאִתְּכֶם הִיא הַסְּלִיחָה!”

הָאַחִים הֶחְווּ קִדָּה לָהּ

וְיָרְדוּ כֻּלָּם מִלְמַעְלָה.

וְחָזְרוּ חַיֵּי־שַׁלְוָה

בְּרֵעוּת וְאַחֲוָה.

הַמִּרְשַׁעַת, אֵם חוֹרֶגֶת,

נִצְחוֹנָהּ הָיְתָה חוֹגֶגֶת.

מִתְּחִלָּה מֵרֹב רֻגְזָהּ

אֶת הָרְאִי שֶׁלָּה גָּנְזָה;

לֹא יָכְלָה חֶטְאוֹ לִסְלוֹחַ

וְעֶלְבּוֹן יָפְיָהּ לִשְׁכּוֹחַ,

אַךְ בַּסּוֹף הִיא נִתְפַּיְּסָה

וְחָזְרָה מִכַּעֲסָהּ.

שׁוּב הִבִּיטָה מִתְגַּנְדֶּרֶת,

בַּמַּרְאָה הַמְדַבֶּרֶת,

וְחִיְּכָה לָהּ וְקָרְאָה:

"הוֹי הַגִּידִי לִי, מַרְאָה:

כְּלוּם אֵינִי הַמְהֻלֶּלֶת

שֶׁבְּכָל יְפוֹת־הַחֶלֶד?"

וְהָרְאִי עָנָה: "וַדַּאי,

אַתְּ נֶחְמֶדֶת לְמַדַּי,

אַךְ נֶחְבֵּאת בְּלֵב הַיַּעַר,

בַּנָּוֶה נְעוּל־הַשַּׁעַר,

הַיָּפָה מִכָּל אִשָּׁה –

כַּלָּתוֹ שֶׁל אֱלִישָׁע!"

הַמַלְכָּה בְּחִיל וָרֶטֶט,

חִישׁ קָרְאָה לַמְשָׁרֶתֶת:

"הוֹי, בּוֹגֶדֶת, רַמָּאִית,

הִתְוַדִּי־נָא מֶה עָשִׂית?"

הַשִּׁפְחָה הוֹדְתָה עַל “פֶּשַׁע”,

וְגָּזְרָה מַלְכַּת־הָרֶשַׁע:

"אִם עַלְמָה זוֹ לֹא תּוּמַת,

בִּמְקוֹמָהּ תָּמוּתִי אַתְּ!"

יוֹם אֶחָד אוֹתָהּ בַּת־מֶלֶךְ

מוּל חַלּוֹן טָוְתָה בְּפֶלֶךְ;

וּפִתְאֹם אוֹתָה עוֹרֵר

קוֹל הַכֶּלֶב בֶּחָצֵר.

הִיא רוֹאָה: מִתּוֹךְ הַיַּעַר

קַבְּצָנִית קְרֵבָה לַשַּׁעַר

וְהוֹדֶפֶת בְּמַקֵּל

אֶת כַּלְבָּם הַמִּתְנַפֵּל.

הִיא פַּת־לֶחֶם חִישׁ הֵכִינָה

וְקָרְאָה: "חַכִּי, חַכִּי־נָא,

אֲגָרֵשׁ אֶת הַנַּבְחָן,

וְתוּכְלִי לָבוֹא לְכָאן!"

–הוֹי, בַּת־חֶמֶד!" –לָהּ זוֹעֶקֶת

הַזְּקֵנָה הַנֶּאֱבֶקֶת:

"בּוֹאִי הֵנָּה, כִּי אָגוּר

מִן הַכֶּלֶב הָאָרוּר.

אֵיךְ נוֹבֵחַ הוּא, הַבִּיטִי!

שֵׁד כָּזֶה עוֹד לֹא רָאִיתִי."

הַנְּסִיכָה מִיָּד יָרְדָה –

וְהַכֶּלֶב רָץ נֶגְדָהּ,

מְלַקֵּק לָהּ אֶת הַבֶּרֶךְ

וְחוֹסֵם לָהּ אֶת הַדֶּרֶךְ

וְנוֹבֵחַ בְּחֵמָה.

הָעַלְמָה הִשְׁתּוֹמְמָה:

“מַה זֶה, פֶּתִי? בְּלוֹם אֶת פִּיךָ!”

וּבְאָמְרָהּ זֹאת, הִיא הִשְׁלִיכָה

לַזְּקֵנָה הַנִּבְעָתָה

אֶת הַלֶּחֶם – נִדְבָתָהּ.

הַזְּקֵנָה שַׁחַת־הַשֶּׁכֶם,

חִישׁ תָּפְסָה אֶת פַּת־הַלֶּחֶם:

"לוּ יִגְמוֹל לָךְ אֵל שַׁדַּי,

וּבֵינְתַיִם הֵא לָךְ שַׁי!

הוּא נָאֶה וְהוּא יָאֶה לָךְ" –

וְיָשָׁר אֶל בַּת־הַמֶּלֶךְ

עָף תַּפּוּחַ נֶהֱדָר…

שׁוּב כַּלְבָּהּ נוֹבֵח מַר…

אַךְ הַבַּת תָּפְסָה בֵּינְתַיִם

אֶת הַפְּרִי בִּשְׁתֵּי יָדַיִם.

"לִבְרִיאוּת, בַּת־חֶמֶד, קְחִי

וְאִכְלִי אֶת תַּפּוּחִי!"

כָּךְ אָמְרָה הַיְשִׁישָׁה לָהּ

וּפָנְתָה מִשָּׁם וָהָלְאָה.

וְהַכֶּלֶב בִּנְבִיחָה

רָץ אַחְרֵי הַנְּסִיכָה,

לְלֹא־הֶרֶף הוּא נוֹבֵחַ,

מִתְחַנֵּן וּמִתְיַפַּח

כְּרוֹצֶה לְהַזְהִירָהּ:

“הוֹי, זִרְקִי תַּפּוּחַ רָע!”

הִיא נִסְּתָה בְּרֹב יָגִיעַ

אֶת הַכֶּלֶב לְהַרְגִּיעַ,

אֶל הַבַּיִת שׁוּב חָזְרָה

וְסָגְרָה דַּלְתוֹת חַדְרָהּ.

הִיא חִכְּתָה לַצָּהֳרַיִם,

אַךְ עֵינָהּ פָּזְלָה בֵּינְתַיִם

לַתַּפּוּחַ הַנָּעִים.

הוּא נִרְאָה כָּל־כָּךְ טָעִים,

כֹּה טָרִי וְכֹה פּוֹרֵחַ,

כֹּה מָלֵא עָסִיס וָרֵיחַ!

רַק בְּקֹשִׁי רַב עָצְרָה

בַּת־הַמֶּלֶךְ בְּיִצְרָהּ.

לְבַסּוֹף, בְּקֹצֶר־רוּחַ,

שׁוּב הִבִּיטָה בַּתַּפּוּחַ

הַיָּפֶה וְהַנֶּחְמָד –

וְלָקְחָה אוֹתוֹ בַּיָּד.

וְנָגְסָה בּוֹ בַּת־הַמֶּלֶךְ

וּבָלְעָה מִמֶּנּוּ פֶּלַח…

וּפִתְאֹם מִתּוֹך כַּפָּהּ

הוּא נָפַל עַל הַרִצְפָּה.

הִיא פָּשְׁטָה יָדָהּ לְמַטָּה –

כִּסְחַרְחֹרֶת אֲחָזַתָּה,

אַחַר־כָּךְ לְאַט צָנְחָה –

וַאֲפִילוּ לֹא גָּנְחָה.

הָאַחִים בַּזְּמַן הַהוּא

בְּמַסָּע רָחוֹק שָׁהוּ.

וְהִנֵה חוֹזְרִים הֵם יַחַד –

וּמוּלָם, רוֹעֵד מִפַּחַד,

רָץ כַּלְבָּם בְּנֶבַח רָם

וּמוֹשְׁכָם אֶל חֲצֵרָם.

הָאַחִים מְאֹד תָּמָהוּ:

“אוֹת כָּזֶה לֹא לְטוֹבָה הוּא!”

בָּאוּ – פַּחַד־אֱלֹהִים!

לִפְנֵיהֶם מַרְאֶה מַדְהִים.

וְכַלְבָּם כְּחֵץ שָׁלוּחַ

הִתְנַפֵּל עַל הַתַּפּוּחַ –

וּמִיָּד נָפַל דּוּמָם:

כִּי הָיָה הוּא מְסֻמָּם.

אֲחוּזֵי תּוּגָה קוֹדֶרֶת

מוּל גּוּפָהּ שֶׁל הַנִּפְטֶרֶת,

הָאַחִים הִרְכִּינוּ רֹאשׁ,

בְּלַחְשָׁם פָּסוּק קָדוֹשׁ.

אַחַר־כָּךְ, בִּכְאֵב וָשֶׁבֶר,

כְּבָר רָצוּ לִכְרוֹת לָהּ קֶבֶר –

וְחָזְרוּ בָּם: בְּיָפְיָהּ

הִיא שָׁכְבָה כָּל־כָּךְ חָיָּה

שֶׁנִּדְמָה כִּי הִיא נוֹשֶׁמֶת

וְהִנָּה רַק מְנַמְנֶמֶת.

בְּתוֹחֶלֶת לֵב תָּמִים

הֵם חִכּוּ שְׁלֹשָׁה יָמִים.

הִיא לֹא זָעָה. אָז הֵם קָמוּ

וְגוּפָהּ בְּעֶצֶב שָׂמוּ

בְּאָרוֹן שֶׁל בְּדֹלַח זַךְ

וְהָלְכוּ כֻּלָּם בַּסָּךְ

לְמָסְרָהּ בְּיַד אֱלוֹהַּ

בְּנִקְרָה שֶׁל הַר גָּבוֹהַּ.

שָׁם אֶל שֵׁשָׁת עַמּוּדִים,

בְּכַבְלֵי־בַּרְזֶל כְּבֵדִים,

הֵם רִתְּקוּ אֲרוֹן־הַהֶדֶר

וּסְבִיבוֹ הֵקִימוּ גֶּדֶר.

וְנָשָׂא הָאָח הַבְּכוֹר

הֶסְפְּדוֹ הַמַּר לֵאמוֹר:

"נוּחִי כָּאן, בְּקֶבֶר־בְּדֹלַח:

רֶשַׁע גַּס הֶרְאָה יָדוֹ לָךְ.

הוּא לֹא חָס עַל זִיו יָפְיֵךְ –

אֵל בְּעֵדֶן יְחַיֵּךְ!

כְּאָחוֹת אוֹתָךְ הוֹקַרְנוּ,

לִבְחִירֵךְ אוֹתָךְ שָׁמַרְנוּ –

לֹא נִתַּתְּ לְאַף אֶחָד,

אַךְ לְקֶבֶר קַר בִּלְבָד."

שׁוּב אוֹתָהּ מַלְכָּה מִרְשַׁעַת

נִסְתָּרוֹת בִּקָּשָׁה לָדַעַת

וּבְעֶרְגַּת־לִבָּה קָרְאָה:

"הוֹי הַגִּידִי לִי מַרְאָה:

כְּלוּם אֵינִי הַמְּהֻלֶּלֶת

שֶׁבְּכָל יְפוֹת־הַחֶלֶד?"

וְהָרְאִי מִיָּד עָנָה:

"כֵּן, הִנָּךְ הָרִאשׁוֹנָה:

לְךָ כָּעֵת אֵינָה קַיֶּמֶת

יְרִיבָה לְנוֹי וָחֶמֶד!"

וּבֵינְתַיִם בְּחִפּוּשׂ,

בֶּן־הַמֶּלֶךְ הָאָרוּס

מִתְיַגֵּעַ וְטוֹרֵחַ,

מִתְרוֹצֵץ וּמִתְיַפֵּחַ.

הִיא אֵינֶנָּה! וְלַשָּׁוְא

הוּא שׁוֹאֵל עוֹבֵר וָשָב:

זֶה אוֹטֵם אֶת הָאָזְנַיִם,

זוֹ מוֹשֶׁכֶת בַּכְּתֵפַיִם.

וּפָנָה אָז הַצָּעִיר

אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַבָּהִיר:

"הוֹי שִׁמְשִׁי! אַתָּה מַבְקִיעַ

מִדֵּי־יוֹם אֶל רוּם־רָקִיעַ

וְרוֹאֶה בְּכָל מָקוֹם

אֶת כֻּלָּנוּ מִמָּרוֹם.

גְּמוֹל לִי חֶסֶד וְחָנֵּנִי!

הֲרָאִיתָ פֹּה, עֲנֵנִי,

בַּת־הַמֶּלֶךְ הָעַלְמָה –

כַּלָּתִי שֶׁנֶּעֶלְמָה?"

–לֹא נָסִיךְ יַקִּיר" – עָנָה לוֹ

שֶׁמֶשׁ חַם וָטוֹב מִלְמַעְלָה:

"יִתָּכֵן כִּי הָעַלְמָה

כְּבַר הָלְכָה לְעוֹלָמָהּ.

אַךְ שְׁאַל גַּם פִי יָרֵח,

שֶׁבַּלַּיְלָה פֹּה זוֹרֵחַ!

נֶעֱצָב וּמִתְאַבֵּל,

אֱלִישָׁע חִכָּה לַלֵּיל.

הוּא זִנֵּק לִקְרַאת יָרֵחַ

כְּדוֹלֵק אַחַר בּוֹרֵחַ:

"סַהַר, סַהַר, קֶרֶן־פָּז,

יְדִידִי הַטּוֹב מֵאָז!

לַיְלָה־לַיְלָה קוֹם תָּקוּמָה

לְהָבִיא אוֹרְךָ יְקוּמָה

וּבְחֶדְוָה מִשְׁתַּחֲוִים

לְפָנֶיךָ כּוֹכָבִים.

גְּמוֹל לִי חֶסֶד וְחָנֵּנִי!

הֲרָאִיתָ פֹּה, עֲנֵנִי,

בַּת־הַמֶּלֶךְ הָעַלְמָה –

כַּלָּתִי שֶׁנֶּעֶלְמָה?"

–“לֹא נָסִיךְ חָבִיב” – עָנָה לוֹ

סַהַר צַח וָטוֹב מִלְמַעְלָה:

"וְאוּלָם עַל מִשְׁמָרִי

אֶעֱמֹד רַק בְּתוֹרִי,

וְאֶפְשָׁר שֶׁהִיא עָבְרָה לָהּ

בִּהְיוֹתִי מִזֶּה וָהָלְאָה."

בֶּן־הַמֶּלֶךְ נֶאֱנַח –

וְהִמְשִׁיךְ הַסַּהַר כָּךְ:

"אֵין דָּבָר יוֹתֵר בָּטוּחַ

מִלִּשְׁאוֹל אֶת פִּי הָרוּחַ.

הוּא יַחְמוֹל עַל לֵב נִדְכֶּה,

לֵךְ אֵלָיו וְאַל תִבְכֶּה!"

אֱלִישָׁע מִבְּלִי לָנוּחַ,

רָץ כָּרֶגַע אֶל הָרוּחַ:

"רוּחַ, רוּחַ־אֵיתָנִים,

הַמּוֹשֵׁל בָּעֲנָנִים!

נוֹד תָּנוּד לְלֹא מָנוֹחַ,

יָם כָּחֹל תַּסְעִיר בְּכֹחַ,

לֹא תִּפְחַד מֵאַף אֶחָד,

אַךְ מֵאֵל עֶלְיוֹן בִּלְבָד.

גְּמוֹל לִי חֶסֶד וְחָנֵּנִי!

הֲרָאִיתָ פֹּה, עֲנֵנִי,

בַּת־הַמֶּלֶךְ הָעַלְמָה –

כַּלָּתִי שֶׁנֶּעֶלְמָה?"

וְעָנָה הָרוּחַ כָּכָה:

"אִם תִּפְנֶה מִפֹּה מִזְרָחָה,

הַר תִּמְצָא אַחַר נָהָר

וְנִקְרָה בְּתוֹךְ הָהָר.

שָׁם בָּאֹפֶל רַב־הָעֶצֶב

שַׁרְשְׁרוֹת נָעוֹת בְּקֶצֶב;

עֲלֵיהֶן, בֵּין עַמּוּדִים,

מִתְנוֹדֵד אֲרוֹן־מֵתִים.

הוּא מִבְּדֹלַח זַךְ – וְשָׁמָּה

כַּלָּתְךָ שֶׁנֶּעֱלָמָה!"

לְדַרְכּוֹ הָרוּחַ רָץ –

הַנָּסִיךְ בִּבְכִי פָּרַץ.

כְּמֻכֶּה פִּתְאֹם בְּרַעַם,

הוּא הָלַךְ לִרְאוֹת עוֹד פַּעַם

בְּיָגוֹן וְדוּמִיָּה

כַּלָּתוֹ הַיְּפֵהפִיָּה.

מָה שּׁוֹמֵם סָבִיב הַשֶּׁטַח!

לְפָנָיו הַר רָם עִם פֶּתַח.

הוּא נִכְנַס לַמְּעָרָה –

וְלִבּו מָלֵא מוֹרָא.

שָׁם, בָּאֹפֶל רַב־הָעֶצֶב,

מִתְנוֹדֵד אָרוֹן בְּקֶצֶב;

בּוֹ, בַּבְּדֹלַח הַשָּׁקוּף –

כַּלָּתוֹ קְפוּאַת־הַגוּף.

הוּא נִצְמַד בִּבְכִי לַקֶּבֶר –

וּפִתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל שֶׁבֶר:

צֶלַע־בְּדֹלַח נִשְׁבְּרָה –

הַעַלְמָה נִתְעוֹרְרָה.

הִיא פָּקְחָה עֵינֵי־הַחֶמֶד

וְהִבִּיטָה כְּחוֹלֶמֶת –

וְאָמְרָה בְּתִמְהוֹנָהּ:

“מָה הִרְבֵּיתִי בְּשֵׁנָה!”

וּמִיָּד שְׁנֵיהֶם גַּם־יַחַד,

חֲבוּקִים, בָּכוּ מִנַּחַת.

וְהוֹצִיא מֵאֲפֵלָה

הֶחָתָן אֶת הַכַּלָּה

וְדָהַר אֶל בֵּית אָבִיהָ.

וּשְׁמוּעָה פִּתְאֹם הִתְמִיהָה

אֶת הָעָם כֻּלּוֹ: חָיָּה

הַנְּסִיכָה הַיְּפֵיפִיָה!

וּבֵינָתַיִם הַמִּרְשַׁעַת

שׁוּב הָיְתָה מִשְׁתַּעֲשַׁעַת

בָּאַרְמוֹן בְּמַרְאָתָהּ:

"מַה בְּפִיךְ לוֹמַר עַתָּה?

כְּלוּם אֵינִי הַמְהֻלֶּלֶת

שֶׁבְּכָל יְפוֹת־הַחֶלֶד?"

וְהִנֵּה עוֹנֶה הָרְאִי:

"אַתְּ נֶחְמֶדֶת – אַךְ רְאִי:

בַּת־הַמֶּלֶךְ שֶׁתִּרְדֹּפִי

גַּם מִמֵּךָ הִפְלִיאָה יֹפִי!"

הַמַּלְכָּה מִיָּד קָפְצָה,

אֶת הָרְאִי בְּעֹז נִפְּצָה,

אַךְ בְּרֶגַע זֶה הוֹפִיעָה

בַּת־הַמֶּלֶךְ בְּמַפְתִּיעַ –

וּמִפֶּגַע כֹּה נִמְרָץ

הַמַּלְכָּה קִבְּלָה שָׁבָץ.

וּמִיָּד עָרְכוּ בַּקֶּרֶת

חֲתֻנָּה רַבַּת־תִּפְאֶרֶת,

וְנָשָׂא לוֹ אֱלִישָׁע

בַּת־הַמֶּלֶךְ לְאִשָּׁה.

וּמִשְׁתֶּה כָּזֶה עֲדַיִן

לֹא זָכְתָה לִרְאוֹת שׁוּם עַיִן.

שָׁם הִטְבַּלְתִּי גַּם אֲנִי

אֶת שְׂפָמִי בְּכוֹס יֵינִי.

---

אַגָּדָה עַל שָׁלְטָן הַמֶּלֶךְ

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

עִם־עַרְבִּית שָׁלֹשׁ רִיבוֹת

מוּל חַלּוֹן יָשְׁבוּ לִטְווֹת.

וְאָמְרָה אַחַת לַיֶּתֶר:

"לוּ זָכָה רֹאשִׁי לְכֶתֶּר,

מְכִינָה הָיִיתִי חִישׁ

סְעוּדָה לְאֶלֶף אִישׁ."

“לוּ רֹאשִׁי זָכָה לְכֶתֶר” –

אֲחוֹתָהּ אָמְרָה לַיֶּתֶר –

"לִרְבָבוֹת אֲנִי בִּלְבַד

מְכִינָה הָיִיתִי בַּד."

“אִם אֲנִי אֶזְכֶּה לְכֶתֶר” –

הַשְּׁלִישִׁית אָמְרָה לַיֶּתֶר –

אָז אֵלֵד בְּבוֹא הַתּוֹר,

לְמַלְכִּי יוֹרֵשׁ־גִבּוֹר."

אַךְ הוֹצִיאָה מִן הַפֶּה זֹאת,

נִשְׁמְעָה דְּפִיקָה נֶחְפֶּזֶת,

וְהִנֵה לְפֶתַע סָר

אֶל הַחֶדֶר הַקֵּיסָר.

הוּא הִקְשִׁיב לְיַד הַגֶּדֶר,

לַשִּׂיחָה הַזֹּאת בַּחֶדֶר,

וְדִבְרֵי אָחוֹת שְׁלִישִׁית

נָעֲמוּ לוֹ לַשַּׁלִּיט.

“רָב־שָׁלוֹם” – הוּא סָח – יָאֶה לָךְ

לְשַׁמֵשׁ בַּת־זוּג לַמֶּלֶךְ;

הִנָּשְׂאִי־נָא וּלְדִי

בֵּן כָּאֶרֶז לִכְבוֹדִי.

גַּם אַתֵּן בָּנוֹת תָּבֹאנָה

אַחֲרֵינוּ הָאַרְמוֹנָה;

כָּל אַחַת שָׁם בְכָבוֹד

בַּמִּקְצוֹעַ תַּעֲבוֹד:

יֵשׁ שָׁם צֹרֶךְ בְּטַבַּחַת

וְאוֹרֶגֶת מְשֻׁבַּחַת."

הֵן יָצְאוּ – וְאַחֲרָיו

לָאַרְמוֹן הָלְכוּ יַחְדָּו.

וְהַמֶּלֶךְ בּוֹ בָּעֶרֶב

בָּאַרְמוֹן עָרַךְ מִשְׁתֶּה רַב –

חֲתֻנָה מְפֹאָרָה

עִם אִשְׁתּוֹ הִצְעִירָה.

הָאוֹרְחִים הִרְבּוּ לִשְׂמוֹחַ

וְרָקְדוּ עַד כְּלוֹת הַכֹּחַ –

וְלִוּוּ הַזּוּג הָרָם

בִּבְרָכוֹת עַד סַף חַדְרָם.

אַךְ בַּסֵּתֶר מִתְיַפַּחַת

הָאוֹרֶגֶת, הַטַּבַּחַת:

מְקַנְּאוֹת הֵן בְּחֶלְּקָהּ

וְאָשְׁרָהּ שֶׁל הַמַּלְכָּה.

.………….

וּבָעֵת הַהִיא נִטְּשָׁה

מִלְחָמָה מְאֹד קָשָׁה.

בְּצֵאתּוֹ אֶל הַמִּלְחֶמֶת

בְּבִרְכַּת רַעְיַת־הַחֶמֶד,

סָח הַמֶּלֶךְ לָהּ: "שִׁמְרִי

אֶת עַצְמֵךְ בַּעֲבוּרִי!"

זְמַן חוֹלֵף, בְּאֹמֶץ־רוּחַ

הוּא נִלְחָם בְּצַר קָשׁוּחַ ־

וּבֵינְתַיִם בָּא מוֹעֵד

לַגִבּוֹר לְהִוָּלֵד . וְנוֹלַד יַלְדּוֹן כַּצֹּרֶךְ –

בַּעַל־גּוּף, אַמָּה בָּאֹרֶךְ,

הַמַּלְכָּה עַל עוֹלָלָהּ –

כְּנִשְׁרָה עַל גוֹזָלָהּ.

הִיא שְׂמֵחָה וּמְאֻשֶּׁרֶת,

וְהֲרֵיהִי מְשַׁגֶּרֶת

רָץ־שָׁלִיחַ עִם מִכְתָּב –

לְשַׂמֵּחַ לֵב הָאָב.

הָאוֹרֶגֶת, הַטַּבַּחַת

וְאִמָּן, זְקֵנָה “סַפַּחַת”, –

הֵן גַּם־כֵּן לֹא הִשְׁתַּהוּ

וְעָצְרוּ הָרָץ הַהוּא;

רָץ אַחֵר שָׁלְחוּ הַגְּבוּלָה,

אֶל הָאָב – וְכָךְ כָּתְבוּ לוֹ:

"הַמַלְכָּה יָלְדָה וָלָד,

אַךְ לֹא בֵּן וְגַם לֹא בַּת,

לֹא עַכְבָּר וְלֹא צְפַרְדֵּעַ –

מָה טִיבוֹ, אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ."

בְּקַבֵּל הַמֶּלֶךְ־אָב

מִן הָרָץ אֶת הַמִּכְתָּב,

הִתְקַצֵּף וְאַף רָצָה אָז

לִתְלוֹתוֹ מִגֹּדֶל כַּעַס,

אַךְ חָמַל סוֹף־סוֹף עָלָיו

וּמָסַר לוֹ צַו בִּכְתָב:

"לְחַכּוֹת לְדִין־הַצֶּדֶק,

שֶׁאוֹצִיא אַחַר הַבֶּדֶק,".

וְהָרָץ עִם צַו־מַלְכּוֹ

שׁוּב נוֹסֵע לְדַרְכּוֹ.

הָאוֹרֶגֶת, הַטַּבַּחַת

וְאוֹתָהּ סָבָה־סַפַּחַת

אֶת הָרָץ פָּקְדוּ לִתְפּוֹס

וְכִבְּדוּ אוֹתוֹ בְּכוֹס,

וּבִמְקוֹם אוֹתָהּ אִגֶּרֶת,

לְכִיסוֹ תָּחְבוֹ אַחֶרֶת.

וְהֵבִיא הָרָץ, שִׁכּור,

בּוֹ בְּיוֹם מִכְתָּב, לֵאמֹר:

"הַקֵּיסָר פּוֹקֵד לָקַחַת

הַמַּלְכָּה וּבְנָהּ גַּם־יַחַד

וּמִיָּד לְהַשְׁלִיכָם

בְּחָבִית לִתְהוֹם הַיָּם."

הַשָּׂרִים תָּמְהוּ רַב־תֵּמַה,

בַּחֲשַׁאי הִזִּילוּ דֶּמַע,

אַךְ בִּכְיָם הָיָה לַשָּׁוְא:

צָו מַלְכָּם הֲרֵיהוּ צָו.

הֵם הָלְכוּ אֶל אֵם־הַיֶּלֶד

וְהוֹדִיעוּ לָאֻמְלֶלֶת

גְּזֵרָתוֹ שֶׁל הַשַּׁלִּיט

וְשָׂמוּהָ בֶּחָבִית;

גַּם אֶת בְּנָהּ הִטִּילוּ שָׁמָּה,

גִּלְגְּלוּ הַכְּלִי הַיָּמָּה

וְזָרְקוּ עַל גַּל אֵיתָן –

כָּךְ גָּזַר קֵיסָר שָׁלְטָן.

*

בַּשָּׁמַיִם – זִיו הַסַּהַר,

וּבַיָּם – גַּלֵּי הַסַּעַר;

עֲנָנָה נִשֵּׁאת מֵעַל,

וְחָבִית נִשֵּׁאת עַל גַּל.

בֶּחָבִית, שְׁבוּרָה מִדֶּחִי,

הַמַּלְכָּה גוֹעָה בְּבֶכִי,

וְהַבֵּן גַּדֵל פְּלָאִים –

לְשָׁעוֹת וְלִרְגָעִים.

יוֹם עָבַר, הָאֵם תִּבְכֶּה מַר,

וְהַבֵּן לְגַל שָׁר זֶמֶר:

"גַּל, גַּלִּי, מַחְמַל־נַפְשִׁי,

כַּצִּפּוֹר אַתָּה חָפְשִׂי:

לְכָל צַד תָּנוּד בָּרוּחַ,

תְּטַיֵּל בְּיָם פָּתוּחַ,

תִּשְׁתַּפֵּךְ עַל חוֹל־הַחוֹף

אֳנִיּוֹת בַּיָּם תִּדְחוֹף –

אַל תִּטְּשֵׁנוּ, אוצָה־רוּצָה

וְהוֹצֵא אוֹתָנוּ חוּצָה!"

וְשָׁמַע הַגַּל לַבֵּן,

אֶל הַחוֹף דַרְכּוֹ כִּוֵּן

וְנָתַן לָהֶם לָגֶשֶׁת

בְּשָׁלוֹם אֶל הַיַּבֶּשֶׁת.

קְצָת רָוַח לָהּ לְמַלְכָּה:

הֵם הִגִּיעוּ לְקַרְקַע.

אַךְ כִּלְאָם – עוֹד אֵין בּוֹ סֶדֶק.

הֲיִטוֹש אוֹתָם אֵל־צֶדֶק?

וְזָקַף הַבֵּן יַחְדָּו

אֶת רֹאֹשׁוֹ וְאֶת רַגְלָיו,

הִתְמַתַּח בִּמְלוֹא־הַמֶּתַח

וְקָרָא: “נִפְתַּח־נָא פֶּתַח!”

הַקַּרְקֶרֶת נִפְרְצָה –

וְהַחוּצָה הוּא יָצָא.

*

הֵם עַכְשָׁו חָפְשִׁים כָּרוּחַ;

לִפְנֵיהֶם שָׂדֶה שָׁטוּחַ;

בְּתוֹכוֹ נִצָּב־לוֹ תֵּל,

עֵץ־אַלּוֹן עָלָיו גָּדֵל.

“וְעַתָּה, עִם תֹּם הַשַּׁיִט” –

סָח הַבֵּן – “נֵצֵא לַצַּיִד!”

הוּא כָּרַת עֲנַף־אַלּוֹן

וְכַפָף אוֹתוֹ בְּאוֹן;

וּמָתַח עַל הַקַּשְׁתֹּנֶת

חוּט חָזָק מִן הַכֻּתֹּנֶת,

שׁוּב תָּלַשׁ זַלְזַל מֵעֵץ,

שֶׁיִּהְיֶה לַקֶּשֶׁת חֵץ,

וְהָלַךְ לִשְׁחוֹר לוֹ טֶרֶף

עַל הַחוֹף לְפַת־הָעֶרֶב.

*

הוּא קָרֵב לִשְׂפַת־הַיָּם –

קוֹל מוּזָר עוֹלֶה מִשָּׁם…

קוֹל הוֹגֶה יֵאוּשׁ וָרֶטַט:

עַל הַמַּיִם מִתְחַבֶּטֶת,

מִתְלַבֶּטֶת בַּרְבּוּרָה.

וְעָלֶיהָ – עַיִט רָע;

הִיא מַשֶּׁקֶת בַּכְּנָפַיִם,

מַתִּיזָה בְּגַעַשׁ מַיִם,

וְהַזֵּד לְדָּם נִכְסָף,

צִפָּרְנָיו מוּלָהּ חָשַׂף.

אַךְ בְּעֶצֶם זֶה הָרֶגַע

חֵץ מָהִיר הִקְדִּים לוֹ פֶּגַע –

הַיָּרוּי נָפַל לַיָּם,

וּמֵימָיו אָדְמוּ מִדָּם.

הַטּוֹרֵף בַּיָּם טוֹבֵעַ,

לֹא כָעוֹף הוּא מְשַׁוֵּעַ,

וְכָעֵת הַבַּרְבּוּרָה

מְנַקֶּרֶת אֶת צָרָהּ;

בִּכְנָפָהּ בָּעֹז מַשֶּׁקֶת,

אֶת קִצּוֹ הַמַּר דּוֹחֶקֶת –

וּפוֹנָה מִתּוֹךְ הַיָּם

לַנָּסִיךְ בִּלְשׁוֹן־אָדָם:

"נְסִיכִי מְהִיר־הַיֶּשַׁע

גּוֹאֲלִי מִכַּף הָרֶשַׁע,

אַל תִּזְעַף־נָא כִּי הַיּוֹם

שׁוּב נִגְזַר עָלֶיךָ צוֹם,

כִּי חִצְּךָ נָפַל לַמַּיִם;

הַשָּׂכָר יִגְדַּל כִּפְלַיִם.

הַאֲמֵּן לִי, עַל הַכֹּל

כִּגְמוּלְךָ לְךָ אֶגְמֹל:

לֹא בַּרְבּוּר בַּיָּם הִצַּלְתָּ,

נַעֲרָה מִשְּׁבִי גָּאַלְתָּ;

לֹא בְּעוֹף פָּגַע חִצְּךָ –

מָג אַכְזָר יָדְךָ נִצְּחָה.

לֹא אֶשְׁכַּח אֲשֶׁר עָשִׂיתָ

וְתָמִיד לְךָ אוֹשִׁיטָה

עֶזְרָתִי לְצַו רִאשׁוֹן,

וּבֵינְתַיִם – שְׁכַב לִישׁוֹן."

בַּרְבּוּרַת־פְּלָאִים פָּרְחָה לָהּ;

הַנָּסִיךְ עָלָה לְמַעְלָה

וְנִרְדַּם עִם הַמַּלְכָּה

עַל הַבֶּטֶן הָרֵיקָה.

הוּא הֵקִיץ הַשְׁכֵּם, עִם־שֶׁמֶשׁ,

וְזָכַר קוֹרוֹת־הָאֶמֶשׁ,

וְהִנֵה לְתֵמַהּ רָב,

עִיר רַבָּה רָאוּ עֵינָיו;

וּמֵעַל חוֹמוֹת־הַצַּחַר

נוֹצְצוֹת לְאוֹר הַשַּׁחַר

הַכִּפּוֹת הַמּוּפָזוֹת

שֶׁל הֵיכְלֵי הָעִיר הַזֹּאת.

הוּא הֵעִיר, נִדְהָם, אֶת אִמָּא;

גַּם אוֹתָהּ הָעִיר הִדְהִימָה.

"זֶה – אוֹמֵר הוּא – בַּרְבּוּרִי

מְכַשֵּׁף בַּעֲבוּרִי."

הֵם יַחְדָּו הוֹלְכִים הָעִירָה.

אַךְ הָעַיִן בָּם הִכִּירָה,

צִלְצְלוּ פַּעֲמוֹנִים

וְהוֹפִיעוּ הֲמּוֹנִים.

הַקִּרְיָה כֻּלָּהּ חוֹגֶגֶת,

כָּל הָעָם יוֹצֵא מִּנֶּגֶד,

וְשָׂרִים בְּמֶרְכָּבוֹת

מְחַלְּקִים לָהֶם כָּבוֹד;

הֵם עוֹטְרִים בְּלֵב הַקֶּרֶת

רֹאשׁ־הָעֶלֶם בַּעֲטֶרֶת,

וּמַכְרִיז אוֹתוֹ הָעָם

לְמוֹשְׁלָם עֲדֵי־עוֹלָם.

וּבִרְשׁוּת אִמּוֹ הַגְּבֶרֶת,

הוּא קִבֵּל אֶת הָעֲטֶרֶת

שֶׁל מוֹשֵׁל וְשַׂר עֶלְיוֹן

וְנִקְרָא: נָסִיךְ גִּדְעוֹן.

*

עַל הַיָּם סוֹבֵב הָרוּחַ

וְדוֹחֵף מִפְרָשׂ מָתוּחַ,

וּסְפִינָה נִשֵּׂאת חִישׁ־קַל,

מְדַלְּגָה מִגַּל אֶל גַּל.

הַחוֹבְלִים פִּתְאֹם הִתְחִילוּ

לְהַבִּיט סָבִיב בִּדְחִילוּ –

לִפְנֵיהֶם מַרְאֶה פִּלְאִי:

עִיר רַבָּה צָמְחָה בָּאִי,

לֹא הָיָה לָהּ קֹדֶם זֵכֶר –

וְהִנֵּה נָמָל עִם סֶכֶר,

בּוֹ תּוֹתָח יוֹרֶה כַּדּוּר,

לַסְּפִינָה פּוֹקֵד לָסוּר.

הָאוֹרְחִים הִשְׁלִיכוּ עֹגֶן;

הַנָּסִיךְ כִּבְּדָם כְּהֹגֶן,

וּבִשְׁעַת הָאֲרוּחָה

הוּא גִלְגֵּל אִתָּם שִׂיחָה:

מָה עִסְקָם בְּאֵיזֶה סַחַר,

וְאֶל־אָן יֵצְאוּ עִם־שַׁחַר?

וְסִפְּרוּ יוֹרְדֵי־הַיָּם

לַנָּסִיךְ עַל מַסָּעָם:

"אֲרָצוֹת רַבּוֹת עָבַרְנוּ,

בְּפַרְווֹת טוֹבוֹת סָחַרְנוּ,

וְהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,

בְּשׁוּבֵנוּ בְּשָׁלוֹם

חֲזָרָה לְעִיר־הַפֶּלֶךְ

בִּמְדִינַת שָׁלְטָן הַמֶּלֶךְ.

בְּשָׁמְעוֹ אֶת שָׁם אָבִיו,

סָח הָעֶלֶם הֶחָבִיב:

"נָא יִנְעַם לָכֶם הָאֹרַח,

לְלֹא פֶּגַע, לְלֹא טֹרַח,

וּמִסְרוּ־נָא בְּטוּבְכֶם

בִּרְכָתִי לְמַלְכְּכֶם."

הֵם יָצְאוּ וְהוּא, דַּךְ־רוּחַ,

מִסְתַּכֵּל בְּיָם פָּתוּחַ;

וּלְפֶתַע מַצְחִירָה

לְפָנָיו הַבָּרְבּוּרָה.

"רָב־שָׁלוֹם, נָסִיךְ אַךְ לָמָּה

חֶדְוָתְךָ הַיּוֹם הוּעַמָּה?

מַה צָּרָה אוֹ דְּאָגָה

בְּלִבְּךָ נוֹסְכוֹת תּוּגָה?"

וְעוֹנֶה לָהּ בֶּן־הַמֶּלֶךְ:

"סוֹד הָעֶצֶב אֲגַלֶּה לָךְ:

חֵשֶׁק עַז יֵשׁ בִּלְבָבִי

לַחֲזוֹת אֶת פְּנֵי אָבִי."

"זֶה הַכֹּל? אִם־כֵּן, אַל זַעַף!

לַמָּקוֹם, אֵלָיו לִבְּךָ עָף,

גַּם גּוּפְךָ לָעוּף יָחוּשׁ:

הֵהָפֵךְ־נָא לְיַתּוּשׁ!"

הִיא הִשִּׁיקָה בַּכְּנָפַיִם,

עִרְבְּלָה סְבִיבָהּ הַמַּיִם –

וְקִלְחָה אוֹתוֹ כֻּלּוֹ

מֵרֹאֹשׁוֹ עַד כַּף־רַגְלוֹ.

וּפִתְאֹם פְּלָאִים פָּחַת הוּא:

הַכַּשֶּׁפֶת הֲפָכַתּוּ

לְיַתּוּשׁ – וְתוֹךְ רִנָה

הוּא הִגִּיעַ לַסְּפִינָה,

אֵיזֶה חֹר נִסְתָּר מָצָא בָּהּ –

וְנָסַע עַלִּיז, אֶל אַבָּא.

*

רוּחַ קַל עַל יָם דּוֹהֵר,

שָׁט אֳנִי בַּיָּם מַהֵר

אֶל הַחוֹף שֶׁל עִיר־הַפֶּלֶךְ

בִּמְּדִינַת שָׁלְטָן הַמֶּלֶךְ –

וְהִנֵּהוּ בָּא אֶל סַף

מָחוֹזֵהוּ הַנִּכְסָף.

לְנוֹסְעָיו פְּגִישָׁה נָכוֹנָה –

מֻזְמָנִים הֵם הָאַרְמוֹנָה,

וְאִתָּם נֶחְפָּז לָעוּט

גִּבּוֹרֵנוּ הַפָּעוּט

הוּא רוֹאֶה: בִּלְבוּשׁ־תִּפְאֶרֶת,

עִם שַׁרְבִיט וּבַעֲטֶרֶת,

עַל כִּסְאוֹ יוֹשֵׁב קֵיסָר,

נֶעֱצָב, זָעֵף וָסָר.

הָאוֹרֶגֶת, הַטַּבַּחַת

וְגַם סַבְתָּא־הַסַּפַּחַת

הִקִּיפוּהוּ מִסָּבִיב,

מַבִּיטוֹת כֻּלָּן אֶל פִּיו.

הוּא כִּבֵּד אוֹרְחָיו בְּיַיִן

וְשָׁאַל אוֹתָם: "מֵאַיִן?

אֵי בַּחֶלֶד הֱיִיתֶם?

מֶה חָדָשׁ בּוֹ רְאִיתֶם?

הַשְׁמִיעוּנִי אֵיזֶה פֶּלֶא

מִמַּסְעֵי־הַיָּם הָאֵלֶּה!

וְעוֹנִים אוֹרְחָיו כֻּלָּם:

"תַּרְנוּ כָּל אַרְצּוֹת עוֹלָם

וְרָאֹה רָאִינוּ פֶּלֶא –

אֵין שָׁוֶה וְאֵין דּוֹמֶה לוֹ:

אִי שָׁמֵם הָיָה בַּיָּם,

רֵיק מִצֶּמַח וְאָדָם;

רַק אַלּוֹן הָיָה צוֹמֵחַ

בְּאוֹתוֹ מָקוֹם קֵרֵחַ;

וְכַעֵת עָלָיו נָכוֹן

כְּרַךְ שָׂמֵחַ עִם אַרְמוֹן,

וְשִׁפְעַת גַּנֵּי־תִּפְאֶרֶת

אֶת הַכְּרַךְ כֻּלּוֹ עוֹטֶרֶת;

וְגִדְעוֹן מוֹשְׁלוֹ מָסַר

בִּרְכָתוֹ לְךָ, קֵיסָר".

הַקֵּיסָר פָּעַר אֶת פִּיהוּ –

כֹּה אוֹרְחָיו אוֹתוֹ הִתְמִיהוּ:

"אִם אֶחְיֶה רַק, אֶחֱזֶה

בְּעַצְמִי בָּאִי הַזֶּה!"

הָאוֹרֶגֶת, הַטַּבַּחַת

וְגַם סַבְתָּא־הַסַּפַּחַת

הִתְאַמְּצוּ לַהֲשִׁיבוֹ

מִמַּחְשֶׁבֶת לְבָבוֹ.

“אֵיזֶה פֶּלֶא זֶה?” – פּוֹתַחַת

וְאוֹמֶרֶת הַטַּבַּחַת:

"עִיר שׁוֹכֶנֶת לָהּ עַל אִי!

יֵשׁ דְּבָר יוֹתֵר פִּלְאִי:

עֵץ־אַשּׁוּחַ יֵשׁ בַּחֹרֶשׁ –

וְתַחְתָּיו סְנָאִי צָחוֹר יֵשׁ;

וְהוּא שָׁר בַּחֲרוּזִים

וּמְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים.

תּוֹכֵיהֶם יָפִים מְאֹד הֵם:

כָּל אֶחָד – סַפִּיר אוֹ אֹדֶם,

הַקְּלִפּוֹת – כֻּלָּן זָהָב.

זֶה אָמְנָם לֹא פֶּלֶא־שָׁוְא".

שׁוּב תָּמַּה שָׁלְטָן הַפַּעַם.

הַיַּתּוּשׁ זִנֵּק בְּזַעַם

וְעָקַץ הַזֵּידוֹנִית

בְּעֵינָהּ הַיְמָנִית.

מְצַוַּחַת הַטַּבַּחַת

מֵעָצְמַת כְּאֵב וָפַחַד;

קְרוֹבוֹתֶיהָ בְּקִצְפָּן

מְרַדְּפוֹת אֶת הַחֻצְפָּן:

"הוֹי יַתּוּשׁ אָרוּר, הִכּוֹנָה –

מוֹת תָּמוּת!… וְהוּא – חַלּוֹנָהּ,

עָף מִבַּעַד לָאֶשְׁנָב

וּמַהֵר הַבַּיְתָה שָׁב.

*

שׁוּב גִּדְעוֹן בְּקֹצֶר־רוּחַ

מִסְתַּכֵּל בְּיָם פָּתוּחַ,

וְהִנֵּה בַּהֲדָרָהּ

מוֹפִיעָה הַבָּרְבּוּרָה.

"רַב־שָׁלוֹם, בֶּן־חֶמֶד! לָמָּה

רוּחֲךָ הַיּוֹם נִפְעָמָה?

מַה צָּרָה אוֹ דְּאָגָה

בְּלִבְּךָ נָסְכוּ תּוּגָה?"

וְעוֹנֶה לָהּ בֶּן־הַמֶּלֶךְ:

"סוֹד הָעֶצֶב אֲגַלֶּה לָךְ –

עַז הוּא חֵשֶׁק־לְבָבִי

הֵנָּה פֶּלֶא לְהָבִיא:

עֵץ־אַשּׁוּחַ יֵשׁ בַּחֹרֶשׁ –

וְתַחְתָּיו סְנָאִי צָחוֹר יֵשׁ;

וְהוּא שָׁר בַּחֲרוּזִים

וּמְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים.

תּוֹכֵיהֶם יָפִים מְאֹד הֵם:

כָּל אֶחָד – סַפִּיר אוֹ אֹדֶם.

הַקְּלִפּוֹת – כֻּלָּן זָהָב.

אַךְ אוּלַי כָּל זֶה כַּזָּב?"

“לֹא!” – אָמְרָה לוֹ – לֹא, בֶּן־חֶמֶד:

פֶּלֶא זֶה – עֻבְדָּה קַיֶּמֶת.

בְּעַצְמִי אוֹתוֹ אַכִּיר.

אַל יֵאוּשׁ נָסִיךְ יַקִּיר:

עֶזְרָתִי לְךָ אוֹשִׁיטָה

וְתַשִּׂיג אֲשֶׁר רָצִיתָ".

*

הַנָּסִיךְ, מָלֵא תִּקְּוָה,

שָׁב הַבַּיְתָה בְּחֶדְוָה.

רַק הִגִּיעַ עַד הַשָּׁעַר

וְהִנֵה – שָׁם עֵץ מִיַּעַר,

וּמִלְּמַטָּה הַסְּנָאִי

מְכַרְסֵם אֱגוֹז פִּלְאִי;

פָּז קָלוּף הוּא שָׂם הַצִּדָּה

וְעוֹרְמוֹ כַּפִּירָמִידָה,

וּבֵינְתַיִם מַעֲרִים

עֲרֵמוֹת מִסַּפִּירִים,

וּמְלַאכְתּוֹ שֶׁאֵין לָהּ גֶּמֶר

מְלֻוָּה בְּנֹעַם־זֶמֶר.

הַנָּסִיךְ תָּמַהּ לִמְצוֹא

כֹּה מַהֵר אֶת כָּל חֶפְצוֹ

וְקָרָא: "יָחֹן אֱלֹהַּ

בַּרְבּוּרָה זוֹ – אֵין כָּמוֹהָ!"

הוּא צִוָּה לִבְנוֹת בָּאִי

בֵּית־בְּדֹלַח לַסְּנָאִי,

עִם פָּקִיד לְשֵׁם פִּקוּחַ

וְרִשּׁוּם פְּרָטֵי פִּצּוּחַ:

לַסְּנָאִי – הַדְרַת כָּבוֹד,

לַנָּסִיךְ – הוֹן רַב מְאֹד.

*

עַל הַיָּם סוֹבֵב הָרוּחַ

וְדוֹחֵף מִפְרָשׂ מָתוּחַ,

וּסְפִינָה נִשֵּׂאת חִישׁ־קַל

מְדַלְּגָה מִגַּל אֶל גַּל.>

הִיא עַל אִי אֶחָד עוֹבֶרֶת

וְעַל אִי זֶה עִיר־תִּפְאֶרֶת,

בָּהּ תּוֹתָח יוֹרֶה כַּדּוּר,

לַסְּפִינָה פּוֹקֵד לָסוּר.

הָאוֹרְחִים הִשְׁלִיכוּ עֹגֶן;

הַנָּסִיךְ כִּבְּדָם כְּהֹגֶן,

וּבִשְׁעַת הָאֲרוּחָה

הוּא גִּלְגֵּל אִתָּם שִׂיחָה:

מָה עִסְקָם, בְּאֵיזֶה סַחַר,

וְאֶל־אָן יֵצְאוּ עִם שַׁחַר?

וְסִפְּרוּ יוֹרְדֵי־הַיָּם

לַנָּסִיךְ עַל מַסָּעָם:

כָּל תֵּבֵל רַבָּה עָבַרְנוּ,

בְּסוּסִים טוֹבִים סָחַרְנוּ,

וְהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,

בְּשׁוּבֵנוּ לְשָׁלוֹם

חֲזָרָה לְעִיר־הַפֶּלֶךְ

בִּמְדִינַת שָׁלְטָן הַמֶּלֶךְ."

בְּשָׁמְעוֹ אֶת שֵׁם אָבִיו,

סָח הָעֶלֶם הֶחָבִיב:

"נָא יִנְעַם לָכֶם הָאֹרַח,

לְלֹא פֶּגַע, לְלֹא טֹרַח,

וּמִסְרוּ־נָא בְּטוּבְכֶם

בִּרְכָתִי לְמַלְכְּכֶם."

הֵם הֶחְווּ קִדָּה עַד בֶּרֶךְ

וְיָצְאוּ מִיָּד לַדֶּרֶךְ.

הַנָּסִיךְ עַד־מְהֵרָה

שָׁב לַיָּם – לַבַּרְבּוּרָה.

הוּא בִּקֵּשׁ מִן הַכַּשֶּׁפֶת:

“שׁוּב נַפְשִׁי לָעוּף נִכְסֶפֶת…”

וְקִלְּחָה הִיא אֶת כֻּלּוֹ

מֵרֹאשׁוֹ עַד כַּף־רַגְלוֹ,

וּבִן־רֶגַע הֲפָכַתּוּ

לִזְבוּבוֹן – וְחִישׁ נָחַת הוּא

לַסִּפּוּן שֶׁל הַסְּפִינָה

וְנֶחְבָּא שָׁם בְּפִנָה.

*

רוּחַ קַל עַל יָם דּוֹהֵר

שָׁט אֳנִי בַּיָּם מַהֵר

אֶל הַחוֹף שֶל עִיר־הַפֶּלֶךְ

בַּמְּדִינַת שָׁלְטָן הַמֶּלֶךְ –

וְהִנֵּהוּ בָּא אֶל סַף

מְחוֹזֵהוּ הַנִּכְסָף.

לְנוֹסְעָיו פְּגִישָׁה נָכוֹנָה –

מֻזְמָנִים הֵם הָאַרְמוֹנָה,

וְאִתָּם נֶחְפָּז לָעוּט

גִּבּוֹרֵנוּ הַפָּעוּט.

הוּא רוֹאֶה: בִּלְבוּשׁ־תִּפְאֶרֶת,

עִם שַׁרְבִיט וּבַעֲטֶרֶת,

עַל כִּסְּאוֹ יוֹשֵׁב קֵיסָר,

נֶעֱצָב, זָעֵף וָסָר.

הָאוֹרֶגֶת, הַטַּבַּחַת

בְּעֵינָהּ הַמְּנֻפַּחַת

וְ“סַפַּחַת” – כָּל שְׁלָשְׁתָּן

מַבִּיטוֹת בִּפְנֵי שָׁלְטָן.

הוּא כִּבֵּד אוֹרְחָיו בְּיַיִן

וְשָׁאַל אוֹתָם "מֵאַיִן?

אֵי בַּחֶלֶד הֱיִיתֶם?

מֶה חָדָשׁ בּוֹ רְאִיתֶם?

הַשְׁמִיעוּנִי אֵיזֶה פֶּלֶא,

מִמַּסְעֵי־הַיָּם הָאֵלֶּה!"

וְעוֹנִים אוֹרְחָיו כֻּלָּם:

"תַּרְנוּ כָּל אַרְצוֹת עוֹלָם

וְרָאֹה רָאִינוּ פֶּלֶא –

אֵין דּוֹמֶה וְאֵין שָׁוֶה לוֹ"

אִי אֶחָד נִמְצָא בַּיָּם,

עִיר רַבָּה שׁוֹכֶנֶת שָׁם;

מֵרָחוֹק מִשָּׁם נִרְאֶה רַק

פָּז־כִּפּוֹת וְשֶׁפַע יֶרֶק;

אַךְ בַּתָּוֶךְ, תַּחַת עֵץ,

בֵּית־בְּדֹלַח מִתְנוֹצֵץ,

וּסְנָאִי אֶחָד רַב־הֶדֶר

שָׁם יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַחֶדֶר,

שָׁר שִׁירִים בַּחֲרוּזִים

וּמְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים.

תּוֹכֶיהֶם – יָפִים מְאֹד הֵם,

כָּל אֶחָד סַפִּיר אוֹ אֹדֶם,

הַקְּלִפּוֹת – כֻּלָּן זָהָב.

מְשָׁרְתִים לוֹ עֵרֶב־רַב,

וּפָקִיד אֶחָד בָּטוּחַ

מְנַהֵל חֶשׁבּוֹן פִּצוּחַ,

וּמַצְדִּיעַ לַסְּנָאִי

כָּל חַיָּל מֵחֵיל־הָאִי.

מִזָּהָב שֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ

הַשִּׁלְטוֹן יוֹצֵק מַטְבֵּעַ,

ואַבְנֵי־הַחֵן אוֹרְזִים

לִגְנִיזָה בְּאַרְגָּזִים.

כָּל הָעָם בִּשְׁעַת הַכֹּשֶׁר

הִתְעַשֵּׁר תַּכְלִית הָעשֶׁר,

וּמוֹשֵׁל־הָאִי מָסַר

בִּרְכָתוֹ לְךָ, קֵיסָר!"

שׁוּב פָּעַר הַמֶּלֶךְ פִּיהוּ –

כֹּה אוֹרְחָיו אוֹתוֹ הִתְמִיהוּ:

"אִם אֶחְיֶה רַק, אֶחֱזֶה

בְּעַצְמִי בָּאִי הַזֶּה."

הָאוֹרֶגֶת, הַטַּבַּחַת

וְגַם סַבְתָּא־הַסַּפַּחַת

מִתְאַמְּצוֹת לַהֲשִׁיבוֹ

מִמַּחְשֶׁבֶת לְבָבוֹ.

הָאוֹרֶגֶת סָחָה: "מַהוּ

פֶּלֶא זֶה שֶׁכֹּה תִּתְמָהוּ?

לֹא חָכְמָה הֵם חֲרוּזִים

וּפִצוּחַ אֱגוֹזִים

וְגִלּוּי סַפִּיר וָאֹדֶם

הַגְּנוּזִים בַּתּוֹךְ מִקֹּדֶם;

בְּכָל אֵלֶּה בִּשְׁבִילִי

אֵין מִשּׁוּם דָּבָר מַפְלִיא.

אַךְ מִפִּי תוּכְלוּ לִשְׁמוֹעַ

עַל פְּלִיאָה שֶׁאֵין כָּמוֹהָ:

יָם מֵצִיף בְּגַעַשׁ רַב

חוֹף שֶׁל אִי מֵעֲבָרָיו;

וּכִכְלוֹת גֵּאוּת גּוֹעֶשֶׁת

נִשְׁאָרִים עַל הַיַּבֶּשֶׁת,

נוֹצְצִים וַהֲדוּרִים,

לָמֶד־גִּימֶל גִבּוֹרִים;

עֲנָקִים יְפֵי־הַתֹּאַר,

חֲזָקִים בְּאוֹן־הַנֹּעַר,

וְאִתָּם גַּם מַצְבִּיאָם,

הַנִּקְרָא אַלּוּף־הַיָּם.

פֹּה אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּאֹמֶן:

נֵס דּוֹמֶה בְּשׁוּם מָקוֹם אֵין!"

הָאוֹרְחִים מִתּוֹך נִמּוּס,

נִמְנְעוּ מִכָּל פֻּלְמוּס.

הַקֵּיסָר תָּמַהּ לַמַּעַשׂ –

וְגִדְעוֹן זִמְזֵם בְּכַעַס

וְעָקַץ בַּחֲמָתוֹ

עֵין־הַשְּׂמֹאל שֶׁל דּוֹדָתוֹ;

בְּצָוְחָהּ כְּנֶהֱרֶגֶת,

נִסְתַּמְּאָה גַּם הָאוֹרֶגֶת,

וְכָל אִישׁ נֶחְרַד וָקָם

לַעֲשׂוֹת בַּזְּבוּב נָקָם:

"הוֹי אָרוּר, כָּעֵת הִכּוֹנָה:

מוֹת תָּמוּת…" וְהוּא – חַלּוֹנָהּ,

עָף מִבַּעַד לָאֶשְׁנָב

וּמַהֵר הַבַּיְתָה שָׁב.

*

שׁוּב מַבִּיט גִּדְעוֹן הַיָּמָּה,

שׁוּב רוּחוֹ עָלָיו נִפְעָמָה;

וְהִנֵה הַבַּרְבּוּרָה

שׁוּב נִגְלֵית בְּהִדוּרָהּ.

"רָב־שָׁלוֹם, בֶּן־חֶמֶד! לָמָּה

כֹּה עָצוּב תַּבִּיט הַיָּמָּה?

מָה צָּרָה אוֹ דְּאָגָה

בְּלִבְּךָ נָסְכוּ תּוּגָה?"

וְעוֹנֶה לָהּ בֶּן־הַמֶּלֶךְ:

סוֹד הָעֶצֶב אֲגַלֶּה לָךְ –

עֵז הַחֵשֶׁק בִּלְבָבִי

הֵנָּה פֶּלֶא לְהָבִיא."

הִיא שׁוֹאֶלֶת: “אֵיזֶה פֶּלֶא?”

וְעוֹנֶה הוּא "אֵין דּוֹמֶה לוֹ:

יָם מֵצִיף בְּקֶצֶף רַב

חוֹף שֶׁל אִי מֵעֲבָרָיו;

וּכִכְלוֹת גֵּאוּת גּוֹעֶשֶׁת,

נִשְׁאָרִים עַל הַיַּבֶּשֶׁת,

נוֹצְצִים וַהֲדוּרִים,

לָמֶד־גִּימֶל גִבּוֹרִים.

עֲנָקִים, יְפֵי־הַתֹּאַר,

חֲזָקִים בְּאוֹן הַנֹּעַר,

וְאִתָּם גַּם מַצְבִּיאָם,

הַנִּקְרָא אַלּוּף־הַיָּם."

מְשִׁיבָה הַבַּרְבּוּרָה לוֹ:

"אִם רַק זֹאת לְךָ תִּשְׁאָלָה,

אַל יֵאוּשׁ, נָסִיךְ יַקִּיר –

אֶת הַפֶּלֶא חִישׁ תַּכִּיר.

גִבּוֹרִים אֲשֶׁר שָׁמַּעְתָּ,

הַדָּרִים בַּיָּם לְמַטָּה,

לִי הִנָּם כֻּלָּם אַחִים.

לֵךְ, הַמְתֵּן לְבוֹא אוֹרְחִים."

*

הַנָּסִיךְ עָלָה מִגְדָּלָהּ

וְסָקַר הַיָּם מִלְמַעְלָה.

וְהִנֵה בְּקֶצֶף רַב

קָם הַיָּם בְּמִשְׁבָּרָיו;

וְכִכְלוֹת גֵּאוּת גּוֹעֶשֶׁת

נִשְׁאֲרוּ עַל הַיַּבֶּשֶׁת,

נוֹצְצִים וַהֲדוּרִים,

לָמֶד־גִּימֶל גִבּוֹרִים.

צַעַד־צַעַד, צֶמֶד־צֶמֶד

צוֹעֲדִים עַלְמֵי־הַחֶמֶד,

וְרֹאשָׁם, גִבּוֹר אַדִּיר,

מַדְרִיכָם לִקְרַאת הָעִיר.

הַנָּסִיךְ מִן הַמִּצְפֶּה רָץ

לְבָרֵךְ צָבָא רַב־מֶרֶץ

וְקִבְּלָם בְּרֹב הָדָר –

וּמַצְבִּיא־הַגְּדוּד אֲמָר:

"בִּי הֵאִיצָה אֲחוֹתֵנוּ

שֶׁנָּבוֹא כֻּלָּנוּ הֵנָּה

בְּנִשְׁקֵנוּ הַצְּבָאִי

לְמִשְׁמַר הָעִיר בָּאִי.

מִדֵּי יוֹם, מִכָּאן וָהָלְאָה,

מִן הַיָם נֵצֵא לְמַעְלָה

וְנָסֹב אֶת הַחוֹמָה,

עֲרוּכִים לְמִלְחָמָה.

כָּך צֻוֵינוּ – וּבֵינְתַּיִם

בִּרְשׁוּתְךָ נַחֲזוֹר לַמַּיִם,

כִּי קָשֶׁה לַנְּשִׁימָה

לָנוּ רֵיחַ־אֲדָמָה."

*

עַל הַיָּם סוֹבֵב הָרוּחַ

וְדוֹחֵף מִפְרָשׂ מָתוּחַ,

וּסְפִינָה נִשַּׂאתֵ חִישׁ־קַל,

מְדַלְּגָה מַגַּל אֶל גַל.

לְפָנֶיהָ מִצְטַיֶּרֶת

עִיר־עַל־אִי רַבַּת־תִּפְאֶרֶת,

בָּהּ תּוֹתָח יוֹרֶה כַּדּוּר,

לַסְּפִינָה פּוֹקֵד לָסוּר.

הָאוֹרְחִים הִשְׁלִיכוּ עֹגֶן;

הַנָּסִיךְ כִּבְּדָם כְּהֹגֶן,

וּבִשְׁעַת הָאֲרוּחָה

הוּא גִּלְגֵּל אִתָּם שִׂיחָה:

מָה עִסְקָם, בְּאֵיזֶה סַחַר,

וְאֶל־אָן יֵצְאוּ עִם־שַׁחַר?

וְסִפְּרוּ יוֹרְדֵי־הַיָּם

לַנָּסִיךְ עַל מַסָּעָם:

"כָּל תֵּבֵל רַבָּה עָבַרְנוּ,

בְּזָהָב טָהוֹר סָחַרְנוּ

וְהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם,

בְּשׁוּבֵנוּ בְּשָׁלוֹם

חֲזָרָה לְעִיר־הַפֶּלֶךְ

בַּמְּדִינַת שָׁלְטָן הַמֶּלֶךְ."

בְּשָׁמְעוֹ אֶת שֵׁם אָבִיו,

סָח הָעֶלֶם הֶחָבִיב:

"נָא יִנְעַם לָכֶם הָאֹרַח,

לְלֹא פֶּגַע לְלֹא טֹרַח,

וּמִסְרוּ־נָא בְּטוּבְכֶם

בִּרְכָתִי לְמַלְכְּכֶם."

הֵם הֶחְווּ קִדָּה עַד בֶּרֶךְ

וְיָצְאוּ מִיָּד לַדֶּרֶךְ.

נְסִיכֵנוּ בִּמְהֵרָה

שָׁב לַיָּם – לַבַּרְבּוּרָה.

וְאוֹמֵר הוּא לֵכַּשֶׁפֶת:

“שׁוּב נַפְשִׁי לָעוּף נִכְסֶפֶת…”

וְשָׁטְפָה הִיא אֶת כֻּלּוֹ

מֵרֹאֹשׁוֹ עַד כַּף־רַגְלוֹ.

וּמִיַּד פְּלָאִים פָּחַת הוּא:

שׁוּב לְחֶרֶק הֲפָכַתּוּ.

וּבִדְמוּת שֶׁל זִבּוֹרָה

הוּא הִגִּיעַ בִּמְהֵרָה

לַסְּפִינָה בַּיָּם, נֶחְבָּא בָּהּ

וְהִפְלִיג לוֹ שׁוּב אֶל אַבָּא.

*

רוּחַ קַל עַל יָם דּוֹהֵר,

שָׁט אֳנִי בַּיָּם מַהֵר

אֶל הַחוֹף שֶׁל עִיר־הַפֶּלֶך

בִּמְדִינַת שָׁלְטָן הַמֶּלֶךְ –

וְהִנֵּהוּ בָּא אֶל סַף

מְחוֹזֵהוּ הַנִּכְסָף.

לְנוֹסְעָיו פְּגִישָׁה נָכוֹנָה –

מֻזְמָנִים הֵם הָאַרְמוֹנָה,

וְאִתָּם נֶחְפָּז לָעוּט

גִּבּוֹרֵנוּ הַפָּעוּט.

הוּא רוֹאֶה: בִּלְבוּשׁ תִּפְאֶרֶת,

עִם שַׁרְבִיט וּבְעַטֶרֶת,

עַל כִּסְאוֹ יוֹשֵׁב קֵיסָר,

נֶעֱצָב, זָעֵף וָסָר.

הָאוֹרֶגֶת, הַטַּבַּחַת

וְגַם סַבְתָּא־הַסַּפַּחַת

מִסְתַּכְּלוֹת בְּמִי שֶׁבָּא,

וְעֵינֵי שְׁלָשְׁתָּן – אַרְבַּע.

בְּכַבְּדוֹ אוֹרְחָיו בְּיַיִן,

הַקֵּיסָר שׁוֹאֵל: "מֵאַיִן?

אֵי בַּחֶלֶד הֱיִיתֶם?

מֶה חָדָשׁ בּוֹ רְאִיתֶם?

הַשְׁמִיעוּנִי אֵיזֶה פֶּלֶא

מִמַּסְעֵי־הַיָּם הָאֵלֶּה!"

וְעוֹנִים אוֹרְחָיו כֻּלָּם:

"תַּרְנוּ כָּל אַרְצּוֹת עוֹלָם

וְרָאֹה רָאִינוּ פֶּלֶא –

אֵין דּוֹמֶה וְאֵין שָׁוֵה לוֹ:

אִי אֶחָד נִמְצָא בַּיָּם,

עִיר רַבָּה שׁוֹכֶנֶת שָׁם;

מִדֵּי יוֹם הַיָּם בְּקֶצֶב

מְגַלְגֵּל גַּלֵּי־הַקֶּצֶף

וּמֵצִיף בְּגַעַשׁ רַב

חוֹף הָאִי מֵעֲבָרָיו;

וּכִכְלוֹת גֵּאוֹת גּוֹעֶשֶׁת,

נִשְׁאָרִים עַל הַיַּבֶּשֶׁת,

נוֹצְצִים וַהֲדוּרִים,

לָמֶד־גִּימֶל גִבּוֹרִים;

עֲנָקִים יְפֵי־הַתֹּאַר,

חֲזָקִים בָּאוֹן הַנֹּעַר,

וְאִתָּם גַּם מַצְבִּיאָם,

הַנִּקְרָא אַלּוּף־הַיָּם.

הוּא מַצְעִיד עַלְמֵי־הַחֶמֶד

צַעַד־צַעַד, צֶמֶד־צֶמֶד,

עִם הַנֶּשֶׁק הַצְּבָאִי,

מִסָּבִיב לְכָל הָאִי, –

וְלָאֹמֶץ וְלָאֹמֶן

דֻּגְמָתָם בְּשׁוּם מָקוֹם אֵין.

וּמוֹשֵׁל הָאִי מָסַר

בִּרְכָתוֹ לְךָ, קֵיסָר!"

הַקֵּיסָר פָּעַר אֶת פִּיהוּ –

כֹּה אוֹרְחָיו אוֹתוֹ הִתְמִיהוּ;

"אִם אֶחְיֶה רַק, אֶחֱזֶה

בְּעַצְמִי בָּאִי הַזֶּה."

הָאוֹרֶגֶת, הַטַּבַּחַת

לֹא תִּפְצֶינָה פֶּה מִפַּחַד;

רַק פִּי־סַבְתָּא מִתְקַלֵּס:

"זֶהוּ פֶּלֶא? זֶהוּ נֵס?

אֲנָשִׁים יוֹצְאִים מִמַּיִם

וּפוֹסְעִים אַחַת וּשְׁתַּיִם!

אִם אֱמֶת הִיא אוֹ כָּזָב,

לֹא אֶרְאֶה כָּאן פֶּלֶא רַב.

בָּעוֹלָם יֵשׁ פֶּלֶא־יֶתֶר:

בּוֹ חַיָּה בִּנְוֵה־הַסֵּתֶּר,

בַּת־מַלְכָּה יְפֵהפִיָּה

שֶׁמָּשְׁלָהּ עוֹד לֹא הָיָה;

גַּם הַשֶׁמֶשׁ מִגָּבוֹהַּ

לֹא תָּאִיר בַּיּוֹם כָּמוֹהָ,

וּבַלַּיְלָה – זִיו חִנָּהּ

מַאֲפִיל עַל הַלְּבָנָה;

לְגִזְרַת גּוּפָהּ הוֹד־נֶצַח

וְכוֹכָב מֵאִיר בַּמֵּצַח,

וְצִלְצוּל קוֹלָהּ דּוֹמֶה

לְמִלְמוּל נָהָר הוֹמֶה.

כָּאן אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּאֹמֶן:

נֵס דּוֹמֶה בְּשׁוּם מָקוֹם אֵין!"

הָאוֹרְחִים מִתּוֹך נִמּוּס

נִמְנְעוּ מִן הַפֻּלְמוּס.

הַקֵּיסָר תָּמַהּ לַמַּעַשׂ –

וְגִדְעוֹן כַּעַס רַב־כַּעַס;

הִרְגִּזַתּוּ הַזְּקֵנָה,

אַךְ רִחֵם הוּא עַל עֵינָהּ.

הוּא בָּחַר אֵפוֹא לְיַעַד

אֶת אַפָּהּ שֶׁל הַמִּרְשַׁעַת,

וְעַל חֹטֶם הַפְּגוּעָה

צָץ כַּדּוּר־אֲבַעְבּוּעָה.

הַנָּשִׁים צָוְחוּ־הֵילִילוּ:

"הוֹי, הוֹשִׁיעוֹ! הוֹי, הַצִּילוּ!

זִבּוֹרָה – יְצוּר נוֹרָא!

צוּדוּ אֶת הַזִּבּוּרָה!

כָּכָה! כָּכָה! הַךְ וּפְגַע בָּהּ!"

וּנְסִיכֵנוּ עָף אֶשְנַבָּה –

וְחָזַר לוֹ אֶל הָאִי

בִּנְתִיבוֹ הַחֲשָׁאִי.

*

שׁוּב מַבִּיט הוּא דֹּם הַיַּמָּה,

שׁוּב נָפְשׁוֹ עָלָיו נִזְעָמָה.

וְהִנֵּה עַד־מְהֵרָה

מוֹפִיעָה הַבַּרְבּוּרָה.

"רַב־שָׁלוֹם נָסִיךְ! אַךְ לָמָּה

שׁוּב עָצוּב תַּבִּיט הַיָּמָּה?

מָה צָּרָה אוֹ דְּאָגָה

בְּלִבְּךָ נָסְכוּ תּוּגָה?"

וְעוֹנֶה הוּא לַקּוֹסֶמֶת"

"לְכָל אִישׁ נִתְּנָה בַּת־צֶמֶד,

רַק אֲנִי מִבֵּין כֻּלָּם –

אֵין בַּת־זוּג לִי בָּעוֹלָם!"

–“וְלִבְּךָ – לְמִי, בֶּן־חֶמֶד?”

–"מְסַפְּרִים לִי כִּי קַיֶּמֶת

בַּת־מַלְכָּה יְפֵהפִיָּה,

שֶׁמָּשְׁלָהּ עוֹד לֹא הָיָה;

גַּם הָשֶּׁמֶשׁ מִגָּבוֹהַּ

לֹא תָּאִיר בַּיּוֹם כָּמוֹהָ,

וּבַלַּיְלָה זִיו חִנָּהּ

מַאֲפִיל עַל הַלְּבָנָה;

לְגִזְרַת גּוּפָהּ הוֹד־נֶצַח

וְכוֹכָב מֵאִיר בַּמֵּצַח,

וְצִלְצוּל קוֹלָהּ דּוֹמֶה

לְמִלְמוּל נָהָר הוֹמֶה.

וְאוּלָם, אִמְרִי־נָא שֶׁמָּא

אֵין אֱמֶת בְּזֶה הַשֵּׁמַע?"

הִרְהֲרָה הַבַּרְבּוּרָה

וְחִיְכָה לוֹ וְאָמְרָה:

"זוֹ אֱמֶת, נָסִיךְ־בֶּן־חֶמֶד,

בַּת־מַלְכָּה כָּזֹאת קַיֶּמֶת,

אַךְ זְכוֹר נָא: אֵשֶׁת־חֹק –

לֹא כְּפָפָה שֶׁקַּל לִזְרוֹק.

וְעַל־כֵּן לְךָ אָעוּצָה:

אַל תָּחוּשׁ וְאַל תָּאוּצָה!

טוֹב לִשְׁקוֹל הֵיטֵב כָּעֵת

מִלִּפְחוֹז וְהִתְחָרֵט."

הַנָּסִיךְ אוֹתָה שִׁסֵּעַ

וְהִתְחִיל לְהִשָּׂבֵעַ

כִּי חָשַׁב הוּא עַל הַכֹּל,

וּמֹחוֹ הֵיטִיב לִשָׁקוֹל,

וְנַפְשׁוֹ בְּעֹז נִמְשֶׁכֶת

אֶל אוֹתָהּ עַלְמָה לָלֶכֶת:

הוּא יִנְדּוֹד לִקְצֵה־עוֹלָם

לַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִיא שָׁם.

אָז הִיא חֶרֶשׁ נֶאֱנָחָה:

“לֹא נָסִיךְ חָבִיב” – הִיא סָחָה –

"לֹא תִּרְחַק הַהֲלִיכָה,

כִּי אֲנִי הַנְּסִיכָה."

*

הִיא הִשִּיקָה בַּכְּנָפַיִם

וּפָרְחָה מֵעַל לַמַּיִם,

אַחַר־כָּךְ הִנְמִיכָה עוּף

וְיָרְדָה בִּסְבַךְ הַסּוּף.

וּפִתְאֹם עֵינֵי הָעֶלֶם

סֻנְוְרוּ מִנֹּגַהּ צֶלֶם

בַּת־מַלְכָּה שֶׁזִּיו חִנָּהּ

מַאֲפִיל עַל הַלְבָנָה;

לַגִּזְרָה שֶׁלָהּ הוֹד־נֶצַח

וְכוֹכָב מֵאִיר בַּמֵּצַח,

וְצִלְצוּל קוֹלָהּ דּוֹמֶה

לְמִלְמוּל נָהָר הוֹמֶה.

הוּא חָבַק בְּחֹם־הַנֹּעַר

כַּלָּתוֹ יְפַת־הַתֹּאַר,

וְהוֹלִיךְ אֶת הָרִיבָה

אֶל אִמּוֹ הַחֲבִיבָה.

שָׁם כָּרַע בִּרְכַּיִם: "חֹנִּי,

אִמָּא, בֵּן מָסוּר כָּמוֹנִי,

כִּי מָצָאתִי לִי רַעְיָה,

שֶׁמָּשְׁלָהּ עוֹד לֹא הָיָה.

אִם רוֹצָה מִלְּבַד הַבֵּן אַתְּ

בַּת טוֹבָה וְנֶאֱמֶנֶת,

מַהֲרִי נָא לְבָרֵךְ

זִוּוּגִי בְּבִרְכָתֵךְ!"

וְהָאַם דְּמָעוֹת שׁוֹפֶכֶת –

אֶת הַזּוּג הִיא מְבָרֶכֶת:

"אֵל יִשְׁלַח לְמַחְמַדֵּי

טוּב וָאֹשֶׁר עַד־בְּלִי־דַי!"

וְגִדְעוֹן עוֹד בּוֹ בָּעֶרֶב

לִנְתִינָיו עָרַךְ מִשְׁתֶּה רַב,

וּבְנָשְׂאוֹ חֶמְדַּת־נַפְשׁוֹ,

מְחַכֶּה לְבֵן – יוֹרְשׁוֹ.

*

עַל הַיָּם סוֹבֵב הָרוּחַ

וְדוֹחֵף מִפְרָשׂ מָתוּחַ,

וּסְפִינָה נִשֵּׂאת חִישׁ־קַל,

מְדַלְּגָה מִגַּל אֶל גַל.

הִיא עַל אִי אֶחָד עוֹבֶרֶת

וְעָלָיו יֵשׁ עִיר־תִּפְאָרֶת;

בָּהּ תּוֹתָח יוֹרֶה כַּדּוּר,

לַסְּפִינָה פּוֹקֵד לָסוּר.

הָאוֹרְחִים הִשְׁלִיכוּ עֹגֶן;

הַנָּסִיךְ כִּבְּדָם כְּהֹגֶן,

וּבִשְׁעַת הָאֲרוּחָה

הוּא גִּלְגֵּל אִתָּם שִׂיחָה:

מְה עִסְקָם, בְּאֵיזֶה סַחַר,

וְאֶל־אָן יֵצְאוּ עִם־שַׁחַר?

וְסִפְּרוּ יוֹרְדֵי הַיָּם

לַנָּסִיךְ עַל מַסָּעָם:

"כָּל תֵּבֵל רַבָּה עָבַרְנוּ,

בִּסְחוֹרוֹת שׁוֹנוֹת סָחַרְנוּ,

וְהִגַּעְנוּ עַד הֲלוֹם

בְּשׁוּבֵנוּ בְּשָׁלוֹם

חֲזָרָה לְעִיר־הַפֶּלֶךְ

בַּמְּדִינַת שָׁלְטָן הַמֶּלֶךְ."

בְּשָׁמְעוֹ אֶת שֵׁם אָבִיו,

סָח הָעֶלֶם הֶחָבִיב:

"נָא יִנְעַם לָכֶם הָאֹרַח,

לְלֹא פֶּגַע, לְלֹא טֹרַח,

וְהַזְכִּירוּ בְּטוּבְכֶם

לְשָׁלְטָן אֲדוֹנֵיכֶם,

כִּי לָבוֹא הִבְטִיחַ הֵנָּה

וְלֹא בָּא אֵלָי עֲדֶנָה."

הֵם הִפְלִיגוּ נֶחְפָּזוֹת –

וְגִדְעוֹן בְּפַעַם זֹאת

לֹא לִוָּה אוֹתָם בַּשַּׁיִט,

עִם אִשְׁתּוֹ נִשְׁאַר בַּבַּיִת.

רוּחַ קַל עַל יָם דּוֹהֵר

שָׁט אֳנִי בַּיָּם מַהֵר

אֶל הַחוֹף שֶׁל עִיר־הַפֶּלֶךְ

בִּמְדִינַת שָׁלְטָן הַמֶּלֶךְ –

וְהִנֵּהוּ בָּא אֶל סַף

מְחוֹזֵהוּ הַנִּכְסָף.

לְנוֹסְעָיו פְּגִישָׁה נָכוֹנָה –

מֻזְמָנִים הֵם הָאַרְמוֹנָה.

שָׁם בְּכֶתֶר מְעֻטָּר,

עַל כִּסְאוֹ יוֹשֵׁב קֵיסָר;

הָאוֹרֶגֶת, הַטַּבַּחַת

וְגַם סַבְתָּא־הַסַּפַּחַת

מִסְתַּכְּלוֹת בְּמִי שֶׁבָּא,

וְעֵינֵי שְׁלָשְׁתָּן – אַרְבַּע.

בְּכַבְּדוֹ אוֹרְחָיו בְּיַיִן,

הַקֵּיסָר שׁוֹאֵל: "מֵאַיִן?

אֵי בַּחֶלֶד הֱיִיתֶם?

מֶה חָדָשׁ בּוֹ רְאִיתֶם?

הַשְׁמִיעוּנִי אֵיזֶה פֶּלֶא

מִמַּסְעֵי־הַיָּם הָאֵלֶּה!"

וְעוֹנִים אוֹרְחָיו כֻּלָּם:

"תַּרְנוּ כָּל אַרְצּוֹת עוֹלָם

וְרָאֹה רָאִינוּ פֶּלֶא –

אֵין דּוֹמֶה וְאֵין שָׁוֵה לוֹ:

אִי אֶחָד נִמְצָא בַּיָּם,

עִיר רַבָּה שׁוֹכֶנֶת שָׁם;

מִבַּחוּץ עֵין־זָר תִּרְאֶה רַק

פָּז־כִּפּוֹת וְשֶׁפַע יֶרֶק;

אַךְ בַּתָּוֶךְ, תַּחַת עֵץ,

בֵּית־בְּדֹלַח מִתְנוֹצֵץ,

וּסְנָאִי אֶחָד רַב־הֶדֶר

שָׁם יוֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַחֶדֶר,

שָׁר שִׁירִים בַּחֲרוּזִים

וּמְפַצֵּחַ אֱגוֹזִים.

תּוֹכֶיהֶם – יָפִים מְאֹד הֵם,

כָּל אֶחָד סַפִּיר אוֹ אֹדֶם,

הַקְּלִפּוֹת – כֻּלָּן זָהָב.

וְשׁוֹמְרִים לוֹ עֵרֶב־רַב,

עוֹד פְּלִיאָה: הַיָּם בְּקֶצֶב

מְגַלְגֵּל גַּלֵּי־הַקֶּצֶף

וּמֵצִיף בְּגַעַשׁ רַב

חוֹף הָאִי מֵעֲבָרָיו;

וּכִכְלוֹת גֵּאוֹת גּוֹעֶשֶׁת,

נִשְׁאָרִים עַל הַיַּבֶּשֶׁת,

נוֹצְצִים וַהֲדוּרִים,

לָמֶד־גִּימֶל גִבּוֹרִים;

עֲנָקִים יְפֵי־הַתֹּאַר,

חֲזָקִים בָּאוֹן הַנֹּעַר,

וְאִתָּם גַּם מַצְבִּיאָם,

הַנִּקְרָא אַלּוּף־הַיָּם.

וְלָאֹמֶץ וְלָאֹמֶן

דֻּגְמָתָם בְּשׁוּם מָקוֹם אֵין.

וְלִנְסִיךְ־הָאִי רַעְיָה –

בַּת־מַלְכָּה יְפֵהפִיָּה,

גַּם הָשֶּׁמֶשׁ מִגָּבוֹהַּ

לֹא תָּאִיר בַּיּוֹם כָּמוֹהָ,

וּבַלַּיְלָה זִיו חִנָּהּ

מַאֲפִיל עַל הַלְּבָנָה.

כָּל הָעָם שָׁם חַי בְּרֶוַח,

וּמוֹשְׁלָם זוֹכֶה לְשֶׁבַח.

הוּא שָׁלַח לְךָ בְּרָכָה,

וּבִקֵּשׁ לְהַזְכִּירְךָ

כִּי לָבוֹא לְשָׁם הִבְטַחְתָּ

וַעֲדַיִן לֹא הָלַכְתָּ."

*

כָּאן הַמֶּלֶךְ חִישׁ הוֹצִיא

צָו־מַסָּע לְשַׁר־הַצִּי.

הָאוֹרֶגֶת, הַטַּבַּחַת

וְגַם סַבְתָּא הַסַּפַּחַת

הִתְאַמְּצוּ לַהֲשִׁיבוֹ

מִמַּחְשֶׁבֶת לְבָבוֹ.

אַךְ תַּקִּיף שָׁלְטָן הַפַּעַם.

הוּא נוֹזֵף בָּהֶן בְּזַעַם

וְשׁוֹאֵל בְּרֹב קִצְפּוֹ:

"מִי שַׁלִּיט אֶצְלֵנוּ פֹּה?

עוֹד הַיּוֹם נֵרֵד הַיָּמָּה.

גָּם אַתֶּן תַּפְלֵגְנָה שָׁמָּה!"

*

בָּאַרְמוֹן יוֹשֵׁב גִּדְעוֹן

וְצוֹפֶה מִן הַחַלּוֹן:

כָּל הַיָּם – כִּרְאִי שָׁטוּחַ,

אֵין בּוֹ גַּל וְאֵין בּוֹ רוּחַ;

אַךְ לְפֶתַע בַּמֶּרְחָב

אֳנִיּוֹת רָאוּ עֵינָיו;

אֶל הָאִי כָּל אֵלֶּה שָׁטוּ,

וּצְמַרְמֹרֶת אֲחָזַתּוּ.

הוּא קָפַץ כִּנְשׁוּךְ־נָחָשׁ

וְצָעַק בְּקוֹל נִרְגָּשׁ:

"הוֹי אִשְׁתִּי וְאִמָּא, בֹּאנָה,

אֹצְנָה־רֹצְנָה הַחַלּוֹנָה:

הֵן הַצִּי הַזֶּה מֵבִיא

אֶל בֵּיתֵנוּ אֶת אָבִי!"

הִתְרַגְשׁוּת כָּל לֵב תּוֹקֶפֶת.

הַנָּסִיךְ תָּפַס מִשְׁקֶפֶת

ורוֹאֶה כִּי גַּם הָאָב

מִשְׁקַפְתּוֹ כִּוֵּן אֵלָיו;

הָאוֹרֶגֶת, הַטַּבַּחַת

וְגַם סַבְתָּא־הַסַּפַּחַת

בְּצִדּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר,

מִסְתַּכְּלוֹת בְּנוֹף מוּזָר.

תּוֹתָחִים הִשְׁמִיעוּ רַעַם,

פַּעֲמוֹן – קוֹל הֹלֶם־פַּעַם,

וְגִדְעוֹן, מְאֹד נִרְגָּשׁ,

אֶת אָבִיו בַּחוֹף פָּגַשׁ,

עִם נְשֵׁי־הָרֶשַׁע יַחַד

וְעִם סַבְתָּא־הַסַּפַּחַת,

וְלִוָּם מִבְּלִי הָעִיר

שׁוּם דָּבָר, אֶל תּוֹךְ הָעִיר.

אַרְמוֹנוֹ הִרְהִיב כָּל עַיִן.

מוּל פִּתְחוֹ בָּרְקוּ כְּלֵי־זַיִן –

וְנִגְלוּ, טוּרִים־טוּרִים,

לָמֶד־גִּימֶל גִבּוֹרִים;

עֲנָקִים יְפֵי־הַתֹּאַר,

חֲזָקִים בָּאוֹן־הַנֹּעַר,

וְאִתָּם גַּם מַצְבִּיאָם

הַנִּקְרָא אַלּוּף־הַיָּם.

הַמָּבוֹא הָיָה פָּתוּחַ;

בֶּחָצֵר, בְּצֵל אַשּׁוּחַ,

שַׁר סְנָאִי בַּחֲרוּזִים

וּפִצֵּחַ אֱגוֹזִים.

כָּל אֶגוֹז שֶׁהוּא בַּפֶּה שָׂם

אֶבֶן־חֵן פָּלַט בְּקֶסֶם,

והָאָרֶץ לְפָּנָיו

מְכֻסָּה קְלִפּוֹת־זָהָב.

בָּא שָׁלְטָן הַמֶּלֶךְ הָלְאָה –

וְהִנֵּה יָרְדָה מִלְמַעְלָה

נְסִיכָה יְפֵהפִיָּה,

שֶׁכָּמוֹהָ אֵין שְׁנִיָה;

לְגִזְרַת גּוּפָהּ הוֹד־נֶצַח

וְכוֹכָב מֵאִיר בַּמֵּצַח.

הִיא תּוֹמֶכֶת בֶּחָמוֹת –

וְעֵינֵי שָׁלְטָן קָמוֹת…

וְלִבּוֹ דָפַק לְפֶתַע:

"הוֹי, נָסִיךְ, אֶת מִי הֵבֵאתָ?

הַאֻמְנָם? – וְהוּא הִזִּיל

מֵעֵיְנָיו דְּמָעוֹת שֶׁל גִּיל.

מְחַבֵּק אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ הוּא,

מְאֻשָּׁר מֵאֵין כָּמוֹהוּ,

וְיוֹשְׁבִים הֵם לַשֻּׁלְחָן

הַמָּלֵא כִּבּוּד מוּכָן.

הָאוֹרֶגֶת, הַטַּבַּחַת

וְגַם סַבְתָּא־הַסַּפַּחַת

הִתְחַבְּאוּ וְלֹא יָצְאוּ

עַד אֲשֶׁר אוֹתָן מָצְאוּ.

כָּל שְׁלָשְׁתָּן הוֹדוֹ בַּפֶּשַׁע

וְחִכּוּ לִגְמוּל־הָרֶשַׁע,

אַךְ מִגֹדֶל הַשִּׂמְחָה

כָּל חֶטְאָן הָרַב נִמְחָה.

גַּז וְנָס יָגוֹן וָעֹגֶם,

וְגִדְעוֹן צִוָּה לִקְרוֹא גַּם

אֶת הָעָם, וְכָל דִּכְפִין

בָּא – וְשָׁב בְּגִלּוּפִין.

---

מַעֲשֶׂה בְּדַיָּג וְדַג־הַזָּהָב

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

סָב זָקֵן הָיָה בָּאָרֶץ.

הוּא יָשַׁב עִם סַבְתָּא יַחַד,

עַל חוֹפוֹ שֶׁל יָם־הַכְּחֵלֶת,

בְּפִנֵּה אַחַת נִדַּחַת.

הֵם יָשְׁבוּ בִּצְרִיף רָעוּעַ,

שֶׁעָלָיו אָבַד כְּבָר כֶּלַח.

הַזָּקֵן עָסַק בְּדַיִג

וְאִשְׁתּוֹ טָוְתָה בְּפֶלֶךְ.

יוֹם אֶחָד פָּרַשׂ רִשְׁתּוֹ הוּא –

וְרַק טִיט מָשְׁתָּה הָרֶשֶׁת;

שׁוּב פָּרַשׂ – וְהִיא הֵבִיאָה

עֵשֶׂב־יָם אֶל הַיַּבֶּשֶׁת.

בַּשְּׁלִישִׁית – רִשְׁתּוֹ הִצְלִיחָה:

דַּג־זָהָב קָטָן נִמְצָא בָּהּ.

וּפִתְאֹם מִתּוֹךְ הָרֶשֶׁת

קוֹל־ תַּחְנוּן עָלָה אֶל סַבָּא.

כְּאָדָם דִּבֵּר דַּג־פֶּלֶא:

"אַל תָּרַע לִי, סָב, חָלִילָה!

הַב לִי דְרוֹר – וְקַח מִמֶּנִּי

כָּל הַכֹּפֶר שֶׁתַּטִּילָה!"

הַזָּקֵן פָּעַר אֶת פִּיהוּ:

זֶה יוֹבֵל שָׁנִים וָמַעְלָה

צָד דָּגִים הוּא – וַעֲדַיִן

דָּג דּוֹבֵר עוֹד לֹא נִקְרָה לוֹ.

וְעָנָה הוּא: "טוֹב, דַּג־חֶמֶד!

מְרַחֵם אֲנִי עָלֶיךָ.

אֵין לִי צֹרֶךְ בְּשׁוּם כֹּפֶר –

לֵךְ וָשׁוּב הַיָּמָּה, לֵכָה!"

*

וְחָזַר הַסָּב הַבַּיְתָה,

וְסִפֵר שָׁם לִזְקֶנְתּוֹ הוּא:

"הֶעֶלְתָה רִשְׁתִּי הַבֹּקֶר

דָּג־זָהָב שְׁאֵין כָּמוֹהוּ.

בְּקוֹל־אִישׁ וּבִלְשׁוֹנֵנוּ

הִתְחַנֵּן זֶה דַּג־הַפֶּלֶא

וְהִצִּיעַ לִי כָּל כֹּפֶר,

שֶׁאַתִּיר אוֹתוֹ מִכֶּלֶא.

וּשְׁלַחְתִּיו חִנָּם אֵין־כֹּפֶר,

כִּי נַפְשִׁי מָאֹד נָבוֹכָה…"

כָּאן קָפְצָה אִשְׁתּוֹ מִכַּעַס:

"הוֹי, שׁוֹטֶה זָקֵן כָּמוֹךָ!

לָמָּה גֹּלֶם לֹא בִּקַּשְׁתָּ

אֵיזֶה חֵפֶץ שֶׁיִּשְׁוֶה לִי?

אֵיזֶה כְּלִי – נַנִּיחַ, שֹׁקֶת:

זוֹ שֶׁלִּי – כְּבַר שֶׁבֶר־כְּלִי!"

וְיָרַד הַסָּב הַיָּמָּה,

כִּי אִשְׁתּוֹ לִגְעֹר הִמְשִׁיכָה,

וְקָרָא לְדַּג־הַפֶּלֶא.

בָּא הַדָּג: “מַה סָב, בְּפִיךָ?”

הוּא הֶחְוָה קִדַּת־אַפַּיִם

וְאָמַר: "הוֹי דָּג רַב־חֶסֶד!

חוּס, חַיַּי אֵינָם חַיִּים עוֹד –

הַזְּקֵנָה שֶׁלִּי כּוֹעֶסֶת.

הִיא בִּקְּשָׁה לָתֵת לָהּ שֹׁקֶת –

חֲדָשָׁה, לֹא מְסֻדֶּקֶת."

וְעָנָה לוֹ דַּג־הַפֶּלֶא:

“אַל תִּדְאַג וְלֵךְ בְּשֶּׁקֶט!”

חִישׁ חָזַר הַסָּב הַבַּיְתָה –

כְּבַר הַשֹּׁקֶת אֵצֶל סַבְתָּא.

והַהִיא עָלָיו רוֹגֶזֶת:

"הוֹי בַּטְלָן, עִם מַה־זֶה שַׁבְתָּ?

לֹא הִשַּׂגְתָּ אֶלָּא שֹׁקֶּת –

וּצְרִיפְךָ קָרוֹב לְמַיִט!

לֵךָ, טִפֵּשׁ, אֶל דַּג־הַפֶּלֶא

וּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ בַּיִת!"

*

וְהַלַּךְ הַסָּב, כִּי סַבְתָּא

מְנוּחָה שֶׁלּוֹ הִדְרִיכָה.

לְקוֹלוֹ בָּא דַּג־הַפֶּלֶא

וְשָׁאַל: “מַה סָב, בְּפִיךָ?”

הוּא הֶחְוָה קִדַּת־אַפַּיִם

וְאָמַר: "הָהּ, דָּג רַב־חֶסֶד,

חוּס עָלַי – יוֹתֵר מִקֹּדֶם

הַזְּקֵנָה שֶׁלּי כּוֹעֶסֶת.

הִיא כָּעֵת דּוֹרֶשֶׁת בַּיִת –

בַּיִת טוֹב נַפְשָׁהּ חוֹשֶׁקֶת."

וְעָנָה לוֹ דַּג־הַפֶּלֶא:

“אַל תִּדְאַג וְשׁוּב בְּשֶּׁקֶט!”

*

הַזָּקֵן פָּנָה הַבַּיְתָה.

הוּא רוֹאֶה: הַצְּרִיף כְּבָר אַיִן;

בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד בֵּית־אֶבֶן

גַּם גִּנָּה מַרְהֶבֶת־עָיִן.

הוּא בְּגִיל נִכְנַס בַּשַּׁעַר.

בַּחַלּוֹן יוֹשֶׁבֶת סַבְתָּא –

וּקְלָלוֹת עָפוֹת מִפִּיהָ:

"שׁוּב, בַּטְלָן, אוֹתִּי אִכְזַבְתָּ!

לֹא קִבַּלְתָּ אֶלָּא בַּיִת!

לֵךְ לַדָּג, סָכָל, לִתְבּוֹעַ

שֶׁבִּמְקוֹם כַּפְרִית נִכְנַעַת

יַעֲשֵׂנִי לְבַת־שׁוֹעַ!"

הוּא הָלַךְ, כִּי אֵשֶׁת־פֶּגַע

שׁוּב לִחְיוֹת לוֹ לֹא הִנִּיחָה,

וְקָרָא לְדַג־הַפֶּלֶא.

בָּא הַדָּג: “מַה, סָב, בְּפִיךָ?”

הוּא הֶחְוָה קִדַּת־אַפַּיִם:

"חוּס, חָנֵנִי, דַּג רַב־חֶסֶד!

הִשְׁתַּגְּעָה אִשְׁתִּי בַּבַּיִת,

כָּל הַיּוֹם בִּי מִתְקַלֶּסֶת.

הִיא רוֹצָה לִהְיוֹת בַּת־שׁוֹעַ –

רוּחַ־הֶבֶל נִכְנְסָה בָּהּ"

“אַל תִּדְאַג” – עָנָה הַדָּג לוֹ –

“וַחֲזוֹר הַבַּיְתָה, סַבָּא!”

*

הוּא חָזַר – הֵיכָן הַבַּיִת?

בִּמְקוֹמוֹ טִירָה עוֹמֶדֶת,

וּזְקֶנְתּוֹ נִרְאֵית בַּפֶּתַח,

לְבוּשָׁהּ שִׂמְלָה נֶחְמֶדֶת.

לְרֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת מֶשִׁי –

בְּזָהָב הִיא מְשֻׁבֶּצֶת,

וּמַחְרֹזֶת שֶׁל פְּנִינִים לָהּ,

הַזּוֹהֶרֶת וְנוֹצֶצֶת.

הִיא נוֹזֶפֶת בִּמְשָׁרְתֶיהָ –

עַל לֶחְיָם אוֹתָם סוֹטֶרֶת.

הַזָּקֵן נִגַּשׁ בְּפַחַד:

"רָב־שָׁלוֹם לִכְבוֹד הַגְבֶרֶת!

וְכָעֵת – סוֹף־סוֹף יֵשׁ דַּי לָךְ,

וְדַעְתֵּךְ עָלַיִךְ נָחָה?"

הִיא בְּכַעַס גָּעֲרָה בּוֹ

וְגֵרְשַׁתּוּ הַמִּטְבָּחָה.

*

כָּךְ חָלַף עָבַר שָׁבוּעַ.

לֹא זָכָה הַסָּב לְנַחַת.

שׁוּב אִשְׁתּוֹ אֶל דַּג־הַפֶּלֶא

בִּדְחִיפוּת אוֹתוֹ שׁוֹלַחַת:

"לֵךְ אֱמוֹר לוֹ כִּי יָאָה לִי

מֵעַכְשָׁו תִּפְאֶרֶת־יֶתֶר:

יַעֲשֵׂנִי מִבַּת־שׁוֹעַ

לְמַלְכָּה נוֹשֵׂאת הַכֶּתֶר!"

נִתְחַלְחֵל הַסָּב מִפַּחַד:

"רִיק וָהֶבֶל! בּוּקִי־סְרִיקִי!

אַתְּ, טִפְּשָׁה, בְּנִמוּסַיִךְ

אֶת הָעָם כֻּלּוֹ תַּצְחִיקִי.

לֹא חֻנַּכְתְּ לְדֶרֶךְ־אֶרֶץ –

וּמַלְכוּת לֹא בִּשְׁבִילֵךְ הִיא!"

הַזְּקֵנָה אָדְמָה מֵרֹגֶּז

וְסָטְרָה אוֹתוֹ עַל לֶחִי.

"אֵיךְ תָּעֵז לְהִתְוַכֵּחַ,

בּוּר כַּפְרִי חֲסַר־הַמֹּחַ,

עִם גְּבִירָה רָמָה כָּמוֹנִי?

לֵךְ וָלֹא – תּוּבַל בְּכֹחַ!"

*

שׁוּב יָרַד הַסָּב הַיָּמָּה,

כִּי אִשְׁתּוֹ אוֹתוֹ הִכְרִיחָה.

לְקוֹלוֹ בָּא דַּג־הַפֶּלֶא

וְשָׁאַל: “מָה, סָב, בְּפִיךְ?”

הוּא הֶחְוָה קִדַּת־אַפַּיִם:

חוּס, חָנֵּנִי, דָּג רַב־חֶסֶד:

שׁוּב בּוֹעֶטֶת אֵשֶׁת־פֶּגַע –

עוֹד לֹא דַּי הִיא מְיֻחֶסֶת!

לָהּ מְעַט לִהְיוֹת בַּת־שׁוֹעַ –

בִּמְלוּכָה נַפְשָׁהּ חוֹשֶׁקֶת."

“טוֹב” – עָנָה לוֹ דַּג־הַפֶּלֶא –

“אַל תִּדְאַג וְלֵךְ בְּשֶׁקֶט!”

הוּא חָזַר – הַפְלֵא־וְפֶלֶא!

לְפָּנָיו אַרְמוֹן־תִּפְאֶרֶת,

וּזְקֶנְתּוֹ יוֹשֶׁבֶת פְּנִימָה

וְרֹאשָׁהּ עָטוּר עֲטֶרֶת.

לָהּ סוֹגְדִים שָׂרֵי־הַאָרֶץ,

וְרוֹזְנִים מוֹזְגִים לָהּ יַיִן;

וְנִצָּב סְבִיבָהּ בַּחֶדֶר

חֵיל־מִשְׁמָר חֲמוּשׁ כְּלֵי־זַיִן.

הַזָּקֵן נִבְהַל עַד־מָוֶת

וְסָגַד וְהִשְׁתַּטֵּחַ:

"רַב־שָׁלוֹם, מַלְכַּת־הַחַיִל!

וְעַכְשָׁו לִבֵּךְ שָׂמֵחַ?"

הִיא עָלָיו אַף לֹא הִבִּיטָה,

רַק פָּקְדָה: “יֻשְׁלַךְ הַחוּצָה!”

הַשָּׂרִים כֻּלָּם זֵרְזוּהוּ

בִּדְחִיפוֹת: “צֵא, גֹּלֶם, אוּצָה!”

הַשּׁוֹמְרִים הֵנִיפוּ נֶשֶׁק –

רַק בְּנֵס הִצִּיל נָפְשׁוֹ הוּא;

וְהָעָם כֻּלּוֹ לָעַג לוֹ:

“בּוּר חָצוּף שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ!”

*

כָּךְ חָלַף־עָבַר שָׁבוּעַ –

סַבְתָּא שׁוּב הִנָּה בּוֹעֶטֶת.

שׁוּב שָׁלְחָה לִקְרֹא לַבַּעַל,

וְהַבַּעַל בָּא בָּרֶטֶט.

הִיא צִוְּתָה לוֹ גַם הַפַּעַם

אֶל הַדָּג מִיָּד לָגֶשֶׁת;

"לֵךְ, אֱמוֹר לוֹ כִּי לֹא דַי לִי

בַּשִּׁלְטוֹן עַל הַיַּבֶּשֶׁת.

רְצוֹנִי לִמְלוֹךְ עַל מַיִם,

בְּעִמְקֵי־הַיָּם לָשֶׁבֶת,

וְיִהְיֶה לִי דַּג־הַפֶּלֶא

בְּעַצְמוֹ שַׁמָשׁ וָעֶבֶד."

לֹא הוֹצִיא הַסָּב אַף הֶגֶה

וְיָרַד, רוֹעֵד הַיָּמָּה.

וְהִנֵה בַּיָם הַפַּעַם

סְעָרָה לְפֶתַע קָמָה.

הִסְתַּכֵּל הַסָּב בְּפַחַד

בַּגַּלִּים רַבֵּי־הַזַּעַם.

לְקוֹלוֹ בָּא דַּג־הַפֶּלֶא:

“מָה בְּפִיךָ, סָב, הַפַּעַם?”

הוּא הֶחְוָה קִדַּת־אַפַּיִם:

"חוּס, חָנֵּנִי, דָּג רַב־חֶסֶד!

אֵין מָנוֹחַ מִ“קְלִפָּה” זוֹ:

גַּם בַּכֶּתֶר הִיא מוֹאֶסֶת.

רְצוֹנָהּ לִמְלוֹךְ עַל מַיִם

וּבַיָּם הַזֶּה לָשֶׁבֶת,

וָאַתָּה בְּעַצְמְךָ לָהּ

פֹּה תִּהְיֶה שַׁמָּשׁ וָעֶבֶד."

לֹא עָנָה הַדָּג מְאוּמָה

וְצָלַל עָמֹק הַיַּמָּה.

וְעַד־בּוֹשׁ חִכָּה הַסָּב לוֹ,

וְנַפְשׁוֹ עָלָיו עָגָמָה.

וּבְחָזְרוֹ – הַצְּרִיף כְּקֹדֶם

בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד בְּשֶׁקֶט;

וּזְקֶנְתּוֹ יוֹשֶׁבֶת חֶרֶשׁ

לִפְנֵי שֹׁקֶת מְסֻדֶּקֶת.

---

מַעֲשֶׂה בְּכֹמֶר וּפוֹעֲלוֹ

מאת

אלכסנדר סרגיביץ' פושקין

הָיֹה הָיָה כֹּמֶר,

“מֵצַח קְשֵׁה־חֹמֶר”.

יוֹם אֶחָד מְהַלֵּךְ לוֹ הַכֹּמֶר בַּשּׁוּק,

מְחַפֵּשׂ “מְצִיאוֹת” – עִסּוּקוֹ הֶחָשׁוּק.

לִקְרָאָתוֹ מְהַלֵּךְ־לוֹ בַּלְדָּא,

אַךְ לְאָן – בְּעַצְמוֹ לֹא יָדַע.

"מַה סְחוֹרָה לְךָ, אַבָּא, נִדְרֶשֶׁת

שֶׁלַשּׁוּק כֹּה הִשְׁכַּמְתָּ לָגֶשֶׁת?"

וְהַכֹּמֶר מֵשִׁיב לוֹ וְסָח:

"לִי דָּרוּשׁ מְשָׁרֵת מְשֻׁבָּח:

גַּם סַיָּס, גַּם נַגָּר, גַּם טַבָּח.

אַךְ סָפֵק אִם אֶמְצָא פֹּה הַבֹּקֶר

מְשָׁרֵת שֶׁכָּזֶה לֹא בְּיֹקֶר!"

אָז אוֹמֵר לוֹ לַכֹּמֶר בַּלְדָּא:

"כְּבַר נֻסֵּיתִי בְּכָל עֲבוֹדָה!

אֲשָׁרֵת בְּבֵיתְךָ חָרוּצוֹת, מְסוּרוֹת,

וּשְׂכָרִי לְשָׁנָה – רַק שָׁלֹשׁ סְנוֹקָרוֹת.

מִצְחֲךָ בְּקַלּוּת יִסְפְּגֵן:

יֵשׁ לוֹ עֹבִי מַסְפִּיק לְמָגֵן.

וְלָאֹכֶל – עָלֶיךָ מוּשֶׂמֶת

רַק חוֹבָה לְסַפֵּק לִי כֻּסֶּמֶת."

כָּאן הַכֹּמֶר גֵּרֵד אֶת מִצְחוֹ:

סְנוֹקָרוֹת עֲלוּלוֹת לְפַצְּחוֹ.

וְאוּלָם, כַּמּוּבָן,

זֶה תָּלוּי בְּטִיבָן!

וְהֶחְלִיט הַכִּילַי

שֶׁיִּסְמוֹךְ עַל “אוּלַי”.

וְאוֹמֵר הוּא: "מַסְכִּים אֲנִי, נִיחָא!

נְקַוֶּה־נָא כִּי שְׁנֵינוּ נַרְוִיחָה!

שֵׁב וּשְׁקוֹד עַל מִשְׁקִי כַּנָּחוּץ –

וֶהֱיֵה נָא זָרִיז וְחָרוּץ!"

חַי בַּלְדָּא בְּבֵיתוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר –

וְיָדוֹ בְּכָל כְּלִי וְכָל חֹמֶר.

הוּא יָשֵׁן לוֹ בְּנַחַת

עַל הַקַּשׁ וְהַשַּׁחַת,

וְאוֹכֵל כִּשְׁלֹשָׁה

וְעוֹבֵד כְּשִׁשָׁה.

בְּעוֹד בֹּקֶר הוּא שָׁב מֵחֶלְקָה חֲרוּשָׁה,

וּמַסִּיק הַתַּנּוּר, וְנוֹסֵעַ הַשּׁוּקָה,

וְקוֹנֶה צָרְכֵי כָּל מִגָדוֹל עַד יְנוּקָא;

וְיוֹדֵעַ לִקְלוֹת,

לְטַגֵּן וְלִצְלוֹת –

בְּקִצּוּר, הוּא נֵחַן בְּמֵיטַב־מַעֲלוֹת.

הַכָּמְרִית מַפְלִיגָה בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל בַּלְדָּא –

וְחוֹבֶבֶת אוֹתוֹ גַּם בִּתָּהּ הַיַּלְדָּה.

הַתִּינוֹק, הַ“כָּמְרוֹן” מְכַנֶּה אוֹתוֹ “אַבָּא”,

כִּי בַּלְדָּא מְפַנְקוֹ וְאֵלָיו עִם דַּיְסָה בָּא.

רַק הַכֹּמֶר אֵינֶנּוּ אוֹהֵב אֶת בַּלְדָּא –

לֹא יָאִיר לוֹ פָּנִים, לֹא יֹאמַר לוֹ “תּוֹדָה”.

הוּא חוֹשֵׁב עַל מוֹעֵד־פֵּרָעוֹן –

וּמִיָּד מְאַבֵּד תֵּאָבוֹן.

בַּלֵּילוֹת שְׁנָת הַכֹּמֶר נוֹדֶדֶת:

חֲרָדָה אֶת מִצְחוֹ מְגָרֶדֶת.

מְגַלֶּה הוּא סוֹף־סוֹף לְאִשְׁתּוֹ אֶת הַסּוֹד:

“כָּךְ וְכָךְ הָעִנְיָן, מֶה עָלַי לעֲשׂוֹת?”

הַאִשָּׁה הִיא בְּרִיָּה עַרְמוּמִית –

תַּחְבּוּלָה תִמָּצֵא לָהּ תָּמִיד.

וְאוֹתָה הַכָּמְרִית – עַרְמוּמִית קַל־וָחֹמֶר.

“יֵשׁ תְּרוּפָה לַצָּרָה” – הִיא אוֹמֶרֶת לַכֹּמֶר:

"תַּעֲמִיס עַל בַּלְדָּא מְשִׂימָה,

שֶׁאֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לְקַיְּמָהּ –

וְתִדְרוֹשׁ לְבַצְּעָהּ וִיהִי־מָה!

כָּךְ תַּצִּיל מִצְחֲךָ מֵחִבּוּל –

וּבַלְדָּא יְשֻׁלַּח לְלֹא גְּמוּל.

מִלִבּוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר כְּמוֹ אֶבֶן נָגֹלָּה:

הִצִּלַתּוּ אִּשְׁתּוֹ – וְרַבָּה תּוֹדָתוֹ לָהּ.

וּמִיָּד הוּא קָרָא לַבַּלְדָּא מִן הָרְחוֹב:

"בּוֹא אֵלַי מְשָׁרְתִי הַמָּסוּר וְהַטּוֹב!

שְׁמַע: שֵׁדִים הִתְחַיְּבוּ לִי לִפְרוֹעַ

עַד מוֹתִי מַס־גֻּלְגֹּלֶת גָּבוֹהַּ.

עֵסֶק טוֹב הוּא – אוּלָם בֵּינָתַיִם

נִצְטַבְּרוּ פִּגּוּרִים שֶׁל שְׁנָתַיִם.

לֵךְ, אַחַר פַּת־הַבֹּקֶר, וּגְבֵה־נָא

וְהָבֵא־נָא הַמַּס הַזֶּה הֵנָּה!"

עִם רַבּוֹ אֵין בַּלְדָּא מִתְּוַכֵּחַ.

חֶבֶל עָב וְאָרֹךְ הוּא לוֹקֵחַ

וְהוֹלֵךְ אֶל הַחוֹף, ־ וּמַכֶּה בְּחַבְלוֹ

עַל מֵימָיו שֶׁל הַיָּם וּמַרְבֶּה עִרְבּוּלוֹ.

מִן הַמַּיִם צָץ שֵׁד זָקֵן: "לָמָּה

בָּאתָ הֵנָּה אֵלֵינוּ הַיָּמָּה?"

–אֶת הַיָּם פֹּה בְּחֶבֶל אַרְעִידָה –

וְאֶתְכֶם, זֶרַע־תֹּפֶת, אַרְקִידָה!"

וְהַשֵּׁד אוֹמֵר: "חָס וְחָלִילָה!

לָמָּה עֹנֶשׁ עָלֵינוּ תַּטִּילָה?"

–לָמָּה? יַעַן כִּי פָּג הַמּוֹעֵד שֶׁל תַּשְׁלוּם –

וּמִמַּס שֶׁחַבְתֶּם לֹא נִפְרַע וְלֹא־כְלוּם.

אַךְ אֲבוֹי לַחַיָּב הָעוֹשֶׂה כָּךְ –

וְכָעֵת אֲלַמֵּד אֶתְכֶם לֶקַח!"

–אַל תַּסְעִיר אֶת יַמֵּנוּ, בַּלְדּוֹן!

בְּקָרוֹב תְּקַבֵּל הַמָּמוֹן,

וּבֵינְתַּיִם אֶשְׁלַח אֶל הַחוֹף אֶת נֶכְדִּי?"

–“טוֹב” – חוֹשֵׁב לוֹ בַּלְדָּא – מַה שֵׁדוֹן כְּנֶגְדִּי?"

בָּא שֵׁדוֹן – וּפָתַח בְּיִלּוּל,

וְקוֹלוֹ כְּיִבּוּב חֲתַלְתּוּל:

"רַב־שָׁלוֹם, נִכְבָּדֵנוּ בַּלְדָּא!

מֵעוֹלָם פֹּה שׁוּם מַס לֹא נוֹדַע.

גַּם שִׁמְעוֹ לֹא שָׁמַעְנוּ, אַךְ – נִיחָא:

נְקַבֵּל טַעֲנָה זוֹ מִפִּיךָ.

וְאוּלָם לְשֵׁם יֹשֶׁר גָּמוּר,

נַעֲרוֹךְ נָא בֵּינֵינוּ הִמּוּר:

בוֹא, נַקִּיף אֶת הַיָּם בְּמֵרוֹץ מְזֹרָז!

הַמַּגִּיעַ רִאשׁוֹן – יְקַבֵּל אֶת הַמַּס!"

אַךְ בַּלְדָּא מִצְטַחֵק לוֹ בְּנַחַת:

"אֵיזֶה מִין הַצָּעָה מְבַדַּחַת!

יְצוּרוֹן כְּמוֹתְךָ – מַה כֹּחוֹ וְעָצְמוֹ

שֶׁיֵּצֵא בְּתַחְרוּת עִם בַּלְדָּא בְּעַצְמוֹ?

לֹא! קַפֵּל אֶת זְנָבְךָ, יְדִידִי, וְחַכֵּה־נָא

לְאָחִי הַקָּטָן שֶׁאָבִיא לְךָ הֵנָּה!"

רָץ בַּלְדָּא לַחֻרְשָׁה שֶׁרָאָה בְּדַרְכּוֹ,

צָד בָּהּ שְׁנֵי אַרְנָבִים – וְשָׂמָם בְּשַׂקּוֹ.

אַחַר־כָּךְ הוּא חָזַר אֶל הַמַּיִם –

אֶל הַשֵּׁד שֶׁהִמְתִּין בֵּינָתַיִם.

מַחֲזִיק לוֹ בַּלְדָּא בְּאָזְנָיו שֶׁל אַרְנָב –

וּפוֹנֶה אֶל הַשֵּׁד וְחוֹזֵר עַל דְבָרָיו:

"לֹא אִתִּי, עוּל־יָמִים שֶׁכָּמוֹךָ,

תַּחֲרוּת־הָרִיצָה תַּעֲרוֹכָה!

מִתְחִלָּה תְּנַסֶּה, בַּר־שָׂטָן,

לְנַּצֵּחַ אָחִי הַקָּטָן!

הִתְיַצְּבוּ־נָא יַחְדָּו! מַהֲרוּ־נָא!

אַחַת־שְׁתַּיִם־שָׁלֹשׁ! דַּהֲרוּ־נָא!"

וְהַשְּׁנַיִם כְּסַעַר

הִתְפָּרְצוּ בִּמְלוֹא־דַּהַר:

הַשֵּׁדוֹן – סְבִיב הַיָּם, הָאַרְנָב – אֶל הַיַּעַר!

וְהִנֵה, אַחֲרַי שֶׁהִקִּיף

הַשֵּׁדוֹן אֶת הַיָּם מִסָּבִיב,

חֲזָרָה אֶל בַּלְדָּא הוּא הִגִּיעַ,

מִתְנַשֵּׂם בִּכְבֵדוּת וּמֵזִיעַ.

אַךְ – אֲבוֹי לוֹ: בַּלְדָּא כְּבָר חָבַק

וְלִטֵּף אֶת אָחִיו הַדַּרְדַּק:

"הוֹי, אָחִי הֶחָבִיב עִיַּפְנוּךָ!

הִנָפֵשׁ נָא, בֶּן־חַיִל, וָנוּחָה!"

שֵׁדוֹנֵנוּ נִדְהַם וְקִפֵּל הַזָּנָב.

הוּא מַבִּיט וְאֵינוֹ מַאֲמִין לְעֵינָיו.

וּמִיָּד אֶל סָבוֹ הוּא מִתּוֹךְ בֶּהָלָה בָּא:

“אוֹי, בַּלְדָּא הַצָעִיר הִתְגַּבֵּר עָלַי, סַבָּא!”

עֵסֶק בִּישׁ! הַזָּקֵן מְהַרְהֵר אֲרֻכּוֹת

וּבֵינְתַיִם נִמְאַס עַל בַּלְדָּא לְחַכּוֹת.

הוּא מַצְלִיף בְּחַבְלוֹ עַל הַמַּיִם –

וְהַיָּם מִתְגַּעֵשׁ שִׁבְעָתַיִם.

שׁוּב יָצָא הַשֵּׁדוֹן: "אַל תִּכְעַס!

עוֹד מְעַט נְשַׁלֵּם אֶת הַמַּס!

אַךְ הַבֵּט נָא, בַּלְדָּא, הִסְתַּכֵּל:

כָּאן מֻנָּח לְפָנֶיךָ מַקֵּל.

נְהַמֵּר נָא שֵׁנִית: הַמַּרְחִיק לְזָרְקוֹ –

יְקַבֵּל אֶת הַמַּס כַּיָּאֶה לְעֶרְכּוֹ!

מָה? הַאִם נִבְצְרָה מְשִׂימָה זוֹ מִמֶּךָּ?

אוֹ, אוּלַי, תַּחְשׁוֹשׁ לְיָדְךָ מִפְּנֵי נֶקַע?

מָה אֵפוֹא תְּחַכֶּה?"

–אֲחַכֶּה, בַּר־שָׂטָן,

לְבוֹאוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הֶעָנָן הַקָּטָן:

אָז אֶזְרֹק מַקֶּלְךָ הֶעָנָנָה –

וְעַצְמוֹת הַשֵּׁדִים תִּתְפַּקַּעְנָה!"

שׁוּב צָלַל הַשֵּׁדוֹן – לְהוֹדִיעַ לַסָּב

עַל כֹּחוֹ שֶׁל בַּלְדָּא וְעָצְמַת מַעֲשָׁיו.

וּבַלְדָּא שׁוּב רוֹעֵשׁ בֵּינָתַיִם,

מְאַיֵם וּמַצְלִיף עַל הַמַּיִם.

שׁוּב יָצָא שֵׁדוֹנֵנוּ הַחוֹפָה:

תְּקַבֵּל אֶת הַמַּס – אַל תִּקְצוֹפָה!"

–לֹא!" – אוֹמֵר לוֹ בְּכַעַס בַּלְדָּא:

"דַּי קִשְׁקַשְׁתָּ עַל הָא וְעַל דָּא!

בָּא הַפַּעַם תּוֹרִי לְנַסּוֹת כֹּחֲךָ.

הִסְתַּכֵּל! פֹּה עוֹמֶדֶת סוּסָה נִכְחֲךָ.

אִם אוֹתָהּ מִן הָאָרֶץ תָּרִימָה

וְתִשָּׂא כִּבְרַת־דֶּרֶךְ קָדִימָה,

לֹא אֶדְרוֹשׁ עוֹד מִכֶּם אֶת הַמַּס;

וְאִם לֹא – תְּשַׁלְמוּהוּ עִם קְנָס!"

הִשְׁתַּדֵּל הַשֵּׁדוֹן וְנִסָּה:

נִזְדַּחֵל תַּחַת גּוּף הַסּוּסָה,

הֱרִימָהּ וּפָסַע פְּסִיעָתַיִם –

וְנָפַל בְּפִשׁוּט הָרַגְלַיִם.

וּבַלְדָּא אוֹמֵר: "לָמָּה, סָכָל,

תְּנַסֶּה אֶת אֲשֶׁר לֹא תּוּכַל?

הַסּוּסָה – לֹא אַתָּה תְּרִימֶנָּה,

וַאֲנִי – בֵּין רַגְלַי אֶשָּׂאֶנָּה!"

וְקָפַץ לוֹ בַּלְדָּא עַל אוֹתָה הַסּוּסָה –

וְדָהַר בֵּין תִּימְרוֹת הָאָבָק, כְּפַרְסָה.

שׁוּב הַשֵּׁד הַמִּסְכֵּן בִּמְרוּצָה בָּא

לְסַפֵּר עַל צָרָה זוֹ לְסַבָּא.

אֵין בְּרֵרָה! אָסְפוּ הַשֵּׁדִים אֶת הַמַּס –

וְשַׂק־כֶּסֶף מָלֵא עַל בַּלְדָּא הָעֳמַס.

אֲדוֹנָיו, בִּרְאוֹתוֹ אֶת בַּלְדָּא בְּגִשְׁתּוֹ,

הִסְתַּתֵּר אַחֲרֵי שִׂמְלָתָהּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ.

אַךְ בַּלְדָּא מְצָאוֹ בְּלִי יָגִיעַ –

וְדָרַשׁ אֶת שְׂכָרוֹ בְּמַפְגִּיעַ.

אָז הִגִּישׁ הַזָּקֵן

אֶת מִצְחוֹ הַמִּסְכֵּן.

מִסְּנוֹקֶרֶת אַחַת שֶׁסָּפַג –

הוּא נִתֵּר וְקָפַץ עַד הַגַּג;

מִסְּנוֹקֶרֶת שְׁנִיָה מְפוֹצֶצֶת –

נֶאֶלָמָה לְשׁוֹנוֹ הַנִּמְלֶצֶת;

מִסְּנוֹקֶרֶת שְׁלִישִׁית בְּמִצְחוֹ –

שְׂרִיד־הַשֵּׂכֶל פָּרַח מִמֹּחוֹ.

וּבַלְדָּא עוֹד הִטִּיף עִם כָּל סְנֹקֶר:

“אַל תַּחְמֹּד אֶת הַזּוֹל – כִּי הוּא יֹקֶר!”

בְּעִקְּבוֹת אַגָדוֹת אַנְדֶּרְסֶן

מאת

חנניה ריכמן, אלכסנדר סרגיביץ' פושקין, סמואיל מרשק

---

מַעֲשֶׂה בְבִגְדֵי הַקֵּיסָר

מאת

חנניה ריכמן

א

בַּמְּדִינָה אַחַת מָלַךְ

אִישׁ קַל־רֹאשׁ וַהֲפַכְפַּךְ,

שֶׁאָהַב לְהִתְהַדֵּר

וְלִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי־פְּאֵר.

הוּא אָהַב לְהֵרָאוֹת

בְּבָתֵּי־תֵּאַטְרָאוֹת –

“לְהַצִּיג” אֶת חִדּוּשָׁיו

מִמֶּלְתַּחַת מַלְבּוּשָׁיו.

הוּא טִפַּח אֶת מֶלְתַּחְתּוֹ –

וְהִזְנִיחַ מַמְלַכְתּוֹ,

כִּי לְשׁוּם עִנְיָן רָאוּי

לֹא נוֹתַר לוֹ זְמַן פָּנוּי.

לֹא קָרָא הוּא, לֹא כָּתַב –

רַק יָשַׁב עִם חַיָּטָיו

וְטָרַח לִלְבּוֹשׁ־לִפְשׁוֹט

אֶת תִּלֵּי הַתִּלְבּוֹשׁוֹת.

ב

וְהִנֵה בְּיוֹם בָּהִיר

שְׁנֵי נוֹכְלִים בִּקְרוּ בָּעִיר

וְהִצִּיגוּ אֶת עַצְמָם

כְּאוֹרְגִים מִסּוּג מֻשְׁלָם.

הֵם סִפְּרוּ כִּי הֵם יוֹדְעִים

לְיַצֵּר אֲרִיג־פְּלָאִים.

לוֹ סְגֻלָּה מְצֻיָּנָה,

מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ:

זֶה הָאֶרֶג הַנָּאֶה

לְעוֹלָם לֹא יֵרָאֶה

לִכְסִילִים וּבְנֵי־אָדָם

הַפְּסוּלִים לְתַפְקִידָם.

הַשָּׁלִיט מִיָּד הֶחְלִיט:

"זֶה חָשׁוּב לִי בְּתַכְלִית –

לְהַבְחִין וּלְהַבְדִּיל

בֵּין חָכָם לְבֵין אֱוִיל.

גַּם אוּכַל לִבְחֹן כָּל שַׂר:

מִי פָּסוּל וּמִי מֻכְשָׁר.

וְעִם־זֹאת אֶזְכֶּה, וַדַּאי,

בַּיָּפִים שֶׁבִּבְגָדַי!"

הוּא הִקְצִיב מִמָּמוֹנוֹ

לַ“מֻּמְחִים” בְּאַרְמוֹנוֹ

וְנָתַן לָהֶם פְּקֻדָּה

לְהַתְחִיל בָּעֲבוֹדָה.

הֶעֱמִידוּ הַנּוֹכְלִים

בּוֹ בַּבֹּקֶר שְׁנֵי נוֹלִים

וַעֲשׂוּ עַצְמָם יַחְדָּו

כְּאוֹרְגִים בְּמֶרֶץ רַב

לְצָרְכֵי הָעֲבוֹדָה

הֵם דָּרְשׁוּ מִכְסָה כְּבֵדָה

שֶׁל זָהָב וּמֶשִׁי דַק –

וְהַכָּל טָמְנוּ בַּשַּׂק.

גַּם בָּעֶרֶב, עַד חֲצוֹת,

בְּיָדָיִם חָרוּצוֹת

כָּל אֶחָד הָיָה אוֹרֵג

בְּלִי חוּטִים בַּנּוּל הָרֵיק.

ג

לַנּוֹכְלִים הָיְתָה שָׁהוּת,

אַךְ שׂוֹכְרָם הָיָה לָהוּט

לְבָרֵר אִם הַמְּלָאכָה

הִתְקַדְּמָה כַּהֲלָכָה.

מִתְחִלָּה רָצָה לִרְאוֹת

בְּעֵינָיו אֶת הַפְּלָאוֹת,

אַךְ טִיבוֹ שֶׁל הָאָרִיג

בְּמִקְצָת אוֹתוֹ הִדְאִיג.

הוּא אָמְנָם בָּטַח מְאֹד

כִּי אֵינוֹ צָרִיךְ לִפְחוֹד –

אַךְ… מוּטָב שֶׁיִּתְנַסֶּה

אִישׁ אַחֵר בַּמַּעֲשֶׂה.

הַקֵּיסָר הֶחְלִיט, אִם־כֵּן,

לְשַׁגֵּר וָזִיר זָקֵן:

"הוּא חָכָם וְגַם יָשָׁר –

וְכָמוֹהוּ אֵין מֻכְשָׁר!"

בְּרָצוֹן מִלֵּא הַשַּׁר

אֶת צַוּוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר.

הוּא נִכְנַס, בָּדַק, בָּחַן –

אַךְ כָּל נוֹל נִרְאֶה רֵיקָן!

פָּג לִבּוֹ שֶׁל הַזָּקֵן:

“הַאֻמְנָם? הֲיִתָּכֵן?”

וְעָמַד הוּא מְבֻלְבָּל

בְּלִי הוֹצִיא אַף הֶגֶה קַל.

הַנּוֹכְלִים בְּחֹנֶף רַב

בּוֹ הִפְצִירוּ שֶׁיִּקְרַב

לֵהָנוֹת מִן הַצִּיּוּר

שֶׁל הָאֶרֶג הֶהָדוּר.

הוּא נִגַּשׁ. אוּלָם לַשָּׂוְא

הוּא לָטַשׁ אֶת שְׁתֵּי עֵינָיו

וּמָתַח אֶת הַצַּוַּאַר:

לֹא הִבְחִין בְּשׁוּם דָּבָר.

“כֵּן” – הִרְהֵר אוֹתוֹ מִסְכֵּן

"אָנֹכִי שׁוֹטֶה זָקֵן…

וְאֵינֶנִּי, בְּוַדַּאי,

מְסֻגָּל לְתַפְקִידַי…"

הַנּוֹכְלִים, רוֹאֵי קְלוֹנוֹ,

מְשָׁכוּהוּ בִּלְשׁוֹנוֹ:

מַה דַּעְתּוֹ עַל אֲרִיגָם?

הֲמָּצָא בּוֹ אֵיזֶה פְּגָם?

וְהַשַּׁר גִּמְגֵּם מִיָּד:

"בְּאֱמֶת… אָרִיג נֶחְמָד…

גַּם הַצֶּבַע… וּבִכְלָל…

אֵין כָּמוֹהוּ מְשֻׁכְלָל!"

הוּא חָזַר אֶל הַקֵּיסָר

וְהוֹדִיעַ: "מְפֹאָר!

הָרִקְמָה וְהַצְּבָעִים –

הֲדוּרִים וְנִפְלָאִים!"

הַנּוֹכְלִים הֵרִימוּ רֹאשׁ

וְהִתְחִילוּ שׁוּב לִדְרוֹשׁ

מִן הַמֶּלֶךְ הַנִּלְהָב

מֶשִׁי, כֶּסֶף וְזָהָב.

כָּל הַטּוּב הַזֶּה הוּשַׂם

אֶל שַׂקָּם וְאֶל כִּיסָם,

וּשְׁנֵיהֶם בְּפֶה שׁוֹרֵק

שׁוּב “אָרְגוּ” בַּנּוֹל הָרֵיק.

כַּעֲבוֹר זְמַן־מָה שִׁגֵר

הַקֵּיסָר וָזִיר אַחֵר,

מְנֻסֶּה וּמְחֻכַּם –

אַךְ גַּם הוּא יָצָא רֵיקָם.

הַשָּׁלִיחַ הַנִּכְבָּד

לֹא רָאָה אַף הוּא שׁוּם בַּד;

מִתִּחִלָּה תָּמַהּ מְאֹד,

אַחַר־כָּךְ הִתְחִיל לִרְעוֹד:

"אִם לַמֶּלֶךְ יְחֻוַר

כִּי אֵינִי רוֹאֶה דָבָר,

יַחְשְׁבֵנִי לֹא־יִצְלַח –

וְסוֹפִי הוּא שֶׁאֻדַּח!"

וְהַשַּׁר מִיָּד הִפְלִיג

בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הָאָרִיג

וְאָמַר כִּי מִיָּמָיו

לֹא רָאָה הִדּוּר כֹּה רָב:

"הַצִּיּוּר כָּל־כָּךְ נָעִים –

אֵין כָּמוֹהוּ לִצְבָעִים!"

הוּא חָזַר אֶל הַקֵּיסָר

וְהוֹדִיעַ: “נֶהֱדָר!”

וְהָעִיר מָלְאָה שְׁמוּעוֹת

עַל אוֹתוֹ אֲרִיג־פְּלָאוֹת.

הַחֶבְרָה כֻּלָּהּ דִּבְּרָה

בָּאָרִיג שֶׁלא נִבְרָא.

ד

אָז הָלַךְ גַּם הַקֵּיסָר

לַחֲזוֹת בְּבַד־הַיְקָר

בְּלִוְיַת הַחַצְרָנִים

וּשְׁלִיחָיו הָרִאשׁוֹנִים.

שְׁנַיִם אֵלֶּה נִזְדָּרְזוּ

לְהַרְאוֹת אֲשֶׁר חָזוּ:

"הִסְתַּכֵּל נָא, רוּם הוֹדְךָ:

זֶהוּ נוֹי לְפִי כְּבוֹדְךְ!"

הֵם רָמְזוּ לַנּוֹל הָרֵיק,

בְּחָשְׁבָם כִּי בְּלִי סָפֵק

שַׁלִיטָם רוֹאֶה בָּרוּר

אֶת הָאֶרֶג הָאָרוּר.

הַקֵּיסָר הִרְהֵר, הָמוּם:

"אֵין אֲנִי רוֹאֶה פֹּה כְּלוּם!

אַךְ מַדוּעַ אֲחֵרִים

לֹא הֻכּוּ בְּסַנְוֵרִים?

מִי פִּלֵּל וּמִי נִחֵשׁ

כִּי אֲנִי הוּא הַטִּפֵּשׁ –

אוֹ אֵינֶנִּי מְסֻגָּל

לַמְּלוּכָה וְלַמִּמְשָׁל?"

אָך בְּפִיו גַּם הוּא הִפְלִיג

בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הָאָרִיג:

"זֶהוּ יֹפִי אֲמִתִּי!

הוֹ, קַבְּלוּ־נָא תּוֹדָתִי!"

וּפָצְרוּ בּוֹ פֶּה־אֶחָד

כָּל שָׂרָיו – לִתְפּוֹר מִיָּד

כְּסוּת־מַלְכוּת וְאִצְטְלָה

מִן הָאֶרֶג הַמֻּפְלָא.

הֵם הִצִּיעוּ שֶׁיִּלְבַּשׁ

אֶת הַבֶּגֶד הֶחָדָשׁ

בְּמוֹפָע תַּהֲלוּכָה

בְּיוֹם חַג־הַמְּלוּכָה.

מִכָּל פֶּה נִתְּכוּ מִלִּים:

"מְצֻיָּן! נִפְלָא! מַקְסִים!

אֵיזֶה צֶבַע וְרִקְמָה!

מְפֹאָר לְאֵין דֻּגְמָה!"

וְהַמֶּלֶךָ שׁוּב הוֹדָה

לְעוֹשֵׂי הָעֲבוֹדָה

וְכִבֵּד, נִרְגָּשׁ מְאֹד

אֶת שְׁנֵיהֶם בְּאוֹת־כָּבוֹד.

כָּל הַלַּיְלָה שֶׁקָּדַם

לְסִיּוּם תְּפִירַת בִּגְדָּם,

הַנּוֹכְלִים עָבְדוּ עַד־בּוֹש,

עֲסוּקִים מֵעַל לָרֹאשׁ.

כָּל אֶחָד יָשַׁב כָּפוּף

עַל הַבַּד חֲסַר־הַגּוּף

וְגָזַר בְּמֶרֶץ רַב

הָאֲוִיר בְּמִסְפָּרָיו.

הֵם הִדְלִיקוּ מְנוֹרוֹת

בָּאוּלָם לַעֲשָׂרוֹת,

וְשָׂרֵי־מַלְכוּת כֻּלָּם

דֹּם הֵצִיצוּ לָאוּלָם.

בִּתְמִיהָה הָיוּ רוֹאִים

אֵיךְ תָּפְרוּ הָרַמָּאִים

אֶת תִּלְבֹּשֶׁת־הַמַּלְכוּת

בְּאַלְמַחַט וְאַלְחוּט.

לְבַסּוֹף, כִּכְלוֹת הַכֹּל,

בָּא הָרֶגַע הַגָּדוֹל;

בָּאַרְמוֹן נִשְׁמַע קוֹלָם:

“תַּם הַפֹּעַל וְנִשְׁלַם!”

הַקֵּיסָר מִיָּד קָרַב

בְּלִוְיַת רָאשֵׁי־שָׂרָיו,

הַנּוֹכְלִים הֶחְווּ קִדָּה

וְהִתְחִילוּ בִּמְדִידָה.

הִתְחַפֵּשׂ לוֹ כָּל אֶחָד

כְּמַחְזִיק דְּבַר־מָה בַּיָּד

וּמָנוּ כָּל פְּרַט לְחוּד

מִתִּלְבֹּשֶׁת־הַמַלְכוּת:

"הֵא מְעִיל וַחֲזִיָּה,

שֶׁמָּשְׁלָם עוֹד לֹא הָיָה,

וְהִנֵה – יְצִיר־אָמָּן –

אִצְטְלָה שֶׁל אַרְגָּמָן!"

כָּאן חָזְרוּ הָרַמָּאִים

עַל פִּזְמוֹן־תַּעְתּוּעִים:

"אֶרֶג זֶה הוּא קַל לְאִישׁ

מִקּוּרֵי הָעַכָּבִישׁ.

גּוּף הָאִישׁ אֵינֶנּוּ חָשׁ

אֶת הַלְּבוּשׁ שֶׁהוּא לָבַשׁ,

וּבָזֶה דַוְקָא כָּלוּל

הַיִּתְרוֹן וְהַשִּׁכְלוּל!"

“כֵּן!” – קָרָא מִיָּד כָּל שַׂר

שֶׁלִּוָה אֶת הַקֵּיסָר,

כִּי פָּחַד שֶׁהַבְּרִיּוֹת

יַחְשְׁבוּהוּ לְאִידְיוֹט.

הַנּוֹכְלִים בִּצְחוֹק כָּמוּס,

שָׁאֲלוּ בְּרֹב נִמּוּס:

"הֲתוֹאִילָה, רוּם הוֹדְךָ,

לְהַחְלִיף אֶת בִּגְדְךָ?"

קְצָת הִסֵּס הוּא, קְצָת חָשַׁב –

וּפָשַׁט אֶת מַלְבּוּשָׁיו;

הַנּוֹכְלִים הִתְחִילוּ חִישׁ

אֶת הַמֶּלֶךְ “לְהַלְבִּישׁ”;

הֵם טִפְּלוּ בּוֹ עֵת רַבָּה,

סוֹבְבוּהוּ כְּבֻבָּה,

וְאַחַר עָמָל כַּבִּיר

הִלְבִּישׁוּהוּ בַּאֲוִיר.

הַשָּׂרִים בְּמַקְהֵלָה

רִנְּנוּ: כַּמָּה נִפְלָא!

זֶה מֵיטַב בִּגְדֵי־עוֹלָם,

כְּלִיל־הַנּוֹי שְׁאֵין בּוֹ פְּגָם!"

בֵּינֵיהֶם הָיָה כְּבָר כָּאן

שַׂר־הַטֶּקֶס הַדַּיְּקָן.

הוּא הוֹדִיעַ: "רוּם הוֹדְךָ,

מַתְחִילָה תַּהֲלוּכָה!"

מְלַוָּיו הַחַצְרָנִים

הֶעֱמִידוּ חִישׁ פָּנִים

כְּשׁוֹחִים כְּדֵי לִתְמוֹךְ

אֶת הַשֹּׁבֶל הָאָרֹךְ.

כָּל אֶחָד מָהֵם צָעַד

כְּאוֹחֵז קָצֶה בַּיָּד,

פֶּן יִרְאוּם וְיַחְשְׁדוּם

כִּי אֵינָם רוֹאִים מְאוּם.

ו

כָּךְ הֵחֵל בָּעִיר הַזֹּאת

הַמּוּזָר בַּמַּחֲזוֹת –

מַחֲזֶה תַּהֲלוּכָה

בְּיוֹם חַג־הַמְּלוּכָה.

הַקֵּיסָר בְּגַאֲוָה

דֹּם צָעַד לְרַאֲוָה

בְּצִּלּוֹ שֶׁל אַפִּרְיוֹן,

בַּמַּלְבּוּשׁ שֶׁבַּדִּמְיוֹן.

וְהָעָם בְּכָל הָעִיר

הִתְפָּרֵץ בְּקוֹל אַדִּיר:

"מַה יָפֶה וְרַב־הָדָר

לְבוּשׁוֹ שֶׁל הַקֵּיסָר!"

כָּל אֶזְרָח הָיָה חוֹשֵׁשׁ

פֶּן יִרְאוּהוּ כְּטִפֵּשׁ,

וְעַל־כֵּן הַלְּבוּשׁ זָכָה

לְפִסְגַּת הַהַצְלָחָה.

אַךְ לְפֶתַע מֵרָחוֹק

בַּשַּׁלִּיט הִבִּיט תִּינוֹק

וְקָרָא מֵרֹב הַתֹּם:

“הֵן הַמֶּלֶךְ הוּא עָרֹם!”

וּמִיָּד בְּכָל מָקוֹם

מַפִּיוֹת הוּסַר מַחֲסוֹם.

כָּל הָעָם קָרָא פִּתְאֹם:

“הַקֵּיסָר פָּשׁוּט עָרֹם!”

הַקְּרִיאוֹת פִּלְחוּ אֲוִּיר.

הַקֵּיסָר נִדְהַם, הֶחְוִיר.

רַק עַכְשָׁו הַכְּסִיל נוֹכַח

כִּי רֻמָּה, נָפַל בַּפַּח.

אַךְ לְמַעַן הַכָּבוֹד

הוּא הִמְשִׁיךְ, מִסְכֵּן, לִצְעוֹד

בְּצִלּוֹ שֶׁל אַפִּרְיוֹן,

בַּמַּלְבּוּשׁ שֶׁבַּדִּמְיוֹן.

---

מַעֲשֶׂה בְּבַת־מֶלֶךָ אֲמִתִּית

מאת

חנניה ריכמן

א

הָיֹה הָיָה בְּמַמְלָכָה

נָסִיךְ שֶׁהִתְקַשָּׁה

לִמְצוֹא בַּחֶלֶד נְסִיכָה

לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁהּ.

כִּי הוּא אִוָּה לוֹ לְכַלָּה

בַּת־מֶלֶךָ אֲמִתִּית,

ואַף כִּי תָּר תֵּבֵל כֻלָּהּ

לֹא בָּא לִכְלָל תַּכְלִית.

יֵשׁ נְסִיכוֹת נָאוֹת לָרֹב –

וְאַף יְפֵהפִיוֹת –

אַךְ מִי יוּכַל לוֹ לַעֲרוֹב

כִּי הֵן אֲמִתִּיּות?

הוּא הִתְיָאֵשׁ מִסִּיּוּרָיו

וְשָׁב אֶל הָאַרְמוֹן;

וְשָׁם יָשַׁב בְּבֵית־הוֹרָיו,

שָׁרוּי בְּדִכָּאוֹן.

ב

הָיָה לֵיל רַעַם וְסוּפָה,

בָּרוֹם נִצְנֵץ בָּזָק,

וְכָל הָאָרֶץ נִשְׁטְפָה

זִרְמֵי מָטָר חָזָק.

פִּתְאֹם צִלְצֵל הַפַּעֲמוֹן.

הַמֶּלֶךְ־אָב פָּקַד

לִפְתּוֹחַ דֶּלֶת־הָאַרְמוֹן

לִמְבַקֵּשׁ מִקְלָט.

וְאָז הוֹפִיעָה נְסִיכָה…

אֲבוֹי, רִבּוֹן־עוֹלָם,

מָה רְטֻבָּה, מְלֻכְלָכָה

נִצְּבָה הִיא בָּאוּלָם!

בְּתִלְבָּשְׁתָּהּ כֻּלָּהּ דָּבְקָה

נְתֹזֶת בֹּץ וָטִיט –

אַךְ הִיא אָמְרָה כִּי הִיא דַּוְקָא

בַּת־מֶלֶךָ אֲמִתִּית!

ג

כָּאן מִכָּל צַד בַּנַּעֲרָה

נִנְעַץ מַבַּט־חֲשָׁד:

“וַדַּאִי לַשָׁוְא הִתְפָּאֲרָה” –

חָשַׁב לוֹ כָּל אֶחָד.

“עָלַי לִבְחוֹן אִם זֶה נָכוֹן” –

לָחְשָׁה לִבְנָהּ הָאֵם:

"אֶת זֹאת נוּכַל בְּבִטָחוֹן

לִרְאוֹת מָחָר הַשְׁכֵּם!"

נִגְּשָׁה בִּן־רֶגַע לַמִּטָּה

בְּתוֹךְ חֲדַר־שֵׁנָה –

וְתָחֲבָה בְּתַחְתִּיתָהּ

גַּרְגֵּר שֶׁל אֲפוּנָה.

וְאַחַר־כָּךְ צִוְּתָה לָשִׂים

עַל הַמִּטָּה הַזֹּאת

שֵׁנִי תְּרֵיסָרִים שִׁכְבוֹת־כָּרִים

וּמִזְרְנֵי־נוֹצוֹת.

וְעַל כָּל אֵלֶּה עוֹד שֻׁטַּח

סָדִין מִבַּד עָדִין –

וְהַמִּשְׁכָּב הַמְנֻפָּח

הֻשְּׁלַם כְּדָת וָדִין.

ד

כָּךְ הֻשְׁכְּבָה בְּרֹב כָּבוֹד

אוֹרַחַת־הַמַּלְכָּה;

וְהִיא שָׂמְחָה מְאֹד־מָאֹד

לָנוּחַ מִדַּרְכָּהּ;

וּפִהֲקָה בְּרֹב חֶמְדָּה,

מְזֻמָּנָה לִטְעֹם

מִכָּל הַטּוּב שֶׁלִכְבוֹדָהּ

יָבִיא מַלְאַךְ־חֲלוֹם…

ה

לְמָחֳרַת הַיּוֹם קָרְבָה

אֵלֶיהָ הַזְּקֵנָה

וְשָׁאֲלָה, הַאִם עָרְבָה

עָלֶיהָ הַשֵּׁנָה?

“אֲבוֹי” – עָנְתָה הַנַּעֲרָה"

"מוּטָב לֹא תִּשְׁאֲלִי!

הַלַּיְלָה אֵיזֶה פֶּגַע רַע

חִבֵל אוֹתִי כֻּלִּי.

וְכִּי יָכוֹל אָדָם לִישׁוֹן

בְּתוֹךְ מִטַּת־סִגּוּף?

אֵין לְתָאֵר בְּשׁוּם לָשׁוֹן,

אֵיךְ לִי כּוֹאֵב הַגוּף!"

ו

וְכָךְ נָתְנָה אֶת הַמּוֹפֵת

הַבַּת הַחֲשׁוּדָה

כִּי הִיא בַּת־מֶלֶךָ בֶּאֱמֶת,

מִבֶּטֶן וְלֵדָה:

כִּי רַק בַּת־מֶלֶךָ שֶׁכָּזֹאת,

רַכָּה וַעֲדִינָה,

יָכְלָה, עַל הַר כָּרֵי־נוֹצוֹת,

לָחוּש בָּאֲפוּנָה.

מוּבָן כִּי לֵב אוֹתוֹ נָסִיךְ

בִּן־רֶגַע בָּהּ דָּבַק:

הוּא שָׂשׂ כִּי שׁוּב אֵינוֹ צָרִיךְ

לְהִשָּׁאֵר רַוָּק!

הָאֲפוּנָה לְרַאֲוָה

הֻצְּגָה בְּבֵית־נָכוֹת

וְשָׁם, אִם עוֹד לֹא נִגְנְבָה,

תּוּכְלוּ אוֹתָה לִרְאוֹת.

(בְּעִקְּבוֹת מַעֲשִׂיַת קִיפְּלִינְג)

א. הַקְדָּמָה

בַּזְּמַנִּים הַקַּדְמוֹנִים

מִלִּפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים –

כָּךְ גִּלוּ מֶחְקָר וָבֶדֶק –

לֹא הָיָה לַפִּיל שׁוּם חֶדֶק.

אָז הָיָה לוֹ אַף פָּשׁוּט,

בְּלִי יוֹתֶרֶת וְקִשּׁוּט,

אַף קָטָן כְּגֹדֶל נַעַל,

שֶׁיָּשַׁב עַל פִּיו מִמַּעַל,

בַּמָּקוֹם הַמְיֻעָד

לַתַּכְלִית הַזֹּאת לָעַד;

וְאַפּוֹ זֶה הַצָּנוּעַ

לֹא יָכוֹל הָיָה לָנוּעַ,

קַל־וָחֹמֶר – לְהָרִים

גַּם הַקַל שֶׁבִּדְבָרִים.

תִּשְׁאֲלוּ אֵפוֹא בְּצֶדֶק:

“וּמִנַּיִן בָּא הַחֶדֶק?”

הָעִנְיָן אֵינוֹ פָּשׁוּט –

הִצְטַיְּדוּ בְּסַבְלָנוּת!

ב. הַסַּקְרָן וְקֻשְׁיוֹתָיו

בִּתְקוּפָה קַדְמוֹנִיָּה

בְּלֵּב אַפְרִיקָה חָיָה

יֶלֶד־פִּיל, קָטָן עֲדַיִן

וְנֶחְמָד לָעַיִן.

אַךְ הַכֹּל, הַכֹּל סָבִיב

כָּעֲסוּ עַל הֶחָבִיב,

גָּעֲרוּ בּוֹ

וְהִתְרוּ בּוֹ

וְקָבְלוּ לִפְנֵי אָבִיו.

לַפִּילוֹן הָיְתָה מִגְרַעַת:

הוּא רָצָה הַכֹּל לָדַעַת

וְתָמִיד הִקְשָׁה קֻשְׁיוֹת,

לֹא נָתַן פָּשׁוּט לִחְיוֹת,

וְדַוְקָא קֻשְּׁיוֹת־אִוֶּלֶת –

בְּלִי קֻרְטוֹב תּוֹעֶלֶת.

*

פַּעַם בָּא הוּא וּפָנָה

לַדּוֹדָה בַּת־יַעֲנָה,

גְּבֶרֶת מִתְהַדֶּרֶת

בְּנוֹצוֹת־תִּפְאֶרֶת:

"לָמָּה, גְּבֶרֶת, הַנּוֹצוֹת

בִּזְנָבֵךְ כֹּה נוֹצְצוֹת?

הַלְרַאֲוָה אַתְּ

כָּךְ אוֹתָן צוֹבַעַת?"

נֶעֶלְבָה הַיְּעֵנָה

וְהִרְבִּיצָה בּוֹ מָנָה

וּבְחֵמָה אָמְרָה לוֹ:

“סוּר מִמֶּנִי הָלְאָה!”

*

הַסַּקְרָן מִיָּד שָׁאַל

אֶת הַדּוֹד נָמֵר־גָּמָל:

"דּוֹד יָקָר, לְאֵיזֶה צֹרֶךְ

צַוָּארְךָ – פָּרְסָה לָאֹרֵךְ?"

וְהַדּוֹד אָז הִתְקַצֵּף

עַל פִּילוֹן הַמִּתְחַצֵּף,

וְלֹא חָס עַל הַיָּגִיעַ

וְהִצְלִיף בּוֹ כַּמַּגִּיעַ.

*

אַךְ גַּם זֶה עוֹד לֹא הִפִּיל

אֶת רוּחוֹ שֶׁל בֶּן־הַפִּיל,

כִּי הָיָה לוֹ

שַׁי מִלְמַעְלָה – אֹפִי עַז וּמַעְפִּיל.

הוּא לֹא שָׂם לִבּו לַפֶּגַע,

וְהָלַךְ לוֹ בּוֹ בָּרֶגַע

אֶל הַדּוֹד הַבְּהֵמוֹת

שֶׁעֵינָיו הֵן אֲדֻמּוֹת;

וְהוֹסִיף לִשְׁאוֹלֹ כְּקֹדֶם:

מִפְּנֵי־מָה, הַגֵּד לִי, דּוֹד,

לֹא בָּחַרְתָּ, תַּחַת אֹדֶם,

צֶבַע תְּכֵלֶת אוֹ וָרֹד?"

וְלֹא חַס הַדּוֹד עַל טֹרַח,

וְלֹא חָס הוּא גַּם עַל זְמָן,

וְחָבַט, חָבַט כַּצֹּרֶךְ –

גַּם לָרֹחַב, גַּם לָאֹרֶךְ –

אֶת חוֹקְרֵנוּ הָעַקְשָׁן.

*

אָז הִתְחִיל הוּא לְהַטְרִיחַ

אֶת דּוֹד קוֹף, שֶׁיְּבָאֵר:

לָמָּה יֵשׁ לַאֲבַטִּיחַ

טַעַם זֶה וְלֹא אַחֵר?

וְהֵרִים דּוֹד־קוֹף כַּפַּיִם

וְאָחַז בּוֹ – וְנָתַן

עוֹד מָנָה אַחַת אַפַּיִם

לַקָּטָן – זֶה בְּכוֹר שָׂטָן,

שֶׁיִּתֵּן סוֹף סוֹף מָנוֹחַ

מִבִּלְבּוּל־הַמֹּחַ.

*

אַךְ כָּל זֶה לֹא זִעֲזַע

סַקְרָנוּת כָּל־כָּךְ עַזָּה.

הַפִּילוֹן, זֶה שֵׁד מִשַּׁחַת,

שֶׁנָּפַל מַפַּח אֶל פַּחַת,

שׁוּב אֶת פִּיהוּ לֹא סָתַם –

וְהִמְטִיר קֻשְׁיוֹת־שֶׁל־תָּם.

*

כָּל דּוֹדֵי פִּילוֹן הַחֶמֶד,

כָּל דּוֹדָה וְכָל דּוֹדָן –

נִשְׁבְּעוּ כִּי בִימֵיהֶם עוֹד

לֹא רָאוּ כָּזֶה טַרְדָּן,

וכִּי אֵין עוֹד אַף רֵיקָא

בְּכָל אֶרֶץ אַפְרִיקָה,

שֶׁמַּפְרִיעַ לַבְּרִיּוֹת

ואֵינוֹ נוֹתֵן לִחְיוֹת –

כְּפִילוֹן זֶה רַב־אִוֶּלֶת,

הַחוֹלֶה מַחְלַת “שָׁאֶלֶת”

וּמַקְשָׁה לְלֹא־תוֹעֶלֶת

כֹּה הַרְבֵּה קֻשְׁיוֹת.

ג. הַקֻּשְׁיָה הַחֲדָשָׁה

יוֹם אֶחָד עָמְדוּ וְדָנוּ

הַחַיּוֹת בְּצֶרֶתָּן.

וְאוֹתוֹ סַקְרָן שֶׁלָּנוּ

בָּא לִשְׁאוֹל דָּבָר קָטָן:

"מָה אוֹכֵל תַּנִּין בַּמַּיִם

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרַיִם?"

הַדּוֹדִים וְהַדּוֹדוֹת

דֹּם הִבִּיטוּ זֶה עַל זֹאת;

וְלַחְשׁוֹב לֹא הֶאֱרִיכוּ,

לָמָּה זֹאת לַחְקוֹר צָרִיךְ הוּא,

וְקָרְאוּ לוֹ "פָּגֶע־רַע,

וְנָתְנוּ לוֹ הַסְבָּרָה:

הַסְבָּרָה לֹא מִפֻלְפֶּלֶת –

מְצַלְצֶלֶת

וְחַיָּה,

לֹא נִמְלֶצֶת, אַךְ נִמְרֶצֶת,

מְתָרֶצֶת

כָּל קֻשְׁיָה.

אַךְ לַשָּׁוְא טָרְחוּ הֵם יַחַד,

רַק לַשָּׁוְא!

כִּי אוֹתוֹ סַקְרָן־סַפַּחַת

לֹא יָדַע מוֹרָא וָפַחַד

וְלֹא נָח עוֹד

גַּם עַכְשָׁו.

הוּא הֶחְלִיט: "כָּעֵת אֵלֵךְ אֶל

הַצִּפּוֹר טוֹבַת־הַשֵּׂכֶל!

בְּוַדַּאי הִיא רָאֲתָה

בְּשָׁעָה שֶׁדָּאֲתָה,

מָה אוֹכֵל תַּנִּין בַּמַּיִם

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרַיִם.

אֲמַהֵר אֵפוֹא עַתָּה –

אֶמָּלֵךְ בְּדַעְתָּהּ!"

הַדָּבָר בֻּצַּע בִּן־רֶגַע.

וְהָלַךְ הַפִּיל הַפֶּגַע

לַצִּפּוֹר הַחֲכָמָה –

לְבַקֵּשׁ לוֹ נֶחָמָה.

הַצִּפּוֹר עָלָיו הִבִּיטָה:

“מַה, פִּילוֹן חָבִיב, רָצִיתָ?”

וְהַפִּיל מִיָּד קָרָא:

"צִפּוֹרִי הַיְקָרָה!

בְּטוּבֵךְ אַל תְּמָאֵנִי

וְהוֹאִילִי לְלַמְּדֵנִי.

כָּל דּוֹדַי וְדוֹדוֹתַי

כּוֹעֲסִים עַל קֻשְׁיוֹתַי,

אַךְ קֻשְׁיָה אַחַת בַּמֹּחַ

לֹא נוֹתֶנֶת לִי מָנוֹחַ.

זֶה סוֹד חָשׁוּב מְאֹד

שֶׁמֻּכְרָח אֲנִי לִלְמוֹד:

מָה אוֹכֵל תַּנִּין בַּמַּיִם

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרַיִם?

צִפּוֹרִי הַחֲמוּדָה

אַתְּ בְּרִיָּה מְלֻמָּדָה.

תִּדְרְשִׁי אֲשֶׁר תִּדְרשִׁי –

רַק עִזְרִי־נָא לִי בַּקּשִׁי.

מְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ אֲנִי:

תַּעֲנִי לְמַעֲנִי:

מָה אוֹכֵל תַּנִּין בַּמַּיִם

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרַיִם?"

הַצִּפּוֹר הַחֲכָמָה

עַל הַיֶּלֶד רִחֲמָה.

הִיא יָדְעָה כִּי הַקֻּשְׁיוֹת הֵן

מַחֲלָה שֶׁל גִּיל־הַקֹּטֶן:

יְלָדִים הָיוּ גַּם לָהּ –

וְלִבָּה נִמְלָא חֶמְלָה.

וּבְחִבָּה רַבָּה הֵשִׁיבָה

לַפִּילוֹן: "וּבְכֵן הַקְשִׁיבָה:

יֵשׁ הַרְחֵק־הַרְחֵק מִפֹּה

נְהַר־פֶּלֶא לִימְפּוֹפּוֹ;

כַּאֲשֶׁר בְּרֹב יָגִּיעַ

לַנָּהָר הַזֶּה תַּגִּיעַ,

בּוֹ תִּמְצָא תַּנִּין גָּדוֹל –

וּמִפִּיו תּוּכַל לִשְׁאוֹל: מָה אוֹכֵל תַּנִּין בַּמַּיִם

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרָיִם".

ד. יְצִיאָה לַדֶּרֶךְ

אַחֲרֵי תּוֹדָה חַמָּה

לַצִּפּוֹר הַחֲכָמָה

הַפִּילוֹן הֵחֵל בַּטֹּרַח

לְהָכִין צֵידָה לָאֹרַח,

בּוֹ יוּכַל סוֹף־סוֹף לִמְצוֹא

אֶת חֶפְצוֹ.

וּבִהְיוֹת הַפִּיל קָטָן עוֹד,

הוּא קָטַף מִן הַשִּׂיחִים

רַק חֲמֵשׁ מֵאוֹת בַּנָּנוֹת

וְעֶשְׁרִים אֲבַטִּיחִים.

אַחַר־כָּךְ מִיָּד הָלַךְ הוּא

לְקַבֵּל בִּרְכַּת־שָׁלוֹם

מִקְּרוֹבָיו, שֶׁטֶּרֶם נָחוּ

מִקֻּשְׁיוֹת אוֹתוֹ הַיּוֹם.

בְּשִׂמְחָה בָּא

הוּא אֶל אַבָּא

וּקְרוֹבָיו הַנִּכְבָּדִים,

וְהוֹדִיעַ –

וְהִפְתִּיעַ

בִּדְבָרָיו אֶת הַדּוֹדִים:

"רַבּוֹתַי רָמֵי־הָעֵרֶךְ!

אָנֹכִי יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ

וְהוֹלֵךְ הַרְחֵק מִפֹּה –

לִנְהַר־פֶּלֶא לִימְפּוֹפּוֹ.

שָׁם אֶשְׁאַל תַּנִּין בַּמַּיִם,

מֵה אָכְלוֹ בַצָּהֳרַיִם".

וְקִבְּלָה הַמִּשְׁפָּחָה

יְדִיעָה זוֹ בְּשִׂמְחָה:

"מְצֻיָּן! כַּפְתּוֹר וָפֶרַח!

אֵל זִכָּנוּ בִּמְנוּחָה.

בּוֹא נַרְבִּיץ בְּךָ לַדֶּרֶךְ

לְמַזָּל וְהַצְלָחָה!"

ה. צִפְעוֹנִי הַצִּבְעוֹנִי

אָץ אוֹתוֹ פִּילוֹן־תַּיָר

דֶּרֶך יַעַר וּמִדְבָּר,

וְסוֹף־סוֹף, עָיֵף מִלֶּכֶת

בְּדַרְכּוֹ הַמְפָרֶכֶת,

הוּא הִגִּיעַ בְּגַפּוֹ

לִנְהַר־פֶּלֶא לִימְפּוֹפּוֹ.

בְּעָמְדוֹ שָׁם קְצָת לָנוּחַ,

חָשׁ פִּילֵנוּ עַז־הָרוּחַ

בְּמִין שֶׁרֶץ צִבְעוֹנִי –

צִפְעוֹנִי,

שֶׁנִּמְנֵם בְּהֶסַּח־דַּעַת

בִּהְיוֹתוֹ כָּרוּך כִּפְקַעַת

מִסָּבִיב לְצוּר אֶחָד

חַד.

הוּא רָצָה לְהִסְתַּיֵּעַ

בַּנָּחָשׁ הַכֹּל־יוֹדֵעַ,

וְנִגַּשׂ לַצִּפְעוֹנִי

וְאָמַר לוֹ: "אֲדוֹנִי!

הֲתוֹאִיל בְּרֹב הַחֶסֶד

לְהַגִּיד, הֵיכָן הִיא פֹּה

הַבְּרִיָּה הַמְיֻחֶסֶת –

הַתַּנִּין מִלִּימְפּוֹפּוֹ?

מֵאִתִּי נִסְתָּר עֲדַיִן,

מַה מַרְאֵה תַּנִּין לָעַיִן,

וְיִקְשֶׁה לִי כָּאן אֵפוֹא

לְהַכִּיר אֶת פַּרְצוּפוֹ!"

הַנָּחָשׁ הִבִּיט מִלְמַעְלָה:

מַה תִּשְׁאַל עוֹד, פֶּתִּי, הָלְאָה?"

וְעָנָה הַפִּיל: "מְאֹד

אֶשְׁתּוֹקֵק לָדַעַת עוֹד:

מָה אוֹכֵל תַּנִּין בַּמַּיִם,

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרָיִם?"

כָּאן הִתִּיר בְּמֶרֶץ רַב

הַנָּחָשׁ זְנָבוֹ מִסֶּלַע,

וְהֵנִיף אֶת הַזָּנָב,

וְהִצְלִיף לַפִּיל בַּגַּב,

כַּנָּאֶה וְכַיָּאֶה לוֹ

עַל אִוֶּלֶת קֻשְׁיוֹתָיו.

"אִם תָּשׁוּבָה, פֶּתִּי, הֵנָּה,

עוֹד אוֹסִיף מַכּוֹת כָּהֵנָּה" –

סַח נִרְגָּז, הַצִּפְעוֹנִי

לַפִּילוֹן הַסַּקְרָנִי.

וְאָמְנָם כָּזוֹ מִקְלַחַת

לֹא זָכַר פִּילוֹן־סַפַּחַת,

שֶׁהֻרְגַּל לִהְיוֹת חָבוּט

עַל עֲווֹן הַסַּקְרָנוּת.

שׁוֹבָבֵנוּ הַפִּקֵּחַ

לֹא נִסָּה לְהִתְוַכֵּחַ.

הוּא רַק סַח לַצִּפְעוֹנִי:

"מַה הִנְּךָ כֹּה קַפְּדָנִי,

אֲדוֹנִי?

אִם גָּם כָּאן מַכָּה מֻחְזֶקֶת

לִתְשׁוּבַת־הֶסְבֵּר מַסְפֶּקֶת,

אָז – שָׁלוֹם! אֲנִי נָסוֹג:

בִּמְחִילָה, אֵינֶנִּי סְפוֹג!"

ו. השיחה עם התנין

הַפִּילוֹן מִהֵר לָסֶגֶת

וְיָרַד לַיְאוֹר מִנֶּגֶּד –

וְרָאָה בּוֹ חֲטִיבָה

קְצָת מוּזֶרֶת בְּטִיבָהּ.

הוּא חָשַׁב: זֶה עֵץ כְּרוּת־גֶּזַע;

וְאוּלָם הָיָה מִשְׁגֶּה זֶה –

גִּבּוֹרֵנוּ לֹא הֵבִין

כִּי מָצָא אֶת הַתַּנִּין.

הַתַּנִּין קָרַץ בְּעַיִן,

בְּמַבָּט רָעֵב־תָּאֵב –

וּמִבְּלִי נַחֵשׁ עֲדַיִן

לִפְנֵי מִי הוּא הִתְיַצֵּב,

סַח הַפִּיל בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ,

בְּזָכְרוֹ “כִּבּוּד”־הַשֶּׁרֶץ:

"סְלַח נָא לִי עַל הַטִּרְחָה,

כִּי אֵינֶנִּי מַכִּירְךָ,

אַךְ הַגֶּד־נָא, אֵיךְ לִמְצוֹא כָּאן

מִין בְּרִיָה וּשְׁמָהּ תַּנִּין?

הֲתַכִּיר אֶת דְמוּת הַדְּיֹקֶן

שֶׁל יְצוּר מִזֶּה הַמִּין?

יֵשׁ עִנְיָן שֶׁהֶכְרֵחִי הוּא

לְבָרֵר אוֹתוֹ מִפִּיהוּ".

כָּאן קָרַץ קְרִיצַת־גַּנָב

תַּנִּינֵנוּ בְעֵינָיו –

וּבַמַּיִם

פַּעֲמָיִם

הוּא שִׁכְשֵׁךְ בִּקְצֵה־זָנָב.

הַתְּנוּעָה הַזֹּאת הִפְחִידָה

אֶת הַפִּיל – וְזָז הַצִּדָּה:

לֹא רָצָה הוּא לְחַכּוֹת

עַד שֶׁשּׁוּב יִסְפּוֹג מַכּוֹת –

וּבִכְלָל, מֶרְחָק – לֹא נֵזֶק

לְגַבֵּי יְצוּר חַם־מֶזֶג.

“מָה נִבְהַלְתָּ זַאֲטוּט?”

סָח תַּנִּין בַּחֲבִיבוּת:

"מָה הִרְחַקְתָּ כֹּה הַצִּדָּה?

מָה הִפְחִיד אוֹתְךָ, הַגִּידָה!"

וְאָמַר הִפִּיל: "סְלִיחָה,

לֹא אֵדַע סִתְרֵי לִבְּךָ,

לֹא אוּכַל אוֹתָם לִקְרוֹא שָׁם,

אַךְ הָיֹה הָיָה לִי רֹשֶׁם,

כִּי אָמַרְתָּ לְזַכּוֹת

אֶת גַּבִּי בִּקְצָת מַכּוֹת.

וְאִם כָּךְ, חֲבָל עַל טֹרַח,

כִּי בְּאֵלֶּה אֵין לִי צֹרֶךְ –

כְּבָר גָּרְמָה לִי סַקְרָנוּת

דֵּי צָרוֹת וּפֻרְעָנוּת.

חֲבָטוֹת אֲנִי שָׂבֵעַ –

וְעַל־כֵּן הֱוֶה יוֹדֵעַ:

שׁוּב וָשׁוּב לְהֵחָבֵט

אֵין לִי חֵשֶׁק בְּהֶחְלֵט!"

הַתַּנִּין עָנָה: "חֲלִילָה!

לְשׁוֹן־מִי וְאֵימָתַי

בְּאָזְנֶיךָ הֶעֱלִילָה

עַל יַשְׁרוּת־כַּוָּנוֹתַי?

בּוֹא־נָא, בְּנִי, אֶל זְרוֹעוֹתַי!"

אַךְ יִרְאָה בַּפִּיל נֵעוֹרָה

כִּי סוֹפוֹ יִהְיֶה גַם פֹּה רַע,

וְזָהִיר מִהְיוֹת פָּזִיז,

לֹא מִהֵר הוּא לְהָזִיז

אֶת רַגְלָיו הַיְאוֹרָה.

הַתַּנִּין אוֹתוֹ עוֹדֵד:

"קְרַב אֵלַי, אַל תְּפַחֵד!

הַתַּנִּין אֲשֶׁר רָצִיתָ –

אָנֹכִי הוּא! בּוֹא, הַבִּיטָה!"

וּבִשְׁבִיל שֶׁיַּאֲמִין,

הוּא הִזִּיל דִּמְעוֹת־תַּנִּין.

אָז רָקַד הַפִּיל מִנַּחַת,

וּמִיָּד שָׁכַח כָּל פַּחַד

וְקָרָא בְּרֹב שִׂמְחָה:

"שְׁאֵלָה לִי, דּוֹד, מִמְּךָ:

מָה אוֹכֵל אַתָּה בַּמַּיִם

לִסְעוּדַת־הַצָּהֳרָיִם?"

וְאָמַר לוֹ הַתַּנִּין:

"יְדִידִי!

זֶה עִנְיָן מָאֹד עָדִין

וְסוֹדִי.

אִם תִּגַּשׁ אֵלַי בְּלִי מֹרֶךְ

וְתָכֹף רֹאשְׁךָ כַּצֹּרֶךְ,

אָז אֶלְחַשׁ בְּאָזְנְךָ

אֶת תַּפְרִיט הָאֲרוּחָה.

אַךְ לַזָּר אַל תְּגַלֶּה־נָא

אַף מָנָה אַחַת מִמֶּנָּה".

וְהַפִּיל מִיָּד הִרְכִּין

אֶת רֹאֹשׁוֹ אֶל הַתַּנִין.

הוּא, בְּנֶפֶשׁ מְפַרְכֶּסֶת,

שָׂם אָזְנוֹ כַּאֲפַרְכֶּסֶת.

פֶּן יִפּוֹל בְּאַשְׁמָתָהּ

מִין בִּלְבּוּל אוֹ הַשְׁמָטָה,

וְיֹאבַד, חָלִילָה, רַחַשׁ

מֵאוֹתָם דִּבְרֵי־הַלַּחַשׁ

שֶּׁיֹּאמַר לוֹ הַתַּנִּין

עַל תַּפְרִיט־הַמִּסְתּוֹרִין . וְאוּלָם בִּמְקוֹם לִשְׁפּוֹךְ אֶל

תּוֹךְ־אָזְנוֹ אֶת סוֹד־הָאֹכֶל,

הַתַּנִּין פִּתְאֹם חָטַף

אֶת הַפִּיל בִּקְצֵה־הָאַף, וְהִדֵּק אֶת הַשִּׁנַּיִם

עַל אַפּוֹ כְּמֶלְקָחַיִם

וְאָמַר: "הַיּוֹם אַתְחִיל

אֲרוּחָה שֶׁלִּי – בְּפִּיל!"

וְהוֹסִיפָה הַמִּפְלֶצֶת

לאותהּ “חָכְמָה” נִמְלֶצֶת

צְחוֹק־שֶׁל־עֹנֶג:

"חַ־חַ־חַ!

הֲיָפָה הָאֲרוּחָה?"

וְהַפִּיל, מָשׁוּךְ בְּכֹחַ,

בְּקוֹל רָם הִתְחִיל לִצְווֹחַ:

"הֶרֶף, הֶרֶף, אַל תִּסְחוֹב!

כִּי אַפִּי מַתְחִיל לִכְאוֹב!

חוּס עָלַי, הַנִּיחָה

לְאַפִּי מִפִּיךָ!

דַּי! מַסְפִּיק לְהִשְׁתּוֹבֵב!

בְּחַיַּי, אַפִּי כּוֹאֵב!"

אַךְ שִׁנֵי־הַטֶּרֶף

נִתְהַדְּקוּ בְּלִי־הֶרֶף.

ז. דּוּ־קְרָב

כָּאן הוֹפִיעַ צִפְעוֹנִי –

הַנָּחָשׁ הַצִּבְעוֹנִי –

וְחָזָה בַּכִּשָּׁלוֹן

וּפָנָה אֶל הַפִּילוֹן:

"יֶלֶד־פֶּתִי, בְּחַיֶּיךָ,

מַצָּבְךָ אֵינוֹ נָעִים.

אִם אֵינְךָ חָזָק דַּיֶּךָ,

סִכּוּיֶיךָ –

יְגֵעִים.

אַל תִּזְעַק וְאַל יִפְנוּ־נָא

תַּחֲנוּנֶיךָ הַמַּצְפּוּנָה:

אַל תִּסְמוֹךְ עַל תּוֹכָחָה,

אֶלָּא רַק עַל כֹּחֲךָ.

אֶת רַגְלֶיךָ תְּקַע כְּהֹגֶן,

שֶׁיִּהְיוּ לְךָ לְעֹגֶן,

וְנַסֵּה אֶת מַזָּלְךָ

בִּמְּשִׁיכָה!"

הַפִּילוֹן הָיָה שָׂמֵחַ

עַל אוֹתָהּ עֲצַת־פִּקֵחַ,

בְחָזְקָה נָטַע רַגְלָיו

וּמָשַׁךְ הָאַף אֵלָיו;

אַךְ אוֹיְבוֹ מִיָּד תָּקַע אָז

אֶת שִׁנָיו בְּיֶתֶר־כַּעַס

וּמָשַׁךְ בָּאַף גַּם הוּא –

וּשְׁנֵיהֶם פִּתְאֹם תָּמְהוּ,

כִּי בֵּין שְׁנֵי זוּגוֹת־עֵינַיִם

הַמֶּרְחָק גָּדַל פִּי־שְׁנַיִם:

כִּי הַחֹטֶם הַגָּמִישׁ

הִתְאָרֵךְ בְּאֹרַח בִּישׁ.

עִם הַקְּרָב הַמִּתְפַּתֵּחַ,

הוּא הוֹסִיף לְהִתְמַתֵּחַ

וְלִצְמוֹחַ וְלִגְדּוֹל

בְּלִי לַחְדּוֹל.

הַפִּילוֹן אִמֵּץ רַגְלַיִם

בִּתְּנוּעוֹת מְיֻאָשׁוֹת;

הַתַּנִּין הִכָּה עַל מַיִם

בַּזָּנָב כְּבַמָּשׁוֹט.

וּשְׁנֵיהֶם הִרְבּוּ בְּכֹחַ

אֶת הָאַף לִמְשׁוֹךְ – לִמְתּוֹחַ;

כָּל אֶחָד מוֹשֵׁךְ־מוֹשֵׁךְ,

וְהַחֹטֶם מִתְאָרֵךְ,

מִשְׁתַּטֵּחַ,

מִתְמַתֵּחַ,

מִתְנַפֵּחַ וְהוֹלֵךְ.

סוֹף־כָּל־סוֹף בְּמִלְחָמָה זוֹ

הַפִּילוֹן עָיַף מְאֹד;

כִּפּוֹתָיו לְפֶתַע זָזוּ

וּבִרְכָּיו חִשְּׁבוּ לִמְעוֹד.

הַתַּנִּין עֲרוּם־הַמֹּחַ

בְּלִבּו הִתְחִיל לִשְׂמוֹחַ.

אַךְ כָּאן חָשׁ

הַנָּחָשׁ

לַעֲזָרַת פִּילוֹן נוֹאָשׁ.

בַּחֲצִי־גּוּפוֹ בְּמֶרֶץ

סְבִיב רַגְלוֹ נִכְרַךְ הַשֶּׁרֶץ –

וְחֶצְיו הָיָה כָּרוּךְ

מִסָּבִיב לְעֵץ סָמוּךְ.

וּשְׁנֵיהֶם מָשְׁכוּ בְּיַחַד,

וְהָאַף נִמְתַּח־נִמְתַּח עוֹד

וְאַמָּה אַחַר אַמָּה

נִשְׁתַּרְבֵּב לָאֲדָמָה.

חֶבֶל חַי, אֵיתָן כַּסֶלַע,

חִישׁ סִכֵּל מַחְשֶׁבֶת־בֶּלַע.

הַתַּנִּין מְאֹד קָצַף

עַל נָחָשׁ הַמְחֻצָּף,

כִּי הַלָּז – מִין פֶּגַע רַע –

אֶת טַרְפּוֹ מִפֶּה גָּרַע;

אַךְ סוֹף־סוֹף הוּא בְּחֶרְפָּה

מִן הָאַף הַבִּישׁ הִרְפָּה.

לֹא הִסְפִּיק לוֹ כֹּחַ

לְהוֹסִיף לִמְתוֹחַ.

ח. אַף כָּל־בּוֹ

קֹדֶם־כָּל הוֹדָה הַפִּיל

לַמַּצִּיל.

הוּא אָמַר בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ:

"מַה מוֹדֶה לְךָ אֲנִי,

כִּי עָמַדְתָּ לִי בַּפֶּרֶץ

וְעָזַרְתָּ לִי בְּמֶרֶץ,

צִפְעוֹנִי הַצִּבְעוֹנִי!

יְבֹרַךְ־נָא שֵׂכֶל־יֶשַׁע,

בּוֹ סִכַּלְתָּ נֵכֶל־רֶשַׁע,

שֶׁזָּמַם אוֹתוֹ רַמַּאי

עַל חָטְמִי וַעֲלוּמַי

הַחַפִּים מִפֶּשַׁע!"

אַחַר־כָּךְ בָּא תּוֹר הָאַף,

אַף פָּגוּעַ וְנִגָּף,

שֶׁדְּמוּתוֹ סִפְּרָה עַל

מַעַל בֶּן־בְּלִיַּעַל.

הַפִּילוֹן עָטַף אַפּוֹ

בַּעֲלֵי־בַּנָּנָה

וְאָמַר לוֹ: "נוּחַ פֹּה –

הִתְכַּוֵּץ וּקְטַן־נָא!"

הַנָּחָשׁ בְּתִמָּהוֹן

הִתְבּוֹנֵן אֶל הַפִּילוֹן:

"פֶּתִי, מַה תּוֹשַׁעְנָה

תַּחְבֹּשׁוֹת־בַּנָּנָה?"

וְהֵשִׁיב לוֹ לַנָּחָשׁ

הַפִּילוֹן הַמְרֻגָּשׁ:

"הֵן אַפִּי הוּא

וּבְשָׂרִי הוּא

שֶׁנֶּחְבַּל בְּפִי נָבָל;

אִם חָלִילָה,

לֹא אֲנִי לוֹ –

מִי לוֹ, מִי לוֹ – לָאֻמְלָל?

צוּרָתוֹ כָּעֵת – אַךְ בֹּשֶׁת,

וְחָבַשְׁתִּי לוֹ תַּחְבֹּשֶׁת,

שֶׁיָּשׁוּב וְיִתְכַּוֵּץ

פֶּן אֶהְיֶה דּוֹמֶה לְלֵץ".

– הוֹי, אִם כָּךְ הוּא – בְּחַיֶּיךָ,

תְּחַכֶּה יָמִים רַבִּים,

וּמִקֹּדֶם בִּלְחָיֶּיךָ

יַעֲלוּ עוֹד עֲשַבִּים!

וְאוּלָם אַל צַעַר, פַּתִּי –

וְתִזְכּוֹר אֲשֶׁר נִבֵּאתִי:

זֶה הָאַף שֶׁפֹּה נוֹצַר –

בִּשְׁבִילְךָ יִהְיֶה אוֹצָר!"

*

אַךְ לַשָּׁוְא טָרַח הַשֶּׁרֶץ

בְּדִבְרֵי עִדּוּד וָמֶרֶץ:

פִּילֹונֵנוּ הַתָּמִים

הִתְעַקֵּשׁ כַּמָּה יָמִים;

וְכָל רֶגַע פַּעֲמָיִם

הִסְתַּכֵּל בִּרְאִי־הַמַּיִם

וְסָקַר אַפּוֹ בְּלִי־קֵץ –

אַךְ הָאַף לֹא הִתְכַּוֵּץ;

וְנִתַּן לוֹמַר בְּצֶדֶק:

שׁוּב לֹא אַף הוּא אֶלָּא חֶדֶק.

*

בֵּינָתַיִם הַפִּילוֹן

חָשׁ בָּעֹקֶץ שֶׁל זְבוּבוֹן.

וְרָצָה הוּא לַהֲרוֹג אָז

אֶת הַזְּבוּב מֵרֹב־הָרֹגֶז –

וְלִפְנֵי שֶׁהוּא חָשַׁב

בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו,

קְצֵה־חִדְקוֹ כְּמוֹ כְּלִי־זַיִן,

הִתְרוֹמֵם כְּהֶרֶף עַיִן –

וּבִן־רֶגַע לָעוֹקֵץ

בָּא הַקֵּץ.

לֹא הִסְפִּיק הַפִּיל עֲדַיִן

לְהוֹרִיד אֶת כְּלִי־הַזַּיִן –

וְרֵעוֹּ קָרָא מִיָּד:

"הֵא יִתְרוֹן מִסְפָּר אֶחָד!

מְעַנְיֵן הָיָה לִרְאוֹת, אִם

מְסֻגָּל לָזֶה גַּם חֹטֶם!

וְכָעֵת אַתָּה יָכוֹל

לְנַסּוֹת גַּם לֶאֱכוֹל!"

חָשׁ הַפִּיל: אֻמְנָם רָעֵב הוּא

וְלִטְעוֹם דְּבַר־מָה תָּאֵב הוּא.

וְלִפְנֵי שֶׁהוּא חָשַׁב

בְּעַצְמוֹ עַל מַעֲשָׂיו,

קְצֵה־חִדְקוֹ צָנַח לָאָחוּ,

שֶׁדִּשְׁאוֹ טָעִים וְרַךְ הוּא,

וְתָלַשׁ מִמֶּנּוּ תְּלִישׁ –

וְאֶל פִיו מִיָּד הִגִּישׁ.

"וְעַכְשָׁו נוֹכַחְתָּ, פֶּתִי,

כִּי יָדַעְתִּי, מַה נִּבֵּאתִי?" –

שְׁאֵלוֹ הַצִּפְעונִי:

"זֶה הָיָה יִתְרוֹן שֵׁנִי!

הִנְנוּ כָּעֵת בָּאִים אֶל

עוֹד יִתְרוֹן רַב־עֵרֶךָ, גִּימֶל.

נָא אֱמוֹר לִי: בְּוַּדָּאי

חַם כָּעֵת לְךָ מִדַּי?"

הַפִּילוֹן הֵנִיד גֻלְגֹּלֶת

"בְּאֱמֶת, כְּבָר אֵין יְכֹלֶת

שׁוּב לִסְבּוֹל אֶת

הַשָּׁרָב" –

וְלִפְנֵי שֶׁהוּא חָשַׁב,

טָס חִדְקוֹ, אַחַת וּשְׁתַּיִם,

לַבִּצָּה עַל־יַד הַמַּיִם,

וּמִשָּׁם בִּמְחִי מֻצְלַח,

עַל רֹאשׁוֹ פִּתְאֹם הֻשְׁלַךְ

שֶׁפַע בֹּץ קָרִיר וָלַח; וּמִיָּד הָפַךְ הָרֶפֶשׁ

כֹּבַע קַר, מֵשִׁיב־הַנֶּפֶשׁ.

“יִתְרוֹנֵנוּ הַשְּׁלִישִׁי!” –

סָח הַצֶּפַע: "חֵי־נַפְשִׁי,

תִּשְׁבַּחְתִי אֵינָהּ מֻפְרֶזֶת:

הוּא מוֹעִיל וְשִׁמּוּשִׁי!

הַאֻמְנָם הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת

גַּם הַחֹטֶם הַטִּפְּשִׁי?

אַךְ חַכֵּה עוֹד, אַל תַּחְשׁוֹבָה

כִּי הִגַּעְנוּ כְּבָר כָּעֵת

לַפִּסְגָּה וְשִׂיא־הַגֹּבַהּ.

נָא אֱמוֹר לִי, בַּעַל כֹּבַע:

הֲתִרְצֶה לְהֵחָבֵט?"

– “לֹא!” – עָנָה הַפִּיל בְּפַחַד

וּתְמִיהָה רַבָּה גַּם־יַחַד:

בְּהֶחְלֵט!"

“הֲתִרְצֶה מַכּוֹת לָתֵת?”

– “כֵּן” – עָנָה הַפִּיל בְּנַחַת

וְחִיֵּךְ לְשׁוֹאֲלוֹ:

“לָמָּה לֹא?”

"אָז תִּזְכּוֹר בְּבוֹא הַחֵשֶׁק:

בְּיָדְךָ נָתוּן הַנֶּשֶׁק:

טוֹב אַפְּךָ מִכָּל מַקֵּל

בְּתֵּבֵל.

הוּא יִתְקוֹף כָּל צַר בַּדֶּרֶך

וְיַכֵּהוּ שׁוֹק עַל יֶרֶךְ.

אֵין גַּם זֶה יִתְרוֹן פָּעוּט –

הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לִבְרִיאוּת!"

– “בְּרֹב־עֹנֶג אֶעֱשֶׂה כָּךְ” –

סָח פִּילֵנוּ וְהוֹדָה

לְמוֹרֵהוּ עַל הַלֶּקַח

שֶׁל תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה.

"וְכָעֵת עָלַי לָלָכֶת,

כִּי נַפְשִׁי יוֹצֵאת־נִמְשֶׁכֶת

לְשַׁלֵּם שַׁלְמֵי־תוֹדוֹת

לַדּוֹדִים וְלַדּוֹדוֹת.

וְעַל־כֵּן, מִבְּלִי לָנוּחַ,

אֲמַהֵר בְּקֹצֶר־רוּחַ

לְהַצִּיג אֶת מְלַאכְתִּי

בַּכִּנוּס הַמִּשְׁפַּחְתִּי;

וְיִהְיֶה לִבְּךָ בָּטוּחַ

כִּי אֶקְלַע וְלֹא אַחְטִיא!"

ט. שִׁיבַת־הַנִּצָחוֹן

וְיָצָא הַפִּיל לַדֶּרֶךְ

וְהָלַךְ לְמֵישָׁרִין

עִם הָאַף יְקַר־הָעֶרֶךְ –

מַתְּנָתוֹ שֶׁל הַתַּנִּין.

אַךְ לִפְנֵי שֶׁבָּא אִתָּה

הַפִּילוֹן הַבַּיְתָה,

הוּא נָטָה מְעַט לַצַּד

וּמָצָא שָׁם דּוֹד אֶחָד,

מִין יְצוּר, הַחַף מִפֶּשַׁע,

שֶׁרָבַץ וְנָח עַל דֶּשֶׁא,

וְהִרְבִּיץ בְּתֵאָבוֹן

בַּמִּסְכֵּן עַל־לֹא־עָווֹן,

רַק לִרְאוֹת, הַאִם בְּצֶדֶק

הַנָּחָשׁ שִׁבַּח הַחֶדֶק –

וּמָצָא: הוּא לֹא הִגְזִים,

וּשְׁבָחָיו לֹא מֻפְרָזִים.

הַפִּילוֹן שַׂבַע רֹב נַחַת

מִמְּלַאכְתּוֹ הַמְּשֻׁבַּחַת,

וּמִבְּלִי הוֹסִיף לַחְטוֹא,

רָץ יָשָׁר אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ.

בְּדַרְכּוֹ הִרְהֵר, מָה רשֶׁם

יַעֲשֶׂה כָּעֵת אַפּוֹ שָׁם,

וְזִמְזֵם בְּבִטָּחוֹן

שִׁיר תְּרוּעָה וְנִצָּחוֹן;

וּבְצֵאתָן מִתּוֹךְ הַסֶּדֶק,

שֶׁבִּקְצֵה צִנּוֹר הַחֶדֶק,

תְּרוּעוֹתָיו הָיוּ יוֹצְרוֹת

קוֹל תִּזְמֹרֶת־חֲצוֹצְרוֹת.

*

וְצָעַד־צָעַד בְּלִי־הֶרֶף

פִּילוֹנֵנוּ הַשּׁוֹבָב

וְחָזַר סוֹף־סוֹף עִם עֶרֶב,

אֶל הוֹרָיו וְאֶל קְרוֹבָיו.

אַךְ בְּטֶרֶם בָּא לַיַעַד,

הוּא קִפֵּל, כָּרַךְ כִּפְקַעַת

אֶת הַחֶדֶק הָאָרֹךְ:

שֶׁיּוֹפִיעַ

וְיַפְתִּיעַ

אַחַר־כָּךְ לְאֵין־עֲרֹךְ!

הַקְּרוֹבִים בְּלֵב שָׂמֵחַ

צָהֲלוּ אֶל הָאוֹרֵחַ,

הַתַּיָּר הַמְּפֹאָר,

וְאָחִיו הַבְּכוֹר אָמַר:

"טוֹב כִּי שַׁבְתָּ הַמִּשִׁפַּחְתָּה.

בּוֹא סַפֶּר־נָא מָה הִצְלַחְתָּ,

וְקַבֵּל אֶת מְנָתְךָ

עַל חֶשְׁבּוֹן סַקְרָנוּתְךָ!"

– "אַדְּרַבָּה, בֶּן־חַיִל, צֵא־נָא

וְנַסֵּה לָגֶשֶׁת הֵנָּה" –

הֱשִׁיבוֹ בְּתַעֲנוּג

וְהוֹסִיף מִתּוֹךְ לִגְלוּג:

"מַה תֵּדְעוּ ומַה תָּבִינוּ

גַּם אַתֶּם וְגַם אָבִינוּ

בְּדָבָר כָּל־כָּךְ עָדִין –

לְהַרְבִּיץ מַכָּה כַּדִּין?

גִבּוֹרִים כֻּלְּכֶם בַּפֶּה רַק!

אִם תַּמְתִּינוּ שְׁתֵּי דַּקּוֹת,

תִּלְמְדוּ מִמֶּנִּי פֶּרֶק

בְּהִלְכוֹת מַתַּן מַכּוֹת!"

וְזָקַף בְּעֹז וָהֶדֶק

גִּבּוֹרֵנוּ אֶת הַחֶדֶק

וְהִרְבִּיץ בָּאָח הַבְּכוֹר

מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר –

וְהַהוּא מִכֹּחַ־הֹלֶם

הִשְׁתַּטַּח כְּגֹלֶם.

הִתְפַּלְּאוּ כָּל הָעֵדִים:

"לָרוּחוֹת וְלַשֵּׁדִים!

הַמַּכּוֹת – הַפְלֵא־וָפֶלֶא,

מִין כִּשּׁוּף וְלַהֲטוּט!

מִי לִמֵּד אוֹתְךָ כָּאֵלֶּה,

זַאֲטוּט?

וְיָד מִי־זֶה הֶאֱרִיכָה

אֶת אַפֵּךְ מָעַל לְפִיךְ?

הוֹי, הַבִּיטוּ! חָה־חָה־חָה!

מֶה עָשִׂיתָ לְאַפֵּךְ?"

– “דַּי!” – צָעַק פִּילֵנוּ: "שֶׁקֶט!

דִּבְרֵיכֶם הֵם שָׁטוֹת מֻבְהֶקֶת:

אֵין כְּאָף הַזֶּה לַטִּיב

ואַשְׁרַי שֶׁקִבַּלְתִּיו.

בְּחָקְרִי תַּנִּין בַּמַּיִם,

מֵה פִּתּוֹ בַצָּהֳרַיִם,

הַתַּנִּין

לִי הִתְקִין

אַף חָדָשׁ יָקָר־הַמִּין,

הַיּוֹדֵעַ

לְבַצֵּעַ

כָּל דָּבָר כְּדָת וָדִין".

אַךְ בִּמְקוֹם לִשְׁתּוֹק בִדְחִילוּ,

שׁוּב לִצְחוֹק הַכֹּל הִתְחִילוּ:

"הוּא כָּל־כָּךְ

מְגֻחָךְ,

זֶה הָאַף הַמָּאֳרָךְ –

אֵין זֶה אַף אֲפִילּוּ!"

– “מְגֻחָךְ?” – אָמַר הַפִּיל:

"יִתָּכֵן – אַךְ הוּא מוֹעִיל!

וְאֶת זֹאת אֲנִי מַבְטִיחַ,

לְכֻלְּכֶם פֹּה לְהוֹכִיחַ!"

וְהֵנִיף אוֹתוֹ לֵיצָן

אֶת אַפּוֹ הַמַּרְבִּיצָן

(שֶׁחִכָּה בְּקֹצֶר־רוּחַ

לְסוֹפוֹ שֶׁל הַוִּכּוּחַ)

וְהִצְלִיף יָמִין וּשְׁמֹאל,

עַל קָטָן וְעַל גָּדוֹל,

שְׁתִי וָעֶרֶב,

לְלֹא־הֶרֶף, עַד שֵׁהֶם צָוְחוּ בְּקוֹל:

“נָא לַחְדּוֹל!”

וְאוּלָם הַפִּיל עֲדַיִן

לֹא הִנִּיחַ כְּלִי־הַזַּיִן.

“לֹא” – אָמַר הוּא – יְדִידַי,

עוֹד לֹא דַי!

הִכָּנְסוֹ כָּעֵת הַתּוֹרָה,

וַאֲנִי עוֹד אֶעֱבוֹרָה

עַל כֻּלְכֶם וְאֶחֱבוֹט

עַד סַלְקֵי אֶת הַחוֹבוֹת:

אֶת כָּל אֵלּוּ

תְּקַבֵּלוּ

כָּאן מִמֶּנִּי בְּכָבוֹד!"

כָּךְ זָכָה פִּילוֹן רַב־מֶרֶץ

לְכָבוֹד וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ;

מְקַבְּלֵי מִקְלַחַת זֹאת

מִבְּשָׂרָם יָכְלוּ לַחְזוֹת

כִּי דְבָרָיו – אֱמֶת וָצֶדֶק,

וְגָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל חֶדֶק,

וְהָאַף הַמְזֻיָּן

הוּא כְּלִי־נֶשֶׁק מְצֻיָּן.

וְהִצִּיג עוֹד בּוֹ בַּלַּיִל

לַפִּילִים גִּבּוֹר־הַחַיִל

גַּם כָּל יֶתֶר לְהָטָיו

מִנִּי אָלֶף וְעַד תָּו.

הַפִּילִים רָאוּ כָּל אֵלּוּ

וְיוֹתֵר עוֹד הִתְפָּעֵלוּ.

*

לֹא הֵנִּיחַ הַשּׁוֹבָב

גַּם לִשְׁאָר מַעֲלִיבָיו,

וְלֹא חָס עַל הַיָּגִיעַ,

וְסִלֵּק אֶת הַמַּגִּיעַ.

הוּא הֶחְזִיר אֶת הַמָּנָה

לַדּוֹדָה הַיְּעֵנָה

וְתָלַשׁ מִזְּנַב הַגְּבֶרֶת

שְׁתֵי נוֹצוֹת־תִּפְאֶרֶת;

וְיָפֶה־יָפֶה גָּמַל

גַּם לַדּוֹד נָמֵר־גָּמָל,

שֶׁפָּגַע בּוֹ קֹדֶם;

והֵשִׁיב מַהֲלֻמּוֹת

שֶּׁקִּבֵּל מִבְּהֵמוֹת

עִם עֵינֵי־הָאֹדֶם;

וְאָחַז בַּדּוֹד הַקּוֹף

וְחָבַט אוֹתוֹ כַּתֹּף,

וְהַקּוֹף הִבְטִיחַ

לְפָרֵשׁ יָפֶה סוֹף־סוֹף

לַפִּילוֹן־הַפִּילוֹסוֹף

טַעַם אֲבַטִּיחַ.

כָּךְ עָשָׂה הַפִּיל חֶשְׁבּוֹן

עִם כָּל פֶּגַע וְעֶלְבּוֹן

וְקִיֵּם דִּין־צֶדֶק

בְּעֶזְרַת הַחֶדֶק.

הוּא מָסַר גַּם הַתְרָאָה

לֹא לִנְגּוֹעַ לְרָעָה

בַּצִּפּוֹר הַמְלֻמֶּדֶת

הַטּוֹבָה וְהַנֶּחְמֶדֶת;

וְכֻבְּדָה גַּם הַצִּפּוֹר

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַגִּבּוֹר.

י. סוֹף־דָּבָר

וְכָעֵת יָבִין כָּל נַעַר,

מָה קָרָה אָז שָׁם בַּיַּעַר.

הִתְקַנְאוּ וְלֹא חִנָּם,

הַפִּילִים בְּבֶן־מִינָם,

שֶׁזָּכָה בִּשְׁעַת־הַכֹּשֶׁר

לְמַזָּל כָּזֶה וָאֹשֶׁר

וְרָכַשׁ לוֹ אַף נִפְלָא

הָעוֹשֶׂה כָּל פְּעֻלָּה:

אָף – מַחְבִּישׁ גֻלְגֹּלֶת כּוֹבַע,

אַף – מַלְעִיט הַפֶּה לָשׂבַע,

אָף – מַזְלֵג ואַף – מָנוֹף,

מְנִיפָה וְגַם אֶגְרוֹף,

וְיוֹדֵעַ

לְבַצֵּעַ

עוֹד דְּבָרִים רַבִּים בְּלִי־סוֹף.

וּמִהֵר כָּל פִּיל בַסֵּתֶר

בְּלִי סַפֵּר דָּבָר לַיֶּתֶר,

אֶל תַּנִּין־הַלִּימְפּוֹפּוֹ –

שֶׁיַּחֲלִיף לוֹ אֶת אַפּוֹ.

*

כָּךְ בִּזְכוּת הַפִּיל־הַיֶּלֶד,

הַסַּקְרָן וְהַחַקְרָן,

הַמַּקְשָׁן וְהָעַקְשָׁן,

נִתְבָּרֵךְ כָּל פִּיל בַּחֶלֶד

בְּאַף־קֶסֶם, אַף־כָּל־בּוֹ,

שֶׁדָּגוּל הוּא מֵרִבּוֹא;

זֶהוּ אַף־אַפֵּי־אַפַּיִם,

הַפָּעִיל כְּזוּג־כַּפַּיִם

וְכָמוֹהוּ גַּם מוֹעִיל;

וְעַכְשָׁו נֶחְשָׁב בְּצֶדֶק

מֶלֶךְ־אַף, שֶׁשְׁמוֹ הַחֶדֶק,

לְעִקָּר תִּפְאֶרֶת פִּיל.

(בְּעִקְּבוֹת מַעֲשִׂיָּה רוּסִית)

א

הַפְּתִיחָה וְהַמָּבִוֹא: גִּבּוֹרֵנוּ וּזְנָבוֹ

מִי מִכָּל יוֹשְׁבֵי הַחֶלֶד

אֵיזֶה אִישׁ וְאֵיזֶה יֶלֶד,

לֹא שָׁמַע דִּבְרֵי מָשָׁל

עַל טִיבוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל?

זֶה חַנְפָן, רַמַּאי רַב-וֶתֶק;

לְשׁוֹנוֹ כִּדְבַשׁ לְמֶתֶק;

דִּבּוּרָיו – חֲלַקְלַקּוֹת,

מַעֲשָׂיו – חֲמַקְמַקּוֹת:

הוּא סוֹרֵחַ

וּבוֹרֵחַ –

וְאַחַר סוֹפֵג מַכּוֹת.

אַךְ לֹא כֵּן הוּא שׁוּעָלֵנוּ

שֶׁכָּרֶגַע כָּאן יֻצָּג:

שׁוּעָלֵנוּ, לֹא עָלֵינוּ,

לֹא הָיָה חָכָם מֻפְלָג.

כִּי אֶצְלוֹ הָיָה הַכֹּחַ

בַּזָּנָב וְלֹא בַּמֹחַ:

לוֹ הָיָה זָנָב נָאֶה,

הַמַּרְהִיב עֵינֵי רוֹאֶה,

וְעָלָיו, עַל זָנָב-תִּפְאֶרֶת,

הֶעָבֹת כְּעֵין מִשְׂעֶרֶת,

לְבָבוֹ הָיָה גֵאֶה.

הוּא תָּמִיד הָיָה שָׁקוּעַ

בְּפִרְכּוּס לְרַאֲוָה:

בְּלִבּוֹ הָיָה תָּקוּעַ

יֵצֶר רַע שֶׁל גַּאֲוָה.

וְאוּלָם עִקַּר-הָרֹעַ

לֹא הָיָה בְּחֵטְא גִּנְדּוּר:

הוּא תָּמִיד חָמַד לִפְגוֹעַ

בַּחֲשַׁאי בְּכָל יְצוּר.

הוּא גָּרַם צָרוֹת וָנֶזֶק

כָּכָה-סְתָם, מֵרֹעַ-מֶזֶג

וּבִצֵּעַ כָּל עָווֹן

בְּלִי תַּכְלִית וּבְלִי חֶשְׁבּוֹן.

אֵיד זוּלַת, אָסוֹן אוֹ כֶּשֶׁל,

בְּעֵינִיו הָיָה מַצְחִיק.

בְּקִצּוּר, הָיָה דַרְכּוֹ שֶׁל

גִּבּוֹרֵנוּ לְהַזִּיק.

ב

לֶקַח מַר לָבֶּן-בְּלִי-חֹק

כִּי הַחֹק אֵינֶנּוּ צְחוֹק.

יוֹם אֶחָד הוּא בָּא הָעִירָה

אֶל הַשּׁוּק, לָבֹז לוֹ בָז.

הַכִּכָר כֻּלָּהּ הִשְׁחִירָה

מִגַּלֵּי הָמוֹן נֶחְפַּז.

וְהִנֵה פִּתְאֹם עָלָה עַל

דַּעְתּוֹ שֶׁל הַבְּלִיַּעַל

לְשַׂחֵק מִשְׁחַק-לֵצִים

בְּזָקֵן עִם סַל בֵּיצִים.

הִתְגַּנֵּב אֵלָיו הוּא חֶרֶשׁ,

אֶת זְנָבוֹ זָקַף, כַּקֶּרֶשׁ

לְהַכְשִׁיל אֶת הַזָּקֵן –

וְהִפִּיל אֶת הַמִּסְכֵּן;

וְעוֹד שָׂם רַגְלָיו הַסַּלָּה –

חֲבִתָּה נָאָה עָשָׂה לוֹ…

צִוְחָתוֹ שֶׁל הֶעָשׁוּק

הִדְהֲדָה בְּכָל הַשּׁוּק.

הַשּׁוֹטֵר בְּקוֹבַע

בָּא מִיָּד הָרְחוֹבָה.

“הַס!” – צָעַק שׁוֹמֵר-הַחֹק –

"רֵיחַ פֶּשַׁע מֵרָחוֹק

לִי עָלָה הָאַפָּה.

אֵיזֶה לֵץ-שַׁעֲרוּרְיָן,

מְחַבֵּל וְעֲבַרְיָן,

נְבָלָה עָשָׂה פֹּה?"

הַשּׁוּעָל הִתְחִיל לִכְזוֹב:

"הַזָּקֵן עָבַר בָּרְחוֹב,

וְהִנֵּה כָּשְׁלָה רַגְלוֹ כָּאן,

כַּנִּרְאֶה מֵרֹב הַזֹּקֶן…

וַאֲנִי – אֲנִי לֹא-כְלוּם,

רַק עָזַרְתִּי לוֹ לָקוּם".

הַשּׁוֹטֵר אוֹתוֹ שִׁסֵעַ:

“אֶת טִיבְךָ אֲנִי יוֹדֵעַ”:

תַּחְבּוּלוֹת שֶׁל עֲבַרְיָן

יְדוּעוֹת לִי עַל בֻּרְיָן.

זְכוֹר, שַׁקְרָן: סוֹפְךָ לְעֹנֶשׁ –

לִי זֶה-כְּבָר אִתְּךָ חֶשׁבּוֹן יֵשׁ.

וְאִם שׁוּב אוֹתִי תַּקְנִיט,

וְאֶתְפּוֹס אוֹתְךָ שֵׁנִית,

לְדַבֵּר אִתְּךָ לֹא אֶרֶב –

תְּדַבֵּר אִתְּךָ הַחֶרֶב:

בַּמִּרְצָף אוֹתָה אַשְׁחִיז

וּזְנָבְךָ מִיָּד אַתִּיז!"

הַשּׁוּעָל נִבְהֶל עַד-מָוֶת.

אַךְ מִקֵּץ חֲצִי-שָׁעָה

כְּבָר נִרְגַּע וְלֹא חָשַׁב עוֹד

עַל-אוֹדוֹת הָאַתְרָאָה.

שׁוּב יִצְרוֹ אוֹתוֹ הִדִּיחַ,

וְחָשַׁב לוֹ הַפִּרְחָח:

"הַשּׁוֹטֵר בִּי לֹא יַשְׁגִּיחַ

בְּהָמוֹן עָצוּם כָּל-כָּךְ".

בְּשַׁלְוָה הָלַךְ-לוֹ הָלְאָה.

וְהַפַּעַם נִזְדַּמְּנָה לוֹ

לְקָרְבַּן תַּעֲלוּלָיו

יְשִׁישָׁה עִם כַּד חָלָב.

הוּא דָחַף אוֹתָהּ בָּרֶגֶל,

אֶת זְנָבוֹ הֵנִיף כַּדֶּגֶל

וְהִכָּה עַל כַּף-הַיָּד

שֶׁהֶחְזִיקָה אֶת הַכַּד.

הַזְּקֵנָה כָּשְׁלָה וָמָטָה,

וְכַדָּהּ נָפַל לְמַטָּה,

הִתְגַּלְגֵּל וְנֶהְפַּךְ;

הֶחָלָב כֻּלּוֹ נִשְׁפַּךְ.

מַה נִּפְלָא! אוּלָם בְּטֶרֶם

עַד תֻּמּוֹ נִשְׁפַּךְ הַזֶּרֶם,

כְּבָר הָיָה שׁוֹטְרֵנוּ כָּאן:

“תְּפַסְתִּיךָ, הַרְפַּתְקָן!”

הַשּׁוּעָל אֲחוּז-הָרַעַד

בְּחֻצְפַּת-יֵאוּשׁ נִסָּה עוֹד

לְגַלְגֵּל אֶת הָאַשְׁמָה

עַל אוֹתָה זְקֵנָה עַצְמָהּ:

"עַל זְנָבִי הִיא פֹּה דָּרְכָה לִי,

זָנָב-הַחֶמֶד לִכְלְכָה לִי,

וּמִמֶּנָּה מַגִּיעִים

לִי, בְּעֶצֶם, פִּצּוּיִים!"

– “בְּלוֹם אֶת פִּיךָ, הַפּוֹשֵׁעַ!

בִּשְׁקָרִים לֹא תִּוָּשֵׁעַ:

הֵן רָאִיתִי בְּעֵינַי!

הַחֻצְפָּה שֶׁלְךָ, רַמַּאי,

אֶת דָּמִי מַמָּשׁ הִרְתִּיחָה –

יַעַן הִזְהַרְתִּיךָ.

מִפְּנֵי רֹעַ חִשְׁקְךָ

אַזְהָרָה זוֹ נִשְׁכְּחָה,

וְכָעֵת דְּבָרִים לֹא אֶרֶב –

תְּדַבֵּר אִתְּךָ הַחֶרֶב!"

ג

קוֹץ נוֹסָף עַל הַחוֹחִים:

מַקְהֵלַת הַפִּרְחָחִים

הַשּׁוּעָל מִשֶּׁבֶר-פֶּתַע

הִתְפָּרֵץ בְּזַעַק מַר.

מִזְּנָבוֹ שָׂרַד אַךְ קֶטַע

כֹּה קָצָר כִּזְנַב-עַכְבָּר.

הוּא יִלֵּל כְּמִשְׁתַּגֵּעַ

וּמֵאֵן לְהֵרָגֵעַ:

הָרָשָׁע שָׁדַד-גָּנַב

הֲדָרוֹ, מַחְמַד-עֵינָיו –

הַזָּנָב!

עַל חֶרְפָּה וּכְאֵב גַּם-יַחַד

נִתְּוַסְפָה מַחְשֶּׁבֶת-פַּחַד:

אֵיךְ יָשׁוּב הוּא אֶל נָווֹ

בְּלִי זְנָבוֹ?

"אֵיךְ קָלוֹן עָלַי אָמִיטָה,

אֵיךְ בִּפְנֵי חַיּוֹת אַבִּיטָה,

מְחֻלָּל וּקְצוּץ-זָנָב?

כָּל רוֹאַי בִּי יְהַתֵּלוּ,

יִתְקַלְּסוּ וְיִתְעַלֵּלוּ –

מֵאַרְיֵה וְעַד אַרְנָב!"

אֶלָּא מַה יוֹעִיל הַצַּעַר?

הֵן עָלָיו לָשׁוּב לַיַּעַר.

בִּמְבוּכָה רַבָּה מְאֹד

הַמִּסְכֵּן הִתְחִיל לִצְעוֹד

וְשֵׂרֵךְ דַרְכּוֹ רַב-שֶׂרֶךְ

לַעֲקוֹף בְּרִיּוֹת בַּדֶרֶך –

לְהַסְתִּיר אֶת תֻּרְפָּתוֹ,

לְכַסּוֹת עַל חֶרְפָּתוֹ.

אַךְ קְלוֹנוֹ בִּמְלוֹא הַכֹּבֶד

עַל רֹאשׁוֹ נִתַּךְ בָּרְחוֹב עוֹד.

בְּדַרְכּוֹ עָבְרוּ בָּרְחוֹב

בַּעֲלֵי-חַיִּים לָרֹב.

אַחֲרָיו כָּל אֵלֶּה רָצוּ

וְלָשׁוֹן אֵלָיו חָרָצוּ.

“הַב-הַב-הַב” – פָּתַח כְּלַבְלַב:

“וְהֵיכָן הוּא הַזָּנָב?”

קוֹל חָתוּל עָנָה לוֹ: "מְיָאוּ,

הַזָּנָב בַּמִּכְבָּסָה הוּא!"

כָּאן הוֹסִיפוּ אַוָּזוֹת:

"גַ-גַ-גַּע, חַיָּה כָּזֹאת

לְהַכְנִיס כְּדַאי הַכְּלוּבָה –

שֶׁבָּנֵינוּ יִסְתַּכְּלוּ-בָּהּ!

כְּנֶגֶדָּן הַתַּרְנְגוֹל

כְּנוֹזֵף קָרָא בְּקוֹל:

"קוּקוּרִיקוּ, קוּקוּרִיקוּ,

לָמָּה, לָמָּה לוֹ תָּצִיקוּ?

הִתְבַּיְּשׁוּ-נָא: הַמִּסְכֵּן

אֶת זְנָבוֹ פָּשׁוּט מִשְׁכֵּן".

וְהָאַיִל בֶּן-הַחַיִל

הַמְכֻנֶּה “חָכָם בַּלַּיִל”

סָח בַּנַּחַת: "מֶה-מֶה-מֶה,

הָרַמַּאי הוּא מְרֻמֶּה!"

בְּשָׁמְעוֹ כָּזוֹ תִּזְמֹרֶת,

הַשּׁוּעָל נִתְקַף סְחַרְחֹרֶת.

הוֹי עֶלְבּוֹן!

הוֹי קָלוֹן!

הוֹי, חֶרְפָּה וּבִזָּיוֹן!

ד

עוֹד מִקְלַחַת-תַּעֲנוּג

הַכִּבּוּד מִפִּי בַּת-זוּג

בְּבוֹאוֹ לַמְּאוּרָה,

שֶׁשִׁמְּשָׁה לוֹ בֵּית-דִּירָה,

אֶת עַצְמוֹ נִסָּה לִדְחוֹף אֶל

הַקָּצֶה הַלּוּט בָּאֹפֶל;

אַךְ אִשְׁתּוֹ מִיָּד צָוְחָה;

“מַה קָרָה? אַיֵּה זְנָבְךָ?”

הַמִּסְכֵּן נִדְחַק הַכָּתְלָה

וְעָנָה חֲמַקְמַקּוֹת לָהּ:

"מַה עִסְקֵךְ? אוּלַי אֲנִי

נְדַבְתִּיהוּ לְעָנִי?"

וְאוּלָם אִשְׁתּוֹ צָרְחָה אָז

עוֹד בְּיֶתֶר עֹז וָכַעַס:

הוֹי, בַּטְלָן, רֵיקָא, פּוֹחֵז,

אֶת עֵינַי לֹא תְּאַחֵז!

שׁוּב סָרַחְתָּ, הִתְפַּרְחַחְתָּ –

וְעַל-כֵּן זְנָבְךָ קִפַּחְתָּ!

מִי כָּעֵת אוֹתְךָ יִרְפָּא

וְיָסִיר אֶת הַתֻּרְפָּה,

שֶׁבְּרִיּוֹת לֹא יְרַנֵּנוּ –

לֹא יַרְבּוּ קְלוֹנֵנוּ?"

עֵת רַבָּה עוֹד יִלְּלָה

וּבָכְתָה הַשּוּעָלָה,

וְאוּלָם סוֹף-סוֹף הִיא נָחָה

מֵרֻגְזָהּ וְסָחָה:

"בּוֹא נָרוּצָה וְנִשְׁאַל

פִּי הַסָּב הַמְהֻלָּל,

הַפִּקֵחַ

הַקֵּרֵחַ,

הֶחָכָם מִכָּל שׁוּעָל!

אֵין דֻּגְמַת אוֹתוֹ קֵרֵחַ

לִתְבוּנָה וְחוּשׁ-הָרֵיחַ:

בְּוַדָּאי יֵדַע לָעוּץ,

אֵיךְ לִרְפּוֹא זָנָב קָצוּץ".

גִּבּוֹרֵנוּ דַּךְ-הָרוּחַ

מִתְּחִלָּה רָצָה לָנוּחַ,

אַךְ הַגְּבֶרֶת שׁוּעָלָה

רַעַשׁ-תֹּפֶת חוֹלְלָה:

בְּרוֹתְחִין אָזְנָיו הִיא דָּנָה –

עוֹד מְעַט וְתִתְפַּקַּעְנָה!

חֲסֵרוֹת הֵן בֵּית-קִבּוּל

לְהָכִיל כָּזֶה מַבּוּל.

הוּא הִבְטִיחַ לְאִשְׁתּוֹ כִּי

יְצַיֵּת לָהּ: “רַק תִּשְׁתֹּקִי!”

וּשְׁנֵיהֶם יָצְאוּ יַחְדָּו

אֶל הַסָּב.

ה

לְהַרְהֵר כַּהֲלָכָה –

הִתְיַצֵּב נָא עַל רֹאשְׁךָ!

וְהִנֵה הַזּוּג שֶׁלָּנוּ

הִתְיַצֵּב לְפָנַי הַסָּב.

“רַב-שָׁלוֹם” – אָמְרוּ לוֹ – "בָּאנוּ

לְרַפֵּא אֶת הַזָּנָב".

הַיָּשִׁישׁ הֵנִיד קָרַחַת

וּמִיָּד עָמַד בְּנַחַת,

בְּלִי לַחְקוֹר וּבְלִי לִדְרוֹשׁ,

עַל הָרֹאשׁ.

הַגַּנְדְּרָן לִיֵדי פְּלִיאָה בָּא:

הַחִידָה אוֹתוֹ מָשְׁכָה;

וְשָׁאַל: "מַדוּעַ סַבָּא,

הִתְיַצַּבְתָּ עַל רֹאשְׁךָ?"

–כְּלוּם אָף פַּעַם לֹא שָׁמַעתָּ?" –

סָח בְּשֶׁקֶט הֶחָכָם : "אִם הָרֹאשׁ נִמְצָא לְמַטָּה,

הֵן אֵלָיו זוֹרֵם הַדָּם,

וְאִתּוֹ, מַקְשָׁן כָּמוֹךָ,

רַעְיוֹנוֹת זוֹרְמִים הַמֹּחָה!"

הַקֵּרֵחַ שׁוּב שָׁקַע

בִּשְׁתִּיקָה.

לִפְרָקִים הוּא הִתְנוֹעֵעַ,

וְרֹאשׁוֹ הָיָה נוֹסֵעַ

עַל רִצְפַּת הָאֲדָמָה;

וְאוֹרְחֵינוּ בִּדְמָמָה

הִסְתַּכְּלוּ בְּרֶטֶט-קֹדֶשׁ,

אֵיךְ הַסָּב אֶת קָרַחְתּוֹ דָּשׁ.

סוֹף-כָּל-סוֹף הַסָּב גָּמַר

וְאָמַר:

"כְּבָר חָשַׁבְתִּי עַד סְחַרְחֹרֶת –

וְתוֹעֶלֶת אֵין אַף קֹרֶט:

לַצָּרָה הַזֹּאת יָפֶה

רַק כֹּחוֹ שֶׁל הָרוֹפֵא.

לֵךְ מִיָּד אֵלָיו הָעִירָה,

עִנְיָנְךָ הֵיטֵב הַסְבִּירָה –

וְיַתְקִין לְךָ מַהֵר,

כִּרְצוֹנְךָ זָנָב אַחֵר.

בַּת-הַחַיִל הַשּוּעֶלֶת

לֹא נֻסְּתָה הַרְבֵּה בַּחֶלֶד;

לָהּ מַרְאֵה רוֹפֵא-הָעִיר

לֹא הָיָה כָּל-כָּךְ נָהִיר.

וְעַל-כֵּן הִיא שָׁאֲלָה, אִם

יֵשׁ גַּם לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם

וְזָנָב כְּדִין וָדָת,

כְּמוֹ לְכָל יְצוּר נִכְבָּד.

– “הָרוֹפֵא הוֹלֵךְ עַל שְׁתַּיִם" –

סָח הַסָּב הַמְהֻלָּל:

"לְעֵינָיו יֵשׁ מִשְׁקָפַיִם,

וְזָנָב לוֹ אֵין בִכְלָל!"

הַדְּבָרִים אוֹתָהּ הִתְמִיהוּ.

הִיא אָמְרָה: "הַגֶּד-נָא, סָב:

מַה יוֹעִיל לְבַעֲלִי הוּא,

אִם גַּם הוּא חֲסַר-זָנָב?"

–זוֹ קֻשְׁיָה שֶׁל בּוּר אוֹ פֶּתִי –

וּמוּטָב לֹא תְּפַטְפֵּטִי!" –

סָח לָהּ סַבָּא וְחִיֵּךְ:

"הִשָּׁמְרִי-נָא בִּלְשׁוֹנֵךָ:

הָרוֹפֵא – אִישׁ טוֹב וָנוֹחַ,

אַךְ רַגְזָן, מָהִיר לִרְתּוֹחַ,

וְעַל-כֵּן זִכְרִי לִקְחִי:

סְתָם עִמּוֹ אַל תִּתְוַכְּחִי,

כִּי מִזֶּה – אֲנִי מַתְרֶה-בָךְ –

לֹא יִצְמַח לֵךְ רֶוַח".

בְּנֵי-הַזּוּג הוֹדוּ לַסָּב

הֶחָסִיד בְּמַעֲשָׁיו

וּמִיָּד, מִבְּלִי לַחְשׁוֹב עוֹד,

מִהֲרוּ לְפִי הַכְּתֹבֶת,

לְבַקֵּשׁ תַּחְלִיף-זָנָב.

ו

הָרוֹפֵא הַמְּלֻמָּד –

קְצָת רַגְזָן, אַךְ אִישׁ נֶחְמָד

הָרוֹפֵא פָּתַח הַדֶּלֶת,

וְאָמְרָה לוֹ הַשּוּעֶלֶת:

"אֵיזֶה לֵץ הַיּוֹם גָּנַב

מֵאִישִׁי אֶת הַזָּנָב.

וְעַל-כֵּן נִשְׁלַחְנוּ הֵנָּה.

אַל תִּכְעַס-נָא, אֲדוֹנִי!

חוּס עָלֵינוּ וַעֲשֵׂה-נָא

לְאִישִׁי זָנָב שֵׁנִי.

כַּמּוּבָן, כְּפִי הַיְכֹלֶת

נְשַׁלֵּם גַּם שְׂכַר-טִרְחָה:

אוֹ, נַנִּיחַ, תַּרְנְגֹלֶת –

נִגְנְבֵן בַּעֲבוּרְךָ.

רַק הַמְצֵא, כְּיַד בַּר-סֶמֶךְ,

זְנַב-חִלּוּף לְזֶה הַ“לֶּמֶךְ”.

הִצְטַחֵק רוֹפְאֵנוּ דֹם

לַשָּׂכָר שֶׁהִיא הִבְטִיחָה –

וּפִתְאֹם שָׁלַף מַדְחֹם:

“אָנָא, פְּתַח, שׁוּעָל אֶת פִּיךָ!”

הִתְפַּלְּאָה הַשּוּעָלָה:

מַה רוֹצִים מִבַּעֲלָהּ?

וְאָמְרָה: "לוֹ אֵין שׁוּם חֹלִי

חוּץ מֵאֹפִי מְקֻלְקָל.

רַק תַּקֶּן-נָא אֶת זְנָבוֹ לִי –

וַחֲסָּל!"

– “הוֹי, פְּתַיָּה, אַל תִּתְעָרְבִי-נָא

בְּחָכְמַת הַמֶּדִיצִינָה!" –

בָּהּ נָזַף בְּרֹגֶז רַב

הַלַּמְדָן הַנֶּעֱלָב:

"אִם בּוּרָה אַתְּ מֵאוֹרָיְתָא,

הִסְתַּלְּקִי הַבַּיְתָה!"

נִבְהֲלָה הַשּׁוּעָלָה –

לֹא הוֹסִיפָה אַף מִלָּה.

כַּמּוּבָן, הִיא לֹא הֵבִינָה

מַהוּ פֵּשֶׁר מֶדִיצִינָה,

אַךְ זָכְרָה עֲצַת הַסָּב:

הַוִּכּוּחַ הוּא לַשָּׁוְא.

הָרוֹפֵא הוֹצִיא בֵּינְתַּיִם

הַמַּדְחֹם מִן הַשִּׁנַיִם,

הִתְבּוֹנֵן אֶל הַמִּסְפָּר

וְאָמַר:

"מְדִידַת הַחֹם מַרְאָה לִי

כִּי חֻמְּךָ הִנּוֹ נוֹרְמָלִי;

גַּם הַדֹּפֶק אֶצְלְךָ –

מִנְיָנוֹ כַּהֲלְכָה.

בֶּאֱמֶת, לְפִי הַבֹּחַן,

כָּל דָּבָר הוּא כְּתִקְנוֹ כָאן:

מַחְלָתְךָ הַיְחִידָה –

הַזָּנָב הַמְגֻדָּע.

כָּךְ קוֹבֵעַ הַמַּדָּע.

וְכָעֵת אֵפוֹא הַגִּידָה:

מַה זָנָב לְךָ אַצְמִידָה?"

ז

הַתְּרוּפָה שֶׁל אִישׁ-מַדָּע

לַזָּנָב הַמְּגֻדָּע

גַּנְדְּרָנֵנוּ רַב-הַפַּחַז

שֶׁחָמַד זָנָב רָם-יַחַס,

הֶעֱלָה רַעְיוֹן נוֹעָז:

לְצָרֵף לוֹ… זְנַב-טַוָּס:

"אֵין כָּמוֹהוּ עוֹד בַּטֶּבַע:

אֵיזֶה נוֹי וְעשֶׁר-צֶבַע!"

אַךְ אִשְׁתּוֹ הַשּׁוּעָלָה

נִדְהֲמָה-נִתְחַלְחֲלָה:

"מַה תֹּאמְרוּ עַל בֶּן-הַטֶּפֶּשׁ?

אֵיזוֹ שְׁטוּת וְגֹעַל-נֶפֶשׁ!

הוֹי, בֶּן-שַׁחַץ מְפֻרְכָּס:

לוֹ חָסֵר רַק זְנַב-טַוָּס!"

הָרוֹפֵא צָחַק בְּנַחַת

לַקְּטָטָה הַמִּתְלַקַּחַת:

"טוֹב, הַפְסִיקוּ, יְדִידַי –

דַּי!

הַמַּחְלִיט אֵפוֹא אֲנִי הוּא:

זְנַב-טַוָּס – לֹא רְצִינִי הוּא;

כִּי יָפְיוֹ הוּא אַךְ וְרַק

סְתָם-בָּרָק וְנוֹי-שֶׁל-סְרָק.

בִּשְׁבִילְךָ נִבְחַר הַפַּעַם

בְּחֶשְׁבּוֹן, חָכְמָה וָטַעַם

לֹא זָנָב לְשֵׁם כִּשְׁכּוּשׁ,

אַךְ זָנָב לְשֵׁם שִׁמּוּשׁ.

הוּא יָבִיא הַרְבֵּה תּוֹעֶלֶת

גַּם לְךָ גַּם לַשּׁוּעֶלֶת

וְיִצְלַח לַעֲבוֹדָה:

זְנַב-חֶמְדָּה – מִמִּזְוָדָה!

זְנַב-פְּלָאִים! תּוּכַל יוֹם-יוֹם אָז

לְהוֹבִיל בּוֹ מְלוֹא-הָעֹמֶס

מִכָּל טוּב בְּרֹב צִנְעָה,

בְּלִי לִמְשׁוֹךָ עֵינֵי-קִנְאָה.

בְּקִצוּר, זֶה כְּלִי רַב-עֵרֶךְ

לְצָרְכֵי הַדֶּרֶךְ!"

הָרַעְיוֹן הַזֶּה פָּעַל

עַל לִבּוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל:

"בֶּאֱמֶת זֶה אֹפֶן נוֹחַ

לְהוֹבִיל אִתִּי מַלְקוֹחַ.

אִם אֶגְנוֹב דְּבַר-מַה בָּעִיִר,

בִּזְנָבִי אוֹתוֹ אַסְתִּיר:

אִם אֶתְּפּוֹס שָׁלָל בַּצַּיִד,

בִּזְנָבִי יוּבַל לַבַּיִת –

בְּקִצוּר, הַכֹּל אָבִיא

בִּזְנָבִי!

וְיָכוֹל הוּא, אַגַּב-אֹרַח,

לְשַׁמֵּשׁ לְעוֹד מִין צֹרֶךְ:

אִם בָּנַי, שַׁעֲלוּלִים,

שׁוּב יַרְבּוּ תַּעֲלוּלִים,

אֶשְׁתַּמֵּשׁ בִּזְנַב-הַפֶּלֶא

לְיַסְּרָם בְּעֹנֶשׁ-כֶּלֶא:

בּוֹ יֵשְׁבוּ בְּמַאֲסָר –

וְיִקְחוּ מוּסָר"

כַּנִּרְאֶה, גַּם הַשּוּעֶלֶת

רָאֲתָה בָּזֶה תּוֹעֶלֶת

לְעַצְמָהּ וּמִשְׁפַּחְתָּהּ –

בְּכָל אֹפֶן, לֹא מִחְתָה.

הָרוֹפֵא לָקַח בְּנַחַת

מִסְפָּרַיִם, חוּט וָמַחַט

וּבָחַר לוֹ מִזְוָדָה

הֲדוּרָה וְנֶחְמָדָה –

וְתָפַר אוֹתָהּ לַגֹּדֶם

שֶׁשָּׂרַד מִקֹּדֶם.

וְהַזּוּג יָצָא לָרְחוֹב,

אַחֲרַי תּוֹדוֹת לָרֹב

לָרוֹפֵא הַטּוֹב.

הַשּׁוּעָל צָעַד בְּכֹחַ:

מִצְעָדוֹ הָיָה לֹא נוֹחַ,

כִּי הָיְתָה הַמִּזְוָדָה

קְצָת יוֹתֵר מִדַּי כְּבֵדָה

וְחָרְקָה עַל הַמַּרְצֶפֶת

כְּגַּלְגַּל בְּלִי זֶפֶת.

אַךְ לִבּוֹ שֶׁל הַגַּנְדְּרָן

בְּקִרְבּוֹ עָלַז וְרָן:

כָּל אוֹיְבָיו מִבְּנֵי-הַיַּעַר

יִתְמַלְּאוּ קִנְאָה וָצַעַר!

גַּם הַגְּבֶרֶת שׁוּעָלָה

נֶהֶנְתָה מִבַּעְלָהּ.

אַךְ, בִּמְקוֹם כָּבוֹד וָנַחַת,

כְּבָר חִכְּתָה לַשְּׁנַיִם יַחַד,

קַבָּלַת פָּנִים “חַמָּה”

תּוֹךְ הוּמָה וּמְהוּמָה.

הֶחָתוּל הוֹדִיעַ: "מִיָאוּ!

תַּיָּרִים אֵלֵינוּ בָּאוּ!

מְעַנְיֵן לְהִוָּדַע,

מַה אֶצְלָם בַּמִּזְוָדָה?"

– “בְּוַדַּאי" – עָנָה הַתַּיִשׁ –

"בַּזָּנָב אוֹצְרוֹת-חָכְמָה יֵשׁ,

כִּי בָּרֹאשׁ, עַל כָּל פָּנִים,

אֵין כָּאֵלֶּה מַטְמוֹנִים!"

כָּאן הַכֹּל הִתְחִילוּ יַחַד

לְהַמְטִיר כְּעֵין מִקְלַחַת:

– “הַב-הַב-הָב! הַב-הַב-הָב!

רְאִיתֶם כָּזֶה זָנָב?"

– “קוּקוּרִיקוּ! קוּקוּרִיקוּ!

מַה מַּצְחִיק הוּא! מַה מַּצְחִיק הוּא!"

– “גַּ-גַּ-גַּע! גַּ-גַּ-גַּע!

זֶה הַפֶּתִי הִשְׁתַּגַּע!"

וְהָאַיִל בֶּן-הַחַיִל,

הַמְכֻנֶּה “חָכָם בַּלַּיִל”,

סָח בְּרֹגֶז: "מֶה-מֶה-מֶה,

מֶה חָצוּף זֶה מְדַמֶּה?

עַל זָנָב-קָרִיקָטוּרָה

הוּא חַיָּב פֻּלְסֵי דְּנוּרָא!"

גַּם לַגְּבֶרֶת שׁוּעָלָה

צָעֲקָה הַכַּת כֻּלָּהּ:

"הִכָּלְמִי וּבֹשִׁי!

זוּג-הַחֶמֶד, בִּמְבוּכָה,

מְבֻיָּשׁ כַּהֲלָכָה,

הִסְתַּלֵּק בְּקֹשִׁי.

הֵם חָזְרוּ, נֶאֱנָחִים,

אֶל חֲכַם הַנִּתּוּחִים,

וְאָמְרָה הַגְּבֶרֶת:

"שׁוּב הָיִינוּ לְשִׁמְצָה;

אֲדוֹנִי, אוּלַי תִּמְצָא

תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת?"

ח

הַתַּחְלִיף שֶׁל אִישׁ-מַדָּע

לַזָּנָב-הַמִּזְוָדָה

הָרוֹפֵא לֹא חָס עַל יֶגַע

לְהַמְצִיא תְּרוּפָה לַפֶּגַע –

וְאַחַר הִרְהוּר-שָׁעָה

סַח: "כְּבַר יֵשׁ לִי אַמְצָאָה!

נַעֲשֶׂה לְךָ הַפַּעַם

מִין זָנָב – חֲזִיז וָרַעַם! –

שֶׁכָּמוֹהוּ אֵין בַּיְּקוּם:

מִ… קֻמְקוּם.

זֶה זְנַב-פֶּלֶא מְשַׂמֵּחַ

וּמוֹעִיל: קֻמְקוּם רוֹתֵחַ!

בַּזָּנָב – הַמַּטְאֲטֵא

אֵין תּוֹעֶלֶת אָף כְּזַיִת,

אַךְ זָנָב – קֻמְקוּם שֶׁל תֵּה –

בּוֹ בְּרָכָה לְמֶשֶׁק-בַּיִת.

וְגַם יֵשׁ בּוֹ הַכְנָסָה

וְתוֹסֶפֶת פַּרְנָסָה:

אִם הַמְּחִיר אֵינוֹ בְּיֹקֶר,

יֵשׁ עַל תֵּה קוֹפְצִים כָּל בֹּקֶר!"

הָרַעְיוֹן הַזֶּה הֵנִיס

חֲשָׁשׁוֹ שֶׁל גַּנְדְּרָנֵנוּ:

אַחֲרַי זָנָב מַכְנִיס

פִּרְחָחִים לֹא יְרַנֵּנוּ!

גַּם לִבּוֹ שֶׁל אִסְטְנִיס

מְכַבֵּד דָּבָר מַכְנִיס.

זֶה כָּל-כָּךְ מְשַׁעֲשֵׁעַ –

לְהַדְהִים כָּל אָח וָרֵעַ!

הוּא יִגַּשׁ בַּחֲשִׁיבוּת

וַיִשְׁאַל בַּחֲבִיבוּת:

"הֲרוֹצֶה אַתָּה כּוֹס תֵּה, אָח,

מִזָּנָב – קֻמְקוּם רוֹתֵחַ?"

וְהַזָּר הַבָּא לִשְׁתּוֹת

יְשַׁלֵּם לוֹ שְׁתֵּי פְּרוּטוֹת.

הָרוֹפֵא הִרְתִּיחַ מַיִם

בְּקֻמְקוּם גָּדוֹל וָרָב –

וּתְפָרוֹ אַחַת-וּשְׁתַּיִם

לִשְׂרִידוֹ שֶׁל הַזָּנָב.

בְּנֵי-הַזּוּג הוֹדוּ עַל טֹרַח –

וְיָצְאוּ לָאֹרַח.

גֵּא פּוֹסֵעַ הַגִּבּוֹר –

מִזְּנָבוֹ עוֹלֶה קִיטוֹר,

מִתַּמֵּר עַד הַשָּׁמַיִם –

בַּקֻּמְקוּם רוֹתְחִים הַמַּיִם.

אַךְ הִכִּירוּ אֶת הַזּוּג

עִם זָנָב מִזֶּה הַסּוּג,

קָמוּ שׁוּב שִׂמְחָה וָעֶלֶס,

צְחוֹק וְלַעַג, בּוּז וָקֶלֶס.

הַכְּלַבְלָב מִיָּד אָמַר:

"הַב-הַב-הַב, הִנֵּה קַטָּר!

מַה קָרָה שֶׁהָרַכֶבֶת

בְּלִי פַּסִים פֹּה מִסְתּוֹבֶבֶת?"

– “לֹא" – תִּקֵּן אוֹתוֹ שָׁפָן:

“זֶה כִּבְשָׁן פּוֹלֵט-עָשָׁן!”

–אֲרֻבָּה שֶׁל בֵּית-חֲרֹשֶׁת" –

הִתְעָרְבוּ הָאַוָּזוֹת.

הַשּׁוּעָל מֵרֹב הַבֹּשֶׁת

לֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת.

הוּא אָמְנָם קִוָּה לִמְשׁוֹךְ עוֹד

אֶת לִבּוֹת עוֹלְבָיו בְּשֹׁחַד:

"בּוֹאוּ, בּוֹאוֹ! מִי וָמִי

יִתְכַּבְּדוּ מִקֻּמְקוּמִי?

תֵּה נִפְלָא בְּמֶתֶק-טַעַם –

וְחִנָּם הַפַּעַם!"

הַכְּלַבְלַב לָעַג: "הַב-הַב!

אָנֹכִי רוֹצֶה חָלָב!"

הֶחָתוּל הוֹדִיעַ: "מְיָאוּ!

אָנֹכִי חֲסִיד קָקָאוֹ,

אַךְ אַסְכִּים גַּם לְקָפֶה

עִם פַּרְפֶּרֶת מַאֲפֶה!"

וְהָאַיִל בֶּן-הַחַיִל,

הַמְּכֻנֶּה “חָכָם בַּלַּיִל”,

הִתְחַצֵּף וְסָח בְּעֹז:

“מֶה-מֶה-מֶה! וְלִי גַּזוֹז!”

הַשּׁוּעָל רָצָה לִבְרוֹחַ.

הַקֻּמְקוּם הֻקְפַּץ בְכֹחַ

וּמֵעָל

הוּא נָפַל

עַל גַּבּוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל,

וְהַזֶּרֶם הָרוֹתֵחַ

אֶת כֻּלּוֹ קִלֵּחַ.

יְלָלָה מֵרֹב מַכְאוֹב

נִשְׁמְעָה בְּכָל הָרְחוֹב,

מַה צָּוַח אָז, מַה צָּרַח אָז

גִּבּוֹרֵנוּ רַב-הַפַּחַז!

הוּא קָרָא מֵעֹצֶם דְּוַי:

"אוֹי-וַי! אוֹי-וַי!

הַצִּילוּנִי,

הוֹשִׁיעוּנִי

מִן הָרַע שֶׁבְּאוֹיְבַי,

הָרוֹצֵחַ

הָרוֹתֵחַ,

שֶׁהִפְלִיא אֶת מַכְאוֹבַי!"

אַךְ הַנַּאַק וְהַזַּעַק

נִתְקַבְּלוּ בִּצְחוֹק וָלַעַג,

בְּהִתּוּל

וּבִטּוּל

מִפִּי כֶּלֶב וְחָתוּל

וְכָל יֶתֶר בְּנֵי-הַחֶבֶר

שֶׁהָיוּ עֵדִים לַשֶּׁבֶר.

שׁוּב הַגְּבֶרֶת שׁוּעָלָה

סָחֲבָה אֶת בַּעְלָהּ

לָרוֹפֵא וְסָחָה:

"בַּעֲלִי הַלֹּא-יִצְלַח

הַנּוֹפֵל מִפָּח אֶל פַּח,

שׁוּב נָפַל הַפַּחָה!"

ט

עוֹד אַחַד פִּלְאֵי-מַדָּע:

סוּג חָדָשׁ שֶׁל זְנַב-חֶמְדָּה.

הָרוֹפֵא שֵׁנִית שָׁקַע

בְּהַרְהֶרֶת אֲרֻכָּה…

וְהַזּוּג עָמַד בְּלִי-נוֹעַ,

וְאָזְנָם צָמְאָה לִשְׁמוֹעַ.

וּפִתְאֹם מֵרֹב דִּיצָה

הָרוֹפֵא קָפַץ קְפִיצָה

וְהוֹדִיעַ: "יֵשׁ עֵצָה!

הַזָּנָב שֶׁאֶתְפְּרֶנּוּ

הוּא אוֹצָר וְנֶכֶס רָב;

בְּיִחוּד, אֵין טוֹב מִמֶּנּוּ

בְּיוֹם גֶּשֶׁם אוֹ שָׁרָב".

וְתָפַר כִּלְהוּט-קַדַחַת

הַמַּמְצִיא בְּחוּט וָמַחַט,

בִּזְרִיזוּת וְתוּשִׁיָּה , אֶל הַגֶּדֶם… מִטְרִיָּה.

“זֶה זָנָב כַּבִּיר-תּוֹעֶלֶת” –

סָח הַדּוֹקְטוֹר לַשּׁוּעֶלֶת:

"בְּיוֹם חַם הוּא שִׁמְשִׁיָּה,

בְּיוֹם-גֶּשֶׁם – מִטְרִיָּה.

אֹשֶׁר רַב לְבַעֲלֵךְ הוּא.

אַל תִּרְאוּ וָלֵכוּ!"

לֵב הַזּוּג רַעַד מִפַּחַד.

לְמוּדֵי הַנִּסְיוֹנוֹת,

שׁוּב חִכּוּ הֵם לְמִקְלַחַת

חֵרוּפִים וּבִזְיוֹנוֹת.

וְהִנֵה קָרָה הַהֶפֶךְ.

אֵיזֶה פֶּלֶא! תַּחַת שֶׁפֶךְ

שֶׁל דִּבְרֵי הִתְעַלְּלוּת –

בָּא… מַבּוּל הִתְפַעֲלוּת.

י

הָאַחְרִית הַמּוּזָרָה:

מִי יוֹדֵעַ מַה קָרָה?

מִי יֵדַע, עַל מַה וְלָמָּה

אָהֲדָה לְפֶתַע קָמָה

בִּלְבָבוֹ שֶׁל הַקָּהָל

לִזְנָבוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל.

כֹּל לָשׁוֹן אֲשֶׁר הִמְטִירָה

דֹּפִי, לַעַג וְדִבָּה –

הִלְּלָה וְהֶעְתִּירָה

לַשּׁוּעָל דִּבְרֵי-חִבָּה.

הַהַלֵּל הָיָה רַב-תֹּכֶן.

נְסַפֵּר רַק מִּקְצָתוֹ כָאן:

הַכְּלַבְלַב אָמַר: "הַב-הָב,

הַזָּנָב שֹׁווֶה זָהָב!"

הֶחָתוּל הֵרִיעַ: "מִיָאוּ,

מְפֹאָר לְאֵין דֻּגְמָה הוּא!"

כָּל אַוָּז אִשֵּׁר: "גַּע-גַּע,

זֶה הַשִּׂיא וְהַפִּסְגָּה!"

וְהָאַיִל בֶּן-הַחַיִל הַמְכֻנֶּה “חָכָם בַּלַּיִל”,

סָח בְּחֹנֶף: "מֶה-מֶה-מֶה,

מִי יִשְׁוֶה לוֹ, מִי יִדְמֶה?"

בְּקִצּוּר, קִלּוּס וָשֶׁבַח,

וְלַזּוּג – נוֹחוּת וָרֶוַח!

הַשּׁוּעָל עִם בַּת-הַזּוּג

מְטַיֵּל בְּתַעֲנוּג.

בְּיוֹם-לַהַט – לִשְׁנֵיהֶם יֵשׁ

מַחֲסֶה מְחֹם הַשֶּׁמֶשׁ;

בְּיוֹם-גֶּשֶׁם זֶה שִׁרְיוֹן,

בְּיוֹם-חַג זֶה אַפִּרְיוֹן.

הַשּׁוּעָל עָלָה לְפֶסֶג

הַתְּהִלָּה וְהַכָּבוֹד.

אַךְ אֲבוֹי: נִגְמַר הָעֵסֶק

בְצוּרָה מָרָה מְאֹד.

יוֹם אֶחָד גָּבְרָה הָרוּחַ.

“הַזָּנָב” הָיָה פָּתוּחַ.

מִנְּשִׁיבָה אַכְזָרִיָּה

הִתְנַפְּחָה הַמִּטְרִיָּה

כְּמִפְרָשׂ מָתוּחַ.

סְעָרָה עַזָּה פִּתְאֹם

נְשָׂאַתָּה לַמָּרוֹם.

הִיא הִמְרִיאָה לָרָקִיעַ,

עֲנָנִים בְּעֹז הִבְקִיעָה –

וְאִתָּהּ גַּם נֶעֱלַם

גִּבּוֹרֵנוּ לְעוֹלָם.

יִתָּכֵן שֶׁהִפִּילַתָּה

הַסּוּפָה מֵרוֹם לְמַטָּה.

אַךְ עֵין-אִישׁ לֹא רָאֲתָה

אֶת מְקוֹם יְרִידָתָהּ

מִפִּסְגוֹת הַשֶּׂגֶב.

אִם יָרַד בָּהּ כְּצַנְחָן

גִּבּוֹרֵנוּ הַגַּנְדְּרָן,

אֵין יוֹדֵעַ אִישׁ הֵיכָן:

בַּצָּפוֹן? בַּנֶּגֶב?

עַד הַיּוֹם לֹא מְחֻוָּר,

אָנָה הוּא הִגִּיעַ.

אִם אַתֶּם יוֹדְעִים דָּבָר,

חוּשׁוּ לְהוֹדִיעַ!